רכבל אל הקייזרשמארן
-
רכבל אל הקייזרשמארןגם לנו היו פקקים באיזור הזה... כמה ימים ברציפות בגלל עבודות בכביש.
נראה לי זו תוכנית קבועה שלהם כל קיץ!
בכל אופן את מאגרי המים של קפרון לא אהבתי.... (אבל יש שם באיזור מרחצאות וגם ההר של שעשועי השלג...)
מחכה לראות האם חיכיתם לסוף הפסקת הצהריים?
-
רכבל אל הקייזרשמארןערב טוב,
כיף שיש כאן קוראות חדשות (וגם ותיקות כמובן...!)
מיקוש חמודתי - אנחנו כבר יוצאים מבית הקפה ועולים למעלה, ואז תיראי עוד הרבה תמונות מרהיבות . יש אכן למה לחכות, את צודקת!

אלונושקס - לא למות לי פה! ולא לכעוס על עצמך, זה מזיק לבריאות! שמחה מאד לראותך כאן ושלחת לך נשיבוקים בחזרה

לימורי- הפטנט של סנט. גיליגן רשום עלייך, זה ברור! את גם היית מהמנחמות הראשיות על ביטול הנסיעה אז, באומרך שהרכבל שם סגור לשיפוצים... ותיכף נגיע לאגם הלבן ותוכלי להשוות מה יותר יפה..? זה של אוסטריה או זה של צרפת...?

ריקי - ברוכה הבאה. מעניין לשמוע על מכרה הפחם... אני לא ממש מצטערת - זה סתם היה פתרון בשלוף לגשם המעצבן.

דאף - כיף שהצטרפת!
מהיכן חזרתם...? איפה טיילתם? פנינית יקירתי - כבר אנחנו מסיימים את הפסקת הצהריים הכפוייה (אך לפחות עשינו לימודה מהלימון ואכלנו קייזרשמארן טעים!) ובטח שלא מוותרים על האגם הלבן!!

הנה תמונה מתאבנת לנסיעה ברכבל לעבר האגם הלבן:
-
רכבל אל הקייזרשמארןהגענו לקופת הרכבל שנפתחה סוף סוף לאחר הפסקת הצהריים החיונית.
פרט חשוב ומשמח הוא שהעלייה להר - לאגם הלבן ולאגם הקפוא כלולה בכרטיס זלצבורגרלנד ישתבח שמו. זה אחד מהרכבלים היקרים, עלות הנסיעה 24 יורו למבוגר.
אמא: שלום. אנחנו רוצים לעלטות לאגם הלבן וגם לאגם הקפוא. חמישה אנשים. הנה כרטיסי זלצ' שלנו.
קופאית: בבקשה חמישה כרטיסים לאגם הלבן. רק אי אפשר לעלות לאגם הקפוא. הרכבל אליו סגור.
אמא: למה?!?!


סאבטקסט: עצבנית מאד!!!!!!

קופאית אנטישמית: כי קר מדי היום. לא פתחו את הרכבל העליון. אולי מחר.
אבא: מה היא אמרה?
אמא: מה ששמעת! אוף!!

אבא: ומה עם האגם הלבן...?
אמא: זה יש. לפחות זה. תודה באמת!!!
העצבני מכולם היה מר מזג אוויר, שחלומו לראות אגם קפוא בגובה של 2500 מ' נגוז. הוא התאכזב קשות!
מר מזג אוויר: "קר מדי..." ?!?! מה היא, בדיחה?!?

!? זה יום קר??!!!?? מה היא מבינה?!? בדיחה. בדיחה נאצית!! 
פונה אלי: שוב נכשלת!! כל הטיול הזה כישלון אחד מתמשך!!

סאבטקסט: עצבנית עוד יותר!! שיתבייש לו! כפוי טובה!

אמא: (מתגברת על הרצון להענישו קשות): אתה תראה שתהנה למעלה ושיהיה נוף מדהים גם כך. זה צריך להיות מקסים! וחוץ מזה - זה מה יש!!
גם מר קופירייטר כעס והיה מאוכזב וכינה את כל העובדים במקום בשמות נאצה שלא ראוי להעלות פה.

רק מיסטר נקסט היה אדיש יחסית. מה אכפת לו. הוא ראה אגמים קפואים בנורווגיה...

מרוב כעס על "הכישלון", עלו התאומים בקרונית רכבל נפרדת לפנינו.
אמא ואבא עלו עם מיסטר נקסט. (ילד זהב של אמא ואבא שהעדיף לחמוק מזעמם של אחיו...)
הנסיעה ברכבל היתה ארוכההההההה!!
לדעתי יותר מרבע שעה.
היא החלה כך, בין העצים:

ואז ראינו את האגם שנמצא בסמוך לתחנת הרכבל התחתון (ליד בית הקפה הקיזרשמארן):

מהמם!!!
וזוהי רק ההתחלה.
בדרך ראינו מפלים דקים - שהזכירו במראה את המפלים דמויי החוטים מנורווגיה:

סאבטקסט: כבר אז הרגשתי, שאנחנו בדרך לאחד השוסים של הטיול!
פתאום הרכבל, אחרי שעלה - החל לרדת.
סאבטקסט: מאד מוזר.
הגענו לתחנת ביניים שאפשר היה לרדת בה. קרוניות הרכבל עשו בה סיבוב איטי.
היא נראתה כך:

הבנים בקרונית לפנינו ניפנפו לנו בתנועות "מה לעשות..?" סימנתי להם שימשיכו לשבת ושלא יירדו חס וחלילה!
בדפים שלי כתוב:
הרכבל הראשון עולה - דרך תחנת ביניים בה ניתן לרדת וללכת לאגם האמצעי- גרונסי, עם מסלול הליכה קל למשפחות.
לדעתי - גיל, אדיס והילדון עשו את המסלול הזה.
אנחנו הסתפקנו בתצפית על האגם הזה, שנראה חמוד מאד:

ושוב עלה הרכבל והנופים שראינו היו מקסימים עד מאד.
הנה רכבל שיורד. למטה אפשר לרות אנשים מטיילים ברגל:

הנה אגם גרונסי:

והנה מפל מהמם שמתקרב לדרגת "לצעוק מרוב יופי"!

שימו לב לשמיים הכחולים!!
התחלנו לראות שלוגיות. ועוד מפלים נורווגים.

סאבטקסט: אין ספק שהטיול התחיל לעלות דרגה!!! (כלומר - מתחיל להתקרב ליופי של נורווגיה!)

נסיעת הרכבל הארוכה כמעט והגיעה לסיומה.
הנוף היה קירח מעצים, כיאות לגבהים כאלו.
מספר פרות הסתובבו שם למטה:

ואז ראינו שלג.

הגענו ליעד!
-
רכבל אל הקייזרשמארןהאגם הלבן - Weißsee Gletscherwelt
מהרגע שראינו אותו מהרכבל, הבנו שהגענו לאחת מפסגות הטיול - אם לא "ה"!!
קבלו את האגם הלבן :

מהרכבל ראינו את הסכר שבקצה האגם הלבן - (או באוסטרית Weißsee שזה שם כללי לדעתי לאגם לבן כלשהו ).
וזה כבר הגיע לדרגת "לבכות מרוב יופי"!! (שזו דרגה גבוהה ביותר במושגים נורווגים!)
ירדנו מהרכבל והתאחדנו עם התאומים המורדים.
אמא: עכשיו אני רוצה לשמוע כמה נכשלתי!!! זה הכישלון הגדול ביותר בטיול!

מר קופירייטר: זה המקום הכי שווה בינתיים בטיול!

אמא: אני רוצה לשמוע התנצלות!!
מר מזג אוויר: טוב, נו. זה באמת מדהים פה. צדקת.
מיסטר נקסט: אפילו בנורווגיה לא ראינו כזה אגם יפה!

סאבטקסט: אני לא יודעת, אולי הוא צודק... בכל אופן זה מהמם!!!

אבא: אחד המקומות היפים שראיתי בחיי! אולי הכי!
התחלנו לרדת לכיוון האגם.

אמא: קדימה! בואו נצטלם!

אבא: תני קודם להנות מהנוף..!
אמא: אתם תיראו מה יהיה אח"כ...! העננים מתקרבים ועוד מעט לא יהיה את אפקט השמש על האגם! הצבע ישתנה!
למרבה הפלא, הקשיבו לי בני משפחתי.
עשרות, אולי מאות תמונות צולמו בנקודת התצפית היפה ביותר של האגם - עם השפיץ של ההר והשלג מסביב:

ומזווית מעט אחרת:

הנה סאבטקסט מאד מרוצה:

אין מילים לתיאור היופי והוואוו ועוצמתו של הטבע. מרהיב!!
אגב, היה שם ממש חמים! הורדנו את הז'קטים (וכמובן שמר מזג אוויר המשיך להתלונן על כך שברור שהיינו יכולים לעלות לאגם הקפוא ואיזה אוסטרים מטומטמים ואנטישמים שלא הפעילו את הרכבל השני אליו !).
התחלנו ללכת בשביל סובב אגם.
בדרך עברנו בינות שלוגיות:

בשלב מסויים הבנים ירדו לשפת האגם לשחק בשלג ולהקפיץ אבנים לתוכו.

אנחנו המשכנו לצעוד לכיוון הסכר, עליו ממשיך שביל ההליכה.

בינתים, התקדרו השמיים.
סאבטקסט: ידעתי! איזה מזל שהצטלמנו בזמן!!

מהסכר צילמנו המון תמונות יפות:
-
רכבל אל הקייזרשמארןוואוו שירלי.... וואווו אחד ענק!!!!!
המראות עוד הרבה יותר מיוחדים ממה שאני זוכר מהמקום הזה.
איזה שמח שלא ויתרת ושמעת בקולי! כל הכבוד!!!!
דרך אגב, אין לך מה להתאכזב, כי האגם הקפוא שאנחנו ראינו שם היה ברמה שאתם ראיתם את האגם הלבן - שלוגיות ואגמון קטן. כאן הרווחתם גם שלוגיות וגם אגם הרבה יותר מקסים!! -
רכבל אל הקייזרשמארןאלון היקר!!! באמת איזה מזל ששמעתי בקולך! תודה, תודה! זה היה אחד ה"וואווים" של הטיול והוכתר בעיטורים רבים של יופי !


אני שולחת את דבריך ישירות למר מזג אוויר שמתלונן עד עכשיו שהפסדנו את האגם הקפוא.מיסטר נקסט, שזכה כאמור לראות אגמים קפואים בנורווגיה אמר שהאגם הלבן עלה ביופיו על חלק גדול מאגמי ופיורדי נורווגיה!
כל אופן - יהיה נחמד אם תצרף לכאן בהמשך תמונה של האגם הקפוא שנראה מה הפסדנו...
המשך:
הלכנו סביב האגם הלבן - לא את כל המסלול, אבל מספיק בשביל להתענג על כל נקודת תצפית אפשרית.
למשל זו:

או זו:

צילמנו והצטלמנו.
על רקע האגם הלבן:

ועל רקע מדרון ההר:

ראינו את המבנה המבצרי הזה:

וכמובן ספסל אל מול הנוף המטריף:

בדרך חזרה למעלה, ראינו את הרכבל המושבת לאגם הקפוא:
(למעלה מצד ימין של התמונה)

אנטישמים.

כשהגענו לתחנת הרכבל, הסתבר שגם כאן בפיסגת ההר יש ווייפיי חינם.

זה הצריך עוד זמן על אחד הספסלים ומבטי פרידה אחרונים אל האגם הלבן.

בתחנת הרכבל העליונה יש, אגב, מלון מהודר.
את כל המידע הנוסף על האגם הלבן תוכלו למצוא כאן.
ואל תשכחו שהעלייה לשם כלולה בכרטיס זלצ'.
שווה, שווה ומומלץ עד מאד!!

-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי לבקשתך תמונה מהאגם הקפוא
-
רכבל אל הקייזרשמארןלבן או קפוא לא רואה הרבה הבדל ... בכל אופן התמונות מהממות ! מושלם !
-
רכבל אל הקייזרשמארןאין ספק שהתואר "היפה ביותר" תלוי בעיתוי המתאים בו מגיעים לנקודה המסויימת, ואתם בהחלט הגעתם בעיתוי מושלם לאגם הלבן כי התמונות שלכם מדהימות!!!
ותגידי, את עוד יכולה להעניש את הגדולים בחומרה?????
רבקה
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי, גם אני פה נהנה מאוסטריה היפהפייה. התמונות מקסימות!
צורת הכתיבה שלך מרתקת! את מעוררת עניין ומצחיקה תוך כדי קריאה, ואני ממש מרגיש כמי שמשתתף בטיול שלכם.
מחכה להמשך

-
רכבל אל הקייזרשמארןמ ה מ ם



-
רכבל אל הקייזרשמארןטוב סופית אני מחזירה את אוסטריה לרשימת היעדים לטיול שני
-
רכבל אל הקייזרשמארןWow האגם הלבן הזה באמת מהמם. וכמה זה לוקח לטפס עד לאגם הקפוא ברגל?
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלינקה יקירה! wow wow wow wow wow כמה יפה האגם הזה! ממש לבכות מרוב יופי. הייתי יכולה לשבת על הספסל הזה שעות ולבהות במראה המהפנט של האגם.
עפרה
-
רכבל אל הקייזרשמארןערב טוב,
איריס, לימור, איילת ועפרה'לה היקרות - תודה על הליווי הצמוד

רבקה'לה - כל כך נכון מה שכתבת! העיתוי , התזמון והאווירה - הם שעושים חוויה ממקום מסויים ל"וואו".
וברור שאני לא יכולה לתת עונש חמור (ואף קל) לבנים שלי - גם עכשיו וגם כשהיו קטנים... "עונש" מבחינתי הוא לשאוג עליהם קצת ואח"כ לא לדבר איתם במשך x זמן... 
הי ניב - כמה נחמד להכיר דמויות חדשות אצלנו בפורום. ברוך הבא ואני שמחה שאתה נהנה!

אלעד - אתה מעלה נקודה מעניינת שלרגע חלפה בראשם של הבנים שלי... המרחק בין האגם הלבן לאגם הקפוא הוא כ- 250 מטר בעלייה בשלג. מר מזג אוויר, שכאמור לקח קשה את העניין, הגה רעיון (שנקטע באיבו!) לעלות ברגל.... אולי יש כאלה שעושים זאת, אך חייבים ציוד מתאים והרבה זמן. אתה מוזמן לחקור את העניין.

מצרפת עבורך תמונה של מפת האתר - ייתכן ותמצא בה עניין.
-
רכבל אל הקייזרשמארןלאחר שאיפת אוויר פסגות עם תפאורה מדהימה , בתוספת שאיפת חמצן ווייפיי ושליחת תמונות וסרטונים Live לבני משפחה וחברים, ירדנו למטה (הפעם כולנו ביחד באותה קרונית רכבל). שוב, נסיעה מאד ארוכה של כעשרים דקות - עם נוף מטריף.
ראינו בדרך אגם סכור נוסף (רואים אותו במפה בהודעה הקודמת):

וקרוניות רכבל של אנשים מאושרים שעולים למעלה לראות את פלא האגם הלבן:

הגענו למטה ונפרדנו לשלום מבית הקפה עם הקייזרשמארן. הנוף למטה גם הוא בכלל לא רע! פסטורלי, נעים ויפהפה.
סאבטקסט: הייתי מוכנה להישאר שם עוד קצת... ועוד...

אבל, אין ברירה. לפנינו עוד נסיעה ארוכה לצימר בטירול ובדרך עוד רציתי לעבור במפלי קרימל.
הפקק בזל-אם-סי בתחילת היום + הפסקת הצהריים ברכבל, עיכבו אותנו.
כבר בדרך החלטנו שלא נעשה את הטיול שרוב המבקרים במפלי קרימל עושים (לעלות בטקסי למעלה ולרדת ברגל).
נציץ רק על המפלים למטה וזהו.
חוויית האגם הלבן נותרה עימנו והותירה בנו חותם עז. במצבים כאלה, חוויות נוספות לא תמיד רצויות...

-
רכבל אל הקייזרשמארןמפלי קרימל Krimmler Wasserfalls
מפלי קרימל הם המפלים הגבוהים ביותר באירופה - נופלים מגובה 380 מטר בשלוש "מדרגות". ישנו מסול הליכה העובר לכל אורכם של המפלים, וכאמור - מומלץ לעשותו מלמעלה למטה (להגיע למעלה במונית היוצאת מהחניון התחתון ולרדת ברגל).
הגענו לשם בשעה מאוחרת למדי , אך המקום היה הומה אדם.
וכשאני אומרת "הומה אדם" - אני מתכוונת למעשה לחתך אוכלוסיה מאד מסויים...
מר קופירייטר: יצאנו מאוסטריה והגענו לסעודיה!!

חנינו בחניון בתשלום ויצאנו רגלית לכיוון המפלים התחתונים - כאמור רק כדי לראותם ולהתרשם מקרוב.
בדרך חולפים על פני דוכנים וחנויות רבות (המקום מאד ממוסחר לטעמי).
עם זאת, ראיתי שם כמה פינות חמד:


הכניסה למקום בתשלום (לא רב) , כלול בכרטיס זלצ'.
זו היתה הפעם האחרונה שהשתמשנו בכרטיס , שהחזיר עצמו בגדול!!
חישוב מהיר: כרטיס למבוגר עולה 62 יורו. רכבל סנט. גילגן + רכבל האגם הלבן - רק הם ביחד 50 יורו . מרחצאות אמאדה - 20 יורו. כבר עברנו את מחיר הכרטיס וכמובן שהיו עוד אתרים רבים שנהננו מהם בזכות הכרטיס.
לאחר הליכה קצרה, מגיעים לפינה עם אנדרטה המספרת את סיפור הברחת יהודים דרך מעבר גרלוס ואיזור מפלי קרימל.
על האנדרטה מופיעה המילה "דאגה" בעברית.

הסיפור שמופיע על האנדרטה:
במהלך קיץ 1947 יצאו בחשאי מאוסטריה דרך מעבר ההרים הסמוך לעיירה קרימל כ - 5000 ניצולי שואה, גברים, נשים וטף, וחצו ברגל את האלפים בדרכם לאיטליה, בעזרת תנועת הבריחה. בסוף המסלול המתינו להם משאיות, שהעבירו אותם למחנות שהפעילה הבריחה, שם שהו עד לעלייתם על אוניות המעפילים ששלח המוסד לעלייה ב' כדי להביאם לארץ ישראל.
דרך המילוט של הפליטים מסאלפלדן אל עבר איטליה חצתה את מעבר קרימל שגובהו למעלה מ-006,2 מטר מעל פני הים. מסלול קשה זה נבחר מאחר שבגלל עבירותו הנמוכה הייתה עליו שמירה דלילה. חיילי הצבא האמריקני שפיקחו על הדרכים בסביבה העלימו עין מהמשאיות נושאות הפליטים היהודים. גם את שיתוף הפעולה של החיילים האיטלקים ששמרו בראש המעבר ניתן היה לרכוש בקלות, בתמורה לקופסת סרדינים או לכמה סיגריות...
כמעט מידי לילה בין אפריל לאוקטובר 1947 יצאה בחשאי ממחנה "גבעת עבודה" בסאלפלדן קבוצה של כמה עשרות פליטים יהודים. הם עלו על משאיות אטומות של ארגון הבריחה ובסביבות השעה עשר בערב יצאו לדרך לעבר העיירה קרימל, הסמוכה למעבר ההרים. ממרגלות מפל קרימל החלו הפליטים בטיפוס רגלי בשלג לעבר מעבר ההרים, ללא ציוד מתאים, נושאים על גבם ילדים וזקנים.

לאחר כשלוש שעות של טיפוס מפרך, בסמוך לזריחה, היו הצועדים מגיעים לחורשה - מרחק של כמה מאות מטרים מהאכסנייה של משפחת גייסלר Geisler האוסטרית . שם חנו במשך שעות היום. ליזל גייסלר, בעלת האכסנייה, הייתה מביאה אליהם מזון ומרק חם. עם בוא החשיכה חידשו את מסעם במעלה ההר להשלמת החלק השני והמסוכן יותר של המסע: הטיפוס לפסגת המעבר וחציית הגבול אל עבר איטליה. משפחת גייסלר מתגוררת במקום גם כיום, והתמונות הללו עדיין תלויות על קירות חדרי הבית.

מאז שנת 2007 בסוף השבוע האחרון של יוני או הראשון של יולי, משוחזרת מדי שנה חציית האלפים באותו מסלול שבו העבירה הבריחה את המעפילים. המסע מתחיל בעיירה קרימל שבאוסטריה, ונמשך בצעדה רגלית בהרים עד לסיומו בקסרן Kasern באיטליה, שם מתקיימת קבלת פנים לצועדים. באירוע השנתי משתתפים כ-200.000 צועדים מכל רחבי העולם, ובכלל זה בני נוער מישראל ומאוסטריה הנוטלים חלק בפרויקט של חילופי תרבות.
בשנת 2013 קבעו האוסטרים לאורך מסלול הצעידה שבעה לוחות זיכרון המספרים את סיפור חציית האלפים בנתיבי הבריחה, וכל מי שצועד לאורכו לומד על מורשתה.
* ותודה לדבורה ברקן שכתבה על ספור הברחת היהודים בסיכום שלה. בזכותך דבורה, הדפסתי את המידע והקראתי לבנים במקום (אולי לא הקשיבו להכל, אבל משהו נקלט...).

מכאן, המשכנו לעבר המפלים.
כאמור, ראינו רק את המדרגה תחתונה.
זה היה המראה הראשוני:

וקצת יותר מקרוב:

יפה, מרשים - אבל זה לא זה...

אבא: מזה עושים כזה עניין...? לא משהו!
אמא: שפע מים, עוצמה של הטבע - אבל גם אני מאוכזבת...
מר מזג אויר: מפלי גולינג היו הרבה יותר יפים!
מיסטר נקסט: המפלים האלה לא שווים שום דבר.
מר קופירייטר: זה כבר לא מפלי קרימל. אלו מפלי אל-קרימלייה!!
בכל זאת, עשינו סט תמונות. הבנים עלו על הסלעים והתקרבו למפלים. חזרו רטובים...
אבא התייאש והלך לשבת על ספסל.
שימו לב לדמות משמאל...

הנה הבנים - במצב רוח "בדיחתי" כדבריהם:

לאחר שהות של כרבע שעה, נשבר לנו ועזבנו את האתר.
תמונת פרידה: (צולמה קרוב לחניון)

וזהו.
כאן הסתיימו יחסינו עם מפלי קרימל, שכפי שהבנתם - לא הותירו בנו רושם...

אולי בגלל שלא עשינו את הטיול הרגלי
אולי בגלל שהגענו בהיי מהאגם הלבן
אולי בגלל ההמוניות במקום (שוב לאחר בדידותו המזהרת של האגם הלבן).
סאבטקסט: נראה לי שאנחנו היחידים מכל סיפורי הפורום שלא התלהבו ממפלי קרימל....

ובכל זאת - יפה שם.

-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי- השלמתי קריאה... תוך כדי רשמתי הערות על פתקים, שאני לא אשכח (האמצעית שלי, ילדת הזהב שלי, התפוצצה מצחוק, ניראה אותה בגיל שלי...).
אז ככה: בכל תמונה אתם נהדרים יותר ויותר תמונת המגלשות- תמונת הטיול לדעתי.
* לגבי טירת וורפן אל תצטערי, יש יפות ממנה, וגם מופע העופות הדורסים לא משהו, אבל התמונה מתצפית עליה מאד יפה, לא ראיתי אותה מהזווית הזאת.
* גם את פנינו, אז ב-2014, אוסטריה קיבלה בגשם שלא נפסק 5 ימים. אצלנו זה היה הפוך טירול גשם, זלצבורג שמש.
* גם אצלנו, כולם שמחו שאנחנו מישראל ואנחנו היינו באמצע צוק איתן עם תקשורת עויינת, אבל לא ניראה שזה עיניין אף אחד.
* רגעיי הויי פיי חינם, הם הרגעים הכי מאושרים בטיול עם מתבגרים ושום אטרקציה/נוף לא יכולים להתחרות איתם.
*כיוון שהטיול עם אמא התבטל כרגע, ברור לי שאני אחזור לאוסטריה למסע השלמות נרחב, שיכלול כמובן את האגם הלבן המהמם!
מחכה להמשך בטירול
-
רכבל אל הקייזרשמארןהיי שרון - כיף לראותך פה עם ציפורי הלילה של הפורום... כל הכבוד שאת רושמת הערות על פתקים! את רצינית!! (כמו עפרה'לה). הנה כבר מגיעים לטירול ושם השמש תלווה אותנו...

מעבר גרלוס Gerloss ועמק צילרטל
הגענו בחזרה למכונית והחלנו לנסוע במעלה ההר כיוון טירול במעבר ההרים גרלוס.
עצרנו לתצפית במקום מדהים! הנה מפלי קרימל שם למטה... אפשר לראות בבירור את שלושת המדרגות שלהם.

בדרך, משלמים דמי אגרת כביש בסך 9.5 יורו.
הנופים היו יפים עד מאד.
בדרך עברנו בכמה עיירות מתוקות.

באחת מהן , החלטנו לעשות קניות בסופר, כי כבר הבנו שנגיע מאד מאוחר לצימר שלנו... (רשת Spar - מאד פופולרית באוסטריה).

והנה עברנו לטירול!!

הנופים מהממים ביופיים! הרים נישאים, ירוק רענן...


מר מזג אוויר: אני כבר רואה שטירול יותר יפה מזלצבורגרלנד!
אמא: יש מצב... ההרים כאן יותר עוצמתיים. וחוץ מזה - כמה כבר ראינו שמים כחולים בזלצבורגרלנד?!?!
סיימנו את הירידה מההר ונסענו בעמק צילרטל. גם כאן הכל נראה מקסים.
מיסטר נקסט: אני רעב!
אבא: גם אני. איפה נאכל? בעיירה של הצימר?
אמא: מה פתאום!? זה עוד מאד רחוק. עדיף שנעצור באחת העיירות.
מפשפשת בדפים ונזכרת בהמלצה של רבקה'לה על העיירה Hall in Tirol.
אנחנו כבר קרובים יחסית אליה ואכן נכנסים לשם, מוצאים חנייה סמוך לעיר העתיקה ומתחילים לחפש מסעדה באדיבות האפליקציה של מר מזג אוויר.
העיירה הזו נראית מאד חמודה:

הגענו למסעדה חביבה, התיישבנו בחצר.
המסעדה הגישה מגוון מאכלים וכך דגמנו גם המבורגר (מיסטר נקסט), פאפרדלה סלומון (מר מזג אוויר ואני. זכה לציון גבוה!) , בשר / עוף כלשהו (אבא) ו....שניצל (מר מזג אוויר שלא מתייאש, ועדיין מחפש שניצל וינאי שטוח כהלכתו. גם הפעם לא הצליח לחלוטין...).

כשהיינו במסעדה, התקשרתי לבעל הצימר שלנו והודעתי לו שנגיע מאד מאוחר...
אין בעיה, ענה. המפתח יחכה לכם על הדוכן ב"לובי". רק תנעלו את דלת הכניסה כשתגיעו....
יצאנו מהול אין טירול אחרי השעה 9 בערב.
לקראת השעה 10 וחצי הגענו לצימר שלנו, בעיירה Leins Arzl im Pitztal
העיירה הזו נמצאת מעל עמק פיצטאל.
להגיע לצימר לא כל כך פשוט.
אמנם היו לי הוראות מדוייקות מאלון, אבל לעלות על הכביש מפותל בחושך, זה לא הכי סימפאטי (בפרט שנוסעים אל הלא נודע).
בשעה טובה הגענו לצימר Pitztaler Nachtigall של משפ' בנייאי Family Banyai
הגענו בחושך, מצאנו את המפתח (ונעלנו). קיבלנו דירה בת שנים וחצי חדרי שינה, מטבח + פינת ישיבה, שני חדרי אמבטיה ומרפסת. הרושם הראשוני לא היה שופע התלהבות.

גם בגלל עייפות רבה, גם בגלל הנסיעה הקשה במעלה ההר החשוך, וגם בגלל שהדירה יותר צנועה וכפרית לעומת הדירה המודרנית, המעוצבת וחדשה של סוניה.
הבנים דווקא היו מרוצים.
אנחנו רק רצינו להתמקם וללכת לישון...
אבא: מחר אני רוצה לישון קצת בבוקר. נקווה שלא יהיו כאן פעמוני כנסייה שיעירו ב- 6!
אמא: גם אני רוצה לישון. אנחנו חייבים קצת להחזיר כוחות.

סאבטקסט: רק שלא נישן יותר מדי מאוחר... מחר צריך להיות יום יפה. שלא נפסיד...
הערה לסאבטקסט: לא יפה! צריך לתת לנהג לנוח!!
לילה טוב!

הנה מספר תמונות שהספקתי לצלם בדירה לפני שנהיה בה בלגן...
-
רכבל אל הקייזרשמארןסיכום היום:
תכנון מול ביצוע : טוב מאד! קמנו יחסית מוקדם, יצאנו בזמן טוב מהדירה בזלצבורגרלנד ולמרות פקק מעצבן והפסקת צהריים, הגענו למקום הנכסף - האגם הלבן! האכזבה על כך שלא ניתן להגיע לאגם הקפוא התפוגגה יחסית מהר. כמו כן הספקנו לבקר ביקור חטוף במפלי קרימל, נסענו דרך מעבר גרלוס ואפילו נכנסנו להול אין טירול שמתישהו רציתי לראותה.

מזג אוויר : השתפר מאד!! סוף סוף נראו שמיים כחולים משעות הבוקר ולא מהערב עד כה! אף על פי שהיה מעונן מדי פעם בהר של האגם הלבן, זכינו לראות מחזה מרהיב עם השתקפויות נפלאות.
כמו כן, הורגשה התחממות ולא היינו צריכים מעילים כמו בימים הקודמים.דיווח קולינרי : ארוחת בוקר אחרונה בדירה בראדשטאדט. בית קפה מקסים למרגלות הר של האגם הלבן, בו אכלנו קייזרשמארן.
בערב - מסעדה אקלקטית נחמדה מאד בעיירה הול אין טירול
הגיעה למקום החמישי בדרוג מסעדות הטיול! דירוג אתרים וחוויות: - מקום 3 - מפלי קרימל מקום 2 - מעבר הרים גרלוס, מקום ראשון - האגם הלבן המופלא


הדבר המעצבן / המיותר: שלא יכולנו להגיע לאגם הקפוא (דבר שגרם לקרייסס משפחתי קל) וכן חוסר שביעות רצוננו ממפלי אל קרימלייה.

לקסיקון נאציזם ושואה: הקופאית שהודיעה לנו על כך שאי אפשר להגיע לאגם הקפוא זכתה לתואר האנטישמית של היום. הגדיל לכנות את האירוע מר מזג אוויר: בדיחה נאצית על חשבוננו!
. צחוקים מול עצבים: מעט עצבים, יותר צחוקים... בעיקר במפלי קרימל...
הנאה: מר קופירייטר: יום מוצלח. האגם הלבן - פיסגת הטיול עד כה. מר מזג אוויר: יום טוב, אם כי היו בו אכזבות. סוף סוף היה מזג אוויר טוב, רק חבל שהיום התבזבז על נסיעות ארוכות. מיסטר נקסט: יום מוצלח מאד ונהניתי בו. האגם הלבן - בין המקומות הכי יפים בעולם שראיתי, כמו שאמא אוהבת להגיד: "לבכות מרוב יופי". סאבטקסט: ילד זהב.

אבא: יום טוב מאד, רק הנהיגה היתה מעייפת וקשה. אמא: יום נהדר, ראיתי כמעט את כל מה שרציתי.
תמונת היום: הגענו לטופ! סלפי משפחתי באגם הלבן
