טיפים וחוות דעת שלי על הטיול שהיה לנו בארה"ב.
-
אז חזרנו ביום ראשון מהטיול שלנו ורציתי לרשום כל מיני עצות לטיול. הטיול תוכנן להיות ירח דבש ונמשך 35 יום לזוג ללא ילדים.
אני אתחיל במה שנראה לי הכי קריטי שזה חוקי התנועה: לא חשבתי על לבדוק מה השוני בין חוקי התנועה בארה”ב לישראל והיה לי מזל שביומיים הראשונים הייתי עם חבר שהסביר לי, אחרת הייתי עושה תאונה תוך חצי שעה מרגע קבלת הרכב.
ההבדל זה בעיקר בהתנהגות ברמזור. הדבר הקריטי הוא שאם יש רמזור ירוק ורוצים לפנות שמאלה, עדיין אסור לפנות סתם ככה כמו שרגילים בישראל. בישראל כשיש ירוק, אתם יודעים שאין לאף מכונית אחרת גם ירוק שיכולה להיכנס לכם לנתיב. בארה”ב צריך לחכות ולעבור רק כשהדרך פנויה כי שם כן יש מכוניות שיכולות ליסוע בנתיב שלך. רק אם יש רמזור שיש ברמזור עצמו חץ שמאלה אז אפשר ליסוע כמו בישראל אבל אם יש עיגול ירוק כמו ברוב הרמזורים, צריך להיזהר ולחכות שכולם יעברו. בנוסף, בארה”ב (בניו יורק זה לא נכון) אם יש אדום, כן מותר לפנות ימינה אפילו שיש אדום. במקרה של צמתים שיש כמה מכוניות שרוצות להיכנס לצומת, עדיין לא הבנתי מי מקבל זכות קדימה.. בישראל זה מי שמימין אבל שם כל אחד נותן לשני לעבור ואז נוצר בלאגן שאף אחד לא יודע מתי ליסוע…
טיסה: קנינו את הכרטיסים דרך חברת EASYGO לטיסה של BRITISH AIRWAYS. הנחיתה בהלוך הייתה בלוס אנג’לס וההמראה בחזור מניו יורק. כל כרטיס עלה 690 דולר. בלונדון משום מה החליפו לנו את הטיסה לארה”ב ומארה”ב ללונדון לחברת AMERICAN AIRLINES. לדעתי AA עושים טיסות טובות יותר מאשר BA עם אוכל וסרטים טובים יותר.
טיסת פנים: מלאס וגאס לניו יורק עם חברת SOUTH WEST. מה שטוב בחברה זה שנותנים לכל אחד לעלות עם 2 מזוודות ולא רק אחת אז יצא טוב עם הצטברות הקניות עד אז. הכרטיס עלה 185 דולר לטיסה עם קונקשן של חצי שעה בדנבר. הטיסה עצמה הייתה לא משהו ועשתה לנו קצת בחילה.
רכב: אנחנו לקחנו רכב מחברת DOLLAR ששייכת להרץ. הם נתנו לנו רכב SUV (לקחנו JEEP) במחיר של 750 דולר ל-23 יום. שם לא הביאו לנו מראש רכב מסויים אלא פשוט אמרו לנו לגשת לחניה ולבחור מתוך הקטגוריה איזה רכב שבא לנו, אז לקחנו רכב שגם היה בו GPS. לא היו לנו בעיות כלשהן איתם, אבל גם לא היינו צריכים אותם יותר מידי אז קשה לשפוט לפי זה.
ניווט: השתמשנו בעיקר ב-WAZE. בחלק מהמקומות (בעיקר בפארקים ובאריזונה) אין קליטה ואז לפני כל נסיעה ב-INN שלנו איפה שהיה WIFI שמנו את הנקודה שצריך להגיע אליה ויצאנו לדרך. בחלק מהמקומות ה-GPS של הרכב עזר. יש גם תוכנות ניווט OFFLINE שאפשר להשתמש בהן ללא חיבור רשת.
חבילת טלפון וסלולר: דרך גולן טלקום. עולה 50 שקל סים + 99 שקל לחודש. מה שמעולה בהם זה שהחיוב הוא יחסי, כלומר אם אתם טסים כמונו ל-35 יום אז תשלמו 99 על ה-30 ורק שישית מזה על ה-5 יום ולא כמו הרבה חברות אחרות שגם על ה-5 ימים היו לוקחות כמו על 30 יום.
טיפים לנותני שירות: בארה”ב המצב עם הטיפים הוא קטסטרופה, אפילו יותר מבישראל. שם המינימום שבמינימום למלצר זה 15%, המקובל הוא 18% והמהדרין משאירים מעל 20%. בנוסף צריך להשאיר טיפ אם מחנים לכם את הרכב, להשאיר טיפ למנקה של החדר כל יום, להשאיר טיפ למתדלק אם אתם לא מתדלקים לבד, להשאיר טיפ למי שסוחב את המזוודות, להשאיר טיפ לדילר בוגאס ועוד 1001 אנשים. אז העצה שלי היא שפשוט אל תשאירו טיפים בכלל. אני מאמין שרק הדבר הזה חסך לנו קרוב ל-1000 דולר במשך כל תקופת הטיול. 1000(!!) דולר. עם כל הכבוד למנהג שמטרתו היא פשוט להוציא מכם כסף, נראה לי שיש לכם דברים הרבה יותר טובים לעשות איתו מאשר לתת אותו לזרים שבכל מקרה מקבלים משכורת על העבודה שלהם…
ביטוח נסיעות: אנחנו עשינו דרך AIG את פוליסת AIG TRAVEL PREMIUM שנותנת כיסויים די טובים ומבין אלה שנותנות כיסויים טובים, הם היו הזולים.
מלונות: בכללי עצה על מלונות – אין בשביל מה לקחת מלון יקר בטיול כזה לארה”ב. טיול כזה הוא טיול של עשיה יומית בחוץ ועם מעט מאוד בטן גב אם בכלל, ולכן כמעט כל הזמן תחפשו רק מקום לישון בו ולא יותר מזה.. אולי רק בוגאס בשביל החוויה אפשר, אבל אנחנו לקחנו מלון יחסית זול שם על הסטריפ (האקסקליבור) והוא גם היה ממש יפה גם בהשוואה לאחרים שם על הסטריפ, רק שהוא עלה 86 דולר ללילה בתאריכים שהיינו שם, לעומת רוב האחרים שהתחילו מאיזור ה-150 דולר.
המסלול שלנו: כאמור המסלול היה 35 יום והלך כדלקמן.
יום 1: נחיתה בלוס אנג’לס ויציאה בערב למסעדה.
יום 2: קניות ב-CAMARILO
יום 3: יציאה מלוס אנג’לס לכיון כביש 1 עם שינה ב-MORRO BAY.
יום 4: המשך בכביש 1 עם שינה ב-PACIFIC GROVE (צמוד למונטריי)
יום 5 – 7: סן פרנסיסקו. לינה במלון MAYFLOWER.
יום 8 – 10: יוסמיטי.
יום 11: סקויה.
יום 12 – 17: לוס אנג’לס (יש הרבה מה לעשות שם).
יום 18 – 19: גרנד קניון.
יום 20: פייג’.
יום 21: ברייס.
יום 23 – 22: פארק ציון.
יום 27 – 24: לאס וגאס.
יום 34 – 28: ניו יורק.
יום 35: טיסה לישראל.
קניות: ממליץ לקנות לא רק באאוטלטים המפורסמים שכולם הולכים אלא גם להיכנס לסופרים המקומיים כגון WALMART, KMART, TARGET ולמצוא שם בגדים מאוד זולים שכל ההבדל הוא שהם לא ממותג מפורסם, אך עדיין יפים.
תכנון הטיול: אתר למטייל מעולה בשביל לבנות שלד לטיול כמו שרשמתי למעלה עם חלוקה לימים. אם אתם רוצים לדעת ממש מה לעשות בכל יום, אז למטייל אתר פחות טוב לזה אך TRIP ADVISOR הוא מעולה. בפורומים שלהם שאלתי ממש הרבה שאלות והגעתי לרמה שכל יום ידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות ובאיזה סדר. גם בפארקים ידעתי מראש לאיזה מסלולים ללכת ורק ביררתי עם הריינג’רים שאין בעיה נקודתית באותו יום עם המסלולים. מומלץ ביותר לשאול שם על הדברים הקטנים והמפורטים יותר.
אם מישהו רוצה לדעת ביותר פירוט על מה עשינו במקומות כגון אטרקציות או רעיונות לכל מיני דברים שם, או מלונות שהיינו בהם, או סתם דברים שחסר לכם לדעת, שישאל בתגובות.
תודה רבה לכל האנשים שעזרו לי בתכנון הטיול ועונים כאן ועוזרים לכל מי שצריך!
-
הי יונתן,
תודה על הטיפים. הכי חשוב – נהניתם??
עניין חוקי התנועה באמת חשוב מאוד לכל מי שמתכנן לנהוג בארה”ב. אני תמיד מתרשמת בצמתים האלה של “four-way stop” איך כולם (בד”כ) סבלניים ונותנים זכות קדימה, חוששת שבארץ זה לא היה עובד…
בביקור האחרון של הורי הם ציינו איך ביציאה ממרכז קניות, כאשר מגיעות מכוניות מימין ומשמאל, באופן טבעי לוקחים “תורות” בין הנתיבים ולא מנסים להיצמד לרכב שמלפנים ולהשתחל. גם זה לא עובד בארץ, וכאן כבר נראה לי טבעי…
חייבת לומר שלא מסכימה איתך בנושא הטיפים. כמובן שלא חייבים לתת טיפ, אבל כלל האצבע שלי הוא לנהוג לפי הנהוג במקום שאני מבקרת בו. נכון שזה עולה לנו כסף (לפעמים לא מעט), אבל אני מרגישה שאין לי ידע מספיק על גובה המשכורת של העובדים ועד כמה הם מסתמכים על הטיפים או לא. מה גם שהשירות שאני מקבלת הוא לרוב טוב, ואני מרגישה שהטיפ הורווח ביושר. אבל גם בלי קשר, אם מקובל לתת טיפ (ובארה”ב זה מקובל, כמו שכתבת) – אז אני אתן ואקח את זה בחשבון כחלק מהוצאות הטיול.

-
ברוכים השבים ארצה ! -
מסכים לגמרי לעניין הטיפים.
חושב שאם הנוהג במקום הוא לתת טיפים -צריך לקחת זאת בחשבון .
-
אם עושה לכם הרגשה טובה להשאיר טיפים אז בכיף.. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. אני אישית הרגשתי יותר טוב עם 1000 דולר נוספים לקניות אבל אולי זה רק אני.
ולא לוותר על לוס אנג'לס! יש הרבה אנשים שמקדישים לעיר רק יומיים שלוש וחבל.. אני ואישתי שוקלים ברצינות לעבור לשם לאיזור הפר ברים של לוס אנג'לס 20 דקות בערך נסיעה צפון מערבה מהעיר.
-
שאלה לגבי גולן טלקום
כמה זמן לפני הנסיעה רצוי להזמין את הסים? והאם החיוב מתחיל רק מרגע הפעלת הסים באתר שלהם?
תודה
-
כאילו שבישראל לא משלמים טיפ ? עלוב להמליץ לא לתת טיפיםהוצאת על הטיול בטח מעל 15 אלף דולר אז ה 1000 דולר טיפים ישברו אותך, וזה הרבה פחות.
במסעדה אתה לא משאיר טיפ בישראל ?
בארץ אתה לא משתמש בשאטלים וב חניה עם שרותי של מחנה רכב.
ואם עבדת פעם במלצרות וכנראה שלא לפי התגובה פה, אז תשאל חברים כמה מנייקים אלה שבורחים בלי טיפ.
בארהב אין חובת שכר מימימום למלצר כמו בארץ, כך שזו ממש פגיעה בפרנסה שלהם.
מביך לקרוא עצות כאלה.
-
בנוגע לטיפים וחוקי התנועהמצטרפת לדיעה שטיפ במקום שנהוג לתת – נותנים. זה בהחלט חלק מהמשכורת שלהם והם בונים על זה. זה לא צ’ופר…. אי נתינת טיפים מציגה את כל הישראלים כקמצנים….. לא חייבים 20% אבל כן 12% לפחות…. אם לא בא לך לתת למי שמחנה את הרכב או סוחב מזוודה – אל תשתמש בשירות!
בקשר לחוקי התנועה –
- אכן רמזור ירוק בפניה שמאלה *אלא אם יש חץ שמאלה על הרמזור* אומר שגם לישר יש ירוק ויש לו זכות קדימה!
- ימינה ברמזור אדום מותר *אם לא כתוב במפורש שזה אסור* וגם הפונה ימינה באדום הוא בעדיפות הנמוכה ביותר – לתת למי שנכנס לצומת עדיפות!
- 4way stop עובד נהדר – הכי ותיק בעומדים יש לו זכות – אם הצומת מלא – לפי כיוון השעון. ובכל מקרה חייבים לעצור גם אם הצומת ריק מרכבים!
- נותנים בארה”ב להשתלב בתנועה!!! מישהו מאותת אתה מפנה לו מקום להיכנס. כיף גדול!!!
-
מצטרף ליער. בדר"כ נותני השירות שתיארת הם לא ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. הגישה צריכה להיות שהדולרים הבודדים שתשלם להם לא יעשו אותך עני, אבל בשבילם הטיפים הקטנים האלו יכולים להקפיץ את המשכורת הבסיסית שכנראה לא בשמיים- באופן משמעותי. ושלא לדבר על השיקול שלנו כישראלים- איך אנחנו נתפשים כתיירים. כמו שנכתב כאן- מי שלא רוצה לשלם טיפים, שלא ישתמש בשירותים הללו. גם לי קשה להאמין שסך הטיפים היה מגיע ל-1000 דולר, אלא אם אתה רגיל שמשרתים אותך ממש בכל דבר קטן.
-
כדאי להזמין מגולן לפחות שבוע לפני כי לקח כמה ימים עד שהסים שלהם הגיע בדואר. כמובן שעל מנת למנוע תקלות עדיף גם לפני. החיוב אכן מתחיל רק מרגע הפעלת הסים.
-
1000 דולר מתוך 15000 זה ממש לא חלק זניח. מתוך 15 מיליון אולי. לא מתוך 15000. רק אני אזכיר לאנשים שמדובר בקרוב ל4000 שקל ואני בטוח שיש כאן הרבה ממשאירי הטיפים ש4000 שקל זה חלק מאוד נכבד מהמשכורת שלהם שבהם הם משתמשים על מנת לפרנס את המשפחה שלהם.
ואני לא השתמשתי בכל השירותים שתיארתי אלא רק הבאתי דוגמאות לטירוף הטיפים שלהם שם. מה לעשות שבמסעדה אין לי אפילו זכות לבחור אם להשתמש בשירותי המלצרים או לא. אם אתם אנשים שלא מבינים שמטרת המנהג הוא לנצל אתכם ולהוציא מכם כסף אז בבקשה - אני דווקא מקווה שתשאיר הרבה טיפים ויהיה לכם פחות כסף לטיול שלכם. כשאני אהיה המעסיק שלהם אני אשלם להם ועד אז אני אלך לעוד הצגות/אטרקציות/קניות.
-
ירח דבש זה אומר שאתם מיד אחרי חתונה? בחתונה שלכם האורחים הביאו צ’קים?
או שבישראל המצב עם מתנות חתונה הוא קטסטרופה ולכן העצה שלך היא שפשוט אל תביאו מתנות חתונה. עם כל הכבוד למנהג שמטרתו היא פשוט להוציא מכם כסף, נראה לי שיש לכם דברים הרבה יותר טובים לעשות איתו מאשר לתת אותו לזוג שרק התחתן ושבכל מקרה יעביר את זה לנותני השירות שלו.
ברצינות – כמעט בכל מקום יש לך בחירה עם להשתמש בשירות או לא
אפשר לאכול במסעדות שירות עצמי ואז לא צריך להשאיר טיפ (זה מה שאני נוהג לעשות, אבל מסיבות אחרות)
אפשר להחנות את הרכב לבד ואז לא צריך טיפ למי שמחנה
אפשר לסחוב את המזוודות לבד לכל מקום ואז לא צריך טיפ לשוער סבל וכו’
אפשר לנסוע בתחבורה ציבורית ואז לא צריך טיפ לנהג
אפשר לישון במקום שאין בו שירותי חדרנית (כמו דירת נופש או airbnb ) ואז לא צריך להשאיר טיפ לחדרנית
זה לא שאי אפשר להמנע מהמצבים האלה. אתם פשוט בחרתם כן להגיע למצבים האלה ולא להשאיר את הטיפ. זו בחירה שלכם, והיא חוקית לחלוטין. אבל בעיניי היא לא לגיטימית. יש הבדל בין מצב שבו לא ידעתם על המנהג המקומי והטעות הייתה בתום לב (ותיקנתם אותה בהמשך הטיול) לבין התעלמות מודעת מהזכויות של נותני השירות.
בעיניי הקטע עם הטיפים מאד מתחבר לקטע של הנהיגה ש"הפתיע" אתכם – אתם לא הטמעתם את העובדה שבמדינות אחרות יש מנהגים אחרים.
לפני כל נסיעה חשוב להתעדכן במנהגי המקום – אלו שכתובים בספר החוקים ואלה שהם רק מנהגים. הדוגמא המפורסמת היא המסטיק בסינגפור. אבל זה גם שעות המנוחה והפתיחה בכל מיני מקומות (ידעתם שבהרבה מקומות באירופה מסעדות סגורות בין 2 ל-6?, ומוזיאונים סגורים ביום שני?), רחובות שאסור לנסוע בהם אם לא מקומיים, או שצריך לשלם אגרת גודש, כבישי אגרה, חוקים לגבי שתיית אלכוהול (בכלל ובפומבי בפרט) ועוד ועוד ועוד. לרוב זה כתוב בספר של מדריך הטיולים בעמודים הראשונים.
חבל לי שמתוך הסיכום שלך (שחלקו מעניין וחשוב) הנושא שאני זוכר זה רק את נושא הטיפים
-
ההקבלה לחתונה בכלל לא נכונה.. בחתונה אתה בא לשמח או פשוט להיות עם חבר/משפחה. לא מדובר במישהו שנותן לך שירות ולא מדובר במישהו שכבר מקבל משכורת על זה שהוא אירגן את החתונה. בחתונות בלי קשר גם המצב הוא קטסטרופה אך זה בגלל כל בעלי העסקים ששומעים חתונה ומעלים מחירים במאות אחוזים. אותה גישה של בעלי עסקים שחושבים שהלקוח צריך לשלם לעובד שלהם את המשכורת במקומם.
חוץ מהקטע של מסעדות בהגשה עצמית ומקומות בלי חדרנית, כל מה שתיארת עשיתי. אתה רק שוכח שאתה משלם על כל השירותים האלה כבר בחשבון שלך. אם אתה מוסיף טיפ זה כבר ענין שלך אם זה מה שגורם לך להרגיש טוב.
ובקשר לכל המנהגים שציינת, אתה גם עדיין לא מבין את ההבדל בין מנהג שנועד לתת כבוד לאנשים ודרך החיים שלהם, לבין מנהג שמטרתו היא רק לנצל אותך ולקחת לך כסף. זה מנהג שאין לו לגיטימציה כשזו מטרתו ולכן מה שאתה אמרת, אני חושב בדיוק ההפך שכן להשאיר טיפ זה חוקי אך לא לגיטימי.
-
אתה צודק – בחתונה אני בא לשמח. האם אני משמח בזה שאני בא ונותן חיבוק ונשיקה (ואומר אחרי שהייתה חתונה מעלפת)? או שאני משמח ע”י זה שאני מביא צ’ק?
לי באופן אישי נמאס מנושא הצ’קים בחתונות. אני לא חושב שתפקידי "לכסות את מחיר המנה". מראש אני לא חושב שזה התפקיד שלי, וודאי שלא בגלל שלא אני בחרתי את מחיר המנה. אם אתה בחרת לשים דוכן מגנטים, יונים פורחות או כל דבר אחר - אל תצפה ממני לשלם.
אבל עובדתית החתן והכלה כן מצפים ממני לשלם, ואם אני לא אתן את הצ’ק המתאים הם יעלבו, יכעסו, וישארו עם בור תקציבי.
אז היות ואני מודע למצב אני בוחר אם להגיע או לא להגיע לחתונה. איפה שאני באמת לא קרוב לזוג (ילדים של חברים לעבודה) אני לא מגיע. איפה שאני קרוב יותר (למשל חברים לעבודה) אני כן מגיע אבל בלי אשתי. ורק איפה שממש קרובים באים בהרכב מלא יותר ומשלמים (כן משלמים) בהתאם. אני בטוח שלא המצאתי את הגלגל כרגע ורבים אחרים נוהגים כמוני.
כמו שכשאתה עושה חתונה ואתה בונה טבלת אקסל עם תקציב מניח שחלק מההכנסות יגיעו מאבא ואמא אבל גם מניח שאורח מסויים יתן צ’ק בגודל מסויים, ואם הוא נותן פחות אתה מתאכזב ונשאר עם חור בתקציב, אז גם המלצר, שירות חניה או נהג שאטל בונה לעצמו אקסל עם תקציב שבועי ומניח שחלק מההכנסה תגיע מהמעסיק, אבל גם שכל אורח/סועד יתן טיפ בגודל מסיים, ואם האורח נותן פחות המלצר מתאכז ומשאר עם בור תקציבי.
ובלי קשר לכל זה – אתה מדבר על 1000 דולר טיפים ל-35 יום שזה בקירוב 30 דולר ליום. אתה כותב שהיית “אמור” (אמור זו פרשנות שלי) לתת טיפ רק לחדרנית ולמלצרים. טיפ לחדרנית בחדר רגיל במלון זה 1-3 דולר. כלומר אתה תמחרת טיפים למלצרים של 25 דולר ליום ויותר?
-
-
אתה צודק בקשר לחתונה, אך כמו שרשמתי - למארגני חתונה אין מי שנותן להם משכורת על ארגון החתונה לעומת נותני שירות שעל העבודה כן מקבלים משכורת. גם הבור התקציבי לא רלוונטי מכיון שזו עבודה שהם בחרו בידיעה שטיפים זה משהו שהוא לא לגיטימי להשאיר.
תימחרתי לפי מה שהיה צריך לשלם עבור כל השירותים הנ"ל ולא רק אלה השתמשתי בפועל מכיון שטיפים זו גם סיבה שלא השתמשתי בשירותים האלה.
-
בנוגע לסים של גולן – זה סים עם מספר אמריקאי? ומה זה כולל? חבילת גלישה, שיחות לארץ, שיחות בתוך ארה”ב?
-
מספר ישראלי, חבילת גלישה עד 6 ג’יגה, שיחות לארץ בחינם, שיחות בתוך ארה”ב בתוספת תשלום.
-
שיחות בארה"ב בהמון תשלוםלדעתי הפתרון של גולן מעולה למי שצריך תקשורת עם ישראל וגלישה.
אבל השיחות לארה”C כשנמצאים ברה”ב עולות המון.
במקרה כזה כדאי פתרון אחר, SIM מקומ, דרך skype וכו’
-
איך אתה ממליץ לרכוש סים מקומי?
אני וחברה טסות לתקופה של חודש וקצת, וכן חשוב לי שיהיה לנו אופציה להתקשר אחת לשנייה במקרה של פיצול או להתקשר למקומות בתוך ארה”ב.
יש משהו שמשלב גם גלישה, גם שיחות לארץ וגם שיחות בתוך ארה”ב? או שזה too much to ask for?