רכבל אל הקייזרשמארן
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי איזה מקסים וקולח את כותבת: את חייבת לי שעות שינה: קראתי end to end במשך שעה וחצי... היה כיף ומרתק לקרוא. גם התמונות שוות ביותר.
הזכרת בהתחלה את ההרגשה במכרה המלח ומאוד התחברתי: אשתי ואני לא הוצאנו מילה מהפה 20 דקות: קשה להתאושש שאתה לבוש בסרבל לבן מלוכלכך וגדול, איש במדים גוער בך בגרמנית ואתה מחכה לרכבת...
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי,
לא יודעת איך הדברים בתרמה אמאדה, אבל גם בגרמניה בכל מיני מרחצאות זה עובר בסבב. הכוונה היא שאנשים לא ייתקעו במקום אחד אלא יעשו סבב בכל פינות הסתר בהן יש זרמים.
תשלחי את הבנים שלך לסופ"ש במינכן (עם ביקור בארדינג) או למקבילה מאותה רשת ביער השחור. הם יקבלו מנה הגונה של מגלשות ואדרנלין ולכם יהיה סופ"ש שקט בבית.
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלוש יקירתי
מהמם!!! מקסים!!!! טירול שלך מדהימה!! אהבתי מאוד מאוד
חלק מהמקומות זכורים לי טוב מהטיול שלנו, חלק חדשים לי. גם על אלו וגם על אלו כיף לשטוף את העיניים בתמונות המדהימות שלכם
מה שבטוח זה שנתת לי סיבה טובה מאוד לחזור לאוסטריה
תודה תודה
לימור
-
רכבל אל הקייזרשמארןהי
אם המגלשות באימסט הן באורך 3.5 קילומטרים אז הן לא הארוכות בעולם. באנדורה יש מגלשה באורך 5.3 קילומטרים. נא לטוס ולבדוק!
זו הבעיה עם כל חוקי המיון אשפה. שמרוב שהם מכבידים, האנשים (ולא רק הישראלים) מוצאים דרכים לעקוף אותם ולפעמים הנזק יותר רב מהתועלת של החוק. יש מקומות כמו בשוויץ שמשלמים על האשפה לפי משקל וכדי להתחמק מזה אנשים זורקים אשפה לביוב וזה גורם לעליה באוכלוסיית החולדות.
פלטפורם 5 הזכיר לך את פלטפורם תשע ושלושת רבעי מתחנת קינגס קרוס?
אלעד
-
רכבל אל הקייזרשמארןהי חברים,
שרון - טוב לראותך כאן! כנראה שאפשר להקים "עמותת נפגעי מכרות המלח"
יעל - אכן, גם בתרמה אמאדה התקמצנו על הג'קוזי, אבל התדירות היתה יותר גבוהה... וכבר אגיע ליום הבא ותיראי איזה אדרנלין הם קיבלו...
לימורי - כיף שאת מבקרת כאן שוב
אלעד - מה אכפת לי אם הן הארוכות בעולם או לא... לי הספיק בהחלט האורך של המגלשות בגולם... לגבי מיון האשפה - באמת שהשתדלנו, אבל לא עמדנו בקריטריונים המחמירים!
לגבי הפלטפורם - זה ממש לא הזכיר לי את הפלטפורם של הארי פוטר, אלא פלטפורמה של רכבות המובלות למחנות
מה לעשות, השפה מסביב הזכירה לי כל הזמן עם מי יש לי עסק...
אבל כדי שנסיים בנימה אופטימית את הסוגייה הזו - הנה פלטפורם תשע ושלושת רבעי:
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי
המון מקומות שלא ידעתי שהם קיימים ונראים סוף הדרך. אגב.... הילדים נראים ..... בלי עין הרע
אנטישמיים עושים לי גירודים
מוטי
-
רכבל אל הקייזרשמארןמוטי - איזה כיף שהצטרפת..!
אני ממש מזייפת בהתקדמות - אנסה להאיץ קצת את הקצב כי עוד מעט כבר מגיע הטיול הבא... צריך לעשות סוויץ'!
יום שישי, 18.7.16 - יום עם חברים
התוכנית ליום זה:
בבוקר - פיצול
Area 47 - לבנים
בזמן הזה: זייפלד + מוזיאון סברבסקי
אח"כ אולי ?
מיטנוולד
נקיק לאוטש
הביצוע:
בוקר טוב ומשמח!
בלילה הגיעו חברים טובים שלנו לטירול. זו משפחה מאד יקרה ללבנו, חברים שלנו כבר שנים רבות. הבן שלהם חבר מאד טוב של מיסטר נקסט.
התוכנית ליום זה שכללה את הפיצול - הורים / ילדים - היתה בתיאום מראש עם חברינו.
קודם כל - היינו צריכים למצוא אותם
הם הגיעו בלילה - גם לליינס, אך לצימר אחר. לאחר כמה שיחות טלפן ו-ווטסאפים - מסתבר שהם היו בדיוק ממולנו, באותו ה"רחוב"!פגישה נרגשת
(הם היו עדין בשוק מהעליה הלילית בחושך לליינס...), תיאומים אחרונים ואנחנו יוצאים לדרך!ראשית, הגענו ל- Area 47 שנמצא בכניסה לעמק אוטס.
איזור 47 (שאין לי מושג למה קוראים לו כך וזה גם לא חשוב) הוא פארק - מים אקסטרימי, בשילוב עם באנג'י, רפטינג ושאר דברים מפחדים שלא אני ולא סאבטקסט מעוניינות לעשות.
מר מזג אוויר טען שיירד גשם בהמשך היום. בינתיים היה חמים והשמיים בהירים למדי.
בקופות יש כל מיני קומבינציות לכניסה לאיזור - רק פארק מים, עם גשר באנג'י, , עם רפטינג וכו' וכו'.
מסתבר שלרפטינג אפשר לצאת רק אחרי 4 אחה"צ, ולכן העניין ירד.
סאבטקסט: יש גבול כמה נחכה להם!
למזלנו, הם לא התבאסו יותר מדי וציפו לבלות בשלל מתקני העינויים שם: מגלשות מים מטורפות ביותר מגובה היסטרי, תותח מים שיורה אנשים לבריכה, קיר טיפוס במים, רמפות, סקי-מים וכו' וכו'...
שלשת הבנים שלנו והבן של החברים הוכנסו לאחר כבוד לפארק, ואנחנו עם החברים + בתם בת ה-12 (שלא חשה בנוח להיוותר לבדה עם ארבה בנים מגודלים...), נפרדנו מהם לשלום.
כמה תמונות מהמקום:
אגב, לחלק מהמתקנים יש ללבוש חליפות מיוחדות כמו אלו:
וזה קיר טיפוס שגם עושים ממנו באנג'י
ונעבור לחלק האומנותי:
אנחנו ההורים (+הילדה החמודה) נסענו למוזיאון סברובסקי, הסמוך לאינסברוק.
מה אומר ומה אגיד?!
נהננו ביותר! (אפילו הבעלים, אבל היה להם אחד את השני לרגעי משבר...
).מוזיאון סברובסקי, הנקרא גם עולם הקריסטלים הוא למעשה מתחם גדול ב מציגי אומנים מכל העולם יצירות אומנות בהן משולבות אבני הקריסטל של סברובסקי.
יש אנשים הטוענים שזה מקום קיטשי וממוסחר - אבל היי! מה רע בקצת קיטש אחרי כל הטבע הזה?!?
זו הכניסה למוזיאון - בואו נאמר "כן" להכל! :
והנה החברים החמודים שלנו:
גם את פרצוף-דשא המפורסם רואים בכניסה:
מהרגע שנכנסתי למוזיאון, התלהבתי בטירוף!
מאד אהבתי את הדרך בה מוצגות היצירות - חלקן מיצגים, חלקן פסלים, חלקן חדרים שלמים עם קונספט מסוים.
כמה תמונות מהמוצגים שאהבתי:
הנקודה הישראלית - חדר שלם של האמן אריק לוי:
ו - גולת הכותרת - המדוזות מחליפות הצבעים!
-
רכבל אל הקייזרשמארןההודעה הקודמת ברחה לי לפני הזמן (ואי אפשר לערוך אותה, לתשומת לב "למטייל" - שהודיעו שאפשר לערוך גם אחרי שעה!).
__________________________________________________
בכל אופן - לגבי "המדוזות" - זה היה המיצג המרהיב מכולם, אם כי גם אהבתי מאד את חדר הלוחות עם הציורים.
הנה עוד תמונת מדוזות:
סאבטקסט: ואני אגב, ראיתי כאן בכלל ביצית וזרעים...
ועוד תמונה מחדר הלוחות עם הציורים:
אכן, סאבטקסט מרוצה.
בסיום הסיור במוזיאון ישנה כמובן (איך לא...) חנות ענקית.
סאבטקסט: ברור שרכשתי משהו!
טיול ללא קניות, אינו טיול כהלכתו! בפתח החנות רואים תכשיטים מאבני סברובסקי, כמו הכתר הזה:
וגם את סנדל הזכוכית של סינדרלה
ייתכן שזה הסנדל שראינו בתערוכת הנעליים במוזיאון ויקטוריה ואלברט בטיול ללונדון בדצמבר 2015!
יצאנו מהמוזיאון וחשבנו ללכת לבית קפה.
אז חשבנו...
קיבלנו טלפון מהבנים שיורד גשם שוטף וסגרו את רוב המתקנים ובואו לקחת אותנו עכשיו!
אז נסענו לקחת אותם.
בדרך גם לנו ירד גשם.
הגענו ל- Area 47 ואספנו ארבעה בנים מרוצים, די מותשים ממתקני העינויים, ואפילו לא רעבים, כי הם אכלו שם המבורגר...
אבא: אני חייב קפה!
אמא וחברים: גם אנחנו!
אז נסענו כל החבורה לבית קפה בעיירה אוטס - שגם היא לא רעה בכלל להשתכן בה, אפרופו עניין הצימרים בטירול.
היתה לי איזו המלצה על בית קפה (של רבקה'לה כמדומני) - אבל לא מצאנו אותו ובתוקף היותנו חבורה של תשעה אנשים - זה כבר היה מסובך יותר...
לכן השתקענו בבית קפה נחמד
וכמובן שאכלנו קייזרשמארן!!!!
בין המשובחים ביותר בטיול!
גם החברים שלנו, שלראשונה טעמו מהמעדן, התלהבו ביותר!
* בתמונה (שעיצבתי במיוחד...) הנחתי ברקע את תמונת בית הקפה שהוא גם כנראה מלון.
** לגבי חוויות מ"איזור 47" - הבנים סיפרו שהיו שם כמה מתקנים מפחידים ואקסטרימים במיוחד. הם עשו לעצמם שם כמה "מבחני אומץ", כמו קפיצה למים מגובה 7 מטר , נזרקו מתותח שיורה אותם למים ועוד עינויים מבעיתים שכאלה.
סאבטקסט: מזל שלא ראיתי אותם כך בשידור חי!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי, גם אנחנו מאוד אהבנו את סברוסקי וחושבים שהמקום זוכה לאנדר אסטימייט לפחות בפורום...
-
רכבל אל הקייזרשמארןאזהרה: הפוסט הבא אינו מומלץ לאנשים שיטיפו לי אחר-כך...
כעת, היה עלינו להחליט מה עושים....
השעה היתה 6 אחה"צ. הגשם פסק ומר מזג אוויר הבטיח לנו שלא יירד יותר גשם היום.
מצד אחד - ברור שכבר לא ריאלי לנסוע לערוץ לאוטש ולמינוואלד.
מצד שני - מוקדם מדי לחזור לצימר.
גם אנחנו גם החברים רצינו "לעשות עוד משהו". עבורם זה היה היום הראשון של הטיול, ואנחנו - תמיד אוהבים לראות עוד מקומות.
נזכרתי בעצתה של גליה לגבי נקיק עם שם ארוך מאאאאדדדד באימסט.
שם הנקיק : ROSENGARTENSCHLUCHR , אבל אפשר לקרוא לו בקיצור "רוזנגארדן".
הנקיק הזה הוא לא מאד ידוע ומפורסם בקרב המטיילים הישראלים ואין לו את יחסי הציבור של נקיק ליכטינשטין או ערוץ לאוטש.
אבל- אנחנו בעד מקומות פחות ידועים ופחות המוניים!
הגענו לאימסט (שקרובה לעיירת הבית שלנו ליינס) והתחלנו לחפש את הנקיק.
משימה לא פשוטה!
היו מספר שלטים, ה- here התבלבל ובסוף החלטנו לשאול מקומיים היכן הנקיק.
או, הם אמרו, הנקיק הזה סגור למטיילים! היתה שם מפולת סלעים לא מזמן...
התבאסנו מאד
, אבל החלטנו לנסות להציץ לפחות בתחילת המסלול.המסלול מתחיל מאחד הרחובות באימסט.
שלט הזהיר בשפה שאנחנו לא מכירים שמסוכן להכנס.
נכנסנו, רק לראות ולהרגיש אנחנו קצת בטבע.
התנהגנו לא לדוגמה ואל תעתיקו מאיתנו.
זו תחילת המסלול. נראה מאד שליו ופסטורלי.
יש גם גשר מעל ערוץ הנחל.
בהתחלה די חששנו לעלות על הגשר ולהמשיך לטייל, אבל הכל נראה מאד יציב ואמין. מר מזג אוויר התלהב מהמקום, התקדם הלאה בנחישות וכולנו - אחריו...
סאבטקסט: ומה יהיה אם יתפסו אותנו...? ישלחו אותנו היישר למחנה ריכוז
התקדמנו עוד ועוד. הנקיק נעשה צר ויפה מאד!
שביל העץ היה יציב ונראה בסדר.
הנחל נעשה גועש יותר
והנה הגענו למקום בו היתה ככל הנראה מפולת הסלעים.
הבנים שלי, כנראה בהשפעת האדרנלין של Area 47, המשיכו להתקדם הלאה.
אמא: תחזרו מייד למטה!
הם צילמו את המקום בו הגשר נשבר וחזרו.
אפילו הם קצת נבהלו...
חזרנו כולנו במסלול , חוששים ממפולת סלעים ומהגסטאפו של אימסט שיגלה אותנו מטיילים כאן.
תמונה למזכרת של האמהות עם הבנים החברים:
בזאת תם טיולנו לנקיק האסור. היה מאד יפה ונהננו, אם כי חטאנו ומעט חששנו.
כן, אני יודעת, התנהגנו בחוסר אחריות ולא היינו דוגמה ומופת.
סאבטקסט: גם לנו מותר להיות פוחזים לפעמים!
מר מזג אוויר: עשינו מרד נגד הנאצים עם האיסורים שלהם! מרד גטו ורשה!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי..
התחלתי לקרוא את סיכום הטיול שלך ואפילו הגבתי עוד כשרק התחלת לכתוב אותו לדעתי עבר כמעט חודש(??) ומאז הספקתי לטייל בעצמי באוסטריה ולחזור.
תדעי שהושפעתי רבות ממה שכתבת, אפילו ניסיתי לעשות הכל כדי שנוכל לבקר באגם הקפוא אבל לא הסתדר בסוף.. (לא אסלח לעצמי חח), בכל מקרה, מאז השלמתי את כל מה שכתבת ואני נהנת מכל רגע! (הצחיק אותי מה שרשמת על ישו הצלוב, אותי הוא הפחיד מאוד כשראיתי אותו בדרכים חשוכות באמצע שום מקום). לגבי מוזיאון סברובסקי- שמחה שאהבת, כי אני התאכזבתי ממנו קשות!
מחכה לקרוא את ההמשך וחייבת לציין שהבנים שלך מקסימים וחתיכים כאלה
-
רכבל אל הקייזרשמארןראו הוזהרתם, יש להם לרשעים זיכרון ארוך....
-
רכבל אל הקייזרשמארןשרון - טוב שיש קואליציית סברובסקי!
והרשעים הארורים... נתגבר עליהם.דנוש - כיף לראותך כאן! לא ייאמן שכבר נסעת וחזרת וכתבת - ואני עדיין עם סיפור הטיול שלנו, אבל - ככה זה אצלי בד"כ בסיפורים שלי בפורום. ראיתי שפירסמת פוסט על הטיול שלכם, ואכנס בהזדמנות הראשונה! תודה על המחמאות לבנים
______________________________________________________
עכשיו באמת סיימנו את היום.
נותר רק דבר אחד: לאכול ארוחת ערב
כל הבנים: אנחנו רעבים!
כשיצאנו מהנקיק, פגשנו אישה שטיילה עם כלב.
אבא: בואו נשאל אותה על מסעדה מומלצת.
אמא: ואם היא תכעס עלינו ותלשין שטיילנו במקום אסור..?
אבא: שטויות! היא נראית נחמדה!
ואכן, האישה התגלתה כסימפטית במיוחד ויעצה לנו ללכת למסעדה שני רחובות מעל. אפשר אפילו ברגל, היא אמרה.
אבל אנחנו נסענו ברכבים וחנינו ליד בית הקברות של אימסט.
תיראו מי חיכה לי שם:
ואפילו היה שם מכשיר אוטומט לרכישת ישועים קטנים עם נרות להניח על הקברים...
הגענו למסעדה, שהיתה בבית מלון.
מסתבר, שהמבנה מאד עתיק - מהמאה ה-14.
קיבלנו שולחן גדול לשתי המשפחות. המלצרית קיבלה אותנו בסבר פנים יפות וסיפרה לנו קצת על המקום (היה בית מלאכה למשהו. לא זוכרת בדיוק... וגם עבר שריפה גדולה לפני מאות שנים ואז שוחזר).
המסעדה היתה טובה מאד!
שמה: Hirschen - קרני הצבי
כולם נהננו ממה שהזמינו לאכול.
אני אכלתי כרגיל, רביולי תרד, שהוגש לי בשלוש וריאציות שונות:
טעים!
מסקנה: כדאי לשאול מקומיים על מסעדות. בחיים לא היינו מעלים על דעתנו להגיע למסעדה הזו אם לא היינו שואלים את הגברת עם הכלבלב...
משם, חזרנו במעלה ההר לעיירת הבית.
כל משפחה חזרה לדירתה.
מחר, תיכננו, נטייל חלק מהיום ביחד וחלק - מפוצל.
סיכום היום:
תכנון מול ביצוע : יפה מאד! המפגש עם החברים היה כייפי, הפיצול היה מוצלח ביותר - בנים לאקסטרים, הורים (וילדה) למוזיאון הקריסטלים. היה גם טיול טבע בנסיבות מעט מפוקפקות, אבל שווה!
מזג אוויר : לא רע בכלל! היה מעט גשם, אך כמעט ולא הפריע לנו. רק לבנים באיזור 47, אבל בכל זאת הספיקו לעשות את כל המתקנים.
דיווח קולינרי : ארוחת בוקר בדירה בליינס, המבורגרים לבנים באקסטרים, פירות להורים... בית קפה שווה באוטס
כולל קייזרשמארן מעולה! בערב - מסעדת קרני האייל באימסט מוצלחת מאד!דירוג אתרים וחוויות: - קשה קצת לדרג היום, בשל הפיצול - אז מנקודת המבט שלי מקום 3 - Area 47 מקום 2 - נקיק רוזנגארדן מקום ראשון - מוזיאון הקריסטלים סברובסקי
הדבר המעצבן / המיותר: נקיק רוזנגארדן הסגור. אבל - התגברנו!
לקסיקון נאציזם ושואה: מרד גטו ורשה באיסור לטייל בנקיק.
צחוקים מול עצבים : אין עצבים, צחוקים על הטיול בנקיק האסור
הנאה: כל המשפחה: יום שווה ומהנה! סאבטקסט: כייף לטייל עם חברים ולהתאוורר זמנית מהמסגרת המשפחתית...
תמונת היום : סלפי שתי משפחות באוטס
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי יקרה
גם אני עדיין כאן
רואה שיש לי לפחות עוד טיול שלם לעשות באוסטריה ( אם לא יותר ...)
חושבת שהבת שלי תהנה מאד מכל האקסטרים האפשרי בטירול ואני אוהב את סבורסקי ואת הטבע ...
איזה כיף לפגוש חברים טובים בטיול. רואים שאתם שמחים ומרוצים .
אז נו נו נו על הנקיק האסור , כל השאר מעולה
תסיימי כבר ..
איריס
-
רכבל אל הקייזרשמארןבעוד פחות מחודש בן זוגי ואני מתוכננים לנסוע לאוסטריה, ולכן נכנסתי למטייל לאסוף קצת חומר. נתקלתי בתיאור הטיול שלך. והנה אני, כעבור 4 שעות רצופות, ממתינה להמשך... כמובן שהטיול שלי נשכח ממני, והרגשתי כאילו אני חלק מהמשפחה שלך, מטיילת לי באוסטריה היפה.
אז דבר ראשון - תודה, לא יכולתי לבקש משפחה מוצלחת ונחמדה מהמשפחה שיש לך (אשרייך..
). ודבר שני, איזה כיף לקרוא! את ממש מוכשרת.ממתינה בסבלנות להמשך..
שבת שלום
אורית.
-
רכבל אל הקייזרשמארןWOW, באמת נראה להיט לצעירים ה-AREA47 !
היתרון בארדינג ובבאד פרדייז ביער השחור הוא שכל האטרקציות הן במקום סגור וזו אחלה פעילות ליום גשום.
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירלי יקירתי מלכת אוסטריה והקייזרשמארן
כל כך אהבתי את המים גנובים ימתקו. גם אני יכולה לספר לך על כמה
פעמים שלמרות איסורים למיניהם המשכנו במסלול רק כדי לגלות
שיש לחזור חזרה והאיסורים אמיתיים.
מקום אחד ויחיד שאני מצטערת שלא ניסיתי הוא בנורבגיה
ליד גורטלי כביש שאמרו לי בצומת כי סגור עקב השלג
ועד היום חבל לי כי ראיתי תמונות אצל מישהי שלא שהתה לאזהרה. מעלפות.
אז אני נהנית כרגיל מהתמונות שלך ומוזיאון סרבסקי קיטש או לא גם בעייני ראוי לביקור.
שבת שלום
רחל לבון
-
רכבל אל הקייזרשמארןערב טוב,
איריס, רחל ויעל יקרות - תודה על הליווי הצמוד ואישית לוחצת כדי שלא אברח...
אורית - ברוכה הבאה לפורום! אני רואה ש"זכיתי" וההודעה הראשונה שכתבת בלמטייל היא כאן אצלי באשכול! שמחה מאד ואף מתרגשת שאת כה נהנית ומפרגנת. מאחלת לכם הנאה רבה באוסטריה!
המשך
שבת, 23.7.16 - יום עירוני
התוכנית ליום זה:
אינסברוק וסביבתה (אם לא היינו קודם לכם- מוזיאון סברובסקי, הול אין טירול)
קניות
אם יהיה זמן - נקיק לאוטש
הביצוע:
בוקר טוב!
היום שופינג...!!
את הבוקר התחלנו בתשלום חשבון לבעל הצימר שלנו, שעד כה בקושי ראינו אותו.
סיפרנו לו על הטיול ב"נקיק האסור" והוא סיפר כי לפני מספר שבועות היה שיטפון בנהר של הנקיק - משהו די בלתי צפוי לתקופה זו של השנה (תחילת הקיץ). השיטפון גרם למפולת סלעים ואכן הרס חלק ממסלול הטיול.
בעל הצימר אף העיר את תשומת לבנו לגבי האשפה - שלא נשכח למיין ולסלקץ!
הבטחנו שאנחנו עושים זאת, אך השמטנו כמה פרטים משניים לגבי עד כמה אנחנו מקפידים. בהמשך, לקחנו כרגיל את האשפה ברכב ונפטרנו ממנה בפח הקבוע במורד ההר
קבענו עם החברים שנפגש בהמשך היום ויצאנו לכיוון התחנה הראשונה והחשובה - מרכז הקניות סילפארק Sillpark באינסברוק, שם ישנו סניף של פרימארק
חנינו בחניון, ונתנו לעצמנו כמה שעות של קניות...
בני המשפחה התפצלו ולעיתים נפגשו (או החליפו דעות בווטסאפ - יש ווייפיי חינם במרכז).
סאבטקסט א': מצד אחד קצת ביזבוז של זמן בטיול, לבלות שעות במרכז קניות במקום לטייל בחוץ ולראות עוד מקומות...
סאבטקסט ב': טיול ללא קניות אינו טיול כהלכתו!
סיימנו את מצוות השופינג, יצאנו עם אי-אלו שקיות וגם קניות בסופר נעשו - גם כדי להביא קצת מזכרות קולינריות לארץ. בין היתר, נרכשה שקית קנור של... קייזרשאמרן! ולאחר כמה שבועות, כשרצינו להזכר בטעם המעדן - הכנו בבית. יצא לא רע, אבל איך אומרם..? "ליד, ליד...".
מכאן, יצאנו במכונית למוזיאון הפעמונים של משפחת גריסמאייר Grassmayr Bells Museum , מוזיאון קטן העוסק בפעמונים אותם מייצרת משפחת גראסמאייר במשך למעלה מ-400 שנה. במקום ישנם סיורים מודרכים, אולם כשהגענו - לא היה סיור ואנחנו הסתובבנו שם באופן חופשי ודי התפרענו בצלצולי פעמונים
-דבר שמותר ואף מומלץ ע"י בעלי המוזיאון.הבנים מעט קיטרו בהתחלה, אך במהר נכנסו לראש של מצלצלי הפעמונים ובסופו של דבר נהננו שם וצחקנו...
כאן עדיין יוצקים פעמונים:
במקום גם תיבות נגינה
וחצר יפה עם פעמונים מתקופות שונות
כאן פגשתי גם את ידידי הצלוב על אחד מהפעמונים העתיקים
ואז הגיע הרגע שבו נאמר: נמאס לנו, בואו נלך מפה כבר!
אז הלכנו.
רכשנו שם למזכרת תיבות נגינה קטנות ופעמון ונסענו לכיוון העיר העתיקה של אינסברוק.
סאבטקסט: נראה לי שבעלי המקום נשמו לרווחה ובירכו כשיצאנו... כמה רעש עשינו שם
-
רכבל אל הקייזרשמארןדינג-דונג סאבי!
ממשיכה לטייל איתך, לצחוק ולהנות
סאבטקסט יו"ק (יונה וקשת): וכמובן ששומרת לי בצד פרטים חשובים!
-
רכבל אל הקייזרשמארןשירליייייי,
אני ממשיך לטייל איתך בהנאה רבה ועם צחוקים רבים
לגבי סירת משוטים- אני עדיין בטראומה עם השייט הכושל אי שם בשנת 2004 באגם בלד - סלובניה. מאז אני בחששות מסירות משוטים
התמונות נהדרות
וההמלצות של מקומיים מתבררות כמעט תמיד שהימור מנצח 
ופעמונים???? מיד העלו לי את האסוציאציות הבאות
רובי
