המסע שלנו אל האי היפה
-
שמח לקרוא ולראות על החוויותוכמובן שמח שיכולתי לעזור
עמוד הפייסבוק של נציגות טאיוואן בישראל - TECO Israel די פעיל לאחרונה עם סרטונים ולינקים לכתבות נחמדות על טאיוואן.
@mimi812 יאללה, ביקור בטאיוואן ובסין זה דבר אפשרי 歡迎.
מי שצריך עזרה כלשהי לגבי טאיוואן - מוזמן לקפוץ לפורום אסיה המזרח הרחוק!
-
שמח לקרוא ולראות על החוויותרועי, אני שמח שקפצת לבקר.
זו הזדמנות מצויינת שוב להצביע על העזרה הרבה, העצות המעשיות (בנושא נהיגה, התמצאות, מפות....) והפרטים שקיבלתי ממך בפורום אסיה, ובעיקר מתן הבטחון שאפשר לתכנן ולהוציא לפועל טיול עצמאי מלא לטיוואן. הייתי ממש קרוב לויתור על הרעיון, ובעקבות ההתכתבות איתך השתכנעתי ללכת על זה, וזכינו לעוד טעימה משגעת מהמזרח הרחוק.
תודה שוב,
דוד
-
היום השישי : מגרשי השדיםאחר הצהרים הגענו לעיר קילונג, ממש בצפון המדינה. עיר נמל.
מיד אחרי שנכנסנו למלון הפסטיבל מתחיל. תהלוכת הפסטיבל ממש ברחוב של המלון עצמו – המלון הטוב ביותר של הטיול, ללא ספק, מלון Beidu שמומלץ מאוד מאוד.
אז מה זה בכלל פסטיבל הרוחות של קילונג? איך שאני מבין את זה, זה חודש שהטיוואנים (אלה שמאמינים – רוב האוכלוסיה) מאמינים שרוחות רעות מסתובבות על פני כדור הארץ וחורשות מזימות. יש הרבה אמונות טפלות ואיסורים מסביב לחודש הזה – איסור להתקרב למקורות מים, איסור להתחתן, יש כאלה שפחות יוצאים מהבתים. יש בחודש הזה טקס פתיחה וסיום באחד המקדשים באיזור. אחד הטקסים המרשימים – אליו לא הגענו – הוא השטת פנסים סיניים על הנהר. עוד אחד מפסגות החודש הזה הוא תהלוכת גירוש הרוחות. הרעיון הוא שהרוחות לא אוהבות רעש והמולה. לכן כולם מתאחדים לעשות שמייח, וכמה שיותר, עם כמה שיותר מוזיקה על מנת לגרש את הרוחות.
מה שמקבלים בעצם זה מן עדלאידע ענק. "משלחות" מכל העיר והמדינה - אחת מהן, למשל, של האוניברסיטה הקהילתית של קילונג – מקימים מיצגים שכוללים בובות ענק, מוסיקה - מנוגנת חי או מוקלטת - ריקודים, תנועה. הכל מאוד צבעוני, מוזיקלי ושובה עין. התהלוכה נמשכה בערך 3.5 שעות ובכל היקר לי לא היתה שום חזרה של מיצג. אחד אחרי השני, עוד ועוד משלחות, כל אחת מפתיעה עם מכונית מעוטרת משלה, בובות, מוסיקה וריקודים. מדי חצי שעה -שעה מופע זיקוקי דינור מרהיבים בשמיים. פסטיבל נהדר
-
היום השישי : מגרשי השדיםבאמצע הפסטיבל היתה הפסקה קטנה, ניצלנו את הזמן לארוחת ערב. מול המלון ממש מצאנו מסעדה איטלקית מצויינת. 5 מנות ל 3 אנשים עלו 1600 דולר. לא יאמן.
חזרנו לחלק השני של הפסטיבל, ואחריו הלכנו ברגל חמש דקות לשוק הלילה המפורסם של קילונג – שוק Miaokou
שוק הלילה יפה מאוד, פעיל. הפעם טעימה ממש קטנה, עוד נחזור אליו בהמשך.
אנקדוטה קטנה: כשחזרנו למלון, מסתבר שאחת מהתהלוכות המשתתפות בתהלוכה משתכנת במלון שלנו. תזמורת נוער דווקא. היתה מן התכנסות שלהם לתדרוך לפני הכניסה למלון. עמדנו בחוץ בנימוס וחיכינו שיסיימו. כשראינו שזה מעט מתעכב ביקשנו יפה לעבור. כולם האירו לנו פנים, הסתובבתי אליהם עם המצלמה וכולם התעוררו לחיים – אחד עושה פרצופים, עוד כמה עושים סימני "וי" וכולם שמחים וצוהלים. בלילה ובבוקר שלמחרת היה מדליק לראות את הנערים עם הכלים שלהם מסתובבים במלון – תופי ענק, טובה, טרומבון ועוד.
-
היום השישי : מגרשי השדיםעוד כמה תמונות מפסטיבל הרוחות הצבעוני ונמשיך
-
המסע שלנו אל האי היפההפסקה קטנה לאחד הנושאים שהעסיקו אותנו בטיול ברמה היומיומית.
חיפוש אוכל לטבעוני שלנו - נראה קשה כמעט כמו למצוא כשר לחרדי. רצוי להכין מראש גם נפשית וגם להצטייד באוכל מראש בשביל סתימת רעב מדי פעם. קראתי באיזהשהוא מקום שטיוואן נחשבת דווקא ליעד ידידותי לטבעונים. אולי למקומיים. יש כאן גם רשת טבעונית – Loving Hut – שביקרנו פעם אחת באחד הסניפים שלה. קנינו כמה דברים מוזרים שלא ממש היה להם שימוש במהלך הטיול. עקרונית חלק לא קטן מהימים הבן היה סביב תחושת רעב ושאין לו מה לאכול.
הצירוף הבלתי אפשרי של חיות לא מזוהות שמכינים לארוחות, חומרים שלא מוכרים לנו ושפת אנגלית שלא ממש מדוברת כאן, מביאים את הטבעוני שלנו לבחור שוב ושוב בפירות וירקות לארוחת בוקר, צהריים וערב. כך שהוא הפך לטבעונאי, כמעט באופן מלא, למשך כשבועיים (למי שלא בקיא בניואנסים, טבאונאי ניזון רק מאוכל טבעוניי ולא מעובד - פירות, ירקות, טחינה גולמית...).. לא לחינם יש לנו המון תמונות של....דוכני פירות.
-
היום השביעי : הר האורFo Guang Shan, Dragon Tiger Tower, מקדש Chi Ming Tang, מקדש Grand Matsu, Tainan Flower Night Market
מחוזות Tainan, Kaohsiung
יום רוחני, מקסים ומענג במיוחד.
אנחנו כבר בדרום טיוואן, בעיירה Chiayi, אחרי שהיום הקודם בוזבז כולו על נסיעה בגשם שוטף וחיפוש שלא צלח אחרי אחד מהיערות הלאומיים של טיוואן. Chiayi היא עיירה קטנה אבל בעלת מרכז אורבני סואן במיוחד. ברחוב הראשי מול המלון כל חנות שנייה כאן – באמת, לא בהגזמה - היא חנות לסלולר וגאדג'טים. לא יאמן.
יצאנו לדרך דרומה למחוז ב Kaohsing. למתחם Fo Guang Shan - שפירושו הר האור של בודהה. זה ארגון שפועל במישור התרבותי והחינוכי לקדם את הבודהיזם בטיוואן. מקום מדהים, אתר חובה בטיוואן, לטעמי. זה מתחיל בשער כניסה יפהפה – ארכיטקטונית זהה לאתרי Memorial אחרים שראינו בטאיפה. אחר כך רחבת כניסה יפה ומרווחת עם גנים מעוצבים, פסלי פילים מצד אחד ואריות מצד שני, ולאחריהם אולם הכניסה. אולם הכניסה עצמו מעט ממוסחר, אבל זו רק ההקדמה.
אחרי אולם הכניסה יוצאים לאוויר הפתוח למתחם ענקי שכולל 8 פגודות ובסופן עוד מתחם של שתי פגודות וביניהן פסל ענק ויפה במיוחד של בודהה. ברקע מוסיקה הודית איטית ומדיטטיבית שמכניסה אותך למצב הנפשי הנכון לביקור במקום הזה. שמונת הפגודות מייצגות כל אחד ערך אחר בבודהיזם - Teaching, Giving ועוד. בפגודת ה Giving חנות ספרי הגות בעיקר, וגם דיסקים ברוח המוסיקה שבחוץ. קנינו אחד מהם והוא ליווה אותנו במשך הטיול – בעיני תוספת חשובה לאווירה הטיול הזה. לקראת סוף הרחבה כמה פסלים יפהפיים של נזירים שהגיעו רחוק בלימוד התורה הבודהיסטית.
-
המסע שלנו אל האי היפהמעניין להמשיך לקרוא, ואומר משהו לטובת טבעונים: משיחה עם טבעונים, כולל אחד שחי תקופה בקוריאה, גם טייוואן וגם קוריאה (והמזרח הרחוק באופן כללי) קשות לטבעונים - הלא גם מה שנראה לגמרי טבעוני או צמחוני כמו סלט פפאיה בתאילנד עשוי עם רוטב צדפות/דגים, בהודו מבשלים עם גי (חמאה מזוקקת) וכן הלאה.
חייבים להיערך לזה מראש. לחפש שמות של מקומות טבעוניים בכל מקום, ולחפש מהם המוצרים הטבעוניים. ידוע לי שבקוריאה יש מספר מאוד מצומצם של מנות חמות טבעוניות, ואז אפשר להצטייד בהן למקרי חירום.
ואפשר גם - כך ראיתי כמה שעשו - פשוט לבחור לא לשאול שאלות... ולקוות שהסלט הוא אכן רק סלט. לא מתאים לכל אחד, מן הסתם.
מה שכן, הפירות בטייוואן מדהימים. פשוט אושר.
-
היום השביעי : הר האורבמתחם שמעליו מתנוסס פסל הבודהה יש בעיקר עבודות אמנות - ציור ופיסול - שהעיקרית שבהן היא עבודת גילוף מדהימה באיכותה וברמת הפירוט של הדמויות עליה, מכל בחינה שהיא - תנועה, הבעה של הדמויות, חיות של הדמויות. מדהים. מהבחינה הזו, היתה זו הקדמה בלבד לכל נושא גילוף העץ בטיוואן. עוד נחזור לזה, ובגדול.
בסיום הביקור במתחם שמחנו לראות באולם הכנסיה הממוסחר מסעדה טבעונית גורמה - סוף סוף הילד יוכל לאכול כמו שצריך. מסעדה מעוצבת בטוב טעם, עם תפריט עשיר ומנות מושקעות במיוחד. סוף סוף טעמנו שם Dumplings כהלכתם (כיסונים מאודים) - שלוש מנות - נודלס משני סוגים - עם מרק ובלי - ספרינג רולס במילוי פטריות (נהדר) ותבשיל פטריות וחצילים - על כל זה שילמנו מחיר לא יאמן של 1020 דולר כולל שירות. מי היה מאמין - עבור כולנו הארוחה הזו היתה הטובה ביותר בטיול, ןמשובחת בכל קנה מידה - טבעונית לחלוטין.
ביציאה עלינו להר שמעל המרכז הבודהיסטי - זה המיועד לתלמידים. תפסנו שם גם מבנה עם כמה פסלי בודהה מרהיבים.
-
היום השביעי : הר האורמשם נסענו - שוב, בגשם שוטף - לעיר Kaohsing עצמה, העיר השניה בגודלה בטיוואן, לאתר Dragon Tiger Tower, אחד מאתרי ה Landmark של העיר בפרט ושל טיוואן בכלל. שני מגדלי פגודה גדולים ויפהפיים, מתחת אחד מהם דמות דרקון ענק, מתחת לשני דמות נמר ענק. שני הפגודות גם מקושטות בהתאם. אפשר לעלות לפגודות להשקיף על העיר.
כמה עשרות מטרים משם מתחם דומה עם פגודות ודמויות אחרות, צבעוניות ומפוסלות אפילו יותר: סייס וסוס, ציפור ענקית ועוד. כל היופי הזה יושב ממש על אגם "לוטוס". באמצע האגם פסל ענק ממש של דמות מהמיתולוגיה הסינית (ראינו דמות שלו גם בפסטיבל הרוחות). ליד הפגודות הראשונות, באגם עצמו, המון שושנות מים. יופי של מקום.
ממול המתחם הזה מצוי מקדש Chi Ming Tang - מקדש מרהיב ביופיו, ללא ספק האסטתי והיפה ביותר שראינו עד היום. הפנסים הסיניים, הסימטריה, שילובי הצבעים, האלמנטיים בעיצוב הגג והפנים - פשוט חווייה אסטתית מפעימה. כל המתחם הזה - חווייה אמיתית.
-
היום השביעי : הר האורמשם אנחנו עוברים ל Tainan, שהיתה פעם עיר הבירה של טיוואן. נסענו לראות את מגדל Chikan Tower - כמה מבני פגודה וגנים מעוצבים, וקרוב לשם אחד המקדשים העיקריים בעיר - Grand Matsu - מקדש יפה ואסתטי גם הוא לכבודה של אלת הים. בכלל, המקדשים בדרום מושקעים ויפים הרבה יותר מאלה של טאיפה. היה זה סוף היום, ועובדי המקדש היו עסוקים - הגבר בשטיפת המקום, האשה (המבוגרת) במשחק באייפון....
כמה מילים על הדת בטיוואן. להבדיל בתאילנד, שברובה בודהיסטית, כאן כשליש מהאוכלוסיה בודהיסטית, שליש טאואיסטית והשליש האחר חסרי דת או דתות אחרים. להבדיל מהבודהיזם, בה האמונה מתרכזת בדמות אחת מובילה, לטאואיסטים הרבה "אלים". לכל אחד כוח אחר. התפתחות האלים הזו מעניינת: למעשה מדובר באנשים אמיתיים, בשר ודם, שעם הזמן ההערצה אליהם הלכה וגברה עד שהפכו למעמד של אל שמתפללים אליו. לדוגמא, אותה מאטסו היתה פעם אישה רגילה לגמרי שגרה ליד הים. היא עזרה לכל מיני ספנים שעגנו ליד מקום מגוריה – כנראה שהיתה אישה טובה וג'דעית – עם הזמן האגדות סביבה הלכו ונקשרו, עד שהפכה רשמית לאלת הים (את כל ההסבר המלומד הזה קיבלנו מאייבי, תושבת המקום שלימדה אותנו גם לבשל והסבירה לנו לא מעט על התרבות בטיוואן, עוד נגיע אליה).
-
היום השביעי : הר האורדוד,
אני ממשיך לטייל איתך בהנאה
התמונות מרהיבות ואני רואה שגם בטיוואן (בדומה לקוריאה ויפן) האוכל נהדר
מעניין מאוד מה שכתבת לגבי אופן כתיבת השפה הסינית
מחכה להמשך...
רובי
-
היום השביעי : הר האורתודה רובי, אני שמח לשמוע שאתה עדיין איתי.
עוד הערב (היום השביעי לטיול) יהיה עוד אוכל טוב
דוד
-
היום השביעי : הר האורמשם לביקור - איך לא - בשוק הלילה של המקום - Flower Night Market - לצערנו בגלל הגשם רוב השוק - ודאי החלק של הפרחים - לא היה במקום. בכל זאת פגשנו בכמה חידושים קולינריים - טאינאן נחשבת לבירה הקולינרית של טיוואן- אחד מהם סוג של משולשי אורז יפניים ממולאים וצבעוניים, מחזה מלבב (לא טעמנו בגלל כשרות).
חיפשנו מקום נוסף טוב לאכול. קצת מאסנו באוכל רחוב ומסעדות על אם הדרך. חשבנו על ארוחה במלון - מצאנו המלצה ב TA על הבופה של מלון Tayih Landis Hotel בטאי
נאן. הארוחה אכן על רמה, וגם השירות. לצערנו הרוב המכריע היה לא כשר, כך שחלק ניכר לא היה בשבילנו. אבל החום והשירותיות של הטיוואנים שוב מנצחים: המארחת שקיבלה אותנו באה לברר את מידת שביעות הרצון שלנו. סיפרנו לה על העניין הקטן הזה סתם לצורך השיחה (באמת), והיא ביקשה מהשף ללא ידיעתנו להכין במיוחד עבורנו מנת עוף. איזה מקסימה. עלות כ 950 דולר לאדם כולל שירות. החניה במלון כלולה במחיר. לאוכלי לא כשר חווייה מובטחת..
זהו, תם לו אחד הימים הקסומים ביותר של הטיול, אחד מאלה שיזכר עוד הרבה זמן אחרי שהטיול נגמר. מחר הר אלישאן, איזה כיף...
-
המאפיות של טיוואןאחד הדברים שבלטו בטיול שלנו בתאילנד, מבחינת האוכל, הוא היעדר כמעט מוחלט של דברי מאפה וקונדיטוריה בתאילנד. התכוננו לחווייה דומה גם בטיוואן. אנחנו במזרח לא?
הפתעה נעימה: מבחינת מאפיות וקונדיטוריה טיוואן הרבה יותר קרובה למאפים של אירופה מאשר לתאילנד. מאפים טעימים ויצירתיים מאוד. מלוחים, מתוקים, עם עשבי תיבול, גבינות, וניל, שוקולד מה שרק תרצו. במאפייה של טיוואן הסביר לנו הקונדיטור שזו מסורת עתיקה בטיוואן. שמחנו לשמוע ולטעום. הנה מספר טעימות
-
היום השמיני : הדרך לגן עדןדרך נוף Alishan, יער לאומי Alishan, מסלול Sister Pond, מסלול עצי הענק המקודשים, מקדש Shoujhen
מחוז Chiayi
אין לי מושג איך מרגיש המוות, או מה עובר על מי שעולה לגן עדן או גיהינום. דבר אחד אני חושב שהבנתי: הדרך לגן עדן עוברת דרך אלישאן (הר אלי, Shan פירושו הר במנדרינית).
שמונה עשר יערות לאומיים יש לטיוואן - בלי עין הרע. אלישאן הוא המפורסם שבהם. אתר מידע על כל אחד מהיערות תמצאו כאן, וסרט אינפורמטיבי מאוד תמצאו כאן:
היער נמצא בגובה של כ 2200 מטר מעל פני הים. תחילת המסע שלנו בגובה פני הים, מהעיר chiayi, שמהווה מקום הלינה של הרבה תיירים שבאים לאלישאן. מ Chiayi יוצאת גם רכבת שנוסעת בנסיעה חווייתית במעלה ההר. אנחנו בחרנו ברכב בכל זאת.
הדרך ליער היא טיול בפני עצמו. כ 60 קילומטר של עלייה הדרגתית מגובה פני הים לגובה של 2200 מטר. ששים קילומטר של החלפה הדרגתית בנוף. לאט לאט הצמחייה נעשית יותר ויותר ירוקה, יותר ויותר סבוכה. הנסיעה איטית – לא מעט עיקולים אבל פשוט חייבים לעצור מדי פעם להסתכל, אחרת הנסיעה מאוד "טכנית" ומפסידים את החווייה. הצמחיה מגוונת מאוד, אבל בולטים בה במיוחד עצי דקל. מדי פעם מתגלה העמק - מראה מרחיב לב ממש.
-
היום השמיני : הדרך לגן עדןלרוב הנסיעה בלב הצמחייה הסבוכה עצמה, חווייה טרופית של ממש. מדי פעם פורץ מההרים יובל של מים ויוצר מפל.
אנחנו בדרכנו למעלה, הדקלים ממשיכים להשתלט יותר ויותר, ופתאום הפתעה - העננים החליטו היום לרדת למטה (שוב יום גשום) מתחילים להקיף את ההר ואותנו. אנחנו עוצרים בדרך שוב ושוב על מנת להציץ בעמק מתחתינו, עם כתר של עננים למעלה – מקסים ושובה לב.
אנחנו עולים עוד מעט והעננים כבר בכל מקום – אפילו מתחתינו!
עצרנו באמצע הדרך ליער לשתות בבית קפה ששוכן באמת באמצע שומקום. המיקום הכי הזוי שהיינו בו אי פעם, לדעתי.
הגוגל מפס תזמן שעה וחצי. לא להאמין לזה. כולל הנסיעה האיטית בגלל טוואי הדרך שעתיים, כולל עצירות לאינסוף צילומים שלוש שעות....
-
היום השמיני : הדרך לגן עדןעם הגעתנו ראינו שעשינו טעות - הגענו בבגדים קצרים. אבל אל דאגה, כנראה שאנחנו לא היחידים, ויש פתרון לזה. יש ליד מרכז המבקרים מתחם חנויות – אוכל, קישוטים מקסימים לבית וגם חנויות בגדי חורף. הצטיידנו בבגדים ארוכים שמתאימים לאירוע.
הגענו למעשה בצהרים. ישבנו לאכול במסעדה שנראתה פושטית ממבט ראשון – אבל נתנה ארוחה סינית נהדרת ממש. גם הטבעונמי שלנו נהנה.
סוף סןף התחיל הטיול. עקב השעה המאוחרת והאשה העייפה מטיולים רגליים, לקחנו אופציה נהדרת שהציעו לנו - אוטובוס שלוקח אותך ישירות למסלולי הטיול.
כל תחנה 50 דולר לאדם. כלום כסף.
אבל – כאן מתחילה ההרפתקה הקטנה שלנו - לקח זמן עד שהבנו את זה. בגלל קשיי השפה הבנו בהתחלה ש 50 דולר זה אוטובוס צמוד לאורך כל הטיול. כך שלמעשה אחרי התחנה הראשונה האוטובוס נעלם לנו, הדיל הוא (את זה הבנו אחר כך) שהולכים ברגל מסלול בתחנה שבה אתה יורד, ופוגשים את האוטובוס בתחנה הבאה. אבל מאיפה שנבין? המפה כתובה בסינית!
נסענו תחנה אחת לאחד המסלולים המפורסמים
Sister pond (מסלול של שני אגמים "אחים") וגם Zhaoping Park
מסלול נהדר ומעניין, מלא עצים גבוהים רבי הדר, יובלי מים מפכים. הטבע במלוא הדרו. אני חייב לציין שבשלב הזה לא היינו לגמרי פנויים ליהנות מהנוף כי היינו מודאגים לגבי הנהג שברח לנו, אבל בכל זאת קשה שלא להתרגש מהנוף הזה. פגשנו קבוצת סיניות, ביניהן למזלנו דוברת אנגלית אחת שהסבירה לנו את הפרוצדורה והובילה אותנו לתחנה הבאה.
-
היום השמיני : הדרך לגן עדןמיהרנו למסלול העיקרי כאן, מסלול עצי הענק המקודשים. עצי red cypress (ברוש אדום) ענקיים ממש ועתיקים מאוד. הגענו די מאוחר, לפנות ערב, ושוב נתקלנו באופי טוב הלב והאופי השירותי של העם הטיוואני: אחת הנוסעות באוטובוס היתה מדריכה. היא הנחתה אותנו לרדת בתחנה הנכונה. התחנה היתה ליד המקדש באלישאן, מקדש Shoujhen. יפהפה.
היא גם ירדה איתנו, אבל הזהירה אותנו שעוד מעט מחשיך וכדאי לנו להחליט אם אנחנו נשארים ללון שם (יש בית מלון באלישאן - די יקר עד כמה שידוע לי) או לעזוב מיד, כי הדרך למטה חשוכה לחלוטין. אמרנו לה שחבל לנו לעזוב בלי לראות את עצי הענק.
הנה שוב האדיבות הטיוואנית באה לעזרנו. היא אמרה שנסתבך לבד, ופנתה לאחד המדריכים שהיה באיזור וביקשה ממנו לקחת אותנו במהירות לסיבוב במסלול העצים. הוא הוביל אותנו בבטחה, בלי להסתבך, במסלול די פתלתל – היה סיכוי רב לחוסר התמצאות לו הלכנו לבד לדעתי. מדובר במסלול נהדר ורב הוד באמת. עצים ענקיים ממש. הטיוואנים כה מכבדים את העצים העתיקים, הם ממספרים אותם ורושמים את הנתונים שלהם על שלט ליד העץ. העצים האלה גם נבדקים ומטופלים לעיתים קרובות, כמובן.
עברנו שם, לדוגמא, על פני עץ מספר 32, בגיל 1100 שנה וגובה של 27 מטר וקוטר 7 מטר. בדרך מגיעים גם ל"עץ הפיל" שיש לו גזע שעם הזמן תפס קימור ודפורמציה של גוף דומה לפיל. בסוף המסלול עץ מלכותי במיוחד, לא כבר אין מספר, יש לו שם - עץ Singlin המקודש: גזע בקוטר 12 מטר, גובה 45, בן 2300 שנה.
המדריך סרב לקבל תשלום, אגב.
-
היום השמיני : הדרך לגן עדןמיהרנו לחזור על מנת לרדת מההר לפני החשיכה - חשוב מאוד.
למרות היום החווייתי, אחד הטובים של הטיול, חשוב להודות בטעות תכנונית ששווה ללמוד ממנה: היום שלנו קוצץ משני הכיוונים: גם ההערכה של הגוגל מפס היתה רחוקה מהמציאות, וגם חשוב לרדת בשעות היום – שווה לצאת ממש מוקדם על מנת לנצל את המקום המדהים הזה כמו שצריך.
קצת על הנוף האורבני בטיוואן – אחד הדברים שהכי תפסו לי את העין זה ריבוי השלטים של החנויות השונות בעיר – שלטים צידיים (כלומר, לא מעל החנויות אלא שלטים גבוהים ומאונכים לרחוב), בצורות ובצבעים שונים. נותן לרחוב הכי משעמם אופי ועניין (לפחות לטעמי, אשתי למשל לחלוטין לא סבלה את זה). בלילה זה עוד יותר מעניין כי כל השלטים מוארים בצורות שונות, חגיגה של ממש.
מחר עוד אחר מאתרי הדגל של טיוואן, יש למה לחכות.
