רכבל אל הקייזרשמארן
-
רכבל אל הקייזרשמארןסט. גילגן - Snkt Gilgen
יצאנו מהעיירה סנט יוהאן עם המלצר המרושע ונסענו צפונה, לכיוון איזור האגמים.
אבא: כמה פעמים עוד ניסע על הכביש הזה?
סאבטקסט: הוא מתכוון ל -A10 כמובן.
אמא: זהו! היום זו הפעם האחרונה! מחר אנחנו יוצאים מערבה, לכיוון טירול. ונקווה שמזג האוויר ישתפר!
מר מזג אוויר: זה אמור להיות ככה... מעכשיו יתחמם ויהיה פחות גשם.
כולם: הלוואי!
הבנים המשיכו לקטר על כך שלא נוסעים למדרגות לשומקום או לתצפית חמשת האצבעות.
כל ניסיונות ההסברים והשיכנועים שלי לא עזרו: אין ראות, קר בפיסגה, אין לנו מספיק זמן לעלות ולהנות מהנוף, זה יקר (בטירוף!!! לחמישה אנשים כמעט 140 יורו!).
אבל מי שמחליט זה מתכנת הטיול והנהג (משת"פ שלה!)
ואנחנו התקרבנו לסנקט. גילגן, שם מאד רציתי לבקר.
אמא: גם כאן יש רכבל וקראתי שהנוף מדהים
סאבטקסט: אם נראה משהו...
אבל לפחות כלול בכרטיס !במושב האחורי היתה דממה זועמת (טוב, הם התחברו לאוזניות).
ואז הגענו לירידה לסנקט גילגן.
המחזה היה מקסים. אפילו הבנים הסכימו.
עיירה מתוקה שוכנת על אגם - ובתוכו המון המון מפרשיות.
הספקתי לצלם מחלון המכונית:
מזג האוויר הראה התבהרות קלילה.
הגענו לחניון של הרכבל שנקרא בשם בלתי אפשרי Zwölferhorn-Seilbahn .
סאבטקסט: מה זה משנה איך קוראים לו?!?
העיקר שהוא נכלל בכרטיס זלצ'. (אגב, הוא בין הרכבלים היקרים ביותר - 24.50 יורו למבוגר!)מיהרנו לקופת הרכבל והסתבר שהוא פעיל עד 6 בערב. יש לנו זמן לעלות, לטייל קצת ולהנות.
הרכבל של סט. גילגן הוא ותיק יחסית - מ- 1957, ועבר שיפוץ לאחרונה (למען האמת, בקיץ 2014, בו היינו צריכים להיות שם). בכל קרונית יכולים להיכנס עד ארבעה אנשים, וכך הבנים עלו ראשונים ואילו אמא ואבא זכו בנסיעת רכבל זוגית ושקט מהם למשך רבע שעה...
בדרך נהננו מנופה של סט. גילגן המקסימה:
וראינו את קרוניות הרכבל היורדות ועולות - אדומות או צהובות:
מקסים!!
הגענו לפיסגה, התאחדנו עם הבנים.
פגשנו שם משפחה ישראלית חביבה - צילמנו אותם והם אותנו.
זה המראה מתחנת הרכבל העילית:
סאבטקסט: אפילו צילמתי את דגל אוסטריה, לא דבר של מה בכך!!
(הסבר - בד"כ אני אוהבת לצלם את דגלי המדינות בהן אני מבקרת - ראו ערך דגל שבדיה או נורווגיה או צרפת. ואנגליה. לדגל של אוסטריה לא התחברתי!!)
מפיסגת ההר יש תצפית על שבעה אגמים. הצלחנו לראות אולי חמישה - אך גם כך, המראה היה מרהיב!
התחלנו לטייל במעלה פיסגת ההר.
היה שם מאד קר!!!
ופתאום גילינו שם וויי-פיי חינם!
מאותו רגע עלה קרנו של המקום בעיני הבנים.
עשרות תמונות צולמו, סרטונים שנשלחו למשפחה ולחברים. רגע של נחת!
כאן, ליד העץ, היה את הוויי-פיי הכי חזק:
אני נהניתי מהנוף המדהים:
הבנים הגדולים נחו על ספסל אל מול הנוף:
אבא ומיסטר נקסט עלו עד השפיץ של הפיסגה, לצלב עם ישו.
מיסטר נקסט: היה קור נוראי שם! וכמעט לא ראו כלום.
כאן הוא מצולם וברקע שלט עם מרחקים לכל מיני ערים בעולם - כמו בהר בנטל.
לא, לירושלים לא היה שלט. אנטישמים.
גשם התחיל לרדת והקור גבר והלך.
בנוסף, השעה שש התקרבה ולכן ירדנו מההר , כדי לא לפספס את הרכבל האחרון.
וכאן המקום להזכיר כי גיל הגיבור מהמשפחה המיוחדת, ירד את כל הפיסגה ברגל!
בדרך למטה, הגשם והערפל הקיפו את קרונית הרכבל הרעועה.
כל המפרשיות מיהרו לחזור לחופי האגם.
אבל אנחנו לפחות הרווחנו שעתיים מהנות.
-
רכבל אל הקייזרשמארןאיזה טיול מקסים , אוהבת את הכתיבה שלך, כבר שנים עוקבת אחריך
יחסית לאוסטריה היה לכם מזג אויר טוב +
אנחנו נטייל בזלצבורג בסוכות, נקווה לימים יבשים.
תודה על כל הטיפים המועילים
המשך טיולים כיפים ומהנים יחד
סמדר
-
רכבל אל הקייזרשמארןאנחנו עלינו לפני ששיפצו את הרכבל. נראה היה שהוא מתפרק בכל רגע. כנראה זה היה הרכבל מ 1957.
בכל מקרה הנוף מקסים.
קובי
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלייייייי,
אנחנו ממש תאומים שהופרדו בלידתם
גם אני מדבר על חו"ל כל הזמן כל היום...
גם אני שרוט אירוויזיון...
גם אני אוהב לצלם דגלים
ושכבר ינדוד לו הגשם למקום אחר
יופי של תמונות (נוף ומשפחה
)וסאבטקסט יש רק אחת
רובי
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי יקרה
גם אני עדיין כאן
נהנית מהכתיבה הנהדרת שלך ומזדהה לגמרי עם סאבטקסט.
לא נורא אם יש קצת עצבים בטיול וימים פחות מוצלחים ... אלה החיים.
מחכה לחלק של טירול
נשיקות
איריס
-
רכבל אל הקייזרשמארןטליה וסמדר - נחמד להכיר אתכן! ברוכות הבאות! אני שמחה שאני משעשעת אתכן...
סמדר - אני מאחלת לכם טיול נפלא ועם כמה שפחות גשם!!קובי - הרכבל של סט. גיליגן עדיין ב"מראה העתיק" - אבל אהבתי את הרטרו... הוא לא חרק! ומזל!!
רוביייייי - נו, מה!! זה ברור שאנחנו מאותו מאגר גנטי
איריס חמודה - טיול חסר עצבים ופשלות - אינו טיול כהלכה! אבל עשה כאן ספוילר - אחרי היום הזה, חל שיפור רב בתכנון, בביצוע וכן - דילול גדול בעצבים.... ובקרוב מגיעים לטירול , שם השמש תאיר
מצרפת שתי תמונות של רכבל הרטרו (ובאותה הזדמנות בוחנת את מערך העלאת התמונות של למטייל...
)
-
רכבל אל הקייזרשמארןסט. גילגן - המשך:
סיימנו את ענייני הרכבל.
אמא: לפחות היה נוף יפה. תודו!!
מר מזג אוויר: כן, זה היה יפה. יש שיפור בכישלונות שלך.
מיסטר נקסט: עדיין חבל שלא הלכנו לתצפית חמשת האצבעות!
מר קופירייטר: אני רוצה לרכב על אופניים סביב האגם!
סאבטקסט: בלתי נלאים!!
אבא: בבקשה, לכו תחפשו אופניים. יהיה לנו עוד קצת שקט מכם. קחו כסף ובשמונה ניפגש ליד המכונית.
אמא: אפשר גם לפני...
אבא: עיזבי. הפרדת כוחות!
וכך נפרדנו שוב מהבנים. השמיים החלו להתבהר.
אמא: בוא נחפש את מוזיאון כלי הנגינה. כתוב בספר שהוא מומלץ!
אבא: בסדר. העיירה הזו מוצאת חן בעיניי!
אמא: גם בעיניי! אמרתי לך!
לאחר מספר התברברויות, הגענו למוזיאון כלי הנגינה. (כלול בכרטיס זלצ').
היינו רק שנינו שם, ובעל המקום - שהוא איש קטן קומה ומעט מוזר, אך מאד חביב - אירח אותנו יפה.
במוזיאון (שהוא למעשה בן חדר אחד גדול) ישנם כלי נגינה שאספו הוריו מכל העולם, והאיש גם ניגן בפנינו בכלי נגינה אקזוטיים אחד מהם היה שריון של צב שהפך לסוג של גיטרה...
הביקור היה מעט ביזארי - אבל מעניין. עוד חוויה לאסוף.
-
רכבל אל הקייזרשמארןלאחר הביקור הקצר במוזיאון, ערכנו טיול זוגי בסימטאות סנקט. גילגן היפה.
איזו עיירה מתוקה!!
הסתובבנו בין הבתים - שהיו יפהפיים
הגענו עד לשפת האגם, נסינו לראות את בנינו רוכבי האופניים - אך לא הבחנו בהם, צילמנו ונהננו מהשלווה.
יפה בסט. גילגן!!
ראינו שיש במקום מסעדות רבות - והחלטנו שנאכל באחת מהן ארוחת ערב.
מסתבר שבסנט. גילגן נולדה אמו של מוצרט - והנה עוד סיבה לכיכר מוצרט נוספת.
זה הבית שאמו של מוצרט נולדה בו:
הנה כיכר מוצרט, לפני בית העיריה של סט. גילגן - ביג לייק לכיכר!
מרחוק, שמענו תהלוכה עם מנגינות - אך לא הצלחנו לזהות היכן היא עובר.
אמא: חבל! אני כל כך אוהבת תהלוכות! אולי זו חתונה?!? אוף, אנחנו מפסידים!
אבא: נו מילא. בטח נראה תהלוכות במקומות אחרים.
סאבטקסט: ספוילר - הוא צדק.
בשעה שמונה בדיוק הבנים הגיעו למכונית, שם חיכינו להם.
מסתבר שהם לא רכבו בכלל על אופניים! במקום היחידי שאפשרי היה להשכיר, אמרו להם שכבר מאוחר מדי.
מיסטר קופירייטר: אנטישמים נאצים! ניסינו לשכנע אותם ולא הסכימו.
במקום זאת, מהם הלכו לשחק גולף והיו די מרוצים.
והם דווקא כן ראו את התהלוכה! וגם צילמו והסריטו.
מיסטר נקסט: חשבתי עלייך, שבטח תירצי לראות את זה!
סאבטקסט: ילד זהב של אמא שלו.
מסתבר שזו היתה תהלוכה שכללה בני לאומים שונים (כנראה). היה שם אפילו דגל אוסטרליה.
תמונות נוספות מסט. גילגן :
-
רכבל אל הקייזרשמארןועכשיו - המסעדה!!
אבא: קדימה, בואו נכנס לאחת המסעדות ונאכל. יש לנו עוד נסיעה ארוכה.
מיסטר נקסט: כן. אני רעב!
מר מזג אוויר: אני אשתמש באפליקציה שלי. היא טובה למציאת מסעדות.
וכך, כל המשפחה נגררה אחריו.
היו מעט עצבים
מעט פדיחות - נכנסנו למסעדה (שאת התמונה שלה הראיתי בפוסט הקודם), קיבלנו תפריט והזדעזנו מהמחירים...יצאנו במבט מושפל ואימרות סליחה
התברברויות הלוך וחזור
וכמעט יאוש
אבא: זהו זה! נשבר לי! אני חוזר לראדשטדט למסעדה של הסורי! הוא יישרת אותנו בשימחה!
מר קופירייטר: בחיים לא!!
אמא: כל כך הרבה מסעדות ראינו ואף אחת לא מתאימה!
מר מזג אוויר: הנה, מצאתי עוד אפשרות!
והוליך אותנו בין הסימטאות.
כולנו כבר עשינו פרצופים, היינו די מותשים ועצבנים, אבל כשהגענו למקום - אורו עינינו.
מסעדה חמודה, אוסטרית אמיתית, חיכתה לנו. בפנים היו הרבה אנשים, היתה אווירה שמחה. המסעדה היתה מקושטת יפה. המבואה והשירותים - מעוצבים בטוב טעם.
והאוכל - אתם שואלים??
מעולה!!
כולנו הייינו מרוצים ביותר!
לא הספקתי לצלם הרבה, כי היינו מורעבים, אבל בכל זאת - לביבות תרד שאכלתי:
כאן גם אכלנו לקינוח משהו דמוי קנודל עם רוטב - משובח!!!
* היום לא היה קייזרשמארן. מחדל!
גולת הכותרת במסעדה היתה אלזה, המלצרית המתוקה:
אלזה היא בתם של בעלי המקום, והיא סיפרה לנו שהוא קיים כבר עשרות שנים בבעלות משפחתית.
בסיכום הטיול המסעדה הזו זכתה להיות בין שלושת הגדולים בדירוג המסעדות!
וזה הקישור להמלצות על המסעדה בטריפאדוויזר - מומלץ מאד!!!
סאבטקסט: גם אני צריכה לכתוב שם!
צילמתי את המקום כשיצאנו (כבר חשוך):
והנה עוד תמונות מהמסעדה:
-
רכבל אל הקייזרשמארןיצאנו מהמסעדה Wirt am Gries אחרי 10, ממש אחרוני האורחים.
בעלת המסעדה ובתה אלזה ממש נחרדו כששמעו עד להיכן עלינו לנסוע...
אבל אנחנו יצאנו לדרך שבעים וטובי לב. הגענו מאד מאוחר לדירה, אבל לפחות היום הזה הסתיים באופן חיובי.
אמא: מחר צריך לקום מוקדם! אנחנו עוברים לטירול ויש לנו נסיעה ארוכה! יש לי גם תוכניות בדרך!!
אבא: כן! השכמה ב- 7! (אני במילא מתעורר ב- 6 עם דנדוני הכנסייה
).אמא: 7 וחצי...
אבא: מה עם מזג האוויר? יש שיפור סוף סוף?
מר מזג אוויר: מחר תהיה התבהרות ולא יהיה גשם! גם יתחמם!!
כולנו: הלוואי!!
ספוילר: התכוננו לשלושת הימים הבאים שיהיו עם מזג אוויר מושלם!!
סיכום היום:
תכנון מול ביצוע : כמעט אין שום דמיון בין התיכנון לביצוע. הגשם שיבש את כל התוכניות לתצפיות בפסגות הרים - כמו חמשת האצבעות או מדרגות לשומקום. נסענו והתברברנו וביזבזנו זמן. מהתוכנית המקורית נותרה סנט. גילגן. הביקור במכרה הפחם נכשל. כן היינו בנקיק ליכטנשטיין ובסנט. גילגן, כולל תצפית על ההר (ההר נקרא צווילפרהורן).
מזג אוויר : מעצבן ברמות. היום שהיה אמור להיות הכי יפה בתחזית לטווח ארוך, הפך להיות גשום ומגעיל!!
שיפור מה חל בחלק השני של היום, אך הקור נשאר ושוב היינו עם מעילים עלינו כל היום.דיווח קולינרי : ארוחת בוקר בדירה בראדשטאדט, סנדוויצ'ים, חטיפים ופירות במשך היום. בית קפה בכלל לא נחמד בסנט. יוהאן עם מלצר אנטישמי ופנקייקים מגעילים. הפיצוי: בערב - מסעדה אוסטרית משובחת בסנט. גילגן
שזכתה לציון גבוה ביותר בכל הטיול! היום לא היה קייזרשמארן.דירוג אתרים וחוויות: - מקום 3 - העיירה סנט. גילגן (הערה חשוב: שניים מבני דירגו את המסעדה כאירוע השווה של היום) מקום 2 - נקיק ליכטנשטיין, מקום ראשון - עלייה ברכבל ותצפית מההר של סנט. גילגן
הדבר המעצבן / המיותר: הרבה דברים מעצבנים ומיותרים היו היום: הגשם
, בית הקפה הנאצי, מכרה הפחם שלא ביקרנו בו, הבנים לא רכבו על אופניים ... לקסיקון נאציזם ושואה: כאן ניצב האיש הרע של הטיול, ששורשיו בטוח נאצים, ניאו-נאצים ואנטישמים גם יחד - המלצר הנאלח עם משפט המחץ: This is not my problem
. ארור יהיה! ביטוי שגור נוסף שנאמר היום במיוחד - "המשרפות". 
היום ראינו הרבה כאלה.צחוקים מול עצבים : הרבה עצבים, פחות צחוקים... יש גם ימים כאלה.
הנאה: מיסטר נקסט: יום נחמד מינוס. מר קופירייטר: לצערי יום בינוני. מר מזג אוויר: יום לא מוצלח. סאבטקסט: כפויי טובה.
אמא ואבא: יום לא רע. ראינו מקומות מאד יפים.
תמונת היום : המשפחה על פיסגת ההר של סט. גילגן :
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי , לא מאמינה שפספסתי את הסיפור עד עכשיו ! אבל מהיכרותי איתך ... יש לי זמן ...אז טוב שהגעתי עכשיו.
שמחה שיצא לכם תיקון ( בטח שזוכרת כמה תכננת לפני שנתיים ואז את הביטול , אבל לפחות היה לך כבר הכל מוכן ! ) ונחמד לחזור למקומות בהם נהנינו גם אנו .
האלשטט ואגם גוסאו שולטים גם אצלנו ! וגם האגמים וסט גיליגן ( בטוחה שהרכבל שופץ ? הוא נראה בדיוק כמו כשאנחנו ביקרנו וזה היה לפני 2014 , ואנחנו מתנו מחום בפנים להבדיל מכם ... ) .
מעל הכל , אוהבת את הסיפורים שלך ואת סבטקסט אבל בעיקר בעיקר מתלהבת מהבנים המקסימים שלך ( מהבן זהב של אמא התלהבתי כבר בנורווגיה ) והלוואי שגם הילדים שלנו עוד ירצו לטייל איתנו כשיגדלו !
מחכה לחלק של טירול עדי
-
רכבל אל הקייזרשמארןעדי חמודה - איזה כיף שהצטרפת ואת אכן מכירה אותי היטב
תודה רבה על המחמאות בשם הבנים (ובשם אמא שלהם..). אני בטוחה שמי שמטיל הרבה עם הילדים מגיל צעיר - הם תמיד יסכימו לבוא עם ההורים גם כשמתבגרים ואף אחרי...את הרכבל של סנט. גיליגן השאירו במראה הרטרו אבל כנראה שבכ"ז שיפצו שם משהו - אחרת למה לסגור אותו לקיץ שלם...? בכל אופן הוא לא חרק והיה כיף לנסוע בו במעלה ההר כרבע שעה.
ולשאר הקוראים - אלו הכותבים ואלו הסמויים - אני מתנצלת מעומק הלב על הכתיבה המקרטעת והאיטית שלי. באמת מי שמכיר אותי כאן, רגיל... אני אשתדל להגביר את הקצב (אם רק הפורום יאפשר לי ולא יזרוק אותי החוצה).
בינתיים מצרפת כאן תמונה כמתאבן ליום הבא.
האם חזרנו לנורווגיה...?
-
רכבל אל הקייזרשמארןשבוע טוב שירלי,
מאד שמחתי לגלות את סיפור הטיול שלכם וקראתי אותו בנשימה אחת ארוכה.
איזה כיף שהבנים הגדולים מצטרפים ומכניסים עניין והרבה הומור לטיול.
ברכות על שובה של סבטקסט המשובחת! אין עליה בסיפורי הטיולים בפורום....
כשהיינו באוסטריה לפני שנתיים, הרכבל בסן גיליגן היה סגור לרגל שיפוצים, אז טוב לגלות שמטיילים אחרים נהנים ממנו כעת.
במכרה המלח הגרמני הפרידו ביננו לבין הילדים כדי לקחת את החליפות. וגם אנחנו התחלנו עם בדיחות שחורות על השואה, רכבות, אכטונג וכל הקריאות של המדריך...
ברוח השנה החדשה שעומדת בפתח נאחל לכם טיולים מהנים נוספים בהרכבים מלאים ובריאים!
ואם צריך חיזוקים על נהיגה בצד שמאל נשמח לעזור
-
רכבל אל הקייזרשמארןהי סמדרולה! - איזו אורחת לילית חביבה! אני זוכרת שנסעתם ב- 2014 לאוסטריה (בלעדינו...). אני מבינה שבדיחות שואה לא היו נחלת בודדים כאן, ושמחה לחלוק כאן את החוויות האלו
. בקרוב אבקר גם בסקוטלנד שלך. נשתמע!יום שני, 18.7.16 - עוברים מזלצבורגרלנד לטירול
התוכנית ליום זה:
אופציה ליום גשם - קניון זיגמונד טון קלאם
האגם הקפוא weissee- עמק שטובכטל STUBACHTAL
מפלי קרימל
לנסוע דרך מעבר Gerloss ועמק צילרטל
אופציה - הבית ההפוך
הגעה ל- Leins - שם נמצא הצימר
הביצוע:
בוקר טוב, בוקר אחרון בצימר בזלצבורגלנד. היום היה הבוקר הראשון בו לא התעוררנו מדינדוני הכנסייה בשעה 6 - כנראה בשל ההגעה המאוחרת בלילה הקודם.
בכל זאת קמנו מצלצול השעון והתחלנו להתארגן לנסיעה.
ההתארגנות כללה גם אריזה, סידור הצימר וזריקת האשפה.
כאן הגענו לנושא כאוב שנושאו: מיון האשפה האוסטרית, הכולל סלקציה מוגברת של פריטים שונים - בקבוקים ודברי נייר (עד כאן זה בסדר , רגילים מהארץ), אשפה יבשה, אשפה רטובה, אורגנית, קשיחה, נוזלית ומה לא...
לסוניה היו שפע של שקיות בצורות שונות והסברים על מיון האשפה בקלסר גדול. למותר לציין כי התעלמנו באלגנטיות מרוב שקיות הסלקציה והקפדנו רק על הבקבוקים והניירות /קרטונים.סאבטקסט: מסובך מאד!!
נפרדנו מסוניה בחיבוקים והיא קיבלה ממני שי - קרמים של ים המלח ותמרים ארץ-ישראלים.
הגיע לה בהחלט!שוב אחזור ואומר - הדירה שלנו אצל סוניה בראדשטאדט היתה לא פחות מנהדרת! אני ממליצה בחום רב!
לשמחתנו הרבה מזג האוויר הראה סימנים של שואף ומשתדל להשתפר.
מר מזג אוויר: מהיום מזג האוויר ייעשה טוב יותר ויותר! היום עוד אולי יהיה גשם, אבל ממחר יתחמם מאד! ויתבהר! רק אולי לקראת סוף השבוע הגשם יחזור.
אמא: אני רוצה לדעת מתי יהיה היום הכי יפה ובהיר! כי אז אנחנו נוסעים ללונרזי!!
מר מזג אוויר: יום רביעי יהיה הכי מתאים. אבל אני רוצה לראות שלג!!
מר קופירייטר: ואני רוצה לעשות אופנוע הרים! ואומגה! וסאגאווי...!
אבא: יש לך דרישות! אתה רואה שאי אפשר להסתמך על התחזית.
מיסטר נקסט: למה אנחנו לא יוצאים כבר..? בשביל מה הערתם אותנו מוקדם..?
אז לפני שיוצאים לדרך - הנה כמה תמונות שצילמתי ממרפסת הדירה בראדשטאדט - סוף סוף לא היה אפרורי וגשום, וגם כמה תמונות ממבואת הדירות:
-
רכבל אל הקייזרשמארןסוף סוף יצאנו לדרך, כשהכיוון הפעם מערבה.
ע"פ גוגל מאפס, הדרך שלנו אמורה לארוך כחמש שעות (עם הנסיעה לאגם הלבן). פרק זמן לא מבוטל.
ברור היה לי שכל התוכניות ליום זה לא תוכלנה להתקיים, אבל על דבר אחד לא רציתי לוותר: על האגם הלבן של אלון.
אלון היקר השאיר לי הוראות מפורטות כיצד להגיע לאגם:
נוסעים מערבה על כביש 311 מכיוון אלפנדורף. ליד Zell Am See ממשיכים מערבה על כביש 168עד לעיירה UTTENDORF. 311 לזל-אם-סי ו - 168 מערבה עד לכביש צהוב המוביל לעמק שטובכטל. שם פונים שמאלה לכביש צר המוליך לתוך עמק שטובכטל (STUBACHTAL) ונוסעים עליו כ 18 ק"מ עד סופו ומגיעים לחנייה של הרכבל.
בדרך ראינו מראה נדיר: שמיים כחולים באוסטריה!
הירוק של אוסטריה קיבל ברק :
הנסיעה עברה בנעימים עד שהגענו לפקק מעצבן ביותר בצומת של Zell Am See.
למי שלא יודע, העיירה הזו פופולרית במיוחד אצל בני האמירויות, כמו גם קפרון עם מאגרי המים ושעשועי השלג. שכנתנו הישראלית בדירות של סוניה, סיפרה לי שהם היו שם באחד הימים והמקום היתה בשליטה כמעט מוחלטת של בני דודנו.... השאר היו יפנים למיניהם, וגם ישראלים.
אני ויתרתי באופן מודע מראש על הביקור במאגרי המים של קפרון, בהנחה שנבקר באגם הלבן ושם נחווה חוויה דומה עם הרבה פחות אנשים (ולא חשוב מאיזה עם. אנחנו בד"כ לא אוהבים מקומות המוניים ש"כולם" הולכים לשם כי זה "חובה". סאבטקסט: לא כולל האלשטאט שעלתה למעמד קדושה!
).בכל אופן, הפקק היה מרגיז ביותר ועוד יותר גרם לי לשמוח שלא תיכננתי להגיע לקפרון.
בסופו של דבר, צלחנו אותו והמשכנו בנסיעה ע"פ הוראות של אלון, עד שהגענו לכביש של עמק שטובכטל.
אבא: את לא חושבת שזה מוגזם לסטות כל כך מהדרך?? אנחנו נגיע לצימר באצמע הלילה!
אמא: כשנגיע לשם, תראה שזה יהיה שווה!
סאבטקסט: עוכר שמחות!
מר מזג אוויר: זה בטוח לא בזבוז זמן! סוף סוף נעלה לפיסגה גבוהה, נראה שלג ואגם קפוא!
אמא: האגם הלבן והאגם הקפוא זה לא אותו אחד! מהאגם הלבן ממשיכים לעלות ברכבל נוסף לאגם הקפוא. יש למה לחכות...
כולנו מאד ציפינו להגיע לאגם הלבן (סאבטקסט: כלומר, בעיקר אני. היתר עשו מה שאמרתי והתרגשו בהתאם...
)סוף סוף הגענו למגרש החנייה של רכבל האגם הלבן.
הגענו בציפייה לקופת הרכבל והנה - מה ראינו?!?
סגור.
ימ"ש.
מסתבר שהם בהפסקת צהריים!
סאבטקסט: אם לא היה את הפקק המעצבן, כבר היינו בראש ההר!
אז מה שנשאר בינתיים זה ללכת לבית הקפה שהיה שם, ולאכול קייזרשמארן.
שהיה מעולה! (אפילו שהגישו אותו עם רסק תפוחים שהזכיר קצת גרבר).
בית הקפה של הרכבל התחתון באגם הלבן, היה חמוד באופן מיוחד. היו בפנים הרבה ענתיקות, אבל אנחנו ישבנו בחוץ בגינה ונהננו מהשמש. ומהקייזרשמארן!
הנה מספר תמונות אווירה מבית הקפה של האגם הלבן:
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש,
בית הקפה של האגם הלבן מאד חמוד. אבל אני כבר מחכה לתמונות ולסיפור של ה-מקום ה-אמיתי.....ראיתי כבר חלק מהתמונות ואני יודעת שיש למה לצפות..
-
רכבל אל הקייזרשמארןבחיי שבאלי למות. איך לא קראתי את האשכול הזה מהתחלה? עקבתי אחרי כל תמונה שהעלית בפייס, חיכיתי ציפיתי לסיפור ומה? אני כל כך כועסת על עצמי שאין לך מושג. זה החום והגיל אשמים. זה לא אני. שירלוש, אני כל כך נהנית מהסיפור, צוחקת בקול רם מהסבטקסט הנפלא שלך ומתבאסת נורא נורא שלא הצטרפתי אליכם קודם.
סליחה תודה נשיקות ואהבה.
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש יקירתי,
איזה נופים מדהימים ! סנט גילגן אהובתי. איזה כיף שפקדתי עליך לא לוותר עליה. תמונות נהדרות
. ואני גם מוחה. הספסל המעוקל מול הנוף שילדייך ישבו עליו לא היה בתקופתי. חייבת לחזור הירוק של אוסטריה מדהים ומזכיר נשכחות. (עכשיו שזה טרי אני קולטת כמה זה אכן דומה לאלפים הצרפתיים, השוואה שעלתה אצל כמה וכמה מאיתנו לאחרונה)
הכל מדהים, וגם אתם כמובן ומחכה לתמונות של האגם הלבן!
נשיבוקים
לימור
-
רכבל אל הקייזרשמארןמשפחה יפה בארץ יפה....
אל תצטערי על המכרה ב huttau
הייתי שם לפני שבועיים, לא ממש הפסדת.
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי
גם אני עוקבת אחרי הסיפור שלך, אוהבת ממש את סיפורי הטיול שלך וזה גם עוזר לי להעביר את הבאסה מהחזרה לארץ אחרי הטיול שלנו.. כיף גם לראות שאפשר להמשיך לטייל עם הילדים גם אחרי הצבא ובעיקר שהצלחתם להגשים את הטיול הזה אחרי כול מה שקרה עם הביטול בזמן המלחמה.אוסטריה שלך נראית מדהימה , עושה חשק לחזור להשלים את כול מה שאנחנו לא הספקנו.
