אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!תודה על התגובות

יעל- שמח לשמוע שאת אוהבת. מקווה שתמשיכי לכייף תוך כדי טיול

יובל- הורדת לי אופציה??? מצויין!!!! כך אני יותר קרוב לביג 5 (הנמר)

רונית- כיוון שאין לי מושג באיזה חיה מדובר מבין השתיים.... אבל בכדי שאני ארגיש טוב עם עצמי שראיתי חיה מהביג 5 -אני בוחר את הנמר

אורה- מה שקרה לי עם כלבים מוכיח - כשיש טראומה צריך להתמודד איתה באופן ישיר ולא לברוח
הסובבים אותי עדיין מתקשים להאמין איך בוצע השינוי הזה כל כך מהר
אלעד- תודה על השיר - מיד נמשיך בקצב ה-waka waka

אורי- התמונות שלך מאפריקה - ממש מקטלוג של הנשיונל ג'אוגרפיק

שירליייייי- תודה על השיר (שמתנגן שוב בטיול
) התמונה ענקית
המוווון אנשים חששו לגורלי טרם יציאתי לדרום אפריקה...לאור העבר המפואר שלי 
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!יום ב'- 21/9:
התעוררנו לבוקר שמשי
התארגנו ויצאנו בסביבות השעה 08:00 ליום נוסף ברחבי הפארק. אבל היום, בניגוד להתלהבות שאחזה אותנו ביומיים הקודמים, היינו כבר בתחושת מיצוי.... ואמרנו לעצמנו שהיום לא מחפשים חיות בכל מחיר, אלא נהנים מהדרך ואם נראה חיות אז הרווחנו.
לאחר כחצי שעה של נסיעה, ראינו פתאום לפנינו טור מכוניות עומדות - משמע יש פה כרגע חיה "שווה". עצרנו את הרכב, הזזנו את ראשינו שמאלה וראינו אריה ממש לידינו - קראנו קריאות WOW!!!!! איזה כיייייייף
ומיד תחושת המיצוי התחלפה בהתמכרות - לחפש ולראות כמה שיותר חיות, שכן עם פתיחה כזאת בטוח יהיה לנו יום נהדר

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!ואכן כך היה...
ראינו משפחת פילים מתרחצים ומשתעשעים בשלולית גדולה...
בהמשך... ראינו בנוסף לחיות "הרגילות" גם המווון היפופוטמים ובאפאלוס.
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!שכחתי לציין שהבוקר ב-8:00 כשיצאנו, בעצם עזבנו את מחנה satara ועשינו את דרכנו למחנה דרומי יותר - pretoriuskop.
בדרך עצרנו לקפה ועוגיות במחנה sakuza שהיה נראה לנו גדול (כמו satara) עם מסעדה ובית קפה שעושים חשק, אך השעה הייתה 11:30 ועדיין לא היינו רעבים.
הסתפקנו בקפה ועוגיות והמשכנו הלאה למחנה pretoriuskop - המחנה ממוקם בקרבת אזור המוכר כאזור עם כמות הקרנפים הגדולה ביותר הפארק.
קיווינו שבמחנה תהיה מסעדה כמו ב-satara- המחנה בו ישנו ב-2 הלילות האחרונים. בנוסף קיווינו מאווווד לראות קרנפים שכן רצינו לעשות V על כל הביג 5

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!ברוכים השבים הכי שווים!
יעד מרתק בחרת לך ובשלב הזה מה שיש לי לעשות זה לשמור קישור ולהכניס למגירת החלומות. אף פעם לא חשבתי על דרא"פ כיעד לספארי או כיעד בכלל. תמיד היה לי בראש קניה או טנזניה, תודה שהבאת לי עוד רעיונות, תודה על תמונות לא שגרתיות ומקסימות. תודה שאתה משתף ובכלל תודה על הכל

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!איזה יעד מיוחד!
מודה שכילדה חלמתי חלומות אפריקאים,
כיום אני בעיקר מדמיינת תנינים בבריכת רחצה ונחשים בתוך גגות הקש...

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!רובי יקירי - ברוכים השבים!!!
אני טרם הספקתי להתאושש מהטיול שלי.
אבל חולמת חלומות בהקיציס על דרום אפריקה כבר כמה שנים.
את הטיול של יובל קראתי עד תום
את ההכנות של ענהלי לא החסרתי
וכעת אני מלווה אותך.
יש מצב שבשנה הבאה בדרום אפריקה...אנחת.
מתמוגגת מהסיפור ומהחיות.
איזה כיף יש למה לצפות.
רחל לבון
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!תודה על התגובות

מיקי- אני מאחל לך שבקרוב תשתמש בקישור לטובת טיולי חלומי באפריקה

אורלי- מדמיינת נחשים בתוך גגות של קש??? את לא תאמיני איך התגובה שלך קולעת בול למה שיקרה בלילה הקרוב

רחל- מחכה לסיפור שלך מהטיול האחרון שבוודאות יעשה לי חשק להגיע אל היעד
ותזכרי שחלומות מתגשמים
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!בסביבות השעה 14:30 הגענו למחנה pretoriuskop ולאכזבתנו הרבה המסעדה במקום הייתה מסעדת מזון מהיר
חלמנו על מסעדה כמו בשני הערבים האחרונים, קיווינו שתהיה מסעדה כמו במחנה ב-sakuza
באאאאאאאסה

בלית ברירה התיישבנו במסעדה. מציצים החוצה ורואים המוני קופים בדשא ובעצים סביב המסעדה.. מספר דקות לאחר מכן קוף סורר הגיע לחצר המסעדה, שם היו באותו הרגע שתי משפחות, והחל לטפס על השולחנות. המלצרים רדפו אחריו ללא הצלחה- היה משעשע
ובו זמנית מלחיץ
כיוון שחששנו שייכנס לתוך המסעדה.... בסופו של דבר הקוף ברח חזרה לעצים....
האוכל היה זוועה!!! והחלטנו שאת ארוחת הערב נכין בחדר.
יצאנו לסיבוב נוסף של שעה וחצי, שמטרתו העיקרית למצוא קרנפים - שכן סביב המחנה אמורים להיות המוני קרנפים.
בסיבוב של שעה וחצי לא ראינו בכלל חיות (פרט לאנטילופות שכבר לא ריגשו אותנו...)
מבואסים שלא ראינו קרנף, עשינו את דרכנו חזרה למחנה....

דקה לפני שמגיעים למחנה, בעודי מתכוון לפנות שמאלה לכיוון המחנה, אני קולט בזווית העין, 3 מכוניות עומדות בטור... סימן שיש שם משהו "שווה" ואכן פניתי ימינה ומולנו משפחת כלבי בר - אבא, אמא ו-3 גורים
ושוב מצב רוחנו עולה גבוה
מיד אחר כך, מטרים ספורים מהמחנה, קבוצה גדולה של קופים צופים על השקיעה 
למרות דלילות החיות בסיבוב האחרון להיום, היה לנו פינאלה נהדר.
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!ערכתי קניות במיני מרקט של המחנה לטובת ארוחת ערב קלה בבקתה.
הבקתה די גדולה, אך מאוד ישנה - הבנתי שזה המחנה הראשון שהוקם בפארק.
גג הבקתה עשוי מקש.
אכלנו ארוחת ערב בבקתה וארגנו את הילדות לקראת שינה.... פתאום אני צועק אאאאאאאאייייייייי
דרכתי על חרק והרגשתי עקיצה כואבת ובלתי נגמרת- הרגשתי שמישהו לקח זכוכית/קוץ וחותך לי את כף הרגל... החרק נדבק ורק עם פינצטה ניתן היה להוציא אותו.
אני מקווה שלעקיצה לא תהיה השפעה כלשהי

הולכים לישון
אבל הלילה הזה היה נוראי!!!! התעוררתי כל הלילה
הסיבה לכך הייתה שכל הלילה הלכו על הגג חיות וכל הליכה שלהם על גג הקש הקפיצה אותי.... וזאת למה???? כי זמן קצר לפני שטסנו קראתי באינטרנט ביקורת שלילית לגבי המקום - מישהו כתב שבמהלך הלילה חדרו דרך הגג נמיות... (התקף לב במקום
אם דבר כזה קורה לי) את הפרט הזה נמנעתי מלספר לאשתי כיוון שידעתי שאם תדע על כך, אז גם לה יהיה לילה זוועתי...
בכל התעוררות שלי הייתי בטוח שקוף/נמיה/עכבר חדרו לחדר כיוון שהצעדים שלהם על גג הקש נשמעו היטב

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!יום ג'- 22/9:
התעוררנו לבוקר שמשי

התארגנו ליציאה לקראת שעתיים אחרונות בפארק קרוגר.
סיכמנו במהלך הנסיעה את כל החיות שהזדמן לנו לראות ב-3 ימים האחרונים וככל שנמשכה הנסיעה השלמנו עם כך שהפעם קרנפים לא נראה
בנסיעה הקצרה הזאת של הבוקר ראינו כמות יפה של חיות. עצרנו בנקודת העצירה האחרונה, לפני יציאתנו מהפארק, לשירותים + גלידה. נקודת העצירה ממוקמת כ-20 דקות נסיעה מהשער דרכו נצא - שער malelane.
עלינו לרכב וכ-5 דקות לאחר שעזבנו את נקודת העצירה, כלומר כ-15 דקות לפני יציאתנו מהפארק, מתרחש הדבר הבא:
אנחנו מבחינים בחיה אפורה מולנו בין השיחים.
אשתי: "תיזהר, יש כאן פיל שמתכוון לחצות".
אני: "פיל???? זה.... זה... זה..."
אני, אשתי והבנות: "זה קרננננננננננננננננננננננננננננ ננננף
"אנחנו לא מאמינים למראה עינינו... הרי השלמנו עם זה שכבר קרנף לא נזכה לראות הפעם בפארק קרוגר...
הארטיק נפל לי מהיד מההתלהבות הרבה
מדהיייים שממש טרם יציאתנו מהפארק זכינו לראות קרנף ובעצם להשלים צפייה בכל הביג 5
ועוד יותר מדהייים שזה היה למספר שניות - חצה את הכביש ונעלם בין השיחים... כאילו עשה זאת רק בשבילנו
אם היינו מגיעים דקה לפני או דקה אחרי היינו מפספסים אותו סיום נהדר לספארי
בזכות הקרנף עוזבים את הפארק מלאי התלהבות 
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!תובנות לגבי הספארי:
1. ספארי זאת חוויה נהדרת ומיוחדת. יש לזכור שלא תמיד רואים חיות וזה עניין של מזל- להיות במקום הנכון בזמן הנכון.
2. ספארי עם ילדים קטנים זה לא פשוט - נמצאים שעות ארוכות ברכב וצריך להעסיק אותם בזמן "המת" שבין צפייה לצפייה בחיות.
3. עם כל ההתלהבות והאדרנלין שהייתה לנו, אנחנו סבורים ש-3 לילות (בייחוד עם ילדים) זה too much - אפשר היה מבחינתו להסתפק -2 לילות. בתחילה מתלהבים מכל חיה שרואים, אך עם הזמן מתלהבים רק מהביג 5 (והג'ירפות
).4. חיפוש אחר חיות מתיש ולכן יש לדאוג לעשות הפסקת צהריים ארוכה. אנחנו הקפדנו לצאת לסיורי בוקר וערב ובשעות הצהריים היינו במחנה.
5. למרות שיש בשלב מסוים תחושת מיצוי, ברגע שרואים חיה "שווה" זה מקפיץ את ההתלהבות מעלה מעלה...
בסביבות השעה 10:30 עזבנו את פארק קרוגר ואנו בדרכנו לסווזילנד

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!טיול נהדר כבר אמרתי?
אבל אני כותב ורוצה להחמיא על משהו אחר - סוף סוף מישהו אומר את האמת על הספארי!
זה אכן כיף כשסוף סוף רואים חיה, אבל נראה שכולם(כולל אני) מראים בוק של החיות שראינו וזה פוטוגני להחריד. מה שאנחנו שוכחים לציין שזה יכול להיות זמן מתסכל שאתה נוסע ונוסע וכלום לא קורה...
ביום הראשון בדראפ יצאנו לסיור בשמורה ידועה ליד פורט אליזבת....אפשר להגיד שהנהג המיומן נסע ונסע ודי מהר הבנו שהמלך הוא עירום... בהמשך הוא הבין לליבנו והמשיך לשמורה פרטית ואז כבר סיפקנו את יצרנו - פילים על גבי פילים,גירפות על גבי גירפות והשימחה היתה רבה..אבל ראוי שכולם ידעו על השעות המתות שאתה נוסע מתוסכל. ההמלצה לא להגזים בזמן המוקצב לספארי מצויינת - דרום אפריקה כל כך מגוונת...
תמשיך רובי,ושלא יעקצו אותך!!
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!תודה על התובנות לגבי קרוגר. ההחוויה שלנו מהספארי קצת שונה כי היינו בשמורה פרטית ודווקא לא הרגשנו תחושת מיצוי. היינו שם שלושה לילות, מה שאומר שני ימי ספארי מלאים ועוד שני חצאי ימים (ביום ההגעה וביום העזיבה), חלקינו הרגיש שזה בדיוק היה מספיק וחלקינו היה שמח להמשיך עוד.
לטובת המטיילים העתידיים לאפריקה (נראה לי שיש פוטנציאליים כמה אחרי הסיפור שלך) אני חושבת שהשוני בין שמורה פרטית לקרוגר נובע מכמה פרמטרים:
1. הנהג המשפחתי יכול להינות הרבה יותר כי יש את הרינג'ר שנוהג.
2. הילדים נהנו גם מעצם הנסיעה בשטח ברכב פתוח, עברנו הרבה פעמים בתוך מים (פעם אחת אפילו הגיפ נתקע והביאו רכב אחר לחלצו), בין עצים נמוכים, החליפו מקומות (לשבת מקדימה ליד הרינג'ר היה השוס הגדול...) כך שלא היה משעמם בהיבט הזה גם כשלא ראינו חיות.
3. הרינג'ר סיפק לאורך כל הנסיעה הסברים רבים על החיות, התנהגותם בטבע, מה הן אוכלות, מי צד את מי וכו וענה על כל השאלות שלנו בענין.
4. ישנו מתח (חיובי) מסוים בצפייה באריות או צ'יטות מרכב פתוח לגמרי במרחק של מטרים בודדים מאיתנו, תוך שאנו מתבקשים לשבת בשקט, ללא דיבור בקול רם או תנועות חדות, בהחלט תורם לחוויה.
5. ישנה יותר הרגשה שהולכים באמת לחפש את החיות המעניינות ופחות נתקלים בהם באופן מיקרי. מחפשים עקבות באדמה, הפרשות שלהם, קולות וכו על מנת לנסות לאתר אותם. למרות שהריינג'ר וה-TRACKER עושים את העבודה, אתה עדין מרגיש באופן מסוים שותף לענין.
6. במהלך הנסיעה עצרנו להפסקות קפה בשטח, פינקו אותנו בקפה, את הילדים בשוקו או שתיה קלה, קצת חטיפים או עוגיות כדי לחלץ עצמות מהישיבה ברכב.
מצד שני, להישאר בשמורה פרטית הרבה זמן זה נזק כלכלי רציני וגם תוספת של כמה ק"ג למשקל. כמו כן נראה לי שכמותית בקרוגר יש יותר חיות ורואים יותר להקות נודדות - סוג של כמות מול איכות. נראה לי שהכי הגיוני לשלב בין השניים נגיד יומיים כ"א.
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!רובי יקירי,
מתנצלת על האיחור הגדול,אך ודאי שלא הייתי מוותרת על סיפור חייתי כזה!!!
אני ,כנראה,אסתפק רק בסיפורים על האיזור.
מודה ומתודה-ספארי זה לא ה"קאפ אוף טי"שלי.אך,מראות הטבע ודאי וודאי.
הייתי סקרנית לגבי הבנות הנפלאות שלך.איך עברו טיול לא שיגרתי,האם אהבו את הספארי וכו.
אני בטוחה שעם אבא כזה הבנות תגדלנה עם ראש פתוח וקבלה של נופים וחויות שונים.
דבורה
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!תודה על התגובות

דני- תודה על החיזוקים
רונית- תודה שהוספת כאן את התובנות לגבי השמורה הפרטית
ולגבי העלייה במשקל, צחקנו על זה מספר פעמים במהלך הטיול - אנחנו משפחה של מטיבי לכת ורגילים למסלולי הליכה ארוכים בטיולים בארץ ובחו''ל. הטיול הזה היה הטיול עם הכי פחות מסלולי הליכה וכלל שעות רבות של נהיגה
אז מי שמתכנן על דרום אפריקה כדאי שיתכונן בהתאם... חוזרים מדרום אפריקה עם עודף משקל (ואני לא מתכוון למזוודות
)...דבורה- אנחנו בתחילת הדרך... יש המוווון טבע ונופים לפנינו
והבנות??? הן מזמן נדבקו מאבא
עוד לא נחתנו וכבר שאלו לאן בפעם הבאה???? 
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!מספר דקות אחרי שיצאנו מפארק קרוגר, כבר ראינו מרחוק את ההרים הירוקים של סווזילנד. המרחק משער היציאה לפארק ועד הגבול הוא די קרוב, אך כל הדרך הייתה בשיפוצים ולכן היו עומסי תנועה כבדים

בסביבות השעה 12:00 ולאחר רבע שעה של טופסולוגיה חיצנו את הגבול מדרום אפריקה לסווזילנד.
המעבר היה חד- היינו בהלם מהעוני ברחובות
אבל יותר מכך היינו בהלם שבכביש ראשי בו מותר לנסוע 100 קמ''ש, יש חיות בכל מקום- פרות, כבשים, עזים, חזירים, תרנגולים, חמורים, כלבים ועוד....ובנוסף לכך, יש מלאאאאא ילדים בצידי הכביש- כאלה שחוזרים מבית הספר, כאלה שמשחקים בשוליים וכאלה שפשוט יושבים עם אמא ומביטים על העוברים ושבים.
לנהוג שם היה ממש לא פשוט- כבישים רעועים, אין כמעט שילוט וניווטנו לפי אינטואיציה והיגיון.
בדקות אלה אשתי החליפה צבעים ושאלה אותי "לאן הגענו???", "מה נאכל כאן ביומיים הקרובים"... אמרתי יהיה בסדר

עצרנו באחת המכולות בדרך לקניית מים ומיד 2 ילדים - בן ובת קטנטנים חצו את הראשי לכיוונינו והבנתי שרוצים כסף... הם היו כל כך מתוקים וחייכנים שכמובן מיד הבאתי להם שטר.
הכסף הסווזי צמוד לשער הראנד כך שהיה קל להתנהל כספית במדינה...בנוסף מקבלים ראנדים בכל מקום.
-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!ככל שהתקדמנו הנוף הפך דרמטי יותר ויותר - צוקים, הרים גבוהים ובעיקר ירוק ירוק ירוק

תוך כדי נסיעה אנו רואים מסעדה שנראית מזמינה במיוחד.
את פנינו קיבל כלב חמוד בשם אוסקר.
הנוף מהמסעדה היה נהדר, המנות טעייייימות
ושימו לב מה שמה של הבירה המקומית... הייתה סבבה

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!שבעים ומרוצים המשכנו בנסיעה של כשעה וחצי ל- שמורת malolotja.
השמורה נהדרת
תכננו לבצע בה מסלול הליכה... אך השמורה משולטת בצורה גרועה ובנוסף היו בה מלאאאא בבונים... ולכן החלטנו לטייל בשמורה במסלולים המאפשרים נסיעה בג'יפ 
טיילנו עם הרכב כשעה והנוף היה מרהיב ביופיו
חיות רבות היו סביבנו ומזג האוויר היה מעולה!!!! 
אהבנו את השמורה

-
אפריקה??? אני??? כן כן כן!!!משם המשכנו כ-20 דקות נסיעה למלון שלנו הנמצא בעיר הבירה mbabane.
המלון נהדר ומולו נוף מרהיב של סווזילנד הירוקה להפליא
בדמיונות שלי אפריקה תמיד הייתה צהובה... אבל תפתחו את הקישור ותראו את הנוף שראינו...החלפנו לבגדי ים בכדי להיכנס לבריכת המלון, אך לאכזבתנו (בעיקר של הבנות), הבריכה הייתה כל כך מלוכלכת, שכניסה אליה הייתה בגדר טירוף!!!
מאוכזבות חזרו הבנות לחדר ושיחקנו משחקים....
השעה הייתה 17:00 בחוץ טמפרטורה של 30 מעלות ופתאום אנחנו שומעים רעמים... במשך יותר משעתיים ירד כאן גשם שוטף, שמסביר לנו מדוע סווזילנד כל כך ירוקה.
התארגנו ויצאנו לארוחת ערב (בסגנון בופה) במלון שהייתה טעייייימה מאוווווד
