סיכום הרוקיז הקנדיים
-
סיכום הרוקיז הקנדייםהיי איריס:)
אל תדאגי. ממקומות כאלה מדהימים תמיד מפיקים את המיטב. גם כשקשה וגם כשעייפים וגם כשקופאים וגם כשגשום. המקומות פה עושים את שלהם בכל מצב.
בקשר לגשם- מה שרואים בתמונה זה הערפל. אם מסתכלים על העצים רואים שהגוון קצת בהיר. זה הגשם. היה שם ערפל של ממש.
כן. הפונצאים מחכים בערימה בכניסה.
המלצה חמה- לקנות מכנס ניילון. כל כך עזר לנו. כולם היו רטובים לחלוטין אנחנו שמנו אותו על המכנס הרגיל שלנו ויצאנו יבשים לגמרי.
שקד, תודה רבה לך. זה בהחלט תענוג:)
וכן. אנחנו הינו שם גם בקושי שעה ויצאנו. לא מבינה למה אומרים פה שזה אחד האקווריומים הכי מדהימים בעולם.
היינו עכשיו בנמל בויקטוריה. כל כך לטייל פה.
-
סיכום הרוקיז הקנדיים -
סיכום הרוקיז הקנדייםתודה, דנה
וסורי חחחח -
סיכום הרוקיז הקנדייםליאת
הטיול שלך קרם עור וגידים לאט לאט ונהיה פשוט חוויה מקסימה, איזה יופי לקרוא ולראות את מה שאתם עוברים.
המשיכו להנות ולהעלות תמונות מקסימות כאלה
שרה
-
סיכום הרוקיז הקנדייםתודה רבה:)
-
דנה וליאת תודהתודה רבה לכן . ממש מקווים להחלמה מהירה
בינתיים האצבעות ( שלה) קשורות תרתי משמע...
-
דנה וליאת תודההיי ליאת, עם איזו מצלמה צילמת? האם השתמשת בעדשת פולרייז בשביל האגמים?
-
דנה וליאת תודהאיריס, אני מקווה שהמצב משתפר!
שי, אני משתמשת במצלמה שאינה עם העדשות הנשלפות. ברגילה. של קנון. דגם sx530 hs ובאייפון שש. פה האיכות יותר נמוכה לעומת איך שזה במצלמה ובאייפון. קנינו את המצלמה באמאזון והיא הגיעה לניו יורק, שם התחלנו את המסלול.
כעת אנחנו בחצי האי אולימפיק. עדיין לא יצא לי לעדכן. מקווה לעדכן הערב. נשתמע חבר׳ס:)
-
בארץטוב, אחרי שבוע כבר שאנחנו בארץ התחלנו להתאפס. קיוויתי שאוכל לרשום לכם כבר הרבה לפני, אבל רק ביום יומיים האחרונים הצלחתי לישון כמו שצריך. הייתי גמורה יותר מסמרטוט. עכשיו סיימתי לכתוב את יומן המסע שלנו ובימים האחרונים התחלתי לעבוד על מצגת (בתוכנת אדובי פרימייר למי שמכיר) על כל הטיול שלנו. כמה קשה לתמצת טיול של חמישה שבועות ל45 דקות, זה לא להאמין.
אז, קשה לי לתאר את הטיול שלנו במילה אחרת, אז אתאר בכמה מילים. אני חושבת שזאת היתה החוויה הכי מיוחדת שחווינו, הטבע בקנדה כל כך העשיר לנו את הנשמה בדרך שפשוט אי אפשר להסביר, היופי והשלווה שבמקומות האלה, במיוחד ברוקיז, זה דבר ששווה כל שקל ואי אפשר להסביר אותו במילים. היה פשוט נפלא, וכמובן שכל הטיול הענק הזה היה הודות לכל העזרה שלכם. אנחנו כל כך שמחים להיות חלק מהמקום המיוחד הזה, חלק מהאנשים המדהימים שיש פה. אז תודה רבה לכולם
הדכאון אצלי עדיין לא חלף ואין לי מושג מתי הוא יחלוף. קשה לי להסתכל על הכבישים ועל ה"נוף" כאן בארץ אחרי שקמנו כל בוקר לקולות השחפים ולאוויר של ההרים. לא להאמין שמקום כזה קיים. זה מרגיש כמו חלום.
אפרט עכשיו על שאר המקומות בטיול שלנו, כי עד כה פירטתי פה רק על הרוקיז ועל וונקובר-ויקטוריה.
-
בארץאת הבוקר של המעבר מויקטוריה לפורט אנג'לס העברנו בכיף, הלכנו לאכול ארוחת בוקר במסעדת cora- מקום חובה!! התפריט כל כך מגוון, מלא ארוחות בוקר מפנקות שכוללות בעיקר מלא קרפים עם מלא פירות, פנקייקים עם הרי פירות, פרנצ' טוסטים, בקיצור גן עדן. המנות ענקיות, אז מומלץ להתחלק. אחרי הרעלת הסוכר שקיבלנו, המשכנו למעבורת. המעבורת הזאת, בשונה מהמעבורת מוונקובר לויקטוריה, היתה לא משהו. לאורך כל השייט הסירה התנדנדה מצד לצד ברמות שאנשים לא הפסיקו ליפול. בהתחלה זה היה מצחיק, עד שהבטן התחילה להתהפך גם. הגענו לפורט אנג'לס ואחד העובדים בכניסה בדק לנו את הדרכונים ושאל מאיפה אנחנו ולמה באנו לפורט אנג'לס. היינו כל כך עייפים ואמרנו פשוט שבאנו לירח דבש. הוא כל כך צחק ותהה למה לעזאזל הגענו לירח דבש בפורט אנג'לס. לא היה לנו כוח אפילו לפרט ופשוט צחקנו קצת והתחלנו לנסוע. לנו בבית המלון super8, החדר לא גדול במיוחד, אבל מספיק וממש בסדר ונקי ומתאים ללילה אחד.
למחרת קמנו והתחלנו את הנסיעה להוריקן רידג'. בימים ששהינו בחצי האי אולימפיק, מזג האוויר היה פשוט חלומי. שמיים כחולים, קצת עננים, המון שמש ורוח קרירה. תענוג. התייעצנו עם הריינג'ר והחלטנו לעשות את המסלול cirque rim, מסלול שעוקף את כל האחו המקסים שם, המסלול מתחיל ממרכז המבקרים ולאורכו נשקף נוף פנורמלי מדהים כל ההרים והנוף המשגע של חצי האי. מסלול מומלץ בהחלט, לאורך כל המסלול היינו מוקפים בכל עבר באיילים חמודים, ואפילו בבמבים מתוקים, שלא פחדו מאיתנו בכלל. בערך בשליש האחרון של המסלול גילינו שהשלג לא נמס במסלול עדיין והשליש הנותר של המסלול היה מלא בשלג, ומדי פעם היינו צריכים לעקוף את המסלול. לאחר מכן חשבנו לתומנו שנעשה את המסלול הוריקן היל, אבל העלייה שם כל כך כל כך תלולה, שאחרי כמה מטרים, לא יכולנו עוד וחזרנו לאוטו. עצלנים נשארים עצלנים גם כשיש נופים מדהימים חחח.
יצאנו משם והתחלנו לנסוע מערבה לכיוון פורקס. בדרך עצרנו בלייק קרסנט, נהנינו מיופיו ועשינו את המסלול עד למפלי מרימייר. המסלול בתוך יער הגשם מהנה מאוד, ברובו ללא עלייה משמעותית, רק לקראת ההגעה למפלים ישנן מדרגות מאוד תלולות עד למפל. המפל עצמו יחסית דליל ולא משהו מרשים, אבל ההליכה ביער מאוד מהנה ויפהפייה. המסלול ארך כשעה בסך הכל והיו בו לא מעט אנשים.
-
בארץ -
בארץמשם נסענו מערבה והגענו לבקתות של the three rivers, וחבל לי לומר שהתחלחלנו כשהגענו. אני בטוחה שזה קרה במקרה רק לנו, כי קיבלנו פה המלצות חמות על המקום וראינו שכולם שם מרוצים. אבל התברר שזה היה כל כך לטובה, אספר בהמשך. נכנסנו לבקתה עם ריח של עובש ועכבישים!!! אני בנאדם סטרילי ולא יכולתי להשאר שם דקה. קראנו לאחת העובדות שאמרה שאין לה בקתה ריקה ושרק מחר תוכל להביא אולי מדביר. אמרנו לה שאנחנו עוזבים שממש לא נחכה לילה בתוך קן עכבישים. ברחנו משם היישר לעיירה פורקס ולנו במלון דרכים בשם town motel, לא מקום מומלץ, רק למצבים של SOS. המקום נמצא בשיפוצים ומזל שמצאנו אותו, כי כל שאר המקומות היו תפוסים. החלטנו ביום שלמחרת לנסוע ישר מזרחה לכיוון סיקוואם ולא להשאר שני לילות בפורקס, כפי שתכננו בהתחלה.
בבוקר קמנו ונסענו למרכז המבקרים של יער הגשם הו. התייעצבנו עם ריינג'רית עם מבטא דרומי כל כך כבד שזה היה פשוט כל כך מגניב ומצחיק להקשיב לה מדברת. חצי מהמילים היא אפילו לא הגתה. התייעצנו איתה והחלטנו לשנות את התכנון שלנו ולעשות את המסלול spruce nature, מסלול פשוט מקסים, תענוג של ממש ביער הגשם הו. נהנינו מכל רגע. המסלול ארך כשעה ולאחר מכן הריינג'רית המגניבה עשתה טיול מודרך במסלול hall of moses, מסלול דומה למסלול הקודם, אבל מה שמיוחד בו הוא שמגיעים לרחבה בה יש המון עצי מייפל מלאים במוס (הצמחייה שצומחת מענפי העצים כמו ווילונות ירוקים). קיבלנו המון מידע ונהנינו בהחלט. לאחר מכן התחלנו את הנסיעה לעיירה פורט טאונדסנד. מצאנו בבוקינג את Amber B&B, מדובר בוילה עצומת מיימדים בבעלות זוג מבוגרים מקומיים, ממוקמת באמצע היער, מוקפת באיילים חמודים שמנשנשים מהדשא שמקיף את הוילה. וילה ענקית שכולה לרשותינו. הכל כך נקי ומסודר, היה פשוט תענוג.
-
בארץ -
בארץ -
בארץ -
בארץ -
בארץבבוקר שלמחרת יצאנו לדאון טאון של פורטאוסנד, המקום פשוט חלומי, בניינים בסגנון ויקטוריאני מדהימים, האוקיינוס כל כך שקט והשחפים נשמעים בכל מקום. פרט לרוקיז, זה המקום שבו הרגשנו כמו גן עדן. ההרגשה שם חלומית. משם נסענו לעיירה סיקוואם, שם נסענו לolympic game farm, מעין ספארי שנוסעים בו רק באוטו ומוקפים בחיות (למות, איילים, דובי קודיאק עצומי מיימדים שמנופפים לשלום כשזורקים להם פרוסת לחם שקונים בכניסה, תאו ועוד מלא). היינו שם שעתיים בערך ונהנינו כל כך, כל כך מומלץ!! לא שמענו על המקום הזה בארץ, רק כשהגענו לחצי האי אולימפיק. אטרקציה חובה לדעתנו. משם המשכנו לחוות לבנדר, הצטלמנו קצת ונסענו לשון החול בשמורת dungeness, לדעתנו לא מומלץ, הריח החזק של האוקיינוס שם ממש מבחיל, ולא התלהבנו מההליכה מי יודע מה. הלכנו ממש קצת וחזרנו. משם נסענו לברמרטון למעבורת לסיאטל.
הבנו בטיול הזה שאנחנו לא חובבי ערים, לא משנה כמה וואו הן יהיו (חוץ מניו יורק). סיאטל עיר פשוט עמוסה להחריד, במיוחד בכבישים. העיר מלאה מנהרות, רמזורים ואינספור מחלפים בני כמה קומות ואינספור כניסות ויציאות. לנהוג שם זה פשוט סיוט. לנו בKENT, בבית המלון comfort inn, מלון מאוד מסודר, החדרים מרווחים ונקיים, מומלץ בהחלט.
בסיאטל ביקרנו באקווריום של העיר, המקום מאוד נחמד ומסודר יפה, נהינו שם מאוד. היינו כבר מאוד עייפים, אבל המקום באמת מקסים. לאחר מכן נסענו לאגם יוניון לראות את הבתים הצפים ולראות את הסכרים בין האגם לאוקיינוס. מדהים לחזות בסירות שמגיעות מהאגם הגבוה נכנסות לתא, המים יורדים במהירות והן ממשיכות לאוקיינוס הנמוך. כמובן שלאחר מכן חזינו גם בנדידות הסלמון, ראינו כמה הם מתאמצים בכל הכוח לשחות נגד הזרם, הם לא מוותרים בכלל. מחזה פשוט מדהים.
כמובן שאכלנו בצ'יז קייק פקטורי, היה כל כך טעים שלא רצינו לקום מהכסא. המסעדה כזאת עצומה ומדהימה. אף פעם לא ראינו מקום כל כך גדול, מפוצץ בתאי ישיבה והכל ממש מסודר ומאורגן היטב.
ביום ראשון שלאחר מכן נסענו על הבוקר לוונקובר, הנסיעה היתה ממש מהירה, כבר ב11 בבוקר היינו בוונקובר. הלכנו לקנדה סנטר, כי לפני כן לא הספקנו, ראינו לפחות חמש ספינות ענקיות. השחפים היו שם בכמויות. זה היה מדהים.
יום למחרת עלינו בבוקר על טיסה לטורונטו ומשם לארץ. ואז התחלתי לחשוב על הטיול הבא
-
בארץ -
בארץ -
בארץ
