טיול (השלג) שלנו לטירול
-
מפתיעה את עצמי וכבר התחלתי לכתוב...
בסוף ספטמבר 2016 (ניצלנו את ראש השנה שנצמד לסופ"ש) נסענו לטירול. זוג+ילדה בת כמעט 4 וחצי.
טסנו בשעה 17:45 למינכן עם לופטהנסה, הטיסה התעכבה ברבע שעה, לא נורא. הגענו בזמן המשוער למינכן. לקחנו רכב מבוכבינדר (דרך רנטאלקארס הנהדרים ואורן מרום הנהדר עוד יותר)- שנמצאים ב airport center ןנסענו למלון daimerwirt רבע שעה נסיעה מהשדה. מלון קטן וחמוד, קיבלנו חדר חמוד (בימי רביעי אין צ'ק אין במלון לאחר השעה 20. את זה גילינו ממש במקרה יומיים לפני הנסיעה. התקשרתי למלון והם הסבירו לי שהם משאירים את המפתח לחדר בקופסה בפתח המלון. נשמע קצת מלחיץ אבל הכל עבד חלק. אגב כל השילוט במלון בגרמנית, מזל שבררתי מראש.
בערך שעה אחרי שהגענו למלון אנחנו שומעים קבוצת ישראלים מגיעה. בעלי ואני תוהים איך הם הגיעו רק עכשיו?? למחרת בבוקר פגשנו אותם בארוחת הבוקר והם סיפרו שטסו עם אל על שהתעכבה עוד יותר מלופטהנסה ונחתה בטרמינל מרוחק מאוד במינכן והם נאלצו לצעוד המון.
למחרת בבוקר ארוחת בוקר נפלאה במונחים ארופאים. היו עוד ישראלים במלון ובחורה אחת שאלה אותי :"מה זה כל ארוחת הבוקר?"- עניתי לה שזה המון במושגים ארופאים. מבחינתי אם יש חביתה, גבינה וירקות- אני מסודרת. וקפה כמובן. היה הרבה יותר.
-
יצאנו לכיוון אוסטריה, בדרך עצרנו לקפה ולקנות את מדבקת האוטוסטרדות של אוסטריה בתחנת דלק על האוטוסטדרה (לא היה לנו מושג מתי עברנו מגרמניה לאוסטריה, אין שום שילוט למעט שלט ממש קטנטן שקל לפספס אותו בנסיעה מהירה- "ברוכים הבאים לרפובליקה האוסטרית".
מהאוטוסטרדה יש נוף נפלא, וגם מבית הקפה שצמוד אליו, איך לא, גינת שעשועים מגניבה. הבת שלי נהנתה שם מאוד. מכיון שהבת שלי סובלת קצת מבחילות בנסיעות וגם מחוסר סבלנות משווע החלטנו מראש שבטיול הזה עושים עצירות ארוכות בשבילה, וגם משחררים את הטאבלט כמה שתרצה, וגם הבאתי סוכריות מכל המינים. העיקר שתהיה נסיעה שקטה ונעימה (וזה עבד).
-
תמונות אני אוסיף בערב מהבית.
יעדנו ליום זה- בהמלצת גיל- wilder Kaiser- העיירה סול והעליה ברכבל ממנה לפסגת hoha salve ובתחנה הראשונה הר המים המכושפים (או הר המכשפות כמו שלפעמים קוראים לו בארץ). היה יום מקסים, בהיר לגמרי, שמש, חם, ממש הזענו בחולצות ארוכות דקות.
הגענו לסול בקלות וגם לרכבל. הבחורה בקופה אומרת לי 12 מעלות לפסגה. לקחנו איתנו את כל "בגדי הסקי" שהבאנו.
החלטנו לעלות קודם לפסגה גם כדי לא לפספס את מזג האויר הנפלא אם פתאום ישתנה, וגם ידענו שהבת שלנו לא תסכים לעזוב את התחנה הראשונה על שלל האטרקציות שם. אבל נתקענו לרבע שעה בתחנה הראשונה כי היתה סדנת יצירת פרחים מבד קרפ (הפרחים שמקשטים איתם את הפרות). אז עצרנו לזה (מקסים) והמשכנו למעלה לפסגה.
-
יוצאים מהרכבל בתחנה העליונה ובעלי ואני לא מפסיקים "וואו וואו אני לא מאמין " ועוד סופרלטיבים שבטח גם אתם אמרתם לעצמכם בכל מיני מקומות אליהם הגעתם. הנוף מדהים! פסגות מושלגות מכל עבר (וכבר מפה הסיבה לשם הטיול שלנו, ראינו המון שלג, אפרט בהמשך), נוף פנורמי 360 מעלות שנראה היטב ביום הבהיר הזה (איזה 12 מעלות?? לפחות 23 מעלות). ראינו גם מצנחי רחיפה (הבת שלי מתה על זה ומסוגלת לבהות בהם זמן רב). במקום יש גם "מסעדונת" שמציעה תפריט די מוגבל אבל מאוד טעים. זכרתי את ההמלצה (של צחצח נדמה לי) עליה אז אכלנו שם. אכלנו מרק גולאש מעולה וגם שניצל טעים (כבר עכשיו אגיד שכל השניצלים שנתקלנו בהם היו מבשר לבן). הישיבה בחוץ תחת השמש הקופחת בלי שמשיות בכלל כי מה פתאום נסתיר את השמש עד שהיא יוצאת?? נראה לי שהיינו היחידים שחיפשו מקלט מהשמש הקופחת. כל השאר היו מבסוטים. נשארנו בתחנה העליונה איזה שעתיים, פשוט יושבים ובוהים בפלא הזה.
אז אחרי שעתיים ירדנו לתחנה האמצעית כשאיננו יודעים עוד איזה פלא(ים) מחכה לנו שם. ישר חיפשתי את מסלול הרגליים היחפות עליו המליץ גיל. לפני שנסענו הייתי בטוחה שלא נוכל לעשות אותו כי יהיה קר מדי אבל מתנו מחום והבת שלי תוך דקה העיפה נעלים וגרביים והתרוצצה במים באושר. בעלי גם חלץ נעליים וגרביים, טבל וצרח "המים קפואים" צחקנו עליו כשהוא מנסה לטבול אבל לא ממש מצליח בגלל הקור. לבת שלי זה בכלל לא הפריע (במפתיע כי בדר"כ קשה לה עם קור). יש כמה וכמה תחנות רטובות, עברנו בכולן. יש גם ממש בריכות קטנות לשכשך בהן- אליהן בתי לא נכנסה.
אח"כ המשכנו לגינת השעשועים המרשימה שצמודה למסעדה בתחנה השנייה. (בתחנה השנייה היה עוד מתחם של עגלות עם חציר, פחות ענין את הבת שלי), היו שם די הרבה מתקנים כולל אומגה, טרמפולינה ומגלשה שמדמה מגלשת הרים -מגניב ביותר, והשוס מבחינתנו שיכלנו לשבת במסעדה הצמודה (והיפה!) ולשתות קפה בזמן שהיא משחקת לה. פשוט רעיון גאוני המסעדות עם גינות שעשועים- למה אין פה ?? או לפחות אין הרבה. אני יודעת על כמה.
טוב לא נאכל משהו עם הקפה?? אז יאללה נחנוך את הקייזרשמרן ששירלי לא הפסיקה לכתוב עליו, גם אחותי סיפרה לי עליו וזה בדיוק מסוג הקינוחים שבעלי מת עליהם. אז הזמנו. והוא הגיע. ו... התעלפנו!! מה זה הדבר הטעים הזה?? בעלי לא ידע את נפשו מרוב אושר- פנקייק עם רסק תפוחים- אין טעים מזה עבורו. המנה ענקית (בכל המקומות בהם אכלנו. ותמיד חלקנו מנה אחת לשלושתנו. לפעמים לא הצלחנו לסיים). אז ישבנו שם עד שנאלצנו לרדת למטה כי כבר כמעט הרכבל האחרון וגם יש לנו נסיעה עד הצימר שלנו בצל אם זילר.
אני ממליצה בחום על פסגת ה hoha salve וכמובן גם על התחנה האמצעית. לwilder Kaiser יש עוד רכבלים שיוצאים מעיירות שונות, אין לי מושג איך האחרים אבל זה שיוצא מsoll מאוד מוצלח, לא רק למשפחות.
-
נסענו משהו כמו שעה-שעה וחצי לצימר שלנו בצל אם זילר- Ferienwohnung Tobias
בבוקינג הוא נמכר כצימר בצל אם זילר.
כבר לפני הנסיעה גיליתי שהוא לא שם אלא בגרלוסברג gerlosberg -כפר הצמוד לצל אם זילר. לא רציתי צימר שצריך לעלות אליו במעלה ההר, לא התחשק לי על העליה הזו בסוף כל יום. שלחתי לבעלת הצימר מייל בענין זה והיא לא השיבה לי על שאלה זו (אלא על אחרות). התעקשתי איתה שתתן לי הוראות מדויקות איך מגיעים אליו, מזל שנתנה לי אחרת לא היינו מוצאים אותו. אז מגיעים ל"כניסה " לגרלוסברג (אין ממש כניסה), ומתחילים לעלות, ולעלות, ולעלות. ו-here (המצוין) כותב שיש לנו רבע שעה, 4.5 ק"מ של עליה !!! התעצבנתי. ממש לא רציתי את זה. בסוף הגענו (גם אחרי ששאלנו מישהו איפה הבית , מזל שידע). הדירה יפה וגדולה וחדשה. אבל ויש הרבה אבלים. ראשית העליה המיותרת הזו כל יום לא מצאה חן בעיני וגם הנוף לא פיצה על כך. מהדירה נוף נחמד ותו לא. אין מרפסת כי הדירה בקומת קרקע, אלא הם שמו שולחן וכסאות מחוץ לדלת הכניסה אבל שם אין נוף. כדי לראות נוף צריך ללכת לחניה של בעלת הבית. דבר נוסף, לא הרגשתי בטוחה שם. בלי סורגים או תריסים. דלתות וחלונות זכוכית. והיה בדירה נורא נורא קר. אין הפעלה עצמית של חימום אלא בעלת הדירה צריכה להפעיל, ביקשתי ממנה אבל היא לא הפעילה, ובערב השני בכלל לא היתה בבית. 2 חדרי השינה מרוחקים זה מזה. בקיצור- לא ממליצה. מזל שהיינו שם רק 2 לילות.
-
התחלה מבטיחה.
מחכה לתמונות.
גם אנחנו לנו בראש איזה הר הטירול אבל הנוף מהדירה היה מדהים והצדיק בעניי את הטיפוס.
בלי נוף ובלי חימום....זה כבר סיפור אחר ומאוד מבאס. -
תודה איילת. מתחילה להעלות תמונות
-
תמונה של גינת השעשועים השווה. לצערי לא זוכרת את שם המסעדה אבל יש המון כאלה על האוטוסטרדה. בטיול לפני 3 שנים זוכרת נוף אפילו יותר יפה בדרך ממינכן לזלצבורג
-
הנוף כשיוצאים מהרכבל בתחנה העליונה בהוהא סאלבה
-
-
ותמונות מהתחנה האמצעית משביל הרגליים היחפות
וגם מגינת השעשועים והנוף
הבת שלי מתנדנדת מול המסעדה עם ילדה אוסטרית. יש צורך להסביר מי האוסטרית?
-
תודה שהתחלת לשתף. תמונות יפות, וסיפור מעניין. מחכה להמשך.
-
הי שמחה שמשתפת אותנו . נראה מקסים ! ....מחכה להמשך....
-
איימיש! סופסןף התחלתי לכתוב כל טירול היפה!
תמיד כיף להיזכר ביופי הזה ואני שמחה שנהנתם, אמשיך לעקוב (מתה לדעת אם בסוף הסכמת לעלות על המגלשה באימסט שפחדת ממנה חח)
-
תודה yona, דפנה ודנוש.
דנוש- שאגלה לך כבר עכשיו? ברור שפחדתי ולא עליתי!!
לא הלכנו לאימסט אלא למידרס וזה נראה כ"כ תלול. הבת שלי לא רצתה להצטרף לבעלי אז מישהו היה צריך להשאר איתה.. לא שהתנגדתי להשאר... לא התכוונתי לעלות ממילא. כשבעלי חזר הוא אמר שמזל שהיא לא הלכה איתו כי זה היה תלול ומהיר מאוד. הוא מאוד התלהב. אספר על כך בהמשך.
-
ממשיכה:
למחרת בבוקר קמים לעוד יום שמשי בהיר ונעים. לא ייאמן שסוף ספטמבר באוסטריה, חשבנו שאנחנו חולמים, מחזיקים אצבעות שזה ימשיך כך לאורך כל הטיול....
היום אנחנו נוסעים להינטרטוקס hintertux- מבחינתנו האטרקציה מספר אחת בטיול הזה.
וקצת הקדמה/הסבר: בפסח האחרון טיילנו ברומא ודרומה (חוף אמלפי ושות). לא חשבנו שיהיה טיול נוסף בקיץ או בסתיו. ביולי החלטנו שנוסעים. לאן? לי התחשק נופי שלג אחרי הטיול לחוף אמלפי בפסח ולצפון איטליה בסתיו (שעבר). איפה נראה שלג? בעלי ישר צועק "שוויץ שוויץ". בעלי מת על שוויץ. היינו בשוויץ ב2010, היה טיול מדהים, אולי הטיול המשותף שלנו הכי יפה. עלינו ליונגפראו וראינו הררי שלג. כ"כ נהננו בטיול ההוא שחשבנו שנחזור על אותו טיול עם השלמות של מה שפספסנו אז. התחלתי לברר. מחירי טיסות סבירים. מחירי מלונות- בשמיים. גם מחירי הרכבלים לפסגות. גם מסעדות. אמרתי לו- בוא נזוז מזרחה לאוסטריה, אותם נופים אבל בשליש מחיר. באוסטריה (זלצבורגלנד היינו ב2013 ומאז מתה לנסוע לטירול).
בעלי מתעקש על שוויץ. אמרתי לו, בוא נתמקם במערב אוסטריה ונקפוץ לשוויץ. אפילו שאלתי על זה פה בפורום איך השילוב. לזה בעלי הסכים (אחרי שאמרתי לו שבשוויץ נוכל לעלות לפסגת אחת ובאוסטריה לכמה).
כאמור מטרת הטיול היתה לראות שלג וכמה שיותר. אנחנו מתים על הנופים האלה, במיוחד כשבארץ אין לנו כמעט שלג. אני בכללי אוהבת לראות בחו"ל מה שאין לי בארץ.
אז התחלתי לחקור איפה בטירול אנחנו רואים שלג וגילינו את הקרחונים וראינו שהם לא כ"כ קרובים לשוויץ וככה לאט לאט (ובלי שבעלי שם לב...) שוויץ נמחקה מהמסלול. הלהבתי אותו עם ההינטרטוקס ואקווה דום והוא שכח משוויץ. תאמת שלא מצאתי במזרח שוויץ או בקצה הערבי של אוסטריה אתרים שהלהיבו אותי (וגם ידענו שנהיה מוגבלים בנסיעות ארוכות בגלל הילדה) וכך השילוב הזה של מערב אוסטריה עם מזרח שוויץ ירד מהמפה עבורנו. זה בסדר אף אחד לא התחרט או התלונן.
-
אז באותו בוקר אנחנו נוסעים להינטרטוקס. בדרך פקק ארוך ומבאס. הכביש הראשי בעמק הזילר שמוביל להינטרטוקס הוא חד נתיבי. נסיעה שהיתה אמורה להיות קצרה התארכה ולבסוף הגענו לקופות ברבע ל12! טוב לפחות נהננו מהמחיר המוזל. 27 יורו למבוגר. על הקטנה שלנו לא שילמנו בשום אטרקציה. אין ספק שזה מוזיל מאוד את הטיול. גם פה אמרנו שנעלה ישר לתחנה העליונה, שמזג האויר לא ישתנה פתאום ונפספס. יוצאים מהתחנה העליונה. אציין שפה, בניגוד למשל ליונגפראו או מונט בלאן אין ממש מקום מסודר להיות בו בתחנה עליונה. ישר יוצאים לשלג. רק אח"כ ראינו שיש מרפסת עליונה אבל היא בחוץ לגמרי, אין בית קפה וגם אין שרותים! יצאנו לשלג הבת שלי פעם ראשונה רואה וחווה שלג. התלונננה שמאוד קר לה. היינו לבושים היטב . לבעלי ולי ממש לא קר. אפילו יש שם ילדה (אחרת) בחולצה דקה. הבת מתעקשת לא לצאת. יושבת בפנים בעגלה ליד הרכבל ומסתכלת עלינו מבפנים. מולנו הררי שלג עצומים עוד ועוד שלג והכל פשוט מקסים. יש שם אטרקציה של אבובי שלג, היא לא מוכנה לנסות. מזל שהיא ראתה שם אשה שדומה לרינת גבאי אז זה ריתק אותה קצת.. היא שולחת אותי לשאול את האשה אם היא רינת גבאי. אני מתקרבת אליה וקולטת שהיא מדברת גרמנית וממש לא רינת גבאי . הבת שלי צועקת לי "נו תשאלי אותה, למה את לא שואלת אותה." אני מתגלגלת מצחוק.
עלינו למרפסת במעלית (עם העגלה), ביציאה מהמעלית יש חדרון קטנטן סגור עם ספסל ומחשב עם מקלדת- לבת שלי טוב שם אז אני נשארת איתה שם. משם רואים את השלג טוב אז לא אכפת לי. בהמשך יצאנו למרפסת אח"כ גם הילדה הצטרפה, לפתע כבר לא קר לה.
בהינטרטוקס אפשר לעשות סקי כל השנה ויש שם קבוצת ילדים קטנים שעושה סקי מצוין. כולי קנאה. פעם אחת ניסיתי סקי וכל הזמן נפלתי. זה היה נורא.
-
לאחר זמן מה ירדנו לתחנה האמצעית- יש בה אוירת סקי מדהימה. יש קפיטריה גדולה עם מגוון גדול של אוכל (טעים), בחוץ המון שולחנות וכסאות שצופות על מדרון הסקי, מוזיקה, המון דוכני מכירת ציוד סקי, מלא אנשים (רובם גולשים), פשוט כיף. נשארנו בתחנה האמצעית עוד שעתיים. כתבו פה בפורום שאין מה לעשות בתחנה האמצעית- לדעתי יש המון. פשוט כיף לשבת שם לאכול ולהסתכל על השלג ועל הגולשים.
יותר מאוחר וכבר ממש לקראת הסגירה ירדנו לתחנה התחתונה. יש שם מעט מתקני שעשועים לילדים וגם אופניים בשבילם. הבת שלנו שיחקה בזה עד שבאמת הגיע הרכבל האחרון והיינו חייבים לזוז (לצערנו. יכלנו להשאר שם עוד הרבה זמן).
ההינטרטוקס זכה אצלנו להמון נקודות. פשוט מקום מושלם. הלוואי שיש עוד כמותו (הכוונה לשלג כל השנה- מי מכיר?).
משם המשכנו לסיבוב במאירהופן. מאירהופן עיר יפה וחמודה מאוד עם רחוב ראשי ארוך עם הרבה חנויות ומסעדות. הסתובבנו וישבנו בקפה קונדיטוריה קוסטנר kostner על הרחוב הראשי. יש בחצר של בית הקפה גינת שעשועים- זו כבר סיבה לבחור בו. בחלון התצוגה המון עוגות אבל אנחנו נאמנים לקייזרשמרן. שוב מגיעה מנה ענקית ומעולה. אנחנו לא מצליחים לסיים הכל. גם המלצרית היתה סופר נחמדה אלינו ולבת ובכלל זה גרם לישיבה בבית הקפה להיות נעימה עוד יותר. כך סיימנו את יומנו המקסים והמוצלח.
אעלה תמונות בערב
-
והנה התמונות, תחילה מהתחנה העליונה בהינטרטוקס
-
