המסע שלנו אל האי היפה

[אוליב י]

ליל ההגעה : אירוע הפתיחה - טלטלה רגשית בדרך לטאיפה

גם אני קוראת בעניין רב.

 

התרשמתי מן השירות בשדה התעופה. כבר עושה חשק, אני מודה.

ממשיכה לעקוב.

[דוד ש.]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

קצת תמונות מככר CKS

[yuval_s]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

היי דוד,

 

טאיוואן לגמרי במגירת החלומות. באמת נשמע כמו יופי של יעד - מעניין, יחסית קומפקטי ולא מסובך לטיול. גם אני בקהל.

 

תודה!

יובל

[דוד ש.]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

ממשיכים:

 

בין לבין האתרים הקדשנו לחיפוש של הילד לטלפון עבורו ועבור אחיו – המחירים טובים, בעיקר למוצרי אנדרויד. אם כי גם לאייפון מחירים לא רעים. טאיפה יקרה יחסית, עוד נגיע למקומות משתלמים יותר.

לחובבי הגאדג'טים שווה להיות בטאיפה ב Guang Hua Digital Plaza, 6 קומות של גאדג'טים מכל הסוגים והמינים. מגיעים עם ה MRT, יורדים בתחנה Zhongxiao Xinsheng, קו צהוב או כחול. אבל חשוב לציין שאת המאניה של הטיוואנים למוצרי אלקטרוניקה וסלולר נפגוש בעוד מקומות.

 

אנו שמים את פעמינו למקדש קונפוציוס – מקדש פשוט יחסית, לא מפואר. עם כניסתנו אנו מקבלים בהפתעה קונצרט מרתק של להקת מתופפי Taiko. תענוג אמיתי. רק מתופפים, שום דבר אחר, אבל עולם ומלואו. מקצבים מונוטוניים, מהפנטים לעיתים. עובדים הרבה על דינמיקה של צליל – כולם מנגנים בשקט ולאט לאט מגבירים את עוצמת ההקשה. וגם הפוך. אותו דבר עם מהירות המקצב. כולם נעים ביחד בדרך כלל, כמו מקהלה.

הנה דוגמא למופע שראינו:

 

הגעה  למקדש – קו אדום, תחנת YuanShan. הליכה של כעשר דקות מהתחנה.

 

[דוד ש.]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

כך נראה מקדש קונפוציוס החביב מאוד

[דוד ש.]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

לאחר ביקור בשוק קטן ליד המקדש (שם, שוב, פירות נהדרים לקנא, ביניהם אבטיחים ארוכים מופלאים ממש) מתכנסים לקראת הסיום הראשון של היום.

 

בדרך למוזיאון האמנויות הלאומי של טיוואן - הפתעה: אנו נתקלים בשוק איכרים ב EXPO PARK - , ,תוצרת מקומית טריה, ירקות, פירות, תה (עניין מאוד גדול יש לטיוואן עם תה, אנו עוד ניתקל בהמשך), תבלינים ואפילו פסטה מתוצאת עצמית מצאתי כאן, וכמובן שלא יכולתי להתאפק מלקנות כמה אריזות (ארבע קילו, ליתר דיוק).

 

המוזיאון הלאומי של טיוואן – מאכזב לצערי. ריאליסטי מדי ברובו. לא הייתי ממליץ לבקר כאן.

 

האתר האחרון שלנו להיום הוא שוק הלילה שילין – חווייה נהדרת. שוק הלילה הגדול ובעל המוניטין הרב ביותר בטאיפה. בהשוואה לזה של אתמול, פחות אוכל, יותר מוצרי טקסטיל והנעלה. גם כאן מצאנו דוכני פירות מרעננים, צבעוניים ומפתים, באחד מהם עצרנו לחידוש אנרגיה.

תחבורה – MRT, קו אדום, תחנת Jiantan.

 

סיום היום בארוחה מיוחדת וטיוואנית אופיינית שמצאנו במקרה במסעדה ליד המלון: מרק מבושל במרכז השולחן, ובשר שטובלים ברוטב טעים על בסיס סויה ורטבים אחרים. מעניין ושונה. 890 דולר לארוחה של 3 איש, אחד מהם טבעוני, ו 3 שתיה. (לטבעוני שלנו ארגנו קערת מרק משלו). היתה ארוחת ערב טובה, שממש התאימה בול למזג האוויר החורפי שהפתיע אותנו לקראת ערב. בכלל, מזג האוויר כאן מאוד מתעתע. באוגוסט-ספטמבר היו מעל לחמישים אחוז ימים גשומים.

 

[דוד ש.]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

תמונות מסיום היום

[kanilia]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

הי דוד, טאיוואן שלך מרתקת. גם אני יושבת מרותקת כאן. תמשיך בבקשה....

[דוד ש.]

היום השני: האמנות הסינית שולטתתתת

מקדש Longshan, National Palace Meuseum, Makhong Gondola, Huaxi Tourist Night Market

 

מחוז New Taipei City

 

התחלתי את היום ברגל שמאל - תסבוכת עם נושא הוצאת הכסף. חבל עם הפרטים, נלך ישר ללקחים החשובים – האנשים חביבים מאוד, אבללא כל כך יודעים לעזור, עם כל הרצון הטוב, בגלל אנגלית; בימי א הכל סגור, לא לבנות על בנקים. ביתר הימים אין בעיה.

 

נסענו  ב MRT ל Longshan Temple. מקדש שמוקדש לבודהה-האשה , Guanyin – אלת החמלה, וגם לאלה Matsou ומספר אלים נוספים. הסגנון הסיני שונה לחלוטין מתאילנד - הרבה פחות מפואר, פחות זהב, יותר פשוט ויותר צנוע. האתר מוצף במתפללים, הרבה אלים, הרבה קטורת.

 

תחבורה: קו כחול, תחנת Longshan.

 

 

דבר נוסף טוב לומר על ה MRT של טאיפה - כולו מרושת בדרגנועים. אין מצב של ירידה, וודאי לא עלייה ברגל. אין מצב שלשילוט חסר או לא ברור. גם כשלא היה דרגנוע (פעם אחת) היתה מעלית. אין גם תקלות.

 

האתר הבא להיום - National Palace Museum - המוזיאון הכי גדול בעולם לאמנות סינית. בקומה הראשונה חדר אוריינטציה - סקירה כללית על התפתחות האמנות הסינית לאורך התקופות - ותצוגות של יצירות מופת שונות של המוזיאון. עבודות יפהפיות, אמנות סינית וגם טיבטית עתיקה. Audio Guide מושקע  בקומה השניה ציורים ועבודות אחרות - ברונזה, ביגוד, כסף. קצת פחות מעניין. בסך הכל חווייה מעניינת מאוד.

 

המוני סינים צובאים על חדרי התצוגה - כדאי להגיע מוקדם. זאת היתה חווייה בפני עצמה, להיות וקף בכל כך הרבה אסייתיים ביום אחד. זה היה, אגב, מיצוי של אחת החוויות בלהיות בטיוואן במשך שבועיים: בגלל שטיוואן לא על מפת התיירות, ולא רק בארץ ככל הנראה, היינו מוקפים ב 99% אסייתיים. אפשר לספור את כמות הפרצופים המערביים שראינו במשך השבועיים על כף יד אחת או שתיים. היינו מוקפים כל הזמן בעיקר באסייתיים.

מצטער, אבל האתר אסור בצילום תכלית איסור.

כרטיס  250 דולר, אודיו 100

 

הגעה למוזיאון: תחנת Shilin בקו האדום. משם לוקחים קו אוטובוס R30. זה מאוד פשוט, הרציף ממש ליד תחנת ה MRT.

 

 

 

[דוד ש.]

היום הראשון: ברייקדנס באתר הזכרון

Kanilla, אני שמח שהצטרפת אלי, מיד נמשיך.

אני מתנצל מראש שלרב אני מגיע למחשב בבוקר מוקדם או בערב מאוחר...

יובל, הקומפקטיות של טיוואן היא בהחלט אחת היתרונות שלה.

אוליב, אכן היתה מחווה מרגשת בשדה התעופה. תודה על הליווי. 

Sancho, אני מניח שטאיפה טיפה תהיה דומה לחוויות שלך בהונג קונג, היתר - יותר טבע. כדאי להישאר.

יעל, תודה על העניין בטיול. העלות העודפת היא בעיקר בטיסה וברכב. היתר יותר זול מאירופה.

שמוליק, שמח לארח אותך כאן,

רובי, מקווה להאריך ולהעשיר את החווייה המזרחית שעברת בטוקיו, הגם שפיזית אתה לא שם.

אלונה, הטיסה ארוכה נורא... אבל בינתיים מקווה שתיהני מהסיפור.

ליאור, אני שמח שאתה מתפנה אלי מסיפורי לונדון שלך.

עדי, ממה שאני מבין את מומחית לא קטנה למזרח הרחוק, מקווה שאחדש לך,

ציידת, מקווה לציד מוצלח הפעם.

שרון המטיילת, טיולים (במובן הנופי של המילה) יגיעו עוד מעט, והרבה.

Eytanin, נחמד שאת כאן.

 

מעט תמונות מתחילת היום השני:

 

 

 

 

 

[דוד ש.]

היום השני: האמנות הסינית שולטתתתת

הבילוי במוזיאון הסיני ארוך וממושך, חצי יום לפחות. כדאי ומומלץ מאד לבוא לכאן.

אכלנו לצהרים באיזור תחנת ה MRT מרק ואן-טאם - נודלס במרק עתיר ג'ינגר עם כיסונים. מעולה ומומלץ. מתאים ליום חורפי (כן, גם ביום הזה היה גשם).

 

לקראת ערב אנחנו עולים על הרכבל של טאיפהMakong Gondola –  . יש אפשרות לקרון רגיל וקרון קריסטל (שקוף לגמרי, רואים את כל מה שלמטה). לקחנו את השקוף, כמובן. שלוש תחנות בדרך שאפשר בהם לרדת, לטייל, ולחזור אחר כך. מחיר מגוחך - 50 דולר טיוואני לנסיעה של כחצי שעה לכל כיוון.

עצרנו באמצע בגלל השעה המאוחרת, ולשומר היה ממש לא נעים ששילמנו 50 דולר (מחיר למסלול מלא) במקום 30 דולר (למסלול הקצר יותר)....מומלץ להגיע בשעה מוקדמת יותר, ולרדת באמצע במוזיאון שמוקדש לתרבות התה הטיוואנית.

 

תחבורה: קו חום, תחנת Taipei Zoo. משם מהלך של 5-10 דקות ברגל לתחנת הרכבל.

 

אנחנו סוגרים את היום בשוק לילה שלישי שלנו בטאי פה – Huaxi Tourist Night Market – הבנו די מהר מה תיירותי בו - יש בו המון מכוני מסאז' לרגליים ומכוני יופי סטייל תאילנד. יקר יותר בכ-50% אבל עדין גרושים. 300 דולר  למסאז' של חצי שעה. אוכל רחוב, בגדים, תיקים - החווייה הרגילה. שוק מאוד מושקע ואסתטי. עצרנו למסאז' המתבקש אחרי שני ימי הליכה מאומצת.

ניסיתי את מה שהומלץ מאוד בפורומי אוכל כאלה ואחרים על טיוואן - עוף מטוגן בשמן עמוק. התבלין מיוחד, אכן טעים מאוד.... אבל עדיין שניצל.

מחר יום שלישי בטאיפה, אחר כך מתחיל הטיול האמיתי.

[דוד ש.]

היום השני: האמנות הסינית שולטתתתת

מעט תמונות מסוף היום השני.

 

היחוד של שוק Huaxi (מבטאים הואשי, ה x ברוב המקרים מבוטא sh) , אגב, הינו שהוא מקורה.

 

[דוד ש.]

היום השלישי: לגו טאיפה

Taipei 101, National Martyr's Shrine, פארק תרבות שבט ההאקה, שוק לילה Raohe

מחוז New Taipei City

 

מתחילים באחת האטרקציות הראשיות: טאיפיי 101. המגדל ממש ליד תחנת MRT באותו השם (קו אדום).

הקומות הראשונות במגדל, לפני שעולים אלין – קומות שופינג ואוכל. חנויות ענק יוקרתיות מאוד לתה ומוצריו - מוצרים יפהפיים, תה ריחני; בתחילת החנות מספר קופסאות הרחה - טסטרים כמו חנות קוסמטיקה ממש. קומות הקניות מעוצבים בטוב טעם, לחובבי הז'אנר.

העלייה למגדל חווייתית מאוד - 90 קומות ב 40 שניות. חולף כהרף עין. המראה מלמעלה מרהיב. כל טאי פה פרושה לפניכם, כולל החלק הירוק שלה. יש הפעלות חמודות לילדים (מסלול משימות). 500 דולר לכרטיס, בקנייה באינטרנט יש הנחה 50 דולר לכל כרטיס שני.

יש קומת אוכל כמו בקניוני הענק בתאילנד. הרבה סוגי מטבחים. עוד דוגמא טובה לרמת מחירי האוכל הנמוכה כאן - ארוחה הודית מלאה ומשביעה לשלושה, באיכות טובה מאוד, במקום הכי תיירותי בטאי פה - 710 דולר. משהו כמו 80 שח. לכולנו יחד, כן?.

 

משם ל National Martyr's Shrine - מקדש לזכר חללי מלחמות הטייוואנים במאה ה 20 - חללי המהפכה הסינית נגד הקיסר, מלחמות טיוואן נגד ביפנים בעשור השלישי למאה הקודמת, וקרבות טיוואן-סין בשנות החמישים (בעקבות המתיחות בין מאו טסה טונג וצ'אנג קאי שק). אל תקלו ראש, מדובר בעשרות ומאות אלפי חללים. מתחם המקדש גדול ומרשים. שער כניסה מרשים, ככר גדולה, גנים מעוצבים. שתי  עבודות  ריקוע ענקיות בפתח המקדש עצמו - אחת מנציחה את המרד הראשון של של טסה-יאו-סן (הנשיא הראשון של סין), מרד שנכשל אבל הצית את אש המהפכה; והשני אחד הקרבות המוצלחים של טיוואן, בהנהגת צ'אנג קאי שק, נגד התוקפנות של היפנים.

אבל האטרציה האמיתית כאן היא מופע החלפת המשמר. מדובר במופע של ממש, מקצועי מאוד, שמבוצע ברצינות תהומית במשך כעשר דקות. צעדות תס תס"ח, כל מיני קונצים עם הרובים. מן סוג של ריקוד מיוחד במינו. בסוף המופע מוחלפים השומרים (שניים) שניצבים ללא תנועה עד המופע הבא, שמבוצע בכל שעה עגולה.

תחבורה: תחנת Shilin או Jiantan (קו אדום) ומשם להגיע במונית, עניין של כמה דקות. 

[דוד ש.]

היום השלישי: לגו טאיפה

מעט תמונות מהיום השלישי

 

[דוד ש.]

היום השלישי: לגו טאיפה

[adivelednizki]

היום השלישי: לגו טאיפה

אכן ארצות המזרח היו היעד העיקרי שלנו טרם נולדו הילדים (לאחרונה משגדלו , מתחילים לחזור לשמחתי) אבל טייוואן לא היתה באף מגירה שלי... ואתה בהחלט מחדש . אני עוקבת בעניין ונהנית מהדיווח האינפורמטיבי שלך. תודה ומחכה להמשך

[דוד ש.]

היום השלישי: לגו טאיפה

המשך היום השלישי והאחרון בטאיפה:

אחר הצהריים אנחנו בפארק תרבות ההאקה. פארק ירוק וחביב, עם פסלי ברונזה שממחיזים את חיי החקלאות של בני שבט ההאקה. יש אפשרות לשכור אופניים לסיבוב בפארק.

 

בחזרה, בתחנת ה MRT, נתקלנו באחת מחנויות הנעליים הכי משוגעות אי פעם. יקרה, חנות בוטיקית של המעצב. אשתי קנתה זוג נעליים מפוספסות – כל נעל 6 צבעים, לא זהים ב 2 הרגליים.

 

נסענו ל rainbow bridge בערב, ממש ליד שוק הלילה Raohe - הקשתות לא עבדו, ונשארנו עם סתם גשר על נהר. גם משהו, אבל אם הגשר היה עובד כמו שצריך היה אמור להיות מרהיב. כנראה תקלה. כדאי לבקר כאן אם באים לשוק.

 

סיימנו שוב בסיבוב בשוק הלילה Raohe הנהדר - ללא ספק השוק הבולט בתחום אוכל רחוב. ארוחת ערב במסעדת השוק Boss Cow - שם מחייב. בפועל , סטיק דג היה סביר, הסטייק מעט מאכזב ודווקא פילה מניון (במחיר מגוחך של 330 דולר) היה מעולה. 910 דולר ל 4 מנות.

 

קניות בשוק - מחירים שקשה להאמין. כמה דוגמאות: 3 גופיות בחנות מבד איכותי לנער המתגייס ב 450 דולר, שני מכנסיים קצרים מבד מצויין לאב המשפחה ב 240 דולר, 3 חולצות לאם המשפחה ב 400 דולר. 

[דוד ש.]

היום השלישי: לגו טאיפה

עוד כמה תמונות מסוף היום השלישי

 

[mimi812]

非常好 (fēicháng hǎo)

 שזה אומר - נהדר!

המון זמן שלא נכנסתי לפורום וכנראה שהתזמון לחזור ולקרוא בו דווקא היום לא היה סתם...

טאיוון (וגם סין...) היא חלום ישן ואפילו יש לי ידידה מקומית ואם אסיר חלודה, אז גם קצת שפה ואפרופו שפה, טאיפה נקראת בסינית "טאיביי" Táiběi וקרה לא פעם שמבקרים טאיוונים בארץ התלהבו לראות את השלטים לכיוון טייבה

​מחכה להמשך פירוט הטיול והמידע המועיל!

נ.ב

תורמת את השנקל שלי, אמנם קצת ישן, אבל בכל זאת עשוי להיות מועיל, בלוג שמתמקד בעיקר באוכל בטייפה/טאיפה (יש כמה פוסטים): http://ovdimzarim.blogspot.co.il/

ועוד שני פוסטים מבלוג אהוב אחר, שמתמקדים באוכל גם: http://www.bazekalim.com/2013/10/09/lost-in-taiwan-part-2/

 

 

[דוד ש.]

היום הרביעי: הטבע במלוא הדרו

 

דרך נוף מספר 9, שמורת טבע קניון טרוקו חלק 1, מסלול הסנוניות, שוק לילה Zhigiang

 

מחוז Hualien

 

אני שמח שהצטרפת אלי, mimi812, תרגישי נוח  להעיר או להוסיף, זה רק מעשיר את כל העניין.

 

עם כל הכבוד לעיר הגדולה, מרבית המדינה נמצאת מחוצה לה. שם בדרך כלל יותר מעניין לנו.
ביום הרביעי אנחנו מקבלים את הרכב והמעבר למזרח טיוואן.
איך מוצאים את מיקום סוכנות הרכב? לוקחים את הכתובת בסינית מהמלון ומראים לנהג מונית. אין דרך אחרת.

אחרי שיטוט של כמה ימים בטיוואן אני מוקסם מהשפה. גם מעושר הסימנים וגם מהיופי של הסימנים עצמם. כל מילה נראית כמו ציור (ולא בכדי).

מהפקידה במשרד הנסיעות הבנתי קצת על השפה הסינית היא לא שפה נורמלית של אותיות שמרכיבות מילים. כל ציור מייצג למעשה מילה וצירוף של ציורים מייצג מספר מילים. המילה היא לא צירוף של אותיות אלא למעשה סמל שיש לו אסוציאציה למשמעות המילה. למשל, המילה "ים" נראית כמו גל. המילה "רכב" נראית כמו סכמה של רכב. וכך הלאה. יש גם אותיות פונטיות לצורך ההגייה, אבל כתיבה וקריאה זו שיטה לגמרי אחרת. ציור השפה מורכבת ממספר מאות או אלפים של צורות שמייצגות מילים וצירופי מילים שונים. מדהים.

עלינו על דרך נוף מספר 9 שמובילה מילאן להואליאן. דרך מהממת שחלקה עמוק בהרים, בחלקים הירוקים שלהם – נוף ירוק להפליא ויפהפה, וחלקה על מצוקים שיורדים לים. המפגש בין סלעים ומים תמיד הקסים אותי. עצרנו המון בדרך להתרשמות מהנוף ולצילומים.