הגענו לקויבק
-
נחתנו בזמן. תוך 1/2 שעה הגענו למלון נחמד. הכל קטן, קומפקטי. אין ארון רק קולבים והמזרון לא נוח לנו. טוב שנלון כאן רק עוד 2 לילות. השמש זורחת חורשים את העיר העתיקה. מה נעשה מחר?
-
הגענו לקויבקהי
בטוח שתוכלו לקחת משהו מהדיווח הותיק של אגולד ז"ל ,ואני מצטט על מנת לקצר את הלימוד שלך בעניין קוויבק סיטי-
הרובע העתיק בקוויבק מאוד אירופאי, מזכיר מאוד רחובות בפריז. במיוחד הצרפתית שנשמעת מכל פינה. העניין הוא שהצרפתים כאן נחמדים יותר ורובם מדברים אנגלית טובה. ממש גן עדן – פריז בלי הצרפתים.
הגענו לכאן בשעה 19:00 ואז נזכרנו שרק 18:00. בגבול בין ניו ברנזוויק לקוויבק מעבירים את השעון שעה אחת אחורה – עוברים מאזור הזמן האטלנטי לאזור הזמן של מזרח אמריקה. החלטנו לנצל את שעת האור האחרונה ולעשות סיבוב מהיר ברובע העתיק, לספוג את האווירה. האמת שמאוד נחמד פה. מאוד בטוח להסתובב ברחובות המלאים בתיירים, בין החנויות הקטנות ומגדלי השמירה ההיסטוריים של העיר העתיקה, המוארים בלילה בזרקורים מאירים.יום מס' 12 (שלישי) - קוויבק סיטי
הבוקר השכמנו קום ויצאנו מקוויבק לפרבר סמוך בשם בופורט (Beauport ). האטרקציה הגדולה ביותר בפרבר המנומנם הוא המפלים האדירים שנמצאים בפארק בקצה העיירה. נהר הבופורט נשפך לנהר הסנט לורנס במפל אדיר, שהוא 30 מטר גבוה יותר ממפלי הניאגרה, אבל לא רחב כמוהם. המקום מרשים מאוד, הזרימה, הרעש של נפילת המים והרסס התמידי יוצרים מחזה מרהיב של הטבע.
סביב המפלים בנו פארק עם נקודות תצפית הבנויות על מרפסות עץ. תסתכלו בתמונות ותראו את המפלים בערך מכל זוית אפשרית.
לחובבי הקניות והמולים – לרשותכם עומדים בקוויבק סיטי 3 מרכזי קניות גדולים שמרכזים את כל המותגים. הגדול בהם (שבו דווקא לא ביקרנו) הוא סינט לורייר – ושלושתם נמצאים אחד אחרי השני על אחד הרחובות הראשיים של העיר (כמובן מחוץ לחומות העיר העתיקה).
בצהריים הלכנו לסיור בפרלמנט. מדהים כמה האבטחה פה רגועה. כמה שומרים, בדיקת בטחון ושיקוף תיקים והצגת דרכון עם תמונה והיינו בתוך הפרלמנט. מדובר בבנין האסיפה הלאומית של קוויבק. המבנה מרשים מאוד, נבנה בסוף המאה ה-19 ויושבים בו שני בתי הפרלמנט של פרובינציית קוויבק. הבית התחתון מורכב מ-120 חברי פרלמנט, הנבחרים ב-120 מחוזות. הבית העליון מורכב מחברים ממונים, לא נבחרים, בדומה לבית הלורדים הבריטי. הבנין הוא דוגמה לשילוב של תרבויות, תקופות ושלטונות, ומנסה לבטא את הקשר לתרבות הצרפתית, הבריטית והקנדית. לא יכולתי שלא להפסיק לחשוב למה הכנסת שלנו לא יכולה להיראות ככה. האיש שלי טוען שההידור המלכותי הזה לא מתאים לתרבות שלנו בישראל, שהיא פשוטה יותר. הסיור הוא בחינם – ובכל יום יוצאים כמה סיורים – באנגלית ובצרפתית. אין צורך להזמין מקום מראש, רק כדאי לברר מתי יוצא סיור בשפה שמתאימה לכם, ולהגיע בערך רבע שעה לפני תחילתו.
משם עשינו עוד סיבוב בעיר העתיקה, עוד כמה חנויות מזכרות ומיני תופינים. עצרנו לאכול במסעדה של קרפים צרפתיים ברחוב סנט ג'ן, שמגישה את המנות שלה בתוך קרפים צרפתיים. הזמנו שני קרפים עם תרד, גבינה ופטריות. היה טעים מאוד ומפתיע. קרפים מלוחים. Casse – Cre'pe Breton - הכתובת שלהם היא 1136 rue st – jean – כאמור, ממש בלב העיר העתיקה.
ואם בקניות בעיר העתיקה עסקינן – טיפ להורים שמטיילים עם ילדים, להורים שהשאירו ילדים בבית וצריכים לפנק עם מתנה, וגם לילדים בנפשם: בקוויבק נתקלתי לראשונה בחנות מקסימה במיוחד (אחר כך ראיתי אותה גם במונטריאול, אולי יש בעוד מקומות) – Flush Factory - זו חנות מיוחדת שבה מוכרים דובונים בהתאמה אישית, והם לוקחים את העסק מאד ברצינות – למעשה – זו חנות ליצירת "חבר פרווה" משלך – הרעיון היא ליצור בובת פרווה עם אישיות ייחודית – על פי רצון הקונה. ראשית – בוחרים את הבובה (יש דובונים, כלבלבים, חתולים, ברווזונים וכו') – בוחרים לה שם – ואז ממלאים את הבטן במילוי של בובות (לפני כן הבובות ריקות) – במכונה משעשעת שדוחסת את המילוי לבובה. ואז מתחיל החלק הכייפי – החנות כולה עמוסה במגוון פרטי לבוש מכל הסוגים, חצאיות, מכנסיים, חולצות, שמלות, סינרים,כובעים , גרביים, כל סוגי הנעליים –וכמובן אביזרים – תיקים, מעילים, חגורות - ועד סקייטבורדים וכו' – הכל מותאם לבובות. כל פריט כמובן נמכר בנפרד. אחרי שהרכבתם לדובון מלתחה ואביזרים – הוא מקבל "דרכון" (כי מעכשיו, הוא יטייל אתכם בעולם) ואתם "מתחייבים" לטפל בו היטב (יש מין חתימה על חוזה אימוץ) . כאמור – זה חמוד להפליא – אבל יקר באותה מידה.... דובון ללא האביזרים עולה בסביבות 20 ומשהו דולר – ועל זה מוסיפים לא מעט כסף להלבשה. www.plushfactory.com . החנות נמצאת ממש בסמוך לכלבו ההלבשה הגדול סימונס בלב העיר העתיקה.
הסיור הבא היה ב'שאטו פרונטנאק' (Chateau Frontenac). מדובר במלון המפואר בעיר, הממוקם במבנה שנבנה בסוף המאה ה-19 והוקדש ללואי דה בוד, הרוזן מפרונטנק, שהיה מושל 'צרפת החדשה' בסוף המאה ה-17. פרונטנק התפרסם בהסטוריה בזכות המשפט שאמר לגנרל הבריטי שאיים לכבוש את העיר בנובמבר 1696. הבריטים התקדמו לעיר ושלחו לרוזן הצעה להיכנע ולמסור את העיר. הרוזן השיב 'אין לי תשובה לגנרל הבריטי אלא מלבד לועי התותחים שלי'. פרונטנק השהה את התשובה עד החורף הקשה, ואז הנהר סנט לורנס קפא והספינות הבריטיות נסוגו. כמובן שלא היו לו תותחים, אבל זה הפך להיות סמל של ניצחון הרוח הצרפתית על הבריטים. ממש מזכיר את מיתוס המעטים מול רבים שלנו.
המלון עצמו נבנה ע"י חברת הרכבות הקנדית, כנסיון למשוך את התיירים האירופאיים לפרובינציות החדשות במערב קנדה. באותה תקופה קנדה מנתה רק 4 פרובינציות, והיה רצון להתרחב מערבה. המלון נבנה כמצודה, סמוך למקום שבו האניות הבריטיות הורידו את הנוסעים בקנדה, נמל קוויבק. האוניות הובילו אנשים לקנדה וכשהן חזרו הן הובילו עצים. כשהובילנו אנשים היה צורך לאזן את משקל הספינות, ולכן מילאו הבריטים את הספינות בלבנים סקוטיות אדומות, המכונות גם London Bricks. הספינות היו פורקות את הלבנים ליד הנמל, ואנשי קוויבק לקחו אותן ובנו מהם מבנים. הדבר היה שונה לעומת אבן הגרניט, שמשמשת כאן לבניה של הכל, כי זהו הסלע הנפוץ בכל צפון מזרח אמריקה. לכן האדריכל שבה את המלון בנה אותו מאותה אבן, במטרה להשתלב בסביבה המקומית.
הסיור הודרך ע"י שחקנית לבושה בבגדי התקופה של סוף המאה ה-19 והיה מאוד מעניין. עלינו למעלה לקומות העליונות וסיירנו במסדרונות, בחדרים ובאולם הנשפים. www.tourschateau.ca
בערב אכלנו במסעדה שנקראת 'Aux Anciens Canadiens ' = הקנדים העתיקים. המסעדה יושבת בבית העתיק ביותר בקוויבק, ששרד את שלוש השריפות הגדולות שהחריבו את רוב העיר. הבית יושב במקומו מאז סוף המאה ה-17, ובלמעלה ממאה השנים האחרונות הוא משמש כמסעדה – כאשר המסעדה הנוכחית פועלת במקום למעלה מ 50 שנה. המסעדה בנויה בסגנון קוויבקי מסורתי והמלצריות לבושות בלבוש מסורתי. הייתה ארוחה נהדרת – הם מתגאים במיוחד בבישול המקומי ובמאכלים המקומיים שמושפעים מעירוב של המטבח הצרפתי עם המטבח האנגלי המסורתי www.auxancienscanadiens.qc.caממליץ על המסעדה שהם אכלו בצהריים-גם אנחנו אכלנו שם.
מקווה שיהיה לכם לעזר
מוני
-
הגענו לקויבקתודה רבה לך מוני. נבדוק היכן המלון העתיק ומתי הסיור בפרלמנט. אם אני מבינה נכון את השטח הוא מחוץ לחומה כ10 דקות מהמלון שלנו שנמצא קרוב לשער ברחוב סיינט לואיז. עברנו שם אחר הצהריים וכן ליד מבנה מעניין שעובר שיפוץ נרחב, כנראה ארמון ג'ורג' החמישי. משם עלינו לחומה וירדנו מעבר לשער. כל טיול אחר הצהריים באזור זה היה מלווה בקולות דומים לאזעקת אמבולנס שהשמיעו מפגינים במשרוקיות/חצוצרות משחק בהפגנה שנערכה בכניסה למלון הילטון. למה? נשאל בבוקר לאן צריך להגיע לסיור. המשכנו בסיור הכייפי בעיר. לכוון הנהר. ירדנו לרחוב שמפליין. מקסים. שפע חנויות קטנות עם חלונות ראוה מעוצבים. אכלנו ארוחת ערב טעימה במסעדה נעימה ברחוב sous le fort: בדרך ראינו מופע רחוב בכיכר, זמרי ונגני רחוב. נדמה לי שהן המסעדה העתיקה והן קרפריה נמצאות ברחוב ס. לואיס. לא זוכרת שראיתי קרפריה בס. אנה. דובים ספק שנכין. אין מקום במזוודות ולא נקפח אף נכד אבל אחפש מקום כזה. נשמע נחמד. אולי אתפתה להכין מתנה לקראת לידה קרובה. מחוץ לעיר נבקר מחרתיים בדרך לסאגוני. השלווה בסן דייגו וכאן פסק זמן נעים בין טיולי הטבע.
-
הגענו לקויבקהבוקר הלכנו עד למלון שצינת. לא נכנסנו. אין יותר בקורים במקום. מי שמעוניין יכול להכנס ללובי בלבד. המשכנו לשביל שבו 310 מדרגות. תצפית יפה על הנהר ומעבר לו לכל אורך הדרך. בצהרי היום הגענו לכניסה לציטדלה בדיוק כשהתחיל סיור מאורגן באנגלית. מעניין. הבנו שאין סיורים עצמאיים כי זה שטח צבאי. . קר כאן היום וצפוי גשם.
-
הגענו לקויבקאל תוותרו על המצודה של קוויבק וגם על הפרלמנט.
-
הגענו לקויבקאני עוד זכיתי בסיור מאורגן ב- Chateau Frontnac. חבל שהפסיקו עם זה. המלון הוא המבנה הכי בולט בעיר העתיקה.
עוד הצעה היא מוזיאון הציויליזציות בחלק התחתי של העיר העתיקה.
-
הגענו לקויבקאם איני טועה הציטדלה היא המצודה. נהנינו, התרשמנו מאוד בבקור בה, למרות שלא שמענו את כל ההסברים. כאמור המקום שטח צבאי, מתגוררים בו מפקדים ולכן רק בקור מאורגן אפשרי. המדריך פותח וסוגר אחרי הבקור דלתות בנין שהיה ככל הנראה מחסן תחמושת משמש כמוזיאון ובו "תמונות" ספורי מלחמה. ובנין נוסף שעוברים דרכו תוכנן כ"מקלט אחרון" במקרה של כניסת אויבים לשטח. מעולם לא היתה כאן מלחמה אז הבנין הוסב לכלא צבאי היום רואים בו עוד מוצגים מוזיאונים. המלון המדובר מרשים מאוד מבחוץ, מכל כיוון. האמת שחשבנו להגיע בבוקר ללשכת מידע לבדוק ענין הסיור בפרלמנט אבל הרגליים הובילו בכוון אחר. נהנינו מכל רגע. אחרי ארוחת צהריים קלה הלכנו לבדוק איפה נקבל מחר רכב. התחילה רוח קרה מאוד אז עברנו במלון לכוס קפה חם ונשארנו. ירדה עלינו עייפות.
-
צילומים
