אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומההגענו לנקודה הגבוהה ביותר בכביש - הנקראת Fantesteín ונמצאת בגובה 1434 מ' מעל פני הים.
התחיל להיות קר מאד ומושלג מאד!
למעשה, כמעט כל המשטחים סביבנו לבנים משלג.
לא ייאמן - אמצע חודש יולי!!
המראה בכביש 55 הזכיר את כביש השלג ואת דרך גמלא-סטרין.
המשכנו עוד קצת, והגענו לתצפית Mefjellet שמהווה, בעיני לפחות - את נקודת השיא בכביש 55.
במקום ישנם תילי אבנים גדולים.
שלטים צהובים וגדולים מבקשים מהמבקרים שלא לגעת בתילי האבנים שמציינים היכן עברה הדרך הקדומה.
הנה דוגמה של תיל אבן גדול במיוחד:
ושלט האזהרה הצהוב:
ובמקום נמצאת גם מסגרת אבן חלולה, הממסגרת את הנוף.
בתמונות שראיתי לפני נסיעתנו של מסגרת האבן הזו, הנוף סביבה נראה כך:
אצלנו - הכל היה מושלג!
והזדמנות לאם ולבן לעשות סט תמונות:
היה שם מלא שלג אדום!
בן: אמא תצלמי אותי עם השלג האדום הזה! ע' ו-א' לא יאמינו לי!
הסברים על המקום
קשה היה להיפרד מהמראה המופלא, אך שני גורמים האיצו את החזרה למכונית:
א. היה קרררררר
ב. אבא חיכה במכונית ואיבד את סבלנותו.
סאבטקסט: האמת, אפשר להבין אותו. היה כבר אחרי 8 בערב, לפניו עוד נהיגה אל הלא-נודע... הוא עייף ורעב. צודק!
תמונת פרידה מנקודת השיא של כביש 55
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומההרבה תעלומות יש בכביש 55:
1. למה השלג אדום?
2. למה העיזים באות בשלשות?
3. אם בשעה שמונה אתם עדיין בשיא הדרך, מתי והיכן תאכלו ארוחת ערב?
מחכה לפחות לתשובה לשאלה השלישית.....
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהמיקוש חמדתי, אין לי תשובות מובהקות.
סברה אחת לשלישיות העיזים היא שזו אם וילדיה (למה רק שניים?)...
לגבי השלג האדום - כנראה מינרלים המחלחלים מהאדמה כלפי מעלה. צריך להזמין גיאולוג לאשכול...
ותשובה מובהקת לשאלה השלישית - מגיעה מיד:
ואכן, השעה באמת מאוחרת.
התחלנו לרדת מהפיסגה, עדיין נוסעים בכביש 55 המדהים.
זה המראה של הכביש מהמכונית:
נסענו עוד כמחצית השעה , והגענו בשלום למקום הלינה של הלילה:
Vassbakken Kro og Camping, Skjolden
אמנם קמפינג, אך זוהי בעצם אכסניית-נוער, השוכנת למרגלות מפל:
ממש ממש להתגורר בתוך הטבע!
בקמפינג /אכסניה הזה ישנה אפשרות לינה של אוהלים, קראוונים, בקתות או חדרים בתוך מבנה האכסניה.
וכאן - טוויסט בעלילה: למרבה ההפתעה, סדינים ומגבות נכללים באירוח!
גם ארוחת בוקר כלולה (זו לא היתה הפתעה דווקא, היה בתנאי האירוח).
אבל - "המחיר" היה חדר כזה שקיבלנו:
לא רק הילד מעל הראש, אלא גם אמא ואבא מופרדים בלינה
אך, מכיוון שמהמיטות היו ממש נוחו, והיו לנו סדינים ומגבות וגם מים חמים לכולם, לא התלוננו.
במקום היה גם מטבח משותף, עם חדר אורחים נעים צמוד.
בשל השעה המאוחרת, היינו שם כמעט היחידים.
אבא בישל וכולנו גלשנו בווייפיי...
אכלנו, נחנו ושבענו ותיקשרנו עם העולם...
לילה טוב. צולם אחרי 10 בלילה
קישור לאתר הקמפינג - כאן.
אנחנו הזמנו דרך בוקינג.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהסיכום היום :
תכנון מול ביצוע : יפה מאד! וגם עמוס מאד! עשינו מסלול מאד מורכב וארוך - שדי מומלץ לפצלו ליומיים נפרדים. גם תצפית הנשרים, גם טיול רגלי קצר באיזור גיירינגר, גם סיור עירוני קצר בלום וגם נסיעה בדרך נוף 55, עם כמה נקודות שיא. מזל שיש אור עד 11 בלילה...
מזג אוויר : ושוב - אלוהי מזג האוויר היה עימנו! הבוקר החל סגריר וגשום, אך תיכננו שוב את הנסיעה באדיבות האתר המטאורולגי של נורווגיה, והגענו בתזמון מעולה לתצפית הנשרים . ב - Lom בכלל התבהר ויצאה השמש
ובכביש 55 - אמנם סגרירי ומעט ערפילי, אך ללא טיפת גשם .ניווט: ג'י-פי-אס של המכונית בשילוב מפת נייר וגם שלטי דרכים. השלטים בנורווגיה מצויינים ומכוונים היטב לנקודות עניין בדרכי הנוף.
לינה: קמפינג שהוא למעשה אכסניית נוער. שוב בילד מעל הראש, אך הפעם גם אמא ואבא מפוצלים במיטות קומותיים. מילא. המיטות, אגב, היו נוחות מאד וגם קיבלנו מצעים ומגבות! שידרוג...
דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 - העיירה לום וכנסיית הלוחות העתיקה ; מקום 2 - כביש 55 ; מקום 1 - תצפית הנשרים המדהימה מעל גיירינגר פיורד.
ושוב אומר - קשה עד מאד לדרג... זו ממש חלוקה שרירותית ואכזרית.
צחוקים מול עצבים : צחקנו ונהנו. העיזים היו היום כוכבות ראשיות
. עצבים קלים היו אצל אבא כשהתחיל לגלות סימני משבר במרומי ההרים של כביש 55...הנאה: מרובה!
תמונת היום : תצפית הנשרים מעל גיירינגר פיורד
וגם - האגם הקפוא של כביש 55:
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומההיי היי,
אתם לא לבד בכביש
אנחנו גם היינו שם. אבל באוגוסט לפני 3 שנים היה הרבה פחות שלג.
אני אהבתי מאוד את כביש 55 והוא היה לדעתי אחד היפים בטיול.
הנה כמה תמונות מאותו הכביש בדיוק עם הרבה פחות שלג...
אולי שנה עם פחות שלג, אולי בין יולי לאוגוסט יש הפשרה?
ולגבי האכסניה: עם כזה מפל בחצר גם מיטות קומתיים מתקבלות על הדעת.
ואם יש מצעים וארוחת בוקר פלוס פטור מנקיונות אז מדובר ב
שירלי,
שוב אומר: הטיול שלכם מדהים.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי
בתמונת הפרידה מנקודת השיא של כביש 55- הכל ורוד גם השמיים
ממש מיוחדת
הזכיר לי שפעם טיילתי עם חברתי בניו יורק ניו יורק
היא הרימה עיניים לשמיים והכריזה השמיים ורודים ,סימן שתכף תהיה פה חגיגה בלבן ..
וברור שאני פה ... מהופנטת לארץ האגדות
טובה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהלטיט - טוב נו, זה ברור שאת נוסעת איתי בכביש 55!! הוא באמת כביש מהמם ביופיו ואני זכרת היטב את התמונות שלך משם עם השמיים הכחולים שרק לך היו בנורווגיה!! (ואולי גם לאורי...). תודה על התמונות המקסימות שצירפת ועל הזווית השונה של יופיה של הדרך הזו.
טובה - כיף לי שאת ממשיכה איתי עם שמים ומשקפיים ורודים... במקרה זה, כנראה שהשלג האדום הקרין על השמיים...
והנה אנחנו ממשיכים ומגיעים לאחד הימים "ה" של הטיול (אם לא הכי!)
מתאבן קטן:
יום שני, 20.7.15 : פלא פלאים! אנחנו על קרחון כחול מהלכים!!
התכנון ליום זה:
יום בקרחון Nigardsbreen, כולל הליכה על הקרחון!!!
זה בעצם כל תכנון היום.
ובדף שלי כתוב גם:
סיור Family Walk יוצא ב- 11:30 ב- 12:30 ב- 14:00 וב – 15:00.
כרטיסים רוכשים ב- Breheimsenteret - the Glacier Visitor Centre לפחות שעה וחצי לפני שהסיור מתחיל.
יש לקחת בחשבון לפחות שעה (אולי יותר) הגעה עד לנקודת התחלה!
אפשר לקחת מעבורת, אבל גם מנקודת הסיום שלה יש לפחות עוד חצי שעה – 40 דקות הליכה.
ממשיכים להדרים דרך Sogndal ו – Hella (כביש 55 ) ומשם מעבורת לכביש 13.
מסיימים את היום ב- Voss, שם מקום הלינה.
סאבטקסט: את יום הסיור על הקרחון שמרתי בערמומיות לקראת סוף הטיול... וזאת בהכירי את "השלימזלית" שבי, שמועדת לעשות סלטות על הקרח...
אמרתי לעצמי - שאם אחליק ואפול, או - להבדיל - ייתפסו לי כל השרירים - עדיף שכל אלה יקרו לקראת סופו של הטיול, שלא להרוס לעצמנו...
הביצוע:
הבוקר החל בקימה קצת יותר מוקדמת וכן בשינוי מרענן - יש ארוחת בוקר בקמפינג / אכסניה...
ארוחת הבוקר היתה חביבה - כיאות לאכסניה..
יצאנו לדרך, לקראת ההגעה לקרחון.
אבא: בקצב שלנו, כבר לא נספיק להגיע לסיור של 12:30. אני לא רוצה להגיע בלחץ.
אמא: ברור, ועוד שלא נדבר על ההגעה עד לתחילת הסיור על הקרחון. לטיט כתבה ש...
בן: מי זו לטיט הזו? מה זה השם המוזר הזה?
סאבטקסט: לטיט יקרה, הוזכרת פעמים רבות ביום זה, ולמדתי מנסיונך!
בדרך לקרחון Nigardsbreen (שנקרא בפי בשם החיבה "ניאגרה") ראינו מראות יפים עד מאד!
אמא: תעצור, תעצור!! אני חייבת לצלם!
אבא: אין בעיה. אני אעצור. לא נגיע לקרחון.
בן: כן, את התמונות שלך!
אמא: אני חייבת תמונת השתקפות של בתים בפיורד!
סאבטקסט: כמובן שהשגתי את מבוקשי:
ובגירסה אחרת:
לאחר נסיעה של כשעה מהאכסניה ב- Skjolden
הגענו למרכז המבקרים של הקרחון.
שנקרא Breheimsenteret -Glacier Visitor Centre
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהלמען המטיילים העתידיים, אציין כי כביש הגישה אל הקרחון הוא כביש 604
- אורכו "רק" 34 ק"מ אך הכביש צר ומפותל, וההתקדמות בו לוקחת איטית.
לאחר 27 ק"מ לערך הכביש משנה את מספרו לפי המפה והופך לכביש מספר FV-334 . לאחר מספר קילומטרים מגיעים להסתעפות אשר בה פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה אל המבנה של מרכז המבקרים של קרחון - שנראה כך:
סאבטקסט: מזכיר את ראשו של קלימרו!
אנחנו נכנסים למרכז המבקרים Breheimsenteret כדי לרכוש כרטיסים לסיור ההליכה על הקרחון.
חפרתי רבות לקראת היום הזה וגיליתי שישנם 3 מסלולי הליכה אפשריים:
מסלול משפחתי - אורך כשעה, אין צורך להזמין כרטיסים מראש.
מסלול "קצר" - שאורכו יותר משעתיים,
ומסלול למיטבי-לכת, אליו יש להזמין כרטיסים מראש.
את כל המידע הזה ומידע נוסף - ניתן לקרוא באתר הקרחון ניאגרה.
בן: בואו נקנה כרטיסים למסלול של השעתיים. מה, אני ילד קטן שצריך ללכת במסלול משפחות?
אמא: נראה לך שאני אשרוד אותו? אתה רוצה להחזיר אותי על אלונקה לארץ?!? לקחת אותי מכאן באמבולנס?!?
סאבטקסט: הילד מתנדב מד"א...
אבא: מספיק בהחלט המסלול המשפחתי! מי יודע, אם גם לי לא יהיה קשה עם כאבי הגב שלי.
בן: אתם זקנים!
אמא + אבא + סאבטקסט: כאן מסתיים הויכוח!
אז קנינו כרטיסים למסלול המשפחתי שמתחיל בשעה 14:00.
הכרטיסים עלו עבור שלושתינו 650 nok .
השעה היתה לפני 12:00, אבל ידעתי מתחקיר מעמיק ובזכותה של לטיט, שיש הליכה לא קצרה עד לתחילת המסלול.
כדאי וצריך לקחת מרווח זמן!
ממרכז המבקרים רואים את הקרחון מכזה מרחק לערך:
יצאנו ממרכז המבקרים לכיוון החניון של תחילת המסלול.
בדרך יש כביש אגרה - עלה 40 nok
סאבטקסט: לא מספיק שילמנו לסיור!
אבל כנראה שזה תשלום "ליתר ביטחון" - עבור מטיילים שרק רוצים להסתכל על הקרחון מקרוב יותר, מבלי ללכת עליו.
נוסעים כמה דקות ומגיעים למגרש החניה.
מתארגנים למסע, כולל תרמיל עם מים וכריכים, מעילים וכובעי צמר.
לשמחתנו הרבה מג האוויר טוב - אמנם מעונן במקצת אך אין סימן לגשם באופק.
סאבטקסט: ובמאמר מוסגר, רק בינינו: נראה לכם שהייתי מסכימה ללכת על הקרחון בגשם?!? יש גבול לכל תעלול!!
מהחניון רואים את הקרחון הרבה יותר קרוב אלינו. יפה עד מאד ומרשים ביותר. למרגלותיו - אגם.
מהחניון ישנן שתי אפשרויות:
א. ללכת את כל הדרך עד לנקודת המפגש לתחילת הסיור על הקרחון. הנורווגים כותבים שזו הליכה של כ- 45 דקות, אבל לטיט הזהירה אותי! שזה לא כך!!
ולכן הלכנו על תוכנית החלופית:
ב. ממגרש החנייה יש סירה המפליגה באגם שנמצא למרגלות הקרחון. לאחר ההפלגה הקצרה, עדיין יש מסלול הליכה, שהנורווגים אומדים ב- 20-30 דקות.
סאבטקסט: ממש!! ממש לא!!!
אז חיכינו לסירה.
ושוב תשלום כמבן - 100 nok לכרטיס משפחתי הלוך וחזור.
נו מילא...
סאבטקסט: עדיף לשלם עוד קצת כדי לחסוך זמן בתהליכים שעלולים לגרום סבל!
הפלגנו עם משפחה סקנדינבית
וצילמתי את אבא למזכרת עם ילדים תוצרת חוץ:
גם לאם ולבן תמונה יפה מההפלגה במי הטורקיז של האגם. יש גם מפלים:
והנה אנחנו מתקרבים לקרחון ניגרדסברין.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה מצחיק אותי שזוג הורים ומתבגר מדברים עלי כשהם על קרחון נידח בנורבגיה.לא חשבתי שאי פעם תהיה כזו שיחה.
מסרי לבן ד"ש חמה מלטיט
ושאני חושבת שאמא שלו הפיקה טיול שהתעלה על המקור (שלי).
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהחחח, מצחיק אותי שהיום הזה הוא "ה"-יום ואולי אפילו "הכי", בטיול שעד עכשיו, לדעתי, הכל בו היה "הכי". האם יש אפילו יותר "הכי" מ"הכי"?
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאחרי כל כך הרבה ימים מהממים יש יום שהוא הכי? כל הטיול שלכם הוא הכי מהמם.
תמשיכי לספר בהקדם. אנחנו סקרנים לראות אותך על הקרחון.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאני פה
לא ברחתי
רץ על האשכול
קדימה ואחורה
לראות את התמונה ההיא ולחזור שוב לתמונה הזאת
ולחזור שוב להסתכל על הדרך והפיורד
והכנסיות
(שצחקנו בטיול שלנו "הכנסיה הזאת נשרפה ב..... ושוקמה ב.........")
מחכה להמשך
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשלום חברים,
אני ממש מתנצלת שאתם מחכים כל כך הרבה זמן כדי לטייל על הקרחון.
הנה זה מגיע.
לטיט - אין סיכוי שהטיול שלנו עולה על שלך - עם כל השמש והשמיים הכחולים שהיו לכם. אבל - לכל טיול קסם משלו. מסרתי ד"ש...
פסגות - אני חושבת שמדד "ההכי" הוא על-פי מה שמספרים כשחוזרים לארץ. מה היה הסיפור הראשון שסיפרנו..? על היום - טיול לקרחון "ניאגרה".
אלעד - מצטערת שהחזקתי אותך במתח - אבל חיכיתי עד מוצ"ש...
צביקה - יופי שאתה עדיין כאן וצופה שוב ושוב בתמונות...
אז הנה ממשיכים....
להזכירכם - אנחנו שטים בסירה באגם למרגלות קרחון "ניגרסברין".
לאחר הפלגה של כרבע שעה (היה קר!), הגענו לחוף מבטחים.
מכאן, אנחנו אמורים לטייל כ- 30-40 דקות עד שנגיע לתחילת המסלול המודרך לסיור על הקרחון.
חלק נכבד מהדרך חסכנו ע"י השייט - אך לפנינו הליכה לא קצרה.
סאבטקסט: כמובן שהיא לא ארכה חצי שעה, אלא כמעט שעה!
אם זה היה תלוי באב ובבנו - זה כנראה היה יותר מהר, אבל מה לעשות - אמא לא כזו ספורטיבית...
כך נראה המסלול בהתחלה, כשיורדים מהסירה:
המים המפשירים מהקרחון - טורקיזים וקרים כקרח...
ואז הגיעה עלייה...
התחיל גם קרח. טוב שיש חבל שאפשר להיעזר בו...
והנה אנחנו רואים את הקרחון מתקרב אלינו, בצבע כחול מטריף!
אבל, יש עוד כברת דרך לא פשוטה!!
עם גשר תלוי מעל מים גועשים (סאבטקסט: מאד פחדתי! הוא התנדנד קשות!)
היו גם קורות עץ לא יציבות שהיה צריך להלך עליהן...
והכל בעלייה לא קלה!
בקיצור, מסע מתיש לעבר תחילת המסלול....
לא פלא שאומרים במרכז המבקרים להגיע חצי שעה לפני תחילת הסיור...
צריך להסדיר נשימה!
ובמיוחד כשרואים את המחזה המקסים הזה:
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהכמעט הגענו.
לאורך המסלול, ישנם קונוסים שמסמנים היכן הוא מתפתל, כדי שהמטיילים לא ילכו לאיבוד...
והנה אנחנו רואים את המחזה שבו גם אנחנו נהיה שחקנים בקרוב:
משלחת המטפסים על הקרח - אנשים קשורים בחבלים זה לזה ועולים למעלה לחקור את הקרחון.
סאבטקסט: אני עשיתי רע למישהו...? מה אני עושה פה בכלל...?
הגענו לנקודת המפגש לתחילת הסיור המשפחתי.
זה הקרחון הכחול היפהפה שעוד מעט נחוש מתחת לרגלינו...
המדריכים מרכיבים לנו על הנעליים סנדלים מיוחדים עם דוקרנים.
ככה זה נראה:
יש גם מכוש - אבל לא בשבילנו... רק לתמונה...
אנחנו נקשרים בחבל אחד לשני.
הנוף מרהיב!!
את שיירת האנשים מדריכה בחורה שנראית מהמזרח הרחוק.
היא היתה נפאלית.
ולהלן תקרא הקומיסרית.
הקומיסרית הסבירה לנו איך לדרוך על הקרח עם הדוקרנים, שאין לעצור סתם כך, אלא רק אם מרימים יד - היא תעצור...
הסבירה כל מיני עובדות על הדרך, למה הקרח כחול, למה יש בו כתמים שחורים (לא לכלוף) ועוד ועוד.
סאבטקסט: מרוב שהייתי בלחץ שאפול, בקושי הקשבתי להסבר, שגם כך היה באנגלית עילגת (שילוב של מבטא נפאלי ונורווגי עם אנגלית...).
עוד כמה הסברים והתארגנויות, והתחלנו ללכת... בעליה.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאמא: שיהיה לכם ברור! אני הולכת בין שניכם ואתם צריכים לעזור לי! מי יודע אם אני לא אחליק!
בן: אל תדאגי, זה בטח לא קשה. זה מסלול של ילדים...
אבא: אני אשמור עליך.
סאבטקסט: האבירים על הסוסים הלבנים (או הקרח הכחול...).
על ההתחלה, המחזה היה מרהיב!
קרח לבן וכחול , עם כתמים שחורים - מעין מינרלים.
מהמם!!!
היו גם בורות מפחידים:
אבל הקומיסרית הובילה אותנו בביטחה מסביב.
תיראו כמה שזה מטריף, וכמה עלינו גבוה!
אני יכולה להמשיך עוד הרבה עם התמונות האלה של הקרח הכחול עם הקישוטים:
אבל אראה לכם גם את המשלחת האמיצה סביב החור הכחול:
סאבטקסט: אין מילים! אני, אני הלכתי ככה על הקרח סביב בורות מפחידים!!
הקומיסרית משכה חזק בעלייה.
אמא: הלו, הלו!! תעצרי קצת! אין לי אוויר!
שום דבר לא עזר לי. היא המשיכה בצעדה כלפי מעלה, ברגליים קלילות של נפאלית המטפסת על האוורסט.
בשבילה זה קלי קלות
וגם בשביל רוב האנשים שהיו במשלחת החבלים שלנו...
כולל ילדים קטנים.
בן: מה את רוצה? זה קצב איטי!
ומוסיף: אנחנו הולכים קשורים על ההר כמו אסירים בשואה.
אבא: זה באמת לא קשה.
אמא: לי זה קשה! אבל זה כל-כך יפה, שאני מוכנה לסבול.
והנה עשינו תמונה נחמדה, באחת הפעמים שהקומיסרית הואילה לעצור:
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומההגענו לקצה העליה.
הקומיסרית סיפרה לנו שאנחנו בערך 300 מטר מעל נקודת הפתיחה.
שם היא עשתה הפסקה לתת לנו לצלם תמונות, ואפילו הציעה למשפחות שרצו שהיא תצלם. אלינו הצטרף מישהו לתמונה...
מרחוק נראו משלחות שהעפילו עוד יותר גבוה:
ראינו עוד בורות כחולים של קרח
והנה הקומיסרית:
והתמונה שצילמה אותנו:
עכשיו התחילה הירידה.
הקומיסרית הסבירה איך להתנהג בירידה.
סאבטקסט: זה היה מפחיד! ועוד יותר קשה!!
לאחר סיור של למעלה משעה, למעלה ולמטה (סיור מעגלי, אפשר לומר)
חזרנו בשלום לבסיס תחילת הסיור.
הזדכינו על הציוד ונפרדנו לשלום מהקומיסרית ומשאר העובדים.
בדרך חזרה צילמתי שוב את הגשר התלוי:
ועשינו הפסקת אוכל.
בן: אני מת מרעב!!
חזרנו בדרך לכיוון מעגן הסירות.
סאבטקסט: האמת? כבר לא היה לי כוח...
זה היה מאד מתיש.
היינו צריכים לחכות שני רונדלים שתעשה הסירה עד שהגיע תורנו לעלות.
וכשהגענו לחוף מבטחים, לאחר השייט, חזרנו למכונית
וצילמתי את התמונה הזו למזכרת:
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהנסענו במכונית בחזרה למרכז המבקרים.
אמא ואבא שתו קפה.
הבן אכל עוד משהו.
ישבנו במרפסת, השמיים התבהרו והיתה לנו תצפית נהדרת על הקרחון הכחול, שכבשנו ברגלינו לא מכבר.
כל המסע ארך למעלה מארבע שעות
והיה שווה כל רגע וכל כתר נורווגי.
סאבטקסט: אני עד עכשיו לא מאמינה שעשיתי את זה!
חוויה מדהימה ועוצמתית!!!
הנה עוד תמונת פרידה מקרחון Nigardsbreen :
ואנחנו יוצאים לדרך, שהיא עוד ארוכה....
מקום הלינה שבחרתי, הוא די מרוחק - ב-ווס Voss , בה עברנו ביום הראשון.
זה המסלול:
משם, נחזור בכביש 334 לכיוון Gaupne וממנה נפנה אל – 28) Sogndal ק"מ). סה"כ 66 ק"מ, כשעה ו - 10 דק'.
מ - Sogndal נמשיך בכביש 55 לכיוון Hella. משם - מעבורת ל – Vangsnes.
מ- Vangsnes ניסע בכביש 13 עד ל – Voss . (לינה)
סה"כ הדרך מסוגנדאל ל- ווס : 117 ק"מ, שעתיים וחצי.
השעה, כרגיל, מאוחרת, אבל אנחנו ב-היי...
הנוף היה מקסים בדרך.
למרבה הפלא, אנחנו עולים להר גבוה
והנה מתחיל להיות סביבנו, שוב (!!) - שלג!
המראות היו מדהימים ביופיים.
סאבטקסט: כמה יופי, קשה לספוג הכל!!
כל זה היה בכביש שנקרא כביש 13.
בהכנה לטיול, לא הייתי מודעת עד כמה הוא גבוה.
ואף אחד מאיתנו לא דמיין שיהיה כאן כל כך הרבה שלג!
אבא: אני מותש מהנהיגה.
בן: אני רעב.
אמא: הכל כל כך יפה כאן! לא ייאמן!
סאבטקסט: איך הם לא מתפעלים?!?
בשלב זה, שניהם איבדו עניין ורק רצו כבר להגיע ולאכול.
לא מצאנו כל כך היכן לאכול, ואיכשהו משכנו עד ווס - Voss.
שם אכלנו בפיצריה של תורכים (היו מאד נחמדים! והיה יחסית זול!).
הגענו למקום הלינה - ששוב היה אכסניה.
שוב קיבלנו חדר עם מטות קומותיים, אבל עם מצעים ומגבות (וגם ארוחת בוקר למחרת).
הנוף מהחדר צפה על האגם של ווס.
היינו כל כך עייפים, שכבר לא עניין אותנו שהיו מיטות קומותיים ושהילד מעל הראש.
האכסניה עצמה מאד נחמדה! שוכנת ליד אגם ומעוצבת יפה.
לילה טוב...
איזה יום שהיה לנו!!!
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהסיכום היום :
תכנון מול ביצוע : התכנון והביצוע - היו בהתאם. התכנון ליום זה כלל למעשה את הביקור בקרחון ניגרסברין וזה אכן מה שעשינו. מה שכן, תיכנון מקום הלינה המרוחק לסיום יום זה, לא היה מתאים. כאדי היה למצוא משהו קרוב יותר.
(סאבטקסט: התרשלתי בתכנון...)
מזג אוויר : יופי של מזג אוויר! טיפת גשם לא ירדה ולא העזה לאיים על הסיור על הקרחון. לקראת סוף היום, התבהר והיו שמיים כחולים שליוו אותנו בכביש השלגים החדש שגילינו...(כביש 13).
ניווט: ג'י-פי-אס של המכונית בשילוב מפת נייר וגם שלטי דרכים. אין תלונות.
לינה: ושוב - אכסניית נוער. שוב הילד מעל הראש, ושוב אמא ואבא מפוצלים במיטות קומותיים.
המיטות נוחות מאד וגם קיבלנו מצעים ומגבות! באכסניה יש מטבח משותף, בו לא השתמשנו- כי אכלנו בפיצריה. למחרת היתה ארוחת בוקר שהיתה מצויינת!דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 - כביש 13עם השלג המפתיע מקום 2 - הדך לקרחון ניגרדסברין ; מקום 1 - הסיור על הקרחון עצמו!
הדירוג היום הוא למעשה חסר טעם, כי הכל סובב סביב טיול הקרחון.
צחוקים מול עצבים : צחוקים, חיוכים וגם קצת חשש ופחד מצד אמא... עצבים? אולי קצת בסוף כשהאבא והבן היו רבים והכביש לא נגמר...
(אבא: ככה את מתכננת?!?
)הנאה: שיא!
תמונת היום : משלחת חוקרי קרחון Nigardsbreen :
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי
את שוברת פה שיאים ....שיא היופי ... שיא הקרחון האתגרי ... שיא תכנוני (אני עומדת על כך למרות הלינה ) ...
אגדה של שיאים נורבגיה שלכם
נגמרו לי הסופרלטיבים ליופי הזה
טובה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי מתוקה
איך שאתם יפים על הקרחון !!!
שברת אותי סופית עם ההליכה הזאת שם. איזה תחושת פספוס יש לי שלא הצלחנו להגיע לקרחון היחיד שהיה לי בתכנוןעכשיו ממש חייבת לחזור לנורבגיה.
תבואי איתי ?
נשיקות
איריס
