עצוב....
-
-
עצוב.....יהי זכרו ברוך
-
עצוב.....כל כך עצוב לשמוע.
זכיתי לפגוש אותו במפגשי הפורום שהיו בעבר.
איש חייכן ויודע המון.
יהי זכרו ברוך
-
עצוב..... כמה עצוב !עוד לפני זמן קצר התיעצתי איתו בהודעות פרטיות.
בדרכו שלו, אורי נפרד ממני והבנתי שזמנו קצוב.
הפורום הפסיד אחד המשתתפים שתמיד תמיד תרם המון וברצון.
יהי זכרו ברוך
-
עצוב..... כמה עצוב !עצוב, ומכניס לפרופורציות.
יהי זכרו ברוך
-
עצוב..... כמה עצוב !גם לי מאוד עצוב.
זכיתי אף לפגוש את אורי.
משתתפת בצערה של נורית ובצער המשפחה.
יהי זכרו ברוך!
נילי
-
עצוב..... כמה עצוב !עצוב מאד
באחת ההודעות האחרונות שלו כאן עודד אותי לנסוע עם ההורים המבוגרים למלון ספא באי מרגיט ואכן נסענו נהננו מאד.
אורי תרם רבות בפורום ותמיד צרף תמונות יפות.
גם אני פגשתי אותו פעם באחד ממפגשי הפורום והוא זה שצלם את תמונת הפרופיל המלווה את המייל שלי עד היום.
משתתפת בצערם של נורית והמשפחה
יהי זכרו ברוך
איריס
-
עצוב..... כמה עצוב !אני כבר כמה שעות מנסה למצוא את המילים.
איך אפשר למצוא מילים לאיש הזה? טייל בכל נימי נפשו, צייד בלתי נלאה של הטרולים, מחבק חזק ומצליף כואב, חסר סבלנות לבולשיט ומלא סקרנות לכל מקום על הגלובוס. זכיתי לחבק אותו ולנשק אותו במפגש הפורום. זכיתי לקבל ממנו עקיצות כשהגיע לי אבל גם המון פרגון (שלא תמיד הגיע לי באמת).
אנא, מי שבקשר עם המשפחה, תמסרו את תנחומינו ואת אהבתנו.
כל כך עצוב ולא פייר.
יהי זכרו ברוך.
אלונה
-
עצוב..... כמה עצוב !מצטערת מאוד לשמוע!
יכולתי במהלך השנים להתרשם מדמות מיוחדת, מאהבת הטיולים, אהבת הארץ והמשפחה, בת הזוג הילדים והנכדים הג'ינג'ים היפים, חדות הלשון, העדר המעצורים, הידע הרב, וההטפה מכל הלב לנצל את הזמן ולקחת את הילדים לטיולים באיזורים הפחות מתוירים ומתורבתים בעולם - עיצה שעוד לא שמעתי לה לצערי...
-
עצוב..... כמה עצוב !כל כך מצער לשמוע
אורי היה טייל בכל נימי נשמתו, גם כשרק הכורסא שימשה אותו ככלי תחבורה.
הוא ייזכר אצלנו זמן רב כיועץ יצירתי וכמי שהציל לא מעט טיולים.
תנחומי לנורית ולמשפחה
רבקה
-
עצוב..... כמה עצוב !יהי זכרו ברוך!
תנחומים למשפחה
-
עצוב....חושבת עליו ונזכרת בחדות לשון שלו, בדעותיו, בזה שידע להביע את מה שהוא חושב , נזכרת בזוגיות מיוחדת במינה עם נורית , בשבט מרשים שגידל.
בזה שכמו תיכוניסית התרגשתי כשהוא אמר לי ,כל מה שאת כותבת אני קורא, כי אני אוהב את הגישה שלך.
במפגש פורום שהיה , כשנפגשנו ואמר שרצה להכיר פנים מול פנים ולהיפגש , עניתי לו לא באותה רמה בכלל כמו שרציתי אני לפגוש אותך. כל כך אוהבת את הידע שלו, את אופן הטיולים שלו ושל נורית , ואת הראש הפתוח.
אורי הוא הבסיס למה שיצרנו פה בזמנו. אפילו שזה מזמן איננו הוא עמוד התווך של משפחת טיולי משפחות.
עצוב שהחיים לוקחים מישהו כמוהו. מאוד מאוד עצוב.
יהי זכרו ברוך
-
עצוב..... כמה עצוב !יהי זכרו ברוך
-
עצוב....באמת עצוב. אמנם לא זכיתי להכיר אותו אישית, אבל קראתי אותו, והוא היה חלק מהמרקם האנושי הכל כך מיוחד, מאבני הבניין של הפורומים.
יהי זכרו ברוך.
-
עצוב....כמה עצוב...
יהי זכרו ברוך
-
עצוב....מאחר ולאורי היו שני "פורומים" עיקריים, בחרתי להעלות את הדברים בשניהם...
את אורי "פגשתי וירטואלית" לראשונה באביב 2008, כשהגעתי לראשונה לפורום טיולי משפחות עם שאלות לפני טיול לצפון איטליה והוא היה בין המשיבים והמסייעים לי בתשובותיו ועצותיו ולאחר מכן, כשהעליתי מיד לאחר שובנו לארץ את הבלוג שלי על הטיול המשפחתי שלנו לצפון איטליה והוא היה בין המפרגנים הראשונים. אני זוכר בדיוק מה הוא כתב לי אז ואני זוכר שמאוד החמיא לי שמישהו, ותיק ומנוסה כמוהו, כתב לי את מה שכתב ואיך הייתי מבסוט לעצמי ממה שכתב...
מאז, במשך מספר שנים, נפגשנו וירטואלית בפורומים של טיולי משפחות ושל אירופה כאן באתר למטייל ונדמה לי שגם במפגש פורום אחד או אולי אפילו בשניהם, אני מודה שאני לא זוכר כבר... לעיתים הפגישות היו בתדירות יותר גבוהה, לעיתים פחות אבל לאורך השנים כולנו, הוא ואני ועוד רבים וטובים ורבות וטובות מהחברות והחברים הקבועים כאן, נפגשנו לנו בין האשכולות השונים, מתכננים טיולים, מסייעים למטיילים, מתבגרים, רואים איך המשפחות גדלות, הילדים גדלים ומתבגרים וכך הלאה, כמו "קהילה וירטואלית" שצומחת וגדלה ומתבגרת ביחד... עם השנים, נכנסו הפייסבוק והוואטס אפ והעולמות התערבבו לגמרי ועדיין, יש כאלה, כמו אורי, שהם מהאייקונים של הפורומים, תמיד ולתמיד !!
אורי אהב מאוד טיולים, אהב מטיילים, אהב לטייל ולחפש טיולים מעניינים, שנא (וחיפש) טרולים מעצבנים, אהב לעזור ולסייע בעצות ואני חושב שלא אחטא לאמת אם אגדיר את דמותו, כפי שהכרתי אותה כאן וגם מהתכתבויות פרטיות בינינו בעבר, כאיש מחוספס, ישר, ישיר, בעל הומור, ציני ולצד זה רציני ברצונו לסייע למטיילות ומטיילים.
בשנתיים-שלוש האחרונות אני פחות נמצא כאן באופן סדיר ותדיר ולכן, לא יצא לנו להיפגש כאן כמעט בשנתיים-שלוש האחרונות, לאורי ולי.. גם באימיילים הפרטיים פחות ופחות בשנים האחרונות ובעיקר, מה שהיה, היה בעיקר בברכות חג שמח ושנה טובה בעבר.
הידיעה על מותו של אורי הגיעה אליי הבוקר, העציבה אותי מאוד ונגעה לליבי ואני משתתף באבלם הכבד ובצערם של נורית והבנים על פטירתו של אורי היקר !!
ברור לי שאין בכך נחמה, אך חשוב לי שיידעו שהמון אנשים בהמון מקומות היו עצובים היום כאשר שמעו על פטירתו של אורי - אנשים שקראו את תשובותיו, הסתייעו בעצותיו, נהנו מצילומיו ונעזרו בסיפוריו... היום, בעולמות הווירטואליים, אנשים כמו אורי נוגעים בהמון אנשים, הרבה מעבר למה שהם יודעים וחושבים...
נוח בשלום איש יקר על משכבך ויהי זכרך ברוך !!
אורן
-
עצוב....גם אני נעצבתי מאוד אל ליבי כששמעתי על לכתו של האיש הכל כך מיוחד הזה.
אומנם, אני לא זכיתי לפגוש בו פנים אל פנים, אך כרבים אחרים - פגשתי בו כאן - ואיזה מפגשים מיוחדים אלו היו.
אני מבקש להגיד עוד משהו שמעבר לעצב -
אני חושב שאורי היה מסוג האנשים שבדרכם ידעו להנחיל ערכים בנוגע לאופן בו יש לחיות את החיים.
כפי שזכור וידוע לרבים כאן - חייו של אורי נפתחו באסון כבד מנשוא עת הוריו נהרגו בהפצצת מטוסי חיל האוויר האיטלקי על תל אביב בשנת 1940 בהיותו למיטב הבנתי בן 3!!!
אורי סיפר על כך באחד מהאשכולות שנפתחו כאן לרגל יום השואה.
ואף על פי כן ולמרות הכל - כפי שעלה מכל כתביו כאן בהם נתקלתי - אורי היה איש אוהב חיים אשר ידע למצות אותם ולחיות אותם עד תומם, תוך שבדרך הוא חולק מהידע העצום שלו ומסייע לרבים כל כך.
אז -
רבים כל כך האנשים שאולי חיים יותר זמן - אבל חיים כל כך הרבה פחות...
בהערכה גדולה מאוד, בצער גדול ובהוקרה - אני יודע שזכרו אכן ברוך.
שמוליק
-
עצוב....עצוב, עצוב מאוד.
כבר כמה שעות אני מסתובבת עם הידיעה ורק עכשיו הזדמן לי להיכנס. אחרי כל מה שנכתב עליו כאן אין לי מילים חדשות. אורי היה דמות ססגונית, ועם כל הקושי שיש לפעמים בצדדים העוקצניים, אני אוהבת אנשים עם אש ופלפל וחשיבה ייחודית.
הוא חסר כאן כבר זמן רב והידיעה על מותו קשה.
-
עצוב....יהי זכרו ברוך.
תנחומים למשפחה.
-
עצוב....ממש עצוב. ככ הרבה שנים אנחנו מכירים מעל דפי הפורום (2004...) וגם נפגשנו במפגש פורום... אורי היה אדם מיוחד. עזר בעצותיו ומנסיונו הרב. זוכרת איך עזר לי לפני טיול עם תינוקת בקרואטיה. היו לו סיפורים וטיולים מרתקים. כמה עצוב!!! תנחומי הרבים לנורית ולמשפחה.
