ועכשיו שטוקהולם
-
חזרנו לפני 3 שבועות מעוד מבצע עירוני אירופי והפעם העיר שטוקהולם
בשבדיה בה שהינו 8 ימים נטו מבלי לצאת ממנה למעט שיוטים. תאמינו לי
שלא היה לנו רגע משעמם אם כי בתקופה זו די מיצינו את העיר.
זו הייתה הפעם השנייה שלי בשטוקהולם לאחר שב- 1998 ביליתי בה רק יום וחצי במסגרת טיול רכבות בסקנדינביה.
קודם כל תודה למי שעזר לי וענה לשאלותיי לפני הטיול myamit,רבקה.ק., ומשה א' שניסו לעזור לי במציאת לינה ו- Yairse ובמיוחד Soft Cell שעצותיהם בנושא התחבורה וההתנהלות הכספית עזרו לי מאוד.
אני אומר מראש שהשרשור הזה יהיה ארוך ודי עמוס בתמונות/סירטונים וזה
עקב ריבוי האתרים והחוויות וזה ייקח כמה ימים. למי שזה יהיה כבד מדי יכול כמובן לדלג כאוות נפשו. שלא כמנהגי לגבי ערים לציין רק אתרים מסוימים פה אני כותב סיפור טיול כי התרשמתי שלא רבים היו בעיר וגם מי שהיה לרוב הקדיש לה הרבה פחות כמו שאני עשיתי בביקורי הראשון.
לפני שנפתח במסע כמה תובנות כלליות.
תחבורה
בנושא תחבורה אימצנו את עצתו של Soft Cell לנצל את התעריף הזול של סופ"ש בקו Arlanda express משדה התעופה לעיר ואכן זה השתלם.
יש בסופ"ש מחיר מבצע לזוג בסך 300 קרונות (כ-140 ₪). היות והמלון שלנו לא היה ממש קרוב לתחנת הרכבת לקחנו מונית מהתחנה מה שעלה לנו בפקקים של שטוקהולם עוד 200 קרונות כלומר סה"כ 500 קרונות. האופציה של מונית עולה לפחות 500 קרונות והיות ואין פיקוח על המחירים זה עלול
להגיע ל- 700. כלומר צריך לחפש בתור המוניות מונית זולה. האופציה של הרכבת חוסכת את זה. לעומת זה בחזרה בחרנו במונית כי מהמלונות ניתן להזמין מונית במחיר סטנדרטי של 520 יורו. כלומר לסיכום לדעתי מי שמלונו ליד התחנה מומלץ תמיד להשתמש באופציית הרכבת ומי שכמונו לא ממש ליד התחנה אז בסופ"ש כדאי רכבת בהגעה ומונית בחזור.
למי ששוהה בעיר למעלה משלושה ימים מומלץ ביותר לקנות את הכרטיס השבועי לתחבורה הציבורית. כרטיס ליום עולה 115 קרונות לאדם, לשלושה ימים זה רק כפול כלומר 230 קרונות ולשבוע שלם רק 300 קרונות. כבר ביום הרביעי כיסינו את העלות ואני יכול להגיד שהנסיעות שעשינו בעזרתו היו עולות 800-900 קרונות לאדם. הכרטיס כולל את כול אמצעי התחבורה בעיר רבתי וגם את קו המעבורת מגמלה סטאן לדיורגרדן וכן קווי אוטובוס מסויימים אל מחוץ לעיר.
לינה
חופשה בשטוקהולם היא ענין יקר והגורם העיקרי ליוקר הוא הלינה. לינה שם זה פשוט יקר. לא רצינו ללון בפרברים ומלונות ליד הרכבת היו מאוד יקרים אז סגרנו על פשרה שהיא מלון Birger Jarl שמרוחק שתי תחנות מטרו מהתחנה המרכזית ועדיין נמצא באזור בו יש מסעדות וחיי לילה. לא היה בו מקום ללילה
הראשון אז ללילה הראשון לקחנו מלון אחר קצת יותר יקר ואח"כ עברנו. גם
ב- Birger Jarl עצמו החלפנו חדר באמצע כי לחדר Standart שאותו רצינו היה
חסר עוד לילה ואז גילינו שבאתר Hotels יש מבצע לשלושה ימים לחדר Superior שכלל את היום החסר במחיר נמוך ממה שעולה Standart וכך
הזמנו לשלושת הימים הראשונים Superior ולארבעת האחרונים Standart.
סיפור קטן שמראה משהו על ההתייחסות ללקוח הוא שהיות ועשינו צ'ק אאוט
מה- superior אז יום אחרי בעודנו שוהים בסטנדרט הגיעה לי במייל בקשה
למשוב ע"י אתר ה- Hotels. מילאתי הכול ציונים טובים ורק לחדר הורדתי דרגה אחת ורשמתי שזה בגלל המקלחת שלא הייתה במיטבה. למחרת בבוקר קיבלתי מייל מהמלון עצמו בו הם מודים לי שהקדשתי זמן למשוב ומרוצים שבסך בכל נתתי להם ציונים טובים ומבקשים לדעת מה לא היה בסדר במקלחת. כתבתי שהאמבט לא היה יציב וכן שהזכוכית המגינה מהתזת מים החוצה לא מספיק גדולה כדי למנוע מהמים לזלוג. כמו כן ציינתי שאני עדיין במלון תחת הזמנה אחרת ושבחדר זה האמבט בסדר גמור. אנחנו יוצאים לטיול היומי ובערב אנחנו חוזרים לחדר ומה רואות עיננו??? על השולחן מחכים לנו ארבעה כדורי שוקולד על צלחות ועם סכינים ומזלגות ובצד מכתב על כרטיס ברכה גדול ובו כתוב בכתב יד שמודים לי שהתייחסתי ועניתי לבקשתם לדעת מה לא היה בסדר באמבט ומאחלים לנו שהשוקולדים יהיו טעימים. טוב אני שולח מייל תודה על השוקולדים ואנחנו אוכלים שניים מהם ומשאירים שניים ליום שלמחרת. רק שלמחרת באו המנקות ולקחו את שני הכדורים. מה שנקרא אדוניי נתן ואדוניי חצי לקח.
גסטרונומיה
המסעדות השבדיות טעימות אבל יקרות. מנה ראשית מתחילה בלפחות 120 ₪ ולכן רוב הזמן התבססנו על מסעדות אסיאתיות שמחיריהם יותר נמוכים משמעותית ורק פעמיים שלוש אכלנו במסעדות השבדיות כאשר הזמנו רק מנה ראשית ללא מנה ראשונה. חשבנו להתנסות בארוחת סמוגסבורד הידועה השבדית שעונתה מתחילה ביוני אבל בסוף הגענו למסקנה שזה יקר מדי ביחס לתמורה אז לא ניסינו.
אתרים
עוד תובנה שנכונה לכול עיר אבל עוד יותר רלוונטית לשטוקהולם הוא הצורך בתכנון מדוקדק של זמני ההגעה לכול אתר/מוזיאון. זה נובע מכך שחלק מהמוזיאונים/אתרים בשטוקהולם נפתחים רק ב- 11 או 12 בבוקר ולחלק מהאתרים יש יום בשבוע (שלישי או חמישי) בהם הם פתוחים עד יותר מאוחר בלילה מהרגיל שזה 17-18. תכנון נכון יגרום לניצול מרבי של הזמן. בנוסף
בשטוקהולם אור היום נמשך עד מאוחר (ביוני עד אחרי 10 בלילה) מה שמאפשר לתייר אתרים שאינם תלויים בזמן פתיחה בשעות אלו.
אגב אנחנו לא עשינו את כרטיס שטוקהולם כי מצאנו שכדי שהוא יהיה כדאי צריך לרכז את האתרים הכלולים בו בתוך שלושה ימים רצופים ולהתרוצץ ביניהם ואז אולי אפשר להרוויח משהו אבל לנו זה ממש לא התאים עקב הפיזור הרב של האתרים שרצינו לבקר.
מזג אויר
בניגוד לביקורי הקודם בעיר ממש באותה תקופה הפעם היה קצת קר. לא ממש הפריע אבל צריך להביא בגדים חמים לא בצורה מוגזמת.
זהו למי שרוצה להצטרף אפשר לצאת למסע.
היום הראשון - שישי 3/6
טיסה לפנות בוקר עם אייר ברלין לשדה טגל בברלין שם יש לנו הפוגה של 5 שעות עד לטיסה הבאה לשטוקהולם שאורכת עוד שעה וחצי. בשתיים בצהריים
אנחנו נוחתים בשטוקהולם ולוקחים לפי עצת Soft Cell את הרכבת Arlanda express לעיר. נסיעה של 20 דקות. מהתחנה מונית למלון שישמש אותנו ללילה הראשון.
קצת אחרי 4 אחה"צ אנחנו יוצאים לסיור ראשון בעיר כולו רגלי.
לכיוון כיכר Sergels Torg. זו כיכר מרכזית בעיר שלידה התחנה המרכזית של המטרו והרבה אוטובוסים וחשמלית יוצאים ממנה אך כרגע היא בשיפוצים מקיפים. הרבה אנשים, אפילו הפגנות פוליטיות שקטות וכול יום עד 7 בערב יש שם דוכנים שכול אחד מהם בעל מאפיינים של מדינה אחרת כמו פולין, תאילנד
ועוד וכן דוכני מתוקים. בסביבת הכיכר מרכזי הקניות הגדולים Gallerian,NK וחנות הכלבו Ahlens city שאותם דגמנו בימים שונים כשהיינו בכיכר. הכי מומלץ ה- Gallerian. בזמן שהות בעיר מומלץ לפקוד מדי פעם את הכיכר שהיא מקום מאוד מרכזי.
לאחר סיור ראשוני בכיכר אנחנו פונים ל- Kulturhuset (בית תרבות) הענק שלידה שהוא מרכז של תיאטראות,תערוכות ובתי קפה.הדבר הראשון שמעניין אותנו הוא ה- Tourist info הגדול שנמצא בחזית שם אנחנו מוצאים חומר תיירותי לרוב מאורגן ומסודר בצורה שמקלה מאוד לחפש את מה שאתה רוצה. גם הצוות ידידותי ומשתדל לעזור וגם אפשר להזמין שם שיוטים/סיורים שונים ואכן הזמנו אחד כבר על המקום.
לאחר גמר הסידורים בתחנת המידע נכנסנו ל- Kulturhuset וסיירנו בין תערוכות מתחלפות שונות בארבעת קומותיו. בתוך ה- Kulturhuset ישנו אוסף
מדגמי חינמי מה- National museum שנסגר לשיפוצים עד תחילת 2018. מעט
ממוצגיו מוצגים פה ומעט נוספים במקום אחר שאזכיר בהמשך המסע. אנחנו מוצאים שפה מוצגים כלי מטבח בסגנון עדין סקנדינבי המסודרים בצורה דקורטיבית על שולחנות.
אנחנו עייפים כי קמנו מוקדם אז חוזרים לכיוון המלון בסיור ברחובות שטוקהולם, אוכלים משהו והולכים לישון.
-
גמלה סטאן - מלוןן Lady Hamiltonהיום השני – שבת 4/6
היום זה היום של שהיא העיר העתיקה של שטוקהולם Gamla Stan. מעניין אם ה- Stan הזה כלול בקבוצת הכלומניסטנים של הפרופסור חצרוני
בשהות הקודמת לא הספקתי בכלל לבקר בה ועכשיו הגיע זמנה אם כי את ארמון המלך השארנו לעוד יומיים עקב החג הלאומי השבדי National Swedish day שחל ביום ההוא וידובר בו בהמשך.
מהמלון אנחנו הולכים ברגל להכרת עוד מרחובות העיר וחוצים על הגשרים ל-
Gamla Stan.
האתר הראשון שאנחנו הולכים לבקר זה דווקא בית מלון כמיטב המסורת לבקר במקומות מעוצבים או בעלי אופי. מדובר על מלון Lady Hamilton. שנמצא לא רחוק מארמון המלך ברחוב Slottsbacken. זהו מלון ישן ונאה ובו חפצים שבדיים עתיקים. במלון יש מרתף בעל קירות לבנים ותקרה מקומרת סאונה ובו סאונה הניזונה ממעיין. לסאונה לא הרשו לנו להיכנס כי הייתה בשימוש באותו זמן אבל משאר המלון תוכלו להתרשם.
-
גמלה סטאן - כנסית Storkyrkanהאתר הבא ממש קרוב למלון הוא כנסיית Storkyrkan. זוהי כנסיה גדולה והקתדרלה של שטוקהולם מהמאה ה-13 שהותאמה בממדיה לארמון. היא גם הבניין העתיק ביותר בשטוקהולם שעדיין עומד והיו בה הכתרות, הטבלות מלכותיות וחתונות. יש בה פסל נפלא מימי הביניים המתאר את ניצחון ג'ורג' הקדוש על הדרקון וכן תמונה מתחילת המאה ה-17 שהיא התמונה העתיקה ביותר של שטוקהולם. הכנסייה משמשת כמרכז חשוב של הכנסייה השבדית המודרנית שהיא ייחודית מסוגה כי למרות שהיא ממסד דתי בן 500 שנה שחברים בו מיליוני בני אדם היא נחשבת לליברלית ביותר בעולם ונשים משמשות בה ככמרות ויש בה בחירות כל 4 שנים. לא רק שהיא לא מגנה הומוסקסואלים אלא מקיימת נישואים חד מיניים בכנסיותיה.
-
גמלה סטאן - מוזיאון נובלבמרחק קצר מהכנסייה נמצאת כיכר Stortorget וממש לידה מוזיאון Nobel.
איזה מוזיאון נהדר. פשוט דוגמא מאלפת לאייך לעשות מוזיאון נכון. המוזיאון מציג את זוכי פרס נובל לאורך מאה וקצת השנים האחרונות וגם על מה הם זכו בפרס. יש תצוגות מולטימדיה, מחשבים בהם אפשר למצוא פרטים על כול זוכה
והסיבה לזכייתו.
במוזיאון הזה מוכרז זוכה פרס נובל בספרות.
בתקרת המוזיאון יש מין פס שעליו עוברות בסרט נע תמונות של כל הזוכים בפרס. במקרה תפסתי סרטון של המתקן בדיוק כשתמונתו של בגין עברה וקצת אחריו תמונתו של הנשיא סאדאת.
איכשהו למרות שישרתי את הסרטון אצלי במחשב זה לא עבר ל- Youtube אז
או שתעקמו את הצוואר או את הצג ב- 90 מעלות
-
גמלה סטאן - מוזיאון נובלבאגף נפרד של המוזיאון מוצגים פלקטים עם חלק מהזוכים וכיתוב עליהם. יש בערך רק כ- 70 כאלו והנה אנחנו מדינת ישראל מיוצגים ע"י שניים שהם אהרון צ'חנובר ודן שכטמן. בהחלט אחוז מרשים. הידעתם שהעניבה אתה הגיע דן שכטמן לטקס הענקת הפרס וגם נראית בפלקט הוזמנה ע"י הטכניון עוד לפני שהוא זכה בפרס ומתארת את התגלית הכימית שלו כלומר מבנה הקווזיקריסטלים? אני לא ידעתי עד שהגעתי למוזיאון הזה.
-
גמלה סטאן - הפרלמנטעכשיו אנחנו לבניין הפרלמנט Riksdagshuset שנמצא על הגבול בין Gamla Stan לעיר. לבניין הפרלמנט אפשר להיכנס בסיור מודרך חינמי באנגלית רק בימים שבת וראשון בשעה 13.30. באינטרנט היה כתוב שנכנסים 28 המאושרים הראשונים שיגיעו. אצלנו היו 37 והכניסו את כולם. כנראה שאם אין חריגה גדולה מדי הם גמישים. בכל אופן יש כניסה מחוץ למבנה בה צריך לעמוד עד שמגיעה שעת הכניסה. עוברים בדיקה בטחונית ומשאירים התיקים בלוקרים ואנחנו בפנים.
המדריכה מסבירה לנו על מבנה השלטון בשבדיה ואח"כ אנחנו מסיירים בחדרים ובאולמות השונים תוך כדי הסברים. באיזשהו שלב היא אמרה שקל להפוך לשבדי מאחר שהחוק שם אומר שאם חיית שם זמן לא ארוך ברצף אתה יכול להגיש בקשת אזרחות ויש סבירות גדולה שתקבל אם תוכיח שאתה יכול להתפרנס וכולי. טוב לא רציתי לשאול אותה האם הם לא חוששים שבקלות כזו של קבלת זרים עלולה להתרבות קבוצה שתרצה להשליט עליהם את תרבותה אבל כישראלי דברי היו עלולים להתפרש בצורה לא נכונה ע"י האחרים אז סתמתי. אפשר לצלם אגב אבל ללא פלש.
-
גמלה סטאן - הכנסיה הפינית Finskakyrkanאנחנו חוזרים לתוך Gamla Stan והולכים לבקר את הכנסייה הפינית Finskakyrkan שנמצאת מול הארמון. הכנסייה נבנתה בשנות ה-70 של המאה שעברה אבל מזכירה בצורתה מבנה עתיק. אפשר לראות רק מבחוץ. בכיכר הקטנה שמאחוריה Finskatorget ישנו הפסלון הקטן ביותר בשבדיה, איש ברזל שנוצק בשנת 1967. האגדה אומרת שמי שיניח ידו על ראש הדמות יזכה לחוות שוב רגע כלשהו מעברו. טוב הנחנו אבל אז חשבתי לעצמי שלא הובטח שהרגע הנבחר יהיה רגע חיוביJ
-
גמלה סטאן - כיכר Stortorgetאנחנו חוזרים לכיכר Stortorget. חוש שישי אומר לנו שיש שם פעילות וזאת לאחר שזיהינו ברחובות תזמורות של הצבא מתאמנות לקראת מופעי החג של עוד יומיים.
בניני המגורים המקיפים את הכיכר משתייכים לתקופות שונות ומה שאמור לאפיין אותם הוא שלצד חלונות אמתיים יש על פני המבנים חלונות מצוירים שמחקים את המקור אחד לאחד. אנחנו לא הצלחנו להבחין במצויירים. או שאין או שהחיקוי כל כך טוב. הסיבה לתופעה הציורית קשורה במדיניות המיסוי של עריית שטוקהולם. עד למאה ה- 19 נקבע גובה המס לפי גודל החלונות ומספרם ולכן על מנת לחסוך בכסף ולשמר סימטריה אדריכלית נהגו האדריכלים להוסיף חלונות מצוירים.
לפני 500 שנה קרתה בכיכר טרגדיה נוראה שמכונה ע"י השבדים מרחץ הדמים. בתחילת המאה ה- 16 הטיל המלך הדני מצור על העיר שהייתה מוקפת חומה במטרה לפלוש אליה. משפחה מהאצולה פתחה עמו במשא ומתן
שבסופו הוסכם שהמצור יוסר והמלך הדני יוכתר גם למלך שבדיה. לאחר 4 ימי נשפים העמיד המלך את בני האצולה למשפט וערף ראשם של 100 מהם בכיכר (כנראה שדאעש לא יכולים לרשום פטנט) ואסר לפנות את הגופות. גשם חזק שטף את הכיכר ששוכנת במקום גבוה יחסית ויצר נהרות של דם ומכאן השם.
בכול אופן חושינו לא הכזיבו ובחזרתנו לכיכר היו מספר להקות לבושים בבגדים מיוחדים שהופיעו לסירוגין. היות שלא היו קופסאות לאיסוף כסף אנחנו מסיקים שמדובר במופעים לרגל החג הממשמש ובא. אנחנו רואים להקה לבושה שחורים עם כלים שאני לא ראיתי בחיים. קצת מזכיר חמת חלילים אבל לא ממש דומה. בכל אופן הם ניגנו מוזיקה נורדית שמחה ונהדרת שתוכלו להנות ממנה בסרטון המצורף.
בנוסף היו מין מופעי ריקודים עם מקלות שאחד מיצג מובא פה
נראה לי שלמבקרים בשטוקהולם כדאי לתת תשומת לב לכיכר הזאת כי יש בה פוטנציאל למופעי רחוב. אנחנו נהיננו מאוד.
אנחנו גם שמים לב לראשונה שם שמסעדות ובתי הקפה של שטוקהולם שיש להם שולחנות בחוץ מציעים שמיכות לקליינטים כדי להתמודד עם הקור.
מהכיכר יוצא רחוב Kopmangatan שהוא רחוב הסוחרים. רוחבו 8 אמות שזה פחות משלושה מטר נבע מרצונם של ראשי העיר להבטיח מעבר סוסים ועגלות משני הצדדים. בקצה הרחוב כיכר Kopmangatan שבא נמצא העתק פסלו של ג'ורג' הקדוש והדרקון שמקורו נמצא בכנסיית Storkyrkan אלא שפה הפסל יצוק מברונזה לעומת המקור שעשוי מעץ בשילוב קרני יחמור.
-
גמלה סטאן - טיול לאורך מדרחוב Osterlangatanעכשיו אנחנו הולכים מכיוון הארמון לאורך המדרחוב Osterlanggatan שהוא מדרחוב תיירותי. מדי פעם אנחנו יורדים ממנו לכיוון הים ונתקלים במזדנבים של מרתון שטוקהולם שנערך באותו יום.
לרגל החג הקרב הגיעו לשם אניות של חיל הים השבדי ויש נוכחות של חיילים ברציף. החיילים השבדים מסבירים למי שרוצה בקהל על האניות שלהם. בשלב מסוים אחד מהם מבחין שאנחנו מסתכלים ומצלמים וניגש אלינו ושואל אם יש לנו שאלות. אני שואל אותו האירוע והוא עונה שזה לרגל החג. אחר כך הוא שואל מאיין אנחנו. ישראל אני אומר והוא אומר אהההה שם באמת נלחמים!!! הוא אומר שהוא רוצה לבקר בישראל כי שמע שזו ארץ יפה ופעם כמעט הצטרף לחברים לביקור בארץ אבל זה לא יצא. הוא מספר לי שהספינה שלו שנראית כמו איזה מעבורת עם בטן ענקית לנגמש"ים וכלי רכב משוריינים היא בלתי נראית. אני מסתכל ואני רואה שהדפנות שלה בנויים ממשטחים ישרים מוטים אחד כלפי השני ממש כמו במטוס חמקן. שאלתי אותו אם הם לא חוששים מחשיפת סודות הספינה אז הוא אמר שלא כי הכול בפנים. אהההה אני אומר...לוחמה אלקטרונית שגורמת לספינה להיות בלתי נראית למכ"ם. הוא אומר שכן ושזו טכנולוגיה שוודית. אני אומר לו שאם כך טוב שהם לא אוייבים שלנו
והוא צוחק. בעצם אני לא בטוח בכלל אם הטכנולוגיה שלהם עומדת מול טכנולוגית המכ"ם הישראלית. הם הרי לא יודעים מה יש לנו ואנחנו לא מה יש להם. שאלתי אותו אם הוא משטוקהולם והוא אמר שלא. הוא מלינשופינג. אההה אני אומר לו שלפני 18 שנה בטיול הסקנדינבי הגעתי ללינשופינג ברכבת מדרום שבדיה וביקרתי בה. טוב אנחנו נפרדים לשלום.בסוף הרחוב אנחנו נתקלים באישה כמעט חצי ערומה שיושבת/שוכבת ברחוב בלבוש כמו נמר וכשאנחנו מגיעים היא עושה לנו מייאוווווו ארוך (מסתבר שטעינו והיא חתול) ומצפה שנשים לה בתמורה קצת כסף בקופסה אבל אנחנו רק עושים לה מייאו מסוגנן בחזרה. שיוויון לא???
-
Sodermalm - תצפיות מהגשר של מסעדת Gondolenבקצה של גמלה סטאן נמצא סכר סלוסן. לא פוטוגני במיוחד אבל זהו הסכר שמפריד בין מי הימה Malaren למי הים. אנחנו עוברים מעליו ויוצאים מגמלה סטאן ל- Sodermalm.
ממש ממול לגשר בולטת התצפית שיוצאת ממסעדת Gondolen. אז ככה. מסעדת Gondolen ממוקמת בראש בנין מול הגשר לגמלה סטאן וממנה יוצא מין גשר תצפית בגובה 36 מטר ממנו אפשר לצפות על גמלה סטאן והסביבה. המעלית שבתחתית התצפית לא פועלת ואנחנו לא רואים איך אפשר לעלות דרך הבניין אז אנחנו מבחינים שמהצד השני של המסעדה יוצא גשר נוסף לגבעה הסמוכה ואנחנו עולים לגבעה וממנה דרך הגשר למסעדה ובהמשך המסעדה לתצפית. את התוצאות אפשר לראות בתמונות. מתוך המסעדה אנחנו מבחינים במעלית שמורידה אותנו למטה ואז אנחנו מגלים שאפשר לעלות דרך הבניין אלא שלא כול כך רואים את זה כשנמצאים מחוץ לו.
-
Sodermalm - תצפיות מהמצוק המוביל למסעדת Hermanesלאחר שירדנו למטה אנחנו פונים לאורך החוף לסיור אבל במקום ללכת צמוד למיים כדאי ללכת לאורך רחוב Katarinavagan שמקביל לו ועולה לגובה על מין צוק מה שמאפשר תצפית על כל הסביבה. אנחנו הולכים לאורך הרחוב והצוק עד שמגיעים למסעדת Hermanes שקראתי מומלצת לצימחונים וטיבעונים אבל
אנחנו לא באנו לאכול אלא הגענו אליה בגלל התצפיות ממנה ומהצוק שמוביל אליה.
-
בחזרה ל- Norrmalm - מלון גרנד הוטלאת החציה חזרה של גמלה סטאן אנחנו עושים דרך המדרחוב Vasterlangatan שגם הוא מדרחוב תיירותי. עוצרים בחנויות, אוכלים גלידה ויוצאים מגמלה סטאן מהצד שנכנסנו בבוקר ל- Norrmalm.
טוב שהאור בשטוקהולם נשאר עד מאוחר ואנחנו יכולים לעשות עוד כמה דברים שלא תלויים בזמני פתיחה.
אנחנו עוברים ליד פסל המלך קארל שליד בנין האופרה מול גמלה סטאן. הוא עטוי בגדים וצבעו מצביעה לכיוון רוסיה.
נכנסים לבניין האופרה כדי לבדוק מתי יש סיורים באנגלית. מסתבר שרק בימי שבת ב- 13.00. בזה הרגע נקבע הדבר האחרון שנעשה בשטוקהולם ביום העזיבה. אבל בינתיים הפקידה מתרצה ומאפשרת לנו להיכנס לפנים משורת הדין לאזור מוגבל של האופרה שכולל כמה מסדרונות יפים. נשאיר את האופרה לעוד שבוע כי אז ראינו הכול.
צמוד לאופרה מסעדת Operakalloren. רצינו לראות את העיצוב אר נובו שלה ולברר מה כרוך בארוחת סמוגסבורד במוגשת שם אבל לא הסכימו לתת לנו להיכנס כשיש הרבה סועדים וגם על הסמוגסבורד ויתרנו בסופו של טיול.
טוב אז המשכנו למסעדה הבאה שרצינו לראות את העיצוב שלה והיא מסעדת המלון Grand hotel שנמצא על קו המים על האצבע שמופנית אל האי Skeppsholmen ומול גמלה סטאן אלא שעיצוב המסעדה היה יפה אך לא מיוחד ולעומת זאת עיצוב המלון עצמו היה מרשים אז קבלו כמה תמונות ממנו.
אגב גם במסעדת מלון זה מוגשת ארוחת סמוגסבורד בעונה. -
האנדרטה לזכר ראול ולנברגמהמלון הלכנו לחפש את האנדרטה לזכר ראול ולנברג שהיה לנו רק מושג כללי איפה היא נמצאת. בסופו של דבר מצאנו אותה בצד השני של האצבע בתוך פארק קטן שצמוד למים. אני מניח שכולם יודעים מי היה ראול ולנברג אז לא נרחיב מדי. בהתחלה לא כול כך מבינים מה רואים באנדרטה אבל אם הבנתי נכון הצורות השחורות הן צורות של חותמות שולנברג זייף כדי לתת ליהודים בבודפשט תעודות של חסות הכתר השבדי כך שחייהם ניצלו. באנדרטה נמצאת גם החתימה של ולנברג עצמו. בטקס החניכה של האנדרטה השתתף מלך שבדיה בכבודו ובעצמו וגם מזכיר האו"מ לשעבר קופי אנן שנשוי לאחותו למחצה של ולנברג.
-
בית הכנסת של שטוקהולםלא רחוק משם ברחוב Wahrensdorffsgatan נמצא בית הכנסת. הלכנו לראות מבחוץ כי בשעה כזו אין סיכוי שיהיה פתוח ואלא התמונות שקלטה מצלמתנו.
-
פסטיבל האוכלאנחנו רוצים לחזור למלון ומחליטים לעבור בכיכר הגדולה Kunsgstradgarden ואז אנחנו מגלים שיש שם פסטיבל אוכל גדול משולב במופעי מוסיקה. הפסטיבל יסתבר נמשך עוד יומיים וחזרנו אליו גם בשני הימים הבאים. כשחזרתי קראתי שהחבר "אנשים טובים" כתב שרשור בפורום משפחות השכן על שהות שלו בשטוקהולם והסתבר שהוא היה שם באותו ערב שאנחנו היינו.
הוא למעשה כתב אחה"צ אבל לך תדע מה זה אחה"צ בעיר שהחושך בה רק מתחיל לרדת אחרי 10 בלילה. מסתבר לפי דבריו שהפסטיבל נמשך שבוע.
האוכל מפתה אבל קר ואשתי לא סובלת קור אז אנחנו מחליטים רק לשמוע קצת מוסיקה, לחטוף משהו ולאכול יותר מאוחר במקום סגור.
למרות שבסך הכול מדובר בלהקות שבדיות ששרות באנגלית ושום דבר אותנטי אני שם סרטון רק כדי להעביר את האווירה.
זהו תם היום ואנחנו ברגל בחזרה למלון לאסוף את המזוודות ולעבור במונית למלון המרוחק יותר שישמש אותנו ביתרת הימים Birger Jarl. ליד המלון יש מסעדה והחלטנו לנסות. המסעדה לא זולה אבל טעים מאוד. בתפריט אנחנו מבחינים שמוגש לא פחות ממרק ארטישוק ירושלמי. מחליטים לאתגר את המלצרית ולשאול מה זה אז היא מתחילה להסביר ממה הוא מורכב ובסוף יוצא לה שזה מרק יהודי!!! טוב אנחנו אומרים לה, אנחנו מכירים את המרק ואנחנו גרים לא כול כך רחוק מירושלים
היא מחייכת.זהו עייפתי להיום. נמשיך מחר. זו רק ההתחלה.
-
פסטיבל האוכלנחמד לקרוא, ואכן חלקנו ימים בעיר
תמיד מעניין לראות איך שני אנשים שונים היו בעיר באותו זמן בדיוק וחוו דברים שונים.
לספינות של הצי למשל הגענו בערך האותה שעה נראה לי (אנחנו היינו לידן בשבת באיזור 17:00). אבל דווקא החיילים שהיו לידינו לא היו ידידותיים ואנחנו הסתלכנו משם אחרי 2 דקות
-
לאנשים טוביםכנראה שהגענו לספינות הצי קצת לפניכם. אני מעריך שהיינו שם בסביבות 16.00.
לפסטיבל האוכל הגענו לקראת 9 בערב שזה כנראה קצת אחריכם.
לאחרונה קורה לי שאני וחבר פורום אחר היינו באותו מקום באותו זמן מבלי לדעת אחד על השני. כךל קרה לי בקולורדו לפני מספר חודשים שאנו וחבר פורום אחר
הגענו מכיוונים מנוגדים לאותה עיירה בקולורדו באותו ערב ולא ידענו אחד על קיומו של השני עד שלא חזרנו וכל אחד כתב את סיפור הטיול שלו.
אולי צריך להקים בפורומים מרכז לתיאום מפגשים בחו"ל
-
לאנשים טוביםמשעשע
-
לאנשים טוביםנהדר !
ממתין לפרקים הבאים
-
האנדרטה לזכר ראול ולנברגאם הזכרתה את ראול ולנברג, מספר הערות קטנות:
1. ולנברג לא היה צריך לזייף את החותמות של עצמו. הוא היה הקונסול הרשמי של שוודיה בהונגריה.
2. עד 1981 חוץ מיהדות הונגריה אף אחד לא הזכיר את ולנברג, כולל השוודים והישראלים. ב-1981 כתב העתונאי והסופר האנגלי המצויין ג'ון בירמן את ספרו The righteous gentile שזכה לפרסום רב ואז התחילו כולם להתעורר.
3. השוודים הצטרפו אחרונים והקימו את האנדרטה רק ב-2002, 57 שנים לאחר העלמותו.
גלוי נאות: דודי, לסלו סמושי ז"ל שיתף פעולה עם ולנברג בהצלת ילדים יהודיים.
