חוגגים עשור ב......... טוקיו
-
חוגגים עשור ב......... טוקיונסענו במטרו לכיוון המלון וכהרגלינו בטוקיו שוב הסתבכנו בתחנה שנמצאת מתחת למלון תכננו להיות במלון בשעה 15:30 והרי שהגענו אליו כמעט שעה לאחר מכן.... חוויה קשה... אבל עדיין חוויה
לאחר מנוחה וצבירת כוחות לקחנו הפעם לבילוי הערב את הרכבת העילית לכיוון רובע השעשועים odaiba. מדובר בקו U ומה שמיוחד ברכבת הזאת שהיא נוסעת ללא נהג - חוויה מוזרה ודי מלחיצה מה שעבר לנו בראש היה מה עושים במקרה של תקלה ?????
מל
אבל הנסיעה ברכבת קו U הייתה מהנה כיוון שרואים כך את העיר...
הרובע די מרוחק מהעיר ונמצא בחלקה הדרומי מזרחי - כל כך אהבנו את המקום
מלא במסעדות, קניונים ואורות. רובע נהדר שעושה חשק לבוא אליו גם ביום
מצאנו חנות ענקית של לגו בקניון (בצמוד לפארק השעשועים המקורה לגולנד) ולשמחתנו המחיר של הלגו חצי מחיר מאשר בישראל וקנינו מלאאאאאא לגו
לאחר מכן נכנסנו למסעדה שמגישה אוכל יפני... וגם המסעדה הזאת הייתה הצלחה
-
חוגגים עשור ב......... טוקיומהמסעדה המשכנו לטייל באזור קו המים והופתענו לגלות שגם כאן יש את פסל החירות
המשכנו לטייל לכיוון הקניון (אחד מיני רבים ברובע) ופתאום אנו רואים מולנו המוני אנשים רצים לכיוונינו וצועקים בהיסטריה
ומיד היינו בטוחים שמדובר במחבלים 
לאחר מספר שניות של חרדה ואימה 
הבנו שמדובר במתיחה
היפנים כנראה כל כך משועממים ולא מבינים שיש מקומות בעולם בהם דברים כאלה הם בשגרה ואינם בדיחה קינחנו את הערב בקפה ושוקלד באחד הקניונים
חזרנו לחדר עייפים ומרוצים מבילוי ערב נהדר ברובע odaiba.
מחר לוקחים פסק זמן מטוקיו ויוצאים מחוץ לעיר....
ולגבי הגשם... החזאים הבטיחו שיהיה גשם, אך בכל המקומות שהיינו היום לא ירדה אפילו טיפה
שרק יימשך כך
-
חוגגים עשור ב......... טוקיויום א'- 3/4:
התעוררנו לבוקר מעונן
היום על פי התכנון, אנו יוצאים מהעיר הגדולה לחיק הטבע - להר mitake, הנמצא צפונית מערבית לטוקיו... מרחק של כשעתיים נסיעה בתחבורה ציבורית.
בסביבות השעה 08:00 יצאנו מהמלון, קנינו בזריזות
קפה, סנדוויץ' ונשנושים לדרך ירדנו למטרו במטרה להגיע לרכבת העלית בשעה 08:54 ואכן עמדנו במשימה (גידי גידי.... אבל הצלחנו )המסע להר mitake כלל מטרו, 3 רכבות עיליות, אוטובוס ורכבל.... וכצפוי אצל היפנים התזמון היה מושלם - הכל תקתק כמתוכנן....ותוך פחות משעתיים היינו בתחילת מסלול ההליכה בהר.
המסלול מתחיל בהליכה מקבילה לתצפית על הנוף מסביב.... בהמשך עובר בתוך כפר קטנטן וליד מקדש הצמוד אליו.
-
חוגגים עשור ב......... טוקיו -
חוגגים עשור ב......... טוקיובהמשך יש מספר שבילים ואנחנו בחרנו מראש את מסלול "rocks garden" וכשמו כן הוא
וכשמו כן הוא - מסלול שלאורכו המוני סלעים בצורות ובגדלים שונים ובאמצע זורם לו נחל שרעש המים ממנו מרגיע ביותר... השילוט במסלול היה מצויין 
-
חוגגים עשור ב......... טוקיו -
חוגגים עשור ב......... טוקיוהמסלול ברובו היה מעגלי ותוך כשעתיים סיימנו אותו
אך ממש לקראת הסיום, החלטנו לאכול במסעדה שנמצאת ברחוב הראשי של הכפר... הריח שם משך אותנו וגרם לנו להיכנס.... ומסתבר שחוש הריח שלנו מצויין!!!!
גם כאן האוכל היה נהדר -
חוגגים עשור ב......... טוקיורובי מקסים !!
איזה כיף לקבל טעימה מיפן הכפרית.
תמונות השמורה בצבעי האפור - ורוד הן משהו.... מיוחד ושונה מאד.
תודה
חג שמח
איריס
-
חוגגים עשור ב......... טוקיוגם אני כמו איריס מתלהב מהאזור הכפרי ואפילו יותר מטוקיו עצמה. נראה שבמסלול הליכה הייתם די לבד. לאיפה נעלמו מיליוני היפנים?
-
חוגגים עשור ב......... טוקיוכנראה צופים באנימה יפנית או עושים איזה סלפי ...
-
חוגגים עשור ב......... טוקיותודה על התגובות
איריס- שמח לשמוע שיופי המקום הצליח לעבור דרך התמונות
מי שמגיע לשם כעת נהנה גם מפריחת הדובדבן שנמצאת בשיאה באזור זה שבועיים לאחר השיא בטוקיו.אלעד- הימים מחוץ לטוקיוהגבירו לנו את החשק לחזור (מתישהו בשלכת
) ולטייל לעומק ביפן... ולשאלה איפה היפנים???? נראה לי שהתשובה של איריס נשמעת מאוד הגיונית -
חוגגים עשור ב......... טוקיושבעים ומרוצים חזרנו את הדרך ההפוכה למלון - ירדנו ברכבל, עלינו לאוטובוס והחלפנו 3 רכבות... הדרך תקתקה כמו בהלוך ותוך פחות משעתיים היינו במלון...
וקבלו הפתעה
בפעם הראשונה מצאנו בקלות את המלון 
ומעתה והלאה זה כמו רכיבת אופניים (עדיף מאוחר מאשר אף פעם... 
)ללא ספק היינו זקוקים לשקט הכפרי והמרגיע של הטבע אחרי ההמולה (הכיפית) של העיר...
נחנו בחדר ויצאנו בערב לרובע shibuya - הטיים סקוור של טוקיו.... wow wow wow!!! איזה רבע תוסס
כיף גדול היה להסתובב שם בלילה
מעברי החצייה ברחוב של הטיים סקוור בטוקיו זה משהו בלתי ניתן לתאר במילים.... אלפי אנשים חוצים בו זמנית בכל הצומת עם מספר מעברי חצייה שחלקם באלכסון... וכמו שאמרתי -אי אפשר להעביר זאת במילים ובתמונות אלא פשוט צריך להיות שם...מדובר במקום בו צולמה משימת חיפוש הרמז ב"מירוץ למיליון".
-
חוגגים עשור ב......... טוקיוטיילנו בהנאה ברובע התוסס וחיפשנו מסעדה לשבת בה...
חיפשנו סושיה ולשמחתנו מצאתנו אחת שהראית משהו משהו... אבל עלינו להמתין בתור... לאחר זמן רב הגיע התור שלנו והושיבו אותנו על הבר והזמנו מנות טעימוווות
בנוסף לסושי המצויין!!! במסעדה הייתה אווירה כיפית וקלילה ויש להם קטע - המלצריות צועקות את המנות שהוזמנו, הטבחים צועקים את המנות שהכינו והייתה שם אווירה נהדרת 
ללא ספק הסושי הכי טוב שאכלנו אי פעם... והיה שווה את ההמתנה הארוכה
-
חוגגים עשור ב......... טוקיוהמשכנו להסתובב ברובע ובכדי להאריך עוד קצת את הערב הנהדר שלנו... נכנסנו לקפה וקינוח באחד מבתי הקפה במרכז "הטיים סקוור".
הרובע אמנם שוקק חיים, אך רוב בתי הקפה והמסעדות, כמו בכל טוקיו, כבר נסגרים בסביבות השעה 22:00.
אז אחרי הקפה והקינוח חזרנו למלון עייפים, מותשים ומאוווווד מרוצים
-
חוגגים עשור ב......... טוקיואחח.... שיבויה .... איזה רובע !
רובי - האווירה והחוויה הם משהו שבאמת קשה להסביר במילים .
מרוב אנשים קצת קשה למצוא את עצמך לפעמים... ובטח ובטח להבין איך כולם מצליחים לחצות בו זמנית במעברי החציה מבלי להתנגש האחד בשני ...
אגב, היפנים נוהגים לקבוע להיפגש בשיבויה "ליד הכלב" .
הפסל של הכלב הוא של הכלב אצ'יקו המפורסם ביותר ביפן שזכה לפסל הנצחה ועומד בחזית תחנת הרכבת של שיבויה ומשמש כנקודת מפגש
רובי - אם אתם מתכננים לחזור , אתם חייבים לבקר גם בהאקונה בביקור הבא ,
ולא לשכוח גם את הר פוג'י ....
בקיצור- יש גם המון אופציות בטבע לגיחת יום מטוקיו (וכמובן שרחוק יותר= יותר אפשרויות) והיפנים מתוקתקים כפי שציינת , אז זה אפשרי בזכות הרכבות המהירות ,הדיוק המבצעי והסנכרון עם האוטובוסים .
סושיות - יש מכל הסוגים....
יש את אלו בהן יושבים על בר עם מסוע מסתובב - והן כיפיות במיוחד - כי פשוט מורידים מהמסוע מה שמתחשק ונראה טוב בעין , ולבסוף המלצרית סופרת צלחות ומשלמים לפני צבע הצלחת (יש פירוט על הקיר כמה כל צבע של צלחת עולה )
בדרכ קשה לטעות כי הכל טעיםםםם (רמז: הסוד הוא הטריות . וזה כנראה ההבדל מהארץ... מעבר למבחר ...)
ובברזים של הבר זורם תה ירוק חינמי וטעים במיוחד , ללא הגבלה.
יש את הסושיות הקטנות שנחבאות בשוק של טוקיו ...(שוק צוקיג'י)
השוק ככ נקי וטרי שלא מורגשים בו ריחות לא נעימים של דגים...
(הרגשתי כמו בחנות חרסינה ולא בשוק דגים ...)
הדגים הטריים ביותר מגיעים ישר מהשוק לסושיות האלו שבתוך השוק ומסביב לו , שלפעמים הן ככ קטנות , שיש בהן מקום רק לכמה אנשים - ובטובות שבהן -התור בהתאם... כבר משעות הבוקר ...
אגב, מומלץ להגיע לשוק מוקדם בבוקר בזמן המכירה הפומבית של דגי הטונה הענקיים.
-
חוגגים עשור ב......... טוקיורובי
בתמונה הראשונה של הודעה 92 - למרות החשכה והאורות המרצדים של "הטיים סקוור" פריחת הדובדבן זוהרת
ומה יש לכם לקינוח על המחבת ?
איזה יופי וכייף בטוקיו שלכם - מתחברת בקלות
טובה
-
חוגגים עשור ב......... טוקיותודה על התגובות
עדי- אני פסלתי מלכתחילה את שוק הדגים גם בגלל הריח (שחשבתי שיש שם כמו בכל שוק דגים "נורמלי"), אך בעיקר בגלל שלא התחשק לנו לקום כל כך מוקדם (לפנות בוקר). הטריות של הדגים הורגשה בכל מנה ומנה שאכלנו
טובה- על המחבת הוגש קינוח "מערבי" - בריוש חמים עם קצפת, גלידה ותותים... יאמיייי
-
חוגגים עשור ב......... טוקיווכפי שהבטחתי, כעת הגיע הזמן לסיכום ביניים אודות החוויה האנתרופולוגית שלנו בטוקיו/יפן....
במהלך 4 הימים הראשונים שלנו ביפן הבחנו בכל מיני תופעות/התנהגויות שלא הכרנו עד היום ולחלקן קיבלנו הסבר בסרט הנהדר של נדב אייל אודות יפן, אותו ראינו בלילה שחזרנו מרובע shibuya:
1. אחת ההתנהגויות שהכי הפריעה לנו, ועד שצפינו בסרט של נדב אייל לא הבנו את מקורה, היה הדיבור הילדותי של אנשים רבים (בדגש על בחורות) אותם פגשנו/ראינו. אנשים בשנות ה-20/30 לחייהם מדברים (ונשמעים)כמו ילדים בגן - המלצרית, הקופאית, מוכרת הבגדים, הכרוז ברכבת, השוטר ועוד...
להפתעתנו העניין עלה בסרט של נדב אייל... מסיבות שונות כדוגמת הלחץ של ההורים והחברה להצלחה בלימודים, היפנים "מפספסים" את ילדותם ובשנות העשרים לחייהם חל אצל חלקם תהליך של "חזרה לילדות".... שמתבטא במספר דברים (ואנחנו הסקנו מכך שהדיבור הילדותי קשור לעניין הזה).
2. היפנים בכל הגילאים מכורים למשחקי מחשב, רובוטים ואנימציה. בניינים רבים (וגבוהים) מכילים רק את זה!!! ראינו אנשים בני 60 שמתלהבים מהדבר הזה כמו ילדים בני 10.
בסרט של נדב אייל עלה כי ההתמכרות הזאת הובילה לתופעות, שבכל מקום אחר (חוץ מיפן) נחשבות למשהו לא נורמלי:*ההתמכרות הזאת גורמת לאנשים להתאהב בדמויות וזה מגיע עד כדי נישואין עם אותן בובות, בילוי משותף במסעדה ועוד.... .
*ההתמכרות הזאת מובילה את היפנים לכך שמעדיפים להיות בחברת רובוטים/בובות/אנימציות ולא בחברת בני אדם ומתקשים ביצירת תקשורת בין אישית.
3. היפנים שוכרים דיסקים - יש בטוקיו המון חנויות שמשכירות דיסקים של שירים/סרטים - הם לא שמעו על יוטיוב???
4. טיפים - מתן טיפ לנותן שירות = העלבת נותן השירות - ולכן יש להימנע מכך.
5. כסף- לא מקובל להעביר כסף מיד ליד, אלא שמים אותו על מגש ייעודי לכך ורק אז הקופאי לוקח את הכסף.
אבל כל מה שכתבתי מעלה הוא כלום לעומת התופעה הכי מוזרה שנתקלנו בה ומסתבר שמשפיעה קשות על יפן....
המשך בפוסט הבא.... -
חוגגים עשור ב......... טוקיוב-4 הימים הראשונים שלנו ביפן ראינו מעט מאוד ילדים ביחס לכמות האוכלוסייה ולעומת זאת ראינו המוווווווווון כלבים (בעיקר קטנטנים).
הכלבים לבושים בבגדים, אינם הולכים בדרך כלל ברחוב אלא על גבי מנשא/בתוך תיק/ בעגלה....
במסעדות יש תפריט מיוחד לכלבים/חתולים.
בקניונים יש ג'ימבורי לכלבים וחתולים וחנויות ענק לחיות (שמזכירות יותר את "שילב" מאשר חנות חיות).
גני המשחקים נטושים ואם כבר יש שם מישהו הוא הולך על ארבע....
מה הולך כאן????? נראה לנו שמישהו כאן התבלבלולאחר הצפייה בסרטו של נדב אייל התמונה התבהרה:
1. ביפן אחוז האוכלוסייה יורד באופן עקבי בשנים האחרונות והמדינה כבר איבדה מיליון איש!!!! בעשור האחרון, כאשר רק בשנה האחרונה האוכלוסייה קטנה ברבע מיליון איש.
2. בטוקיו יש 17 מיליון ילדים לעומת 24 מיליון כלבים.
3. המון בתי ספר נסגרים או הופכים לבתי אבות.
4. כפרים שלמים ללא ילדים - הציגו בסרט אמנית באחד הכפרים שתופרת בובות שנראים ילדים ומפזרת אותן ברחבי הכפר בכדי לתת קצת שמחת חיים לכפר והרגשה שיש בו עדיין ילדים.
4. הסיבות לאי הבאת ילדים ביפן:
א. אין זמן לעשות ילדים ולגדל אותם - אנשים עובדים עד שעות מאוחרות (21:00-22:00) כולל גננות בגני הילדים. בנוסף בשעות הפנאי שלהם מעדיפים את האנימציות שלהם והגלישה באינטרנט.
ב. יקר מאוד להביא ביפן ילד לעולם - הבדיקות במהלך ההיריון מחירן כל כך גבוה שאין באפשרות ההורים לממן זאת.
ג. אישה שיולדת חוזרת לשוק העבודה רק לאחר כעשר שנים בממוצע, עובדה שגורמת לנשים לדחות או לוותר על הולדת ילד.
הסיבות לעיל הובילו את היפנים למצוא תחליף טוב מבחינתם לילדים - כלב (ולמי שיש כלב בהחלט יכול להבין שכלב הוא כמו בן משפחה....)
לפי הסרט של נדב אייל, בקצב הזה האומה היפנית תחדל מלהתקיים בתוך פחות ממאה שנה... שכן לא תהיה להם שכבה צעירה שתחזיק את כלכלת המדינה ובטחונה....
נקודה מפחידה נוספת שעלתה היא שהרבה ערים מפותחות במערב הולכים בעקבותיה של יפן... (בעיקר בגלל הסיבה הראשונה.. חוסר הזמן)
אנחנו חזרנו הלומים מהיקף התופעה הזאת ביפן
שימו לב
שבתמונות העגלות הן עגלות כלבים ולא תינוק, לבוש, ומשפחה טיפוסית - סבתא, אמא, נכד (=כלב). -
חוגגים עשור ב......... טוקיוגן משחקים ריק + ג'ימבורי לחתולים + "שילב" של כלבים/חיות:
