בולגריה - סיבוב שני
-
מ-vidin נסענו כ-40 דקות חזרה למקום הלינה.
השעה הייתה 17:30.. התארגנו בחדר ויצאנו לארוחת ערב במסעדה של אתמול.
הגענו וראינו שכל השולחנות ערוכים לקראת הגעת קבוצה גדולה והתבאסנו שלא הזמנו מקום כיוון שעל השולחן היחיד שלא היה ערוך היה כתוב "שמור"..
ניסינו בכל זאת את מזלנו ושאלנו את בעל המקום האם יש מקום פנוי ואז הסתבר לנו שבעל המקום המקסים!!! בעצם שמר את השולחן היחיד לנו....
נהנינו מהאוכל ולקראת 20:00 חזרנו לחדר עייפים אך מרוצים מיום קליל ומהנה בבולגריה..
-
רובי, תמיד כיף לקרוא את סיפורי הטיול שלך. הם מלאים הנאה וגם מידע!
אגב, תמיד בסיפורים של "הקבועים", כותבים "יו, איך הילד גדול" וכו', אבל אתם מצליחים לדחוס כ"כ הרבה טיולים בשנה אחת שזה נראה שהילדות שלך נשארות בנות 6 ו-8 מלאאא זמן
(אבל איכשהו עם יכולות של בנות 16 ו-18 [תגלה לנו את הסוד...]). -
סוף סוף מישהו מעז לנסוע לבלוגרדצ'יק ולגלות את האזור היפה הזה שמה לעשות די רחוק מהמסלול המקובל של מסופיה מזרחה. מרוח הדברים הנושבת מתיאוריך היתה תמורה לאגרה.
רנצי
-
תודה על התגובות
ציידת- זכיתי לבנות שאוהבות טיולי הליכה
אבל כנראה שזה קשור לכך שהן עושות זאת מגיל 0 (בתחילת חייהן במנשאים על ההורים 
).... מיד יתואר מסלול לא קל אותו ביצעו בהצלחה רבה 
רנצ'י- ללא ספק היה שווה להגיע לבלוגרדצ'יק ולצפון בולגריה בכלל
-
יום א'- 9/10:
התעוררנו לבוקר שמשי
היום, לאור האכזבה מארוחת הבוקר שהוגשה במלון אתמול, החלטנו לא לאכול ארוחת בוקר במלון אלא לקנות מצרכים במכולת המקומית ולהכין כריכים.
אכלנו את הכריכים והתחלנו בנסיעה של כשעתיים וחצי לעיירה Vratsa אשר נמצאת בסמוך ל- varchanski Balkan nature park ובקרבתה אמור להיות מסלול הליכה שנקרא "borov kamak".
לפי ההוראות שכתבתי בתכנון הטיול המסלול יוצא קילומטר אחד מהכפר zgorigard. בתחילה נכנסנו לכפר, אך חשבנו שטעינו והעדפנו לחזור ללשכת התיירות בעיירה Vratsa הנמצאת כדקה נסיעה משם, בכדי להבין מהיכן המסלול מתחיל???
הגענו... אך לשכת התיירות סגורה
שאלנו עובר אורח היכן נמצא הפארק והמסלול... ואמר שאינו יודע 
אך נראה לו שבצומת הזאת (ראו תמונה) יש לעלות למעלה עם הכביש (כלומר לפנות ימינה בצומת ולא להמשיך לכפר zgorigard).
לאחר התלבטות קלה, החלטנו לשמוע בעצתו של עובר האורח והתחלנו לעלות למעלה עם הכביש.... ובכדי לוודא שאנחנו בדרך שאלנו עוברת אורח נוספת שענתה בבטחון מלא כי המסלול נמצא למעלה למעלה.... וכך קיבלנו בטחון שאכן המסלול המדובר נמצא במעלה הכביש.בנוסף "ביטחנו" את עצמנו עם ניווט גוגל מפות (כיוון שוויז לא הכיר את המקום) שאמר שיש לנו 20 דקות נסיעה עד ל-"borov kamak"...
ואז נוסעים נוסעים ונוסעים בפיתולים מטורפים... נוסעים נוסעים ונוסעים - הדרך אמנם מהממת!!! אבל מרגישים שככל שעובר הזמן שכנראה אנחנו לא בדרך ליעד...
אבל "סוכן הביטוח" ושמו "גוגל מפות" מראה שנשארו לנו עוד 10 דקות ליעד... נסxעים ונוסעים ונוסעים 6 דקות ליעד.... 4 דקות ליעד... 2 דקות ליעד... ואז ממש לפני שמגיעים ליעד "סוכן הביטוח" השתגע ומתחיל לומר שוב 30 דקות....
פה הבנו סופית שנפלנו קשות
גם אנחנו לא בדרך למסלול וגם נמצאים ממש ממש ממש גבוה והאסטמטיות במשפחה (אשתי והילדה הגדולה) מתחילות לחוש ברע בגלל הגובה הרב בו אנו נמצאים....וברגע זה עשיתי את דרכי חזרה במהירות מטה לכיוון הצומת הגורלית
-
הגענו שוב לצומת הגורלית ואז בזווית העין אני רואה חץ קטן עליו כתב קירילי המכווין לכיוון הכפר אליו נכנסנו מלכתחילה - zgorigard ועל החץ כתוב "ekopateka" שמשמעו מסלול הליכה ecotrail (ברחבי בולגריה יש מספר מסלולי הליכה שנבנו בתחילת שנות ה-2000 ומכילים גשרי עץ ומדרגות לרווחת המטייל ונקראים ecotrail).
ברגע שראיתי את החץ התעצבנתי פעמיים:
1. על עצמי שפספסתי את החץ (שכן אני יודע לקרוא קירילית לאחר שלמדתי את הכתב טרם הטיול הקודם לבולגריה).
2. על הבולגרים ששמו חץ קטנטן בין החצים הגדולים
(קרה לנו מקרה דומה גם בטיול הקודם כשלא מצאנו את מפלי הוטניצה דקות ארוכות... עד שממש לפני שהתייאשנו ראינו חץ קטנטן המכווין לכיוון המפלים....)נכנסנו לכפר ושאלנו עובר אורח היכן המסלול והראינו לו תמונות... הבולגרי החביב שידע אנגלית בצורה טובה (נדיר בבולגריה הכפרית) השיב שאינו יודע אך ביקש שנבוא אחריו ונשאל את זקני הכפר וסבור כי הם בטוח יידעו.
ואכן ידעו
אמרו לנו לחצות את הכפר ואז כק''מ 1 לאחר שנעבור את הכפר נראה שילוט של תחילת המסלול...נסענו כפי שנאמר לנו ולפתע ראינו מסע לוויה שאילץ אותנו לרדת לשוליים - אנשים הולכים לפני הרכב בו נמצא המת ואחריו עוד אנשים שמלווים ונגנים המגנים מוסיקה עצובה...
ואכן ממש קצת אחרי קצה הכפר ראינו את השילוט של תחילת המסלול.... אווווף למה לא שאלנו בבוקר מישהו בכפר הזה???? השעה הייתה כבר 12:45 ואנחנו מ-11:15 התברברנו...
-
עייפים מהדרך התחלנו את המסלול...
אשתי והילדה הגדולה עדיין מסדירות נשימות ונכנסות לאיזון.
המסלול מתחיל יפה עם נוף מרהיב מסביב
-
ואז לאט לאט המסלול הופך להיות אקסטרימי יותר ויותר - טיפוס מדרגות תלולות, עלייה על סלעים ודרכים קשות לטיפוס...
המסלול עובר כל הזמן ליד ערוץ נחל אך לצערנו היה יבש בנוסף גם כשהגענו לסוף המסלול התאכזבנו שכן מפל לא היה... המקום בו בדרך כלל זורם המפל גם יבש...
-
בירידה, לקראת סוף המסלול, חיכתה לנו הפתעה - בהתחלה שמענו רק את הפעמונים ובהמשך ראינו רועה צאן עם עדר כבשים ירדו מההר ואנחנו צילמנו והתלהבנו... ובנוסף ראינו איך הכלב מוביל את הכבשים...
את המסלול (הלוך חזור) ביצענו כ-3 בהליכה איטית ומחושבת כיוון שהיו קטעים די אקסטרימיים שדרשו ריכוז. בדרך כלל במסלולי הליכה אנחנו משחקים משחקי חשיבה ולמידה ואילו הפעם מצאנו את עצמנו הולכים באופן איטי ומושכל, ואף הילדה הקטנה כל הזמן הקפידה לומר "צריכה לשמור על ריכוז...
אין זמן למשחקים..." ההמלצה המתבקשת היא להגיע לכאן בימי החורף-אביב אז כנראה יש כאן זרימה... אך מצד שני המסלול שהיה היום יבש ברובו היה סכנת נפשות... אז כשהכל רטוב ובוצי נראה לי מסוכן פי כמה וכמה...
אנחנו הגענו עד המקום בו נשפך המפל... אבל מי שמעוניין יכול להמשיך עוד קצת את המסלול ממש לפסגה ממנה המפל מתחיל.
בגדול אהבתי את המסלול...
אשתי פחות ודרשה ממני לכתוב כאן אזהרת הגעה לכל מי שחושב/חשב להגיע לכאן (אני חושב שהיא מגזימה... אבל הכריחה אותי...).
-
רובי - תענוג לקרוא!! משום מה בולגריה, ומזרח אירופה בכלל, לא ברשימת החלומות שלי. לא יודע להסביר למה. אבל אם אתה חזרת לסיבוב שני, כנראה שאני מפספס משהו... הסיפור והתמונות נהדרים כרגיל! תודה, יובל
-
וואו,עדיין יש תהלוכת ליווי לוויות ,עם מוזיקה
גם בעיירות כפרי רוסיה,אוקראינה,היה מנהג כזה. ללוות עם מוזיקה,בדרך כלל שקטנה ומותאמת ללוויה. והליכה ברגל,אחרי רכב לוויות..
צבעי שלכת משגעים..
יובל,גם במזרח אירופה יש אגמים,יערות,הרים,ופעילויות ,מצודות,פארקים רבים..
לפעמים הם פחות מתוירים ע' תיירי חוץ. ופחות ארוזים כמו בונבוניירה שווצרית .אך תאמין לי יש מפעלי שוקולד גם במזרח אירופה
-
ברוכים השבים למאה ה19.
אני 'רואה' את הצוף נשפך לך מהפה בכמויות..... כל כך שמח שנהניתם (שוב)!
-
גם אני מצטרפת ונהנית מהתיאורים והתמונות!
דבורה
-
אח...כמה געגוע...שרק ייגמר לנו כבר העוצר מלש״ב הזה....
תענוג רובי; ימשיך כבודו....
-
תודה על התגובות
יובל- תנסה את מזרח אירופה ותגלה שיש לה המוון מה להציע
במידה ולא תאהב אז לפחות לא יישאר חור בכיס כיוון שממש זול שם.אמה- חותם על כל מה שכתבת לגבי מזרח אירופה
צפריר- לגמרי נהנינו
דבורה- שמח שהצטרפת
דפי- מחזיק אצבעות שעוצר היציאות ייגמר במהרה ושהמלש''ב כבר יידע מתי עולה על מדים
-
נסענו כמספר דקות לעיר Vratsa בכדי לאכול משהו קל... חיפשנו וחיפשנו והכל היה סגור...
המשכנו לחפש תוך כדי נסיעה ואז פתאום ראינו את המדרחוב של העיר. בבולגריה בכל עיר יש מדרחוב שהוא מרכז העניינים של העיר.
במדרחוב אכלנו שווארמה טעימה במחיר מצחיק של כ-4 ש''ח למנה.
קינחנו בקפה ועוגה באחד מבתי הקפה במדרחוב.
-
המשכנו בנסיעה של כשעה וחצי מזרחה למקום הלינה שלנו בעיר pleven.
הדרך לשם הייתה שטוחה ולא מעניינת ולקראת השעה 19:00 הגענו למקום הלינה...
מסתבר שהדירה נמצאת בבניין קומות ישן ולא ידענו מה מספר הדירה... התקשרנו לבעל הדירה והתברר לנו שהוא בכלל גר בצרפת
ואמר לנו שחבל שלא אמרנו לא מתי אנחנו באים (כפי שהתבקשנו בבוקינג ) ואמר שיבקש מהאישה שאמורה להביא לנו מפתח שתגיע אך ייקח לה חצי שעה... התבאסנו מההתנהלות וכעסנו בינינו עליו על כך שלא טרח לשאול אותנו מתי באים כשלא קיבל פנייה מאיתנו... בפועל האישה הגיעה לאחר כ-20 דקות... נכנסנו לדירה שהייתה יפה ומושקעת כפי שנראית בבוקינג אך זה כל כך מנוגד לחיצוניות המרתיעה של הבניין המיושן...
האישה התנצלה שהמיטות לא מוצעות... אך פשוט לא ידעו מתי אנחנו באים.... מה???? זה לא שהפתענו ובאנו ב-9:00... הגענו בשעה 19:00...
שמנו מצעים באופן עצמאי ויצאנו למרכז העיר להירגע ולאכול משהו... לשמחתנו המסעדה (pizza tempo) הייתה נהדרת... אכלנו ואכלנו ואכלנו וסיימנו את החשבון עם פחות מ-80 שח למשפחה...
כשהגענו שוב למקום הלינה פתחתי את האינטרנט בטלפון שלי (במהלך הטיול רק בטלפון של אשתי יש חבילת גלישה) ומתברר שבעל הדירה יצר עמי קשר פעמיים במהלך היום דרך הדוא"ל
ובירר מתי אנו צפויים להגיע.ואז בשלב זה נרגענו ולקחנו על עצמנו סופית את האשמה...
לסיכום - היה לנו יום "מתובל" בתקלות שקצת העיבו עלינו...אך בגדול היה לנו יום סבבה- מזג אוויר טוב, נוף יפה ואוכל נהדר...
-
יום ב'- 10/10:
התעוררנו לבוקר מעונן. התחזית להיום גשומה
אך מקווים שהגשם יפספס אותנו התחלנו את היום בארוחת בוקר קלילה בדירה ממצרכים שקניתי מהמכולת השכונתית שנמצאת ממש מול מקום הלינה.
בשעה 9:00 מסרנו את המפתח ויצאנו לטייל בעיר. למרות שבהתחלה התבאסנו מהדירה (בעיקר בגלל כל ההתנהלות בקבלת המפתח וחיצוניות הבניין) בסופו של דבר הייתה אחלה דירה - גדולה, נקייה, מאובזרת ונעימה.
אל Pleven החלטתי להגיע לאחר שקראתי את סיפור הטיול של צביקה שחזר משם לאחרונה ואהב אותה
מרכז העיר נמצא ממש קרוב אלינו אבל כרגיל בבולגריה בכדי להגיע למקום מסויים יש לשלם קנס- זמן התברברות. הקלדנו בוויז מרכז העיר, אך כהרגלו הוביל אותנו לשום מקום
והחלטתי לנסות ולמצוא דרך הרכב את "המזרקות של צביקה" ואכן לאחר שהסתובבנו סביב עצמנו לא מעט דקות...ראיתי את המזרקות -וייייש הגענו למקום החנינו את הרכב בחניון קטן בתשלום הצמוד למדרחוב והתחלנו בהליכה במדרחוב שהיה מלא קסם ותוסס
טרם ההגעה למדרחוב ריחות המאפים הגיעו לאפינו וקנינו בניצה טעימה מאווווד (מאפה בולגרי הממולא בדרך כלל בגבינה בולגרית...אך יש גם אפשרויות מתוקות כדוגמת מילוי תפוחים או פיזור סוכר {סטייל הדונאטס האמריקאי}...)
-
המדרחוב מתחיל בכנסייה מרשימה ומלא בבתי קפה מסעדות וחנויות. ריח המאפים במדרחוב גרם לנו לקנות בניצה נוספת ממאפייה אחרת
במדרחוב אשתי קנתה מגפיים ומעיל שווה ביותר...
לאחר שיטוט מהנה במדרחוב המשכנו רגלית כ-5 דקות לקניון שם הבטחנו לנסות למצוא לבנות צעצועים לאור ההתנהגות המופתית שלהם בימים האחרונים. הילדה הגדולה קנתה לגו והקטנה בובת תינוק.
קינחנו בקניון בקפה ומאפה
-
חזרנו לרכב שוב דרך המדרחוב הנעים ומשם נסענו לכיוון kaylaka park.
הוויז שוב הוביל אותנו לשום מקום
ולבסוף הקלדנו בוויז מלון kaylaka ולשמחתנו הפעם כן הגענו למקום כולל הבירבור הגענו תוך 25 דקות.המקום מקסים - פארק מוקף צוקים וצבעי השלכת הוסיפו לו המווון חן
בפארק יש גן חיות שהיה סגור ובתכנון רצינו לקחת שייט סירות באגם הקטנטן... אך גם כאן היה סגור...
למזלנו הייתה שם אומגה בגן משחקים שהיוותה אטרקציה מהנה לילדות
