אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי,
אז גם אני השלמתי קריאה ומה אומרים כשנגמרות כל המילים??
זהו יופי בל יתואר, עצום, מרגש, מרחיב לב, מעתיק נשימה.
עכשיו באמת שיש לי חלום.
בחלום הזה אני מטייל שם - בדיוק בדיוק במסלול הזה שלכם - בזוג....
יש לי גם סבלנות וזה חלום כל כך טוב להאחז בו.
שמוליק
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי,
ממשיך לקרוא בעונג ומזדהה ונהנה רבות מהסאבטקסטים שלך

התמונות לא מהעולם הזה!
המון תודה על השיתוף, ממשיך לעקוב
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי יקירתי
נסעתי חזרתי ודיווחתי, נסעתי וחזרתי שוב והעונג הנורווגי עדיין נמשך

מה יהיה ? תכף יש לך לונדון על הראש....
אבל חוץ מהקצב הכל יופי
סוף סוף ראיתי את מה שהערפל הסתיר לי בדרך הטרולים.
ראיתי כמו שצריך את קניון גודברנד או איך שלא קוראים לו.... שעשינו בריצה בגלל הגשם.
התמונות נהדרות ועושונ חשק לנסוע שוב לכל מה שהחמצנו דרך הים...
מרהיב כבר אמרתי????
וגם אנחנו אהבנו את אולסנד אפילו שהיתה נטולת ספינות ארוכות תורן.
נו סיימי כבר
שתוכלי להתפנות לעונג הבא
נשיקות
איריס
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירליייי,
הבטחת שתחכי לי... ואני רואה שעמדת במילתך...שכן מסורת לא שוברים
הנופים wow ענק!!!!
השלג,הפיורדים, השקיעה - מדהים

שמח בשבילכם שהגעתם לאלסונד ביום התערוכה המרהיבה- נשמעת ונראית חוויה נהדרת

אכן הדרך האטלנטית מזכירה את נופיה של סקוטלנד - ולי הכי הזכירה את הדרך לאי המרהיב במדינה- האי סקיי שגם בדרך אליו יש גשר (אבל זה שבאטלנטית מנצח בהליכה
) צחקתי המווווווווון
- כשקראתי על המים החמים הנעלמים, הילד במיטה מעליכם והכי צחקתי על התשלום הנוסף ששילמתם על הילד (בגלל שאלת קיטבג
)רובי
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהערב טוב חברים,
שוב מתנצלת על העיכוב... זמן הוא מצרך יקר אבל אני מבטיחה להשלים את הסיפור עד סופו (בקצב שלי).
חבצלת - אני עדיין לא שבתי ברוחי מנורווגיה ולכן - כל מי שמדבר על לחזור לשם, אני איתו! מזג אוויר זה באמת עניין של מזל ואי אפשר לדעת כלום מראש. ושוב אומר - לערפילים יש קסם משלהם...

אלעד - הנהג המשפחתי מוסר שלנהוג בדרך הטרולים זו חוויה מעולם אחר!
וסאבטקסט מוסיפה - למדבר יש קסם משלו...

אורנה'לה - קצת התבלבלו לך הדרך האטלנטית ודרך הטרולים... אבל שתיהן יפות, שתיהן מיוחדות וזו של הטרולים - הרבה יותר מאתגרת! (ובאמת טוב שעשינו אותה בעלייה).
סאבטקסט מוסרת לך את אהבתה

שמוליק - זה באמת מהחלומות היותר משובחים שיהיו באמתחתך!

ברי (ס' = סחרוף) - אני ממש שמחה שאתה ממשיך להנות ולא מתייאש מאורך האשכול... תודה על הפירגון!

איריס יקירתי - כמי שמכירה אותי היטב, את יודעת שאני נהנית למשוך את הטיול ובכך מאריכה אותו עוד ועוד... אז לונדון המוכרת מחכה בסבלנות, ואני אשתדל להאיץ ולסיים עד הנסיעה לשם. מבטיחה.

רובייייי - נו, ברור שאנחנו מסורת לא שוברים
כדי שכל סיפור שלי יסופר על הצד הטוב ביותר, אתה צריך לנסוע באמצע, לחזור ולהתחיל לספר על שלך. אחרת זה לא יעבוד!אז כבר ממשיכה
ובינתיים תיראו מי מחכה לכם ביום הבא של הטיול:

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהיום ראשון 19.7.15 : יום של חוויה מתקנת ועוד הרבה שלג
התכנון ליום זה:
דרך הנשרים
גריינגר
כביש 63
ופונים לכביש 15 לכיוון לום Lom
Eikesdal ועד Lom
ביקור ב- Lom
דרך נוף כביש 55 Lom עד עד Øvre Årdal
הביצוע:
התעוררנו לאחר שינה לא מי יודע מה, לבוקר סגרירי וגשום.
שוב, כמו היום הקודם, נמרחנו קצת בבקתה על ההר.
ושוב - אתר מזג האוויר הנורווגי נתן לנו נקודת מילוט מעודדת.
כאמור, פנינו מועדות לגיירינגר פיורד. שוב.
סאבטקסט: כן, שוב! כשתיכננתי את הטיול, לא הצלחתי למצוא צימר בגיירינגר לשני לילות רצופים. ואז, כשראיתי שחלק מהמסלול המעגלי הוא חזרה על אותו כביש, הבנתי שבעצם הכל יצא לטובה. נהיה בגיירינגר שני לילות, אך לא ברצף.
תחזית מזג האוויר הצביעה על כך שיהיה יום גשום, קר וסגרירי באיזור, מלבד השעות 13-15...
הפעם, הנצחתי את התשקיף היומי, כדי לראות אם אכן ייצא לפועל:

חיכינו עד השעה 11:30, ויצאנו לדרך, לכיוון תצפית הנשרים על גיירינגר פיורד.
אנחנו נוסעים על כביש 63, מעונן וקצת גשום - אבל הנה- פיסת שמיים כחולים נראית ומתחיל להתבהר!
הנה גיירינגר פיורד מבצבץ מרחוק:

ואנחנו מגיעים לתצפית הנשרים.
מהמם!!!!
קחו אוויר, ותגידו וואוווו
כך נראית תצפית הנשרים:

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאז מהי תצפית הנשרים?
Ornesvingen הוא השם הנורווגי לנקודת התצפית המהממת, המשקיפה על גיירינגר פיורד.
הדרך נפתחה רשמית בספטמבר 1955, וחיברה יבשתית את הכפר גיירנגר לאיזור גם בחורף, אם כי הנסיעה בשלג היא אתגר רציני. בעבר היה איזור עיקול הנשר מקום מושבם של נשרים. כיום הוקמה ב"עיקול הנשר" תצפית הנשרים.
שוב אנחנו עדים לאדריכלות נוף מדהימה ושוב אחזור ואמר: הנורווגים מחוננים ואלופים בעיצוב נקודות תצפית.
סאבטקסט: מנסה לדרג את התצפיות שראינו... כל אחת יותר מרשימה ומהממת מהשנייה! נראה לי שזו הכי יפה!

מרפסות תלויות מעל הפיורד, מפל מים מלאכותי אמנם - אך נראה חלק מהנוף.
והנוף... הנוף!
עוצר נשימה!!!
והשמיים התבהרו, הפיורד החל לנצנץ והלב קיפץ



הנה הכפר גיירינגר מזווית שונה:

ולמי שלא הבין:
אנחנו למעשה באים כעת מהצד השני של הכפר גיירינגר (עדיין על כביש 63) ולכן רואים מהתצפית את הפיורד, את מפלי שבע האחיות (סאבטקסט: שראינו מהמעבורת התיירותית
) ואת הכפר גיירינגר.ולכן נאמר בכותרת היום : חוויה מתקנת

רואים את הפיורד המקסים הזה במזג אוויר משופר ובראות מדהימה!
מקל הסלפי נשלף, צילמנו עשרות תמונות בזוויות שונות
עד ש....
אבא: את לא חושבת שאת מגזימה עם התמונות?!
סאבטקס: עוכר שמחות צילום!
בן: ממשיך לצלם...
אמא: נגמר לי כרטיס הזיכרון במצלמה....

אבא: מגיע לך. עכשיו תהני מהנוף בלי לצלם!
סאבטקסט: אם זה לא מונצח ומתועד - זה בזיכרון יאבד!
אז הנה עדות לכך שהיינו שם
ושהיה יפה ביותר. ומעתיק נשימה.

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשהינו בתצפית כמחצית השעה.
אפשר גם פחות, אבל היה כל יפה שם שהיה לנו קשה להתנתק מהמראה.
המשכנו בכביש 63, היורד לכיוון גיירינגר פיורד.
הירידה מפותלת ותלולה - אבל לא מאד מפחיד (עפרה'לה! לא לדאוג...!).
אמא: תעצור, תעצור! אני חייבת לצלם!
אבא: חשבתי שנגמר לך כרטיס הזכרון!
אמא: מחקתי בדרך תמונות, והקטנתי את הנפח...
אבא עוצר, ואמא מצלמת:

זה כל כך יפה. גם מלמטה.
לאחר כמה דקות, שוטרים מסמנים לנו לעצור.
אבא: את רואה?!? הכל בגללך!! עכשיו יתנו לי קנס כי עצרתי לך לצלם. את והתמונות שלך!
בן: צוחק מאחור...
אבל השוטרים בסך הכל שאלו את אבא אם הוא שתה משהו...
אמא: הוא שתה רק קפה.
אבא (מסנן בשקט) : את השתגעת?!? מה את מתבדחת איתם!
השוטר נתן לאבא "בדיקת ינשוף".
אמא ובן מתפוצצים מצחוק (בשקט. שהשוטרים לא ייעלבו).


המחזה היה משעשע...
הבדיקה יצאה תקינה
והשוטרים איחלו לנו להמשיך ולהנות בארצם היפה.
סאבטקסט: מי אמר שהנורווגים לא נחמדים?
המשכנו בנסיעה והגענו שוב לכפר / עיירה גיירינגר.
שוב חלפנו על פניה מבלי לעצור.
והמשכנו לעלות למעלה בכביש 63.
מכאן - אנחנו חוזרים במעט על דרך שכבר עשינו.
ולהזכירכם יש כאן מסלולי טיול שלפני 3 ימים לא יכולנו לעשות.
הפעם - יום חוויה מתקנת - נכנסנו למסלול.
ליד השילוט אל חוות Vesteras , פונים שמאלה (כשעולים בכביש). נוסעים כקילומטר ומגיעים לחווה, ממנה יוצאים שני מסלולי-טיול.
אנחנו בחר במסלול אל נקודת התצפית Losta.
התחלנו ללכת בשביל מסומן, המוביל לנקודת תצפית מעל פיורד גיירינגר.
בדרך פגשנו רבה מאד עיזים.
הן היו ידידותיות.


הנוף אכן היה מקסים

אבל השביל היה בוצי מאד.
ממש היה קשה ללכת מבלי להחליק.
החלטנו להפסיק ולא להגיע ממש עד התצפית. במקום זאת, עשינו פיקניק קטן.

וחזרנו אל החווה, שנראית כך, וצופה על נוף כזה:

אז אני שואלת אתכם - מה רע?!?

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהחזרנו לכביש "הראשי"- כביש 63
והמשכנו לעלות.
לפנינו עוד יום ארוך ומלא בתוכניות (שרק סאבטקסט יודעת עליהן...
).אבל בדרך עצרנו שוב בתצפית Flydalsjuvet ששלושה ימים קודם לכן עמדנו בה בגשם ובקור.
עכשיו המראה היה כזה:

ושוב עשיתי קלוז על אוניית הקרוזים ועל קאמפ גייירינגר בו הייתי לפני 27 שנים...
הפעם זה יצא הרבה יותר מוצלח..

יום של חוויה מתקנת, כבר אמרתי?
ואם תסתכלו טוב, תראו בתמונה הבאה את דרך הנשרים המפותלת ממנה באנו ואת התצפית:

המשכנו לעלות בכביש , והגענו שוב לאגם הקפוא המדהים!!!
הפעם לא עצרנו, אבל צילמתי מהמכונית.

כמה שלג!!!

חלק מהאגם החל להפשיר
ועכשיו נראה כך:

שימו לב לשמיים המתבהרים.
התחזית קלעה בול.
וסאבטקסט מרוצה
. -
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה


-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהעפרה'לה -
חזרהאנחנו ממשיכים בנסיעה בכביש 63 עד למפגש עם כביש 15 (למעשה המשך של 63) ומשם נסיעה ישירה עד לעיירה Lom .
- מגיירנגר עד לום - כ- 100 ק"מ , כשעה וחצי נסיעה.
הגענו לעיירה לום - Lom
האטרקציה העיקרית ב- Lom היא כנסיית לוחות העץ המרשימה. הכנסייה הוקמה באמצע המאה ה-12 ועד היום משמשת ככנסייה העיקרית של המקום. יחסית לכנסיות אחרות היא גדולה היות וזאת הייתה הכנסייה המרכזית של המחוז.
הכנסייה יפהפייה ומיוחדת, ושמורה במצב מצויין.
כך היא נראית כשמגיעים ממגרש החנייה:

וכשנכנסים בשער, מגלים שככל הכנסיות, שוכן לצידה בית קברות.

לא נכנסנו לכנסייה עצמה (התשלום הוא כ-50 nok למבוגר. הגברים לא גילו עניין ולי לא היה כוח להלחם ברצונותיהם. וחוץ מזה, כבר הייתי כאן לפני 27 שנים...).
השמיים התבהרו והמראה היה מקסים.
סאבטקסט: מתפתחת כאן תבנית חדשה: כשאנחנו מגיעים לעיר / עיירה - יש שמיים כחולים! המממ....
בכל אופן - הכנסיה של לום מאד מרשימה ונתנה מענה הולם לכנסיות לוחות העץ המאפיינות את נורווגיה.
על הכנסייה שומרים דרקונים ויקינגים


וזה באמת מראה מיוחד במינו.
הסתובבנו גם בין המצבות בבית הקברות
סאבטקסט: עוד תחביב משונה שלי...

וצילמתי את זו - של ילדה קטנה שהלכה לעולמה לפני שנים רבות, למזכרת:

עוד תמונת דרקונים וצלבים:

ובזאת סיימנו את החלק הנוצרי.

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאמא: נזכרתי פתאום שכתוב לי דפים, שיש בלום מאפייה טובה!
אבא (שהוא אופה חובב): בואו נחפש אותה! ובכלל, העיירה הזו ממש יפה!
בן: כן, אני רעב!
אבא: כדאי גם שנחפש סופר. היום יום ראשון ובטח הסופרים נסגרים מוקדם. היום אני אבשל בצימר!
אמא: מה שתגיד...
סאבטקסט: העיקר שלא יתלונן...

חצינו את הכביש המרכזי של העיירה לום.
היא באמת עיירה יפה וחביבה.
זה הנהר ליד הכנסייה:

והנה מצאנו את המאפייה!

לפי כמות האנשים נראה שהאטרקציה העיקרית בלום היא אכן המאפייה הזו, אשר יושבת צמוד לנהר ולגשר שבמרכז העיירה. כמעט כולם עוצרים במקום לנשנש איזה מאפה טעים עם כוס קפה. יש דוכן המוצב מחוץ למאפייה, ודוכן נוסף בתוך המאפייה - שם התור קצת פחות ארוך. בחוץ יש שולחנות וצריך להיות בכוננות של "לתפוס שולחן". והכי הכי זה ריח המאפים.
אלו הן לחמניות הקינמון הנורווגיות המסורתיות:

וכמובן שיש עוד מיני לחמי-שאור ולחמניות טעימות.

רכשנו קפה ומאפה (אפילו כמה...) וישבנו לנו בבית בקפה בחוץ, נהנים מהשמש ומהחמימות. טעים ונעים!!!
סמוך למאפיה יש מתקן לאיסוף עצי הסקה לקראת החורף:

וזה מבנה השירותים:

סאבטקסט: אותו גיליתי לאחר ששילמתי 10 nok לשירותים ליד הכנסייה. כאן זה בחינם

לאחר שתינו, אכלנו ומצאנו סופר וערכנו בו קניות לערב, נפרדנו מלום היפה ויצאנו להמשך / סיום היום: כביש 55.

אבא: העיירה הזו מאד מוצאת-חן בעיני. הייתי שמח להשאר בה עוד...
סאבטקסט:

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהחזרנו למגרש החניה הצמוד לכנסיה, ולפני שמתחילים בנסיעה בדרך הנוף המיוחדת הנקראת כביש 55, צילמתי את מפת הדרך, שעוצבה כפסל סביבתי על שלט דרכים גדול.

כביש מס' 55 הוא אחד מכבישי התיירות הידועים בנורווגיה.
תחילתו בעיירה לום ואפשר להגיע איתו עד Sognfjord - הוא הפיורד הגדול בו ביקרנו בתחילת הטיול.
הנסיעה בדרך זו פתרה לי את סוגיית הטיול המעגלי - אך אם היה לנו עוד יום טיול, היינו אכן נשארים ללון באיזור לום ויוצאים לדרך למחרת בבוקר.
לאורך הדרך ישנו אטרקציות נוף רבות, מסלולי טיול ונקודות תצפית.
מומלץ להקדיש לכביש 55 יום שלם, אבל מה לעשות שהשעה עכשיו כמעט 6 בערב..!
סאבטקסט: אופייני למשפחתנו...
התחלנו בנסיעה בכביש.
ההתחלה רגועה ועוברת בעמק ירוק ויפה.
אנחנו מטפסים בהדרגה לגובה.

מפאת השעה המאוחרת, צימצמנו את כמות נקודות הנוף שאנו יכולים לראות.
הנקודה הראשונה בה בחרנו היא עליה להר Galdhøpiggen אשר מתנשא לגובה של 2469 מטר ונחשב להר הגבוה ביותר בנורווגיה ובכל סקנדינביה.
* לא הגענו עד לפיסגה, אך עלינו גבוה מאד.
להר עולים בכביש תלול למדי (הפניה לכביש היא כ-20 ק"מ אחרי לום). בתחילת הדרך ראינו פארק חבלים, אך הוא נראה נטוש - אולי בגלל השעה המאוחרת.
בשלב מסוים, רואים כי הצמחייה מתחילה להיות נמוכה יותר וללא עצים - דבר האופייני להרים גבוהים בהם יש שלג.
ואז - מגיעים לנקודת הכניסה לכביש האגרה . במקום מחסום אוטומאטי המתרומם לאחר תשלום בכרטיס אשראי - עלה 100 nok.
מכאן הכביש היה תלול ומפותל.
האמת - זה היה אחד הכבישים המפחידים...
סאבטקסט: לדעתי, יותר מדרך טרולים!
הנוף מדהים!!!

פסגות מושלגות סביב, מדרון תלול...

אמא ובן יצאו מהמכונית לצלם, ואבא חיכה באוטו, כרגיל...

מיותר לציין שהיינו שם כמעט לבד...
סאבטקסט: נפש חיה לא היתה שם!
המשכנו לעלות במכונית עד לחניון ולידו , האטרקציה של ההר - האגם הקפוא!
זה המראה אשר נגלה מול עינינו:


ודווקא היתה כאן נפש חיה:

מראה האגם היה קסום ומיוחד, שונה מהאגם הקפוא אשר ראינו ליד גיירינגר.
שם האגם - Juvvatnet.

היה שם מאד מאד קר!!!
הגובה בו היינו - 1800 ומשהו מטר.
והנה גילינו תחנה מטאורולוגית להזכירכם - אחד הבנים הגדולים הוא חזאי ואנחנו מאד מודעים לנושא)

ליד התחנה יש שביל הליכה אשר מוביל למערת קרח - בסיור מאורגן בלבד:

ושם גם גילינו שהטמפרטורה כעת היא 3.4 מעלות צלסיוס!!
בן: בואו נלך למערת קרח!
אבא, אמא וסאבטקסט: ממש!!
נפרדנו מהאגם הקפוא ומשמש המשתקפת בו והתחלנו לרדת בחזרה בירידה (המפחידה!!) לכביש 55.

פרטים נוספים למטיילים העתידיים:
במקום גם רכבל המשמש לספורט הסקי בקיץ. יש גם קפטריה (היתה סגורה שהיינו שם).
מי שרוצה לטייל למערת הקרח , צריך לקחת בחשבון 3 שעות סיור ולהירשם מראש בלודג' שבמקום.
לנו התצפית על הנוף ועל האגם הספיקה בהחלט!
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהעברנו בשלום את הירידה המפחידה וחזרנו לכביש 55.
המשכנו בנסיעה בכביש עד שהגענו, כעבור מספר קילומטרים ל"אטרקציה" הבאה: אתר הנקרא ELVESTER.
במקום נמצא עמוד מרשים המתנשא לגובה של 33 מ' ועליו חריטות המספרות את סיפור ההיסטוריה של נורווגיה.
העמוד נקרא : Sagasoyla
בן: משעמם.
אבא: לא משהו.
אמא: לא מזיק לראות. זה במילא על הדרך.

לוחמים סקנדינבים על גבי העמוד

סוסים וקרבות

ספסל למנוחה

במקום ראינו שביל נחמד עם פסלי תרנגולים ודובים:


סאבטקסט: זו היתה אתנחתא רגועה לאחר העליה על ההר המפחיד.
וחזרנו למכונית להמשך הדרך בכביש 55.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהואוו שירלי-
תמונות מעלפות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי יקירתי
האגם הקפוא - מעלף!!!
בכלל, כבר אמרתי שכל הטיול הזה והתמונות מעלפות. מדהימות. מקסימות. אין מילים...
מעניין מה יהיה יעד הטבע הבא שלך. בעיה קשה. נראה לי שהגעת לשיא!!!
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלוש יקרה,
קוראת ונפעמת....קוראת ונפעמת....וכל תמונה וכל תיאור אני יותר ירוקה מקינאה.
באמת-כל הסופרלטיבים נאמרו כבר.
ובכלל,לקחת עמך שני חתיכים לטיול.הדוגמן הצעיר ,כנראה,אוהב מאוד את אמא שלו שהוא מדגמן בשבילה בכאלה חיוכים.
מציעה שתחשבי לאגד הכל בספר ולהפיץ ברבים.
דבורה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי היקרה
הרגע הצלחתי להשלים את כל מה שהחסרתי כשהייתי בחו"ל קראתי מהר לרפי שיצפה ביחד איתי אין ספק שהתמונות כולן מהממות. אהבתי את המפשריו מאלסונד מאד מאד!!! אהבתי את כל השלוגיות למיניהן. שמחתי שהגעת אחרי לכפר BUD שמחתי לראת שמזג הר בדרך האטלנטית היה טוב יותר מאשר אצלי. בקיצור היה לכם טיול מרהיב ואני מבינה שטרם סיימת לספר את כולו אז הגעתי בזמן. ותודה על תשובתך אי שם בעמוד 5 אם איני טועה.
רחל לבון
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהחברות יקרות, תודה על התגובות החמות!
סיגל - כיף שאת ממשיכה איתי!

לימור - אחרי טיול עוצמתי כזה מבחינת טבע, רק טיול עירוני! אין ברירה.. ולכן לונדון ופריז מחכות לי...

דבורה - תודה על הפירגון, העברתי לחתיכים את המסר והם מסמיקים... אולי ביום מן הימים (בפנסיה?) אעלה על הכתב את הסיפורים שלי. בינתיים הם כאן בפורום - להנאת החברים ולתיעוד שלי.

רחל - איזה כיף שהגעת אלי מדרום אמריקה. אני שומרת לי את הסיפור שלך שמאד מפתה לקריאה... ומנסה ליצור אצלי משמעת כתיבה כדי שכבר אסיים...

אז, הנה - מחכה לכן שלישיית שוקולד-מנטה-מסטיק להמשך סיפור כביש 55

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאנחנו ממשיכים בנסיעה בכביש 55.
בשלב מסוים, מתחילים לעלות בהר - ושוב אנחנו רואים שלג סביבנו.
וגם כמובן נחלים, אגמים ומפלים.


גם כאן נראה שלג אדום

כרגיל, כמעט ואין נוסעים בכביש ונפש חיה לא נראית.
רק אנחנו מטיילים בנורווגיה!?
אבל הנה - הופיעו העזים החביבות.
שמנו לב לתופעה מצחיקה - הן לרוב התהלכו בשלשות

הנה הן, מגיחות למרגלות מפל מרהיב:

מתקרבות

ומממשיכות בדרכן

סאבטקסט: מעניין מי מטפל בהן בימות החורף? ומי שם להן קולר אדום...?