עצוב....
-
עצוב....עצוב כל כך!
אורי הישיר.
אורי שלא פעם רמז על סיפור חייו.
אורי שצילם אנשים.
אורי שצילם נופים.
אורי של הצמחים.
אורי הבועט.
אורי המצליף.
אורי המפרגן.
אורי היוצא כנגד הזרם והאוטומציה.
אורי אוהב התרבויות.
אורי שפירגן לי לא פעם.
אורי שהמליץ לנו לא פעם: "תסעו למקומות המרוחקים כל עוד אתם יכולים. יבוא יום ולא תוכלו".
אורי שכתב לאחרונה: "אני כבר לא אגיע כנראה, לשם.... אבל אתם... ".
אורי. יהיה זכרו ברוך.
אורנה
-
עצוב....עצוב כל כך.
לא זכיתי להכיר את אורי אישית, רק וירטואלית, אבל אהבתי מאוד לקרוא את ההודעות שלו, להנות מהתמונות שלו, והסכמתי איתו בכל ליבי שיש לנסוע לפינות הנדחות של העולם. השתדלתי ומשתדלת ליישם זאת.
אני מקווה שאורי מטייל עכשיו בפינות נסתרות של יקום מקביל.
תנחומי מעומק הלב לנורית ולמשפחתו
ינינה
-
כמו חופים שים עוזב...מוקדש לנורית היקרה:
זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושק.
כמו חופים שים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...
זה שיר פרידות
תמיד אומרים בין השורות,
שכמו חידות,
פרידות גם הן אינן פתורות.
אין בי מנוחה,
רוחך שבי
גם היא בוכה.
כמו חופים שים עוזב... -
עצוב....לא הספקתי להכיר אישית, אבל הספקתי לקרוא ולהתרשם.
משתתפת בצער המשפחה והחברים.
-
עצוב....גם אני התעצבתי היום שבצהריים בישרה לי חברה מהפורום על מותו של אורי.
לאורי נחשפתי לראשונה בשנת 2010 שנה בה תכננתי את הטיול לקרואטיה.
אורי נחשב אז לגורו של קרואטיה האיש שעל פיו ישק דבר בכל מה שקשור לקרואטיה. יעד שהיה בתולי מאוד כיעד למשפחות.
למרות שקרא לי רוב הזמן רונן ולמרות שכעס מאוד שלא שילבתי את האיים המרוחקים יותר עם מעבורת ובטיול מתגלגל שמרתי לו פינה חמה בלב.בסוף גם השריון שלו נסדק ולמרות שחזר שוב ושוב על זה שצריך לנסוע לקראק וראב התחיל גם לפרגן ולהנות מהטיול שלנו.ובפליטוויצה התחילו לעוף הסופרלטיבים ממנו.
שמחתי מאוד והתגאתי שהתלהב מהטיול שלנו בפליטוויצה,
לא נפגשנו פנים אל פנים אבל למדתי לחבב מאוד אותו,את חייו הסוערים הידע הגדול והנכונות לעזור לכולם
אורי היה "טיפוס" עוקצני ישיר ועקשן לא קטן,אבל תמיד היה מענין שהוא באיזור
עם השנים ביקרתי בפורום פחות ולרוב בטיולים שלי אורי לא היה חלק מהמגיבים אבל נהנתי לקרוא איך מצליף במטיילים שמסתפקים ביער השחור ונלחם ללא הרף בטרולים.
בטיול האחרון שלנו למערב ארצות הברית הוא לפתע צץ עם תגובה מחמיאה ומפרגנת מאוד שבה היה שזור המוטו שלו "סעו למקומות רחוקים כל עוד אתם יכולים"
תנחומים למשפחה ולנורית שכל כך אהב,ולזכרו מעלה שוב שתי תמונות מפליטוויצה
יהי זכרו ברוך
-
עצוב....יהי זכרו ברוך. אין ספק שהעקבות הוירטואליים של אורי ימשיכו ללוות מטיילים רבים עוד שנים.
-
עצוב....עצוב מאוד לשמוע את זה.
אורי היה איש מיוחד שהכרתי פה בפורום, שתרם מעצותיו ומחוכמת החיים שלו.
הוא יהיה חסר פה בפורום.
יהי זכרו ברוך.
תנחומיי לנורית ובני המשפחה.
-
עצוב....זכינו להכיר בן אדם מיוחד,
יהיה זכרו ברוך
ליליה
-
עצוב....עצוב היה לי לשמוע על לכתו של אורי ואני משתתפת בצער המשפחה.
מדי פעם "התנגחנו" כאן בפורום על מסלולי טיול מואצים ועמוסים מדי לדעתו במונטנגרו, אבל תמיד היה מעניין לקרוא את דעותיו הנחרצות.
ידעתי על בריאותו הרופפת של אורי ומאד הצטערתי בשבילו שהוא נאלץ להסתפק בחודשים האחרונים רק בקריאה על טיולים של אחרים...
בקיץ האחרון, כשסיפרתי בהתפעמות על הטיול לנורווגיה - הוא הצטרף לסיפור בהתלהבות רבה, פירגן שוב ושוב וציין עד כמה הוא שמח על התמונות של אלסונד ומ"הצדק האמיתי שאני עושה איתה".
אורי צירף לאשכול שלי תמונה מרהיבה מאלסונד, ואני מצרפת אותה כאן לזכרו.
שירלי
-
ריגשתם אותנו מאוד
חברי פורים יקרים. ריגשתם אותנו מאוד. אבא אהב להיות כאן ובילה אתכם שעות.
אמא הקריאה את כל התגובות לחברים שלה שמגיעים לשבעה. עזרתם לה המון. תודה!
משתף איתכם כאן את ההספד שקראתי לאבא:באתי לספר לכם על אבא שלי. הוא גם האורי חלמיש שלכם, אבל אני אספר על אבא שלי.
אבא שלי היה צנחן. כשהייתי ילד, אמא סיפרה שיש לאבא כנפי צניחה אדומות של צניחה מעבר לקווי האויב וזה נראה לי קסום. כשהתחפשתי לשוטר ענדתי כנפי צניחה אדומות שנראו כאילו נקנו בחנות צעצועים. הוא התעקש אז לא לעשות מזה עניין ולא סיפר הרבה. למדתי ממנו ולמזלי לא ממקור ראשון כמה המלחמות הן הכי לא הירואיות שיש.
אבא שלי היה קיבוצניק אמביוולנטי. הוא סיפר על הכיף במרחבים, בשדות ובהר הגלבוע. זה הגיע מלווה בהתנשאות על מערכת שמקדמת בינוניות ומעניקה טראומות בלינה משותפת. כשבאנו לבקר את דוד שלי רפי בקיבוץ נווה אור, הוא קטף מלאן אשכוליות והלך ישר לבריכה.
אבא שלי היה שחיין. כשנבחרת השחייה של קיבוץ ניר דוד הייתה צריכה מישהו להשלמה של רביעיית ארבע כפול מאה חתירה, הם הוסיפו את אבא וניצחו את אליפות ישראל. הוא שחה איתי בים הרבה לפני הרבה לפני אופנת Total Immersion או ההגדרה שכאילו Open Water זה "למתקדמים". בגיל 12 הוא לקח אותי למשחה שבי ציון. כשהתעייפתי עקב הגלים הגדולים עליתי על סירה ואבא השלים את המשחה. בדרך הביתה שמענו ברדיו שחילצו אנשים עם הליקופטרים.
אבא שלי היה כלבן. היה לו פוינטר בשם יורה שרץ בשדות אחרי אבא נוהג בפולקסווגן חיפושית. היה את באבי, כלב קייסהאונד פסיכופט שהחליט בעצמו מי מהאורחים יכנס הביתה ומי לא. והייתה פאזה, הגולדנית נשמה, שסחבה בפה את הסל מהמכולת והביאה לאמא את נעלי הבית כשהיא נכנסה.
אבא שלי היה כלכלן מעשי. הוא החליט להסביר לי על ארביטראז' ולמה התערבות ממשלתית בשוק היא בעייתית. אחרי פרוץ השלום הוא קנה לנו שני כרטיסי אוטובוס לקהיר. בשנות האינפלציה רק עם הכרטיסים והדרכונים ניתן היה לקנות מט"ח והוא קנה את המקסימום המותר. ביחד הלכנו לרח' לילנבלום ואבא מכר את רוב הדולרים בשוק השחור. ההפרש בין הכסף שהתקבל לעלות המט"ח בבנק כיסה את כל עלויות הטיול. זה אפילו אפשר לו לשכור מדריך תיירים פרטי באזור הפירמידות, בניגוד למנהגו בטיולי חו"ל. פיסת המידע שנחקקה בזיכרוני קשורה לספינקס: אנד דה נוז, נפוליאון טוק.
אבא שלי היה מורה גרוע. הוא לימד אותי לשחות בגיל 4 ונתן לי הרגשה שאני יודע מעולה. זה הצליח רק כשהוא היה לידי. הוא הסביר לי איך גוזמים עץ ואמר שמחליטים איזה ענפים ואיפה לגזום אותם לפי הרגש. כאן הוא איבד אותי. הוא ניסה ללמד אותי איך הביקוש נפגש בהיצע ולא ידע להגיד בשליפה שציר ה-X זה כמות וציר ה-Y זה מחיר. מכאן כבר לא הקשבתי והיום הייתי שמח להקשיב עוד ועוד.
אבא שלי היה טיילן. הוא סחב את אמא לאמזונס, לאירופה הקלאסית ולאירופה המזרחית, למזרח הרחוק, לארצות הברית ולכל חלקי ארץ ישראל. למשל לזבח השומרונים בהר גריזים, לחופי סיני עם טאלבוט סולרה 1300 סמ"ק, אבל במיוחד לסחנה ולאירוסים בגלבוע. כשכרטיס הלוך לקניה וחזור מדרום אפריקה היה יקר מדי הוא גילה שהטיסה ליוהנסבורג עוצרת בניירובי. קנה הלוך ושוב ליוהנסבורג, לא שלח מזוודות אלא פשוט ירד עם אמא מהמטוס בניירובי בלי לשאול אף אחד. הוא היה בכל המקומות לפני כולם ועשה את זה יותר טוב מכל מי שנסע אחר כך.
אבא שלי היה סייר. בטנזניה, הוא הראה למדריך הספארי המקומי איפה הולך להיות Kill לפי הציפורים באוויר. בשבדיה, השטח אמר לו שצריך להיות נחל מאחורי הצימר אז ירדנו ברגל וגילנו נהר יותר רציני מהירדן ההררי. בסיני, השיפוע של ההר אמר לו איפה להכניס את הראש למים ושם בילינו יום שלם על ריף אלמוגים מדהים עם צוק כחול עמוק בקצה ודגים בכל הצבעים.
אבא שלי היה גנן. הוא אהב את הגינה שלו והיתה לו פילוסופית גינון משלו. אני לא רוצה גני ורסאי הוא אמר. רוצה בוסתן ערבי בתוך ג'ונגל טרופי. אמר ועשה.
אבא שלי אהב פטריות. הוא לקח אותי ליערות ולימד אותי למצוא אורניות ונרתיקניות. הוא קטף פטריות שהוא קרא להן דפדפניות והיום מצאתי באינטרנט שאין דבר כזה. יש אחלמית ערומה ויש פקועה מצויה שטובות למאכל ויש אחרות שנראות בדיוק אותו דבר והן רעילות. אז אני כבר לא אקח אותכם לקטוף דפדפניות אבל עובדה, אבא הכיר טוב את הדפדפניות שלו ולא מהן הוא מת. כשהוא עשה מרק דפדפניות היה לו טעם של עוד.
אני רוצה מרק דפדפניות, ויותר מזה מתגעגע אליך אבא שלי וזוכר אותך לתמיד. -
ריגשתם אותנו מאודואם אבא שלך העביר לך ולאחים שלך
את מה שהוא היה - דיינו.
כפי שכתבתי קודם - אורי זאת פירמה ואני בטוח
שאתם תעשו הכל בדיוק כפי שהוא רצה כי הוא הרי כל הזמן יהיה בסביבה .
חיבוק חזק לאמא
וד״ש מג׳מוס
כתבת נפלא ומרגש
-
למשפחה היקרה של אורירק היום, חברה יקרה מהפורום סיפרה לי שאורי הלך מאיתנו. את אורי היכרתי בפורום אפריקה בשנת 2007 כשייעץ לי על טיול בדרום אפריקה. מאז השתמשתי בשירותיו המעולים פעמים רבות. איש יקר עם מימדים רבים ומגוונים אוהב הארץ ובעל רגישות מיוחדת לכל נימה אנטישמית. הרפתקן ובעיקר איש יקר שהטיולים זרמו בעורקיו.
בכל אחד מאיתנו כאן בפורום ישנו קצת מאורי, כולנו יחד זה הרבה ממנו.
שתדעו רק ימים טובים ושמחה
מוטי .
-
למשפחה היקרה של אורימכיר את אורי וירטואלית כבר יותר מעשור. עצוב לי מאוד על לכתו של אורי.
אורי הקפיד לומר תמיד את מה שחשב בלי לעדן את הדברים וליפות את המציאות. כל כך שמחתי שהיה מגיב לסיפורי הטיול שלי ולשאלות בעת התכנון.
התמונות שצילם היו נהדרות ותמיד הקפיד לפרגן לי על כך שאני לוקח את הבנות ליעדים רחוקים ולא שגרתיים.
צור, כתבת מרגש והסיפור של הירידה מהמטוס בקניה - רק אורי יכול לעשות!!! יש לכם כל כך הרבה חוויות וזכרונות טובים מאבא.
משתתף בצערכם ומאחל לכם רק ימים טובים.
יהי זכרו ברוך.
רובי
-
למשפחה היקרה של אוריhאורי איש יקר.
לא פעם תהיתי מי זה האיש שאוהב כל כך את קרואטיה שמסתתר מאחורי הכלבלב החמוד.לאט לאט למדתי לאהוב ולכבד את דעותיו,לאט לאט הבנתי שלטייל הוא כבר לא יכול,אלא רק לעזור.
ציינתי את שמו בבלוג שכתבתי על קרואטיה סלובניה.הוא עזר לי המון ועם המון סבלנות(מה שלא קרה עם כולם) כי באתי מוכנה,עם שאלות ממוקדות ועינייניות לאחר קריאה מרובה והבנת הטופוגרפיה של השטח.
המשפט ״הטיול מוצלח גם אם לא מספיקים את כל התוכנית״ ליווה אותי לאורך כל הטיול וימשיך ללוות אותי הלאה.
יהי זכרו ברוך
תנחומיי למשפחה והספד מרגש עד דמעות.
-
עצוב....כתבנו גם בפורום אירופה, ומוסיף פה: אח שלי כתב גם הוא בשם המשפחה ורציתי גם אני להודות לכם.
היה לנו אבא אוהב ומיוחד, שהנחיל לנו את אהבת הטיולים בעולם ובארץ.
פורומי הטיולים של למטייל היו חשובים לאבא, והוא השקיע לא מעט ממרצו כאן ונהנה מאוד לשתף ולהכיר את האנשים שפה. היו פה לא מעט תגובות שהראו לנו שאוהביו בהחלט קלטו את האיש, את האופי המיוחד שלו - הדעתנות, הסלידה מקונפורמיות, אהבת הטיולים, האדם והטבע, לצד יציאות חדות... אבא חי טוב וכמו שהוא רצה לחיות: עם אמא, ובפנסיה מוקדמת מגיל 50 שאפשרה לו להנות מהמון שנים של טיולים, שחייה ועבודה בגינה שלו.
באתר BIKEPANEL שיתפנו אני ואחי את הגלגול של אהבת הטיולים שאבא הנחיל לנו - לפורמט שמדבר אלינו - טיולי אופניים. צור אחי כתב, אני צילמתי וערכתי (ולכן צור מופיע בעיקר בתמונות): טיול אופני כביש ברודוס.
הנה רשימת הטיולים שלו ושל אמא לאורך השנים:
XX צרפת עם זיגי
8.1975 אירופה קלאסית (איטליה, אוסטריה, שוויץ, גרמניה, הולנד, בלגיה, צרפת, לונדון).
7.1979 סקנדינביה משפחתית עם צור (13) גיא (
(דנמרק, שבדיה, נורווגיה).2.1980 לונדון – עם אמא ותמר
8.1981 יוגוסלביה
8.1982 אוסטריה וגרמניה – בווריה עם שולה ויהודה.
9.1983 ארצות הברית וקנדה.
8.1984 מצריים - אורי וצור
9.1986 אפריקה – קניה, זימבבואה, דרום אפריקה.
4.1993 יוון - רודוס
4.1994 טורקיה – אנטליה
7.1995 יוון - סנטוריני, איוס ונקסוס
4.1996 מונטה נגרו
9.1996 מונטה נגרו (טיול לחבורה)
4.1997 איטליה – אסיזי – טוסקנה עם ילי ורמי.
9.1998 צ'כיה – מורביה ובוהמיה ופראג.
9.1999 ספרד הפירנאיים וארץ הבסקים
5.2001 קרואטיה – נופשון בדוברובניק עם לאה ונורית
4.2002 יוון – כרתים – איוס ניקולאוס.
8.2002 איטליה – מילנו, קומו, לוגנו, צ'רווינה
6.2003 קרואטיה - מזגרב לדוברובניק (פליטוויצה, ראב, ספליט, שיבניק, קורצ'ולה, דוברובניק).
3.2004 איסטנבול במלון מריט אנטיק
5.2004 סיני בטאבה עם החבורה
8.2004 דרום אמריקה – פרו (כולל שיט באמזונס מאיקיטוס עד ברזיל/קולומביה) ברזיל ואיגואסו.
4.2005 יוון + מטאורה, כרתים ורודוס. סדר פסח באוניה – מנו ספנות. (עם תמר, שייקה, יהודה ושולה)
9.2005 רומניה
11.2005 תאילנד
4.2006 איטליה - ורונה – לגו גארדה, דולומיטים
8.2006 רוסיה – מוסקבה וסנט פטרסבורג (דרך "חיל הידידות" Friendship Force).
10.2006 טורקיה – נופשון בבודרום עם אביבה ואבנר (כולל טיול לפילסן).
4.2007 סין – מביג'ין לשנחאי דרך שיאן, צ'נגדו, ג'ו-ג'אי-גו טיבט, יאנג-שו, ליזיאנג, ההר הצהוב....
4.2008 איטליה – רומא, סורנטו, אמלפי ופומפיי
6.2008 גיאורגיה וארמניה (מאורגן עם איילה גיאוגראפי)
5.2009 נורבגיה – שייט פיורדים מברגן עד קירקנס ובחזרה. האונייה Midnetsol של חב' הורטינגרוטן.
6.2009 קרואטייה מונטנגרו – עם משפחת וינוגרד.
1.2010 בודפשט – 8 ימים במלון ספא מרגיט דנוביוס.
4.2010 ספרד - ברצלונה קוסטה ברווה – 8 ימים טיול מאורגן.
5.2010 בודפשט (מלון King's ) עם קלרה ושוקה אלתרמן
10.2011 יוון – רודוס עם צור דלין עידן וינאי
5.2012 ספרד – ברצלונה וולנסיה, סרדיניה קליארי, סיציליה פלרמו, יוון – כרתים חנייה, סנטוריני וקטקלון ליד אולימפייה הכל בשייט עם מאנו ספנות. עם דליה ואריה ברזסקי ועם ישראל ונורית דוד.
8.2.13
5.13. 16 גרמניה - ברלין – מלון NH פרידריכשטראסה
8.9.13 יוון - כרתים – בעיירה סיסי מלון ואסייה ביץ
3.11.13 פטרה (נורית ונילי)
23.5.14 איטליה – טיסה ישירה לנאפולי. מאסה לוברנסה, טרמיני. טיולים: שייט פרטי סביב חצי האי סורנטו, ארקלנו ומוזיאון הארכיאולוגיה בנאפולי.
7.7.14 רומניה טיסה ישירה לקלוג' – אורדיה – ביילה פליקס מלון אינטרנשונל לטיפולים ובריכות טרמליות. שמורת אפוסן – אריסני.
4.8.14 רומניה (נורית ונילי – השבת טבעות שנשכחו בקלוג') טיסה ישירה לקלוג', מכרה המלח בטורדה וטיול בקניון טורזי, סיגישוארה בין החומות העתיקות, דרך הכפרים לטרנס פאגאראש, סיביו, אלבה יוליה המצודה מימי הביניים.
20.10.14 רומניה אורי ונורית עם נילי ובן זוגה ראובן. טיסה לקלוג' נסיעה למרמורש, הביקאז,סיגישוארה, בראשוב, פרדיאל, סינייה, בושטן ובוצג'. חזרה מבוקרשט.
ועוד:
טורקיה - איסטנבול –
תודה לכם על הקהילתיות והחיבור - הייתם חלק מהחיים של אבא ואנחנו מאוד מעריכים זאת.
גיא חלמיש
-
עצוב....כל הכרותי עם אורי היתה בכתובים דרך הפורומים. שאלות תשובות הערות ועקיצות . גיליתי די מהר דעתן עם קבלות. עצוב לפתוח המחשב בטיול ולגלות שאורי ליומן שאכתוב כבר לא יגיב.
אני מקוה שכעת בשבתך על ענן גבוה בשחקים אתה יכול להסתכל מטה בגאוה ולאמר לכל מי שלידך "את מה שרואים מכאן אי שם למטה אני בדקתי וגיליתי מזמן".
היה שלום איש יקר
רנצי
-
עצוב....לבנים של אורי,
וואוו! איזה קילומטרז מרשים עשה אבא.
גם אני הכרתי רק וירטואלית והתרשמתי מהידע הרב והעצות הנכונות.
שלא תדעו צער.
אפשר להתנחם שאורי ידע איך לחיות.
מצרפת הודעה של אורי בשירשור שלי על נורבגיה (הזכיר את הבנים
) :"בינתיים את מחזירה רבים מאיתנו אל ארץ החלומות שפשוט אי אפשר לשבוע ממנה ולראות את מרביתה בטיול אחד או שניים ארוכים מאוד.
הסיפור הזה עם קרחונים ושלג וילדים, הפך אצלנו כמעט לעיקר הטיול. עד היום זוכרים "הילדים" את האושר העצום שהמפגש עם קרחונים הביא וביחוד את הכחול הזה.בכל פעם שראינו הר עם שלג דרשו הילדים לעלות.
אני כותב את כל זה לכל אלו שהחליטו לצאת בלי ילדים.הם פשוט טועים.הנה תמונות עתיקות של בר המצווה המאושר מהכחול של הקרחון וגם, שזכה בהתערבות שהוא ישחה במיים מהפריג'דר."
-
עצוב....אוי, כמה עצוב.
יהי זכרו ברוך
-
עצוב....בשנים האחרונות לא ביקרתי הרבה בפורומי למטייל ולא הייתי מודעת למחלתו של אורי והידיעה על מותו היכתה אותי בהלם (ובאלם).
את אורי הכרתי לפני יותר מעשור כשתכננתי את הטיול שלי בקרואטיה. אני חייבת לו את הטיול המדהים שעשינו , כולל הביקור באי ראב ובקורצ'ולה שלא היו מתרחשים בלעדיו וההמלצות עליהם עברה גם לכל חבריינו שטיילו אחרינו.
למשפחתו של אורי - תנחומים כנים מעומק הלב. היה לכם אבא ובעל מדהים, ידען גדול עם לשון מושחזת שמאחוריה מסתתר לב ענק שרוצה לעזור.
שמחה שזכה לטייל הרבה כפי שאהב כמעט עד למותו
אביבית
-
עצוב....צור, ריגשת אותי מאוד. הדמעות זלגו. שוב נזכרתי כמה חשוב להנות מהחיים , לשחרר את הדברים החומריים לטובת חוויות, טיולים, ליצור זכרונות ולהנות מהנאות החיים . אני שמחה על כך שאורי הספיק את כל זה עוד בחייו , וגם על כך שזכה להקים משפחה לתפארת .
המוטו שלו של לטוס למקומות רחוקים ולגמוע עולם כשעוד אפשר, הוא האהוב עליי.
יהי זכרו ברוך. שלא תדעו עוד צער. עדי