חרמון - מתי ייפתח לגלישה?
-
לפי התחזית שלג כבד ביום שלישי
-
הצפי לכל השבוע הקרוב לרכבל עליון עומד על חצי מטר בערך.
לתחתון קצת פחות, אבל הסיכוי קיים, וייתכן שכבר בשבוע הבא ייפתח.
-
הייתי אתמול בחרמוןכמי שכפאו שד.
הייתי בסיור מסלולי טיולים באמצבע הגליל, וכשהיינו בקלעת נמרוד מישהו אמר שהוא רוצה לראות פעם ראשונה שלג בחרמון. נכנעתי ללחץ הקבוצתי (לא שהיתה לי ברירה – הייתי “טרמפיסט” במכונית) ועלינו לחרמון.
מה אגיד לכם, נראה יפה כמו ברלין ביוני 1945; או חאלב בדצמבר 2016.
-
מצטער .... הוא מעולם לא נפתח לגלישה....זה מסלול באולינג......ועוד פעם חוזרים הפראיירים שמוכרים להם:
- מסלול וחצי קרחי (במזל)
- מעליות בנות 30-50 שנה
- ציוד השכרה ליום שיוצר במאה שעברה
- מסלול מלא אדיוטים שמנסים להתנגש בך
והכל במחירי “בית מרקחת”
-
תמיד שואלים אותי בחו"ל אם יש סקי בישראל. ממממ....תשובה מעניינת. אני אומרת שאני לא גולשת בארץ כי בישראל יש רבים שעולים על המסלול בלי לדעת לגלוש, לצערי הרב. עדיין זכור לי מדריך הסנובורד מהסקימולטור שסיפר לי שעלה עד למעלה, ונכנס בו גולש שחשב שזה יהיה נחמד לשכור ציוד ולגלוש בלי לקחת אפילו שיעור אחד. המדריך שבר את הרגל ב 3 מקומות.
וזאת בנוסף לאיכות השלג הגרועה.
לגבי המחיר- יש לנו במשפחה הנחת מורים… זה הרבה יותר זול כך.
ועדיין….
ו-מ’- איך נפלו פולנים.
-
זה לא שלג זה לבנה...אני אשמח אם כף רגלי לא תדרך בחרמון לעולם.
לא שווה את הזמן והכסף. זה סקי ברמה הכי נמוכה שיש – שלג חרא, חרא טיפול במסלולים, רעש איום מהגולשים לעומת השקט של אוסטריה, באולינג בסוף המסלול כשמגיעים לאזור המתלמדים (אבל לא רק) האמת שזאת חוויה (אנתרופולוגית) לעמוד בסוף המסלול ולראות את ההתנגשויות. מה עוד..רכבלים מאוד מיושנים שלוקח להם בין 15 ל 20 להביא אותך לראש ההר, אשר מנו בשתי דקות כבר נמצאים למטה. בדרך כלל יש תורים לרכבלים, תור משולש למי שלא מכיר כאשר הקודקוד נמצא ליד העליה לרכבל והמשולש מתרחב ככל שהולכים אחורה מאנשים שנדחפים מהצד.
שירותים מגעילים עם תורים אנסופיים, מסעדות שמוכרות חרא במחירים מופקעים (אני אישית קונה פיתה דרוזית או שתיים לפני הכניסה ולוקח את אותה הכמות ביציאה).
הסיכוי היחידי לקבל תנאי שלג טובים הוא מייד לאחר הסופה, אבבל אז מסתכנים בערפל ובכך שלא כל המעליות יהיו פתוחות מיד (לוקח להם כמה שעות לעשות את זה)
-
לא נפלתי. אני מוחה נמרצות.לא היתה לי כוונה להגיע למקום הזה. יצאתי מהבית עם כוונות טובות לסיור הכנה לטיול פסח של הצופים. מישהו החליט שהוא רוצה לראות שלג ואני נגררתי בעל-כורחי לדרעק הזה שקורא לעצמו “אתר”.
-
לחרמון אני הולך רק אחרי החופשה הגדולה של החורף, לא לוקח סיכונים עם כל הקמיקזות שם...
-
לא מסכים עם הציניקנים. החרמון אתר פיצפון אבל מאוד נחמד למי שרוצה ללכת ליום גלישה קצר ליד הבית בלי צורך בטיסה.
המפתח לחרמון הוא להגיע מיד אחרי שיש את הסופה השנתית ולא להתקרב לאתר בשישי-שבת כי אז הוא עמוס מידי.
בכל שנה יש לפחות סופה אחת שמורידה דאמפ רציני של כמה מטרים וכדאי להגיע ביום השני שהאתר נפתח אחריה, לא ביום הראשון אחרי הסופה, כי אז לא כל המסלולים פתוחים ולא אחרי יותר משלושה ימים, כי אז כבר יש קרח וירידה בתנאים.
אם תגיעו יומיים-שלושה אחרי הסופה (לא בסופ"ש) תהנו משלג פאודר חלומי ומאוף פיסט מעולה ומאתגר שיורד למטה מהטי בר של השיאון לכיוון הרכבל של השיאון.
אני גם לא חושב שהתורים לרכבלים בחרמון יותר ארוכים ממקומות אחרים או שיש בחרמון בצורה משמעותית יותר גולשים לא מנוסים במסלולים הרגילים מאשר במקומות אחרים, כי כמעט אין בארץ גולשים שגולשים רק בחרמון וכמעט כל מי שמתעסק בספורט הזה בארץ למד והיה בחו”ל.
הבעיה העיקרית היא שכל המסלולים מתנקזים לאותו המקום.
אבל אם תבואו באמצע השבוע רוב הסיכויים שהאתר יהיה ריק וזה לא ממש ישנה לכם. אם תבואו במוצ”ש-כולל חמישי אז תוכלו להאשים רק את עצמכם..
הבעיה הכי רצינית בחרמון לדעתי היא שהוא אסון ביטחוני שמחכה להתרחש, כקילומטר צפונה יושב בלבנון החיזבאללה, וקצת מזרחה נמצאים המורדים הסורים והשלוחה הסורית של החיזבאללה ומשמרות המהפיכה האירנים וגם כל האירגונים הדרוזים שעכשיו עלו לכותרות שסמיר קונטר ניסה לארגן. לדעתי זה רק עניין של זמן עד שריכוז של אלפי ישראלים בשטח שהם מחשיבים כסורי כבוש יתפוס את תשומת הלב שלהם.
-
לאחר "כוויה" כואבת בחרמון, אי שם באמצע שנות התשעים הגעתי לתובנה..ששום דבר לא מצדיק נסיעה לגלוש שם.
בפעם הזו (האחרונה מבחינתי), הנסיעה בת שלוש השעות הייתה סטנדרטית למדי, למרות שזה היה ביום שני. חיכיתי כשעתיים וחצי בפקק המשתרך לאתר ורק ב-10 נכנסתי. בתור לציוד נאלצתי לחכות שעתיים! ולסקיפס עוד כחצי שעה. כך שב-12:30 לערך הייתי על המגלשיים בדרך לרכבל. שם המתנתי עוד חצי שעה ושוב אחרי דקות ספורות של גלישה, חצי שעה נוספת באותו רכבל. טוב אולי בשיאון המצב טוב יותר, חשבתי לעצמי. כשהגעתי לרכבל שיאון הבנתי סופסוף את משמעות שמו, שיא כל הזמנים בהמתנה למעלית סקי. 45 דקות! עדר של אנשים ממש כמו הגנו בסרנגטי. התגעגעתי לימים שלפני הרכבל. שהיה מגיע האוטובוס ומחזיר אותנו לפתח האתר.
בהחלטה מושכלת ברחתי מהאתר עוד לפני שייוצר העומס ביציאה מהאתר ובדרך למרכז.
אין שום הצדקה לסוע לאתר כשלוש שעות לכיוון, להמתין לרכבל זמן ארוך כל כך על מנת לגלוש על קרח בבוקר ועיסה מימית אחה”צ, במשך דקות ספורות עם עומס אדיר של גולשים על המדרון. זה ממש כמו לנסות לשחות בבריכה ציבורית בשבת בצהריים באוגוסט.
-
חרמוןאני תמיד מגיע באמצע השבוע ולוקח את הסקי פס והציוד בנווה אטיב ומהנסיון שלי שהייתי ברוב העונות מאז 2003, אם מגיעים לפני 7 למג’דל אין תור יותר מידי ארוך בכניסה ואני מנצל את התור שיש בשביל לאכול בקלאווה ופיתות עם לבנה ולשתות קפה.
גם נדיר שבאמצע השבוע יש תורים של יותר מ 10 דקות גג לכל הרכבלים ואין עומס משמעותי במסלולים למעט האזור בסיום של המסלול המרכזי.
בכל האתרים שהייתי באירופה לא היו תורים יותר קצרים לרכבלים.
מה שהכי מעצבן אותי זה שצריך לשלם גם על הכניסה לאתר ושזה לא כלול בסקי פס, זה סתם בזבוז זמן עבור מי שכבר קנה סקי פס וגם לא ברור מדוע אם כבר עוצרים אי אפשר לשלם על הכל בקופה הראשונה שגובה את הכרטיס כניסה מהרכבים במקום לעבור דרך כמה קופות.
שפשוט יעשו שניתן יהיה לשלם על הכל (סקי פס, כניסה, השכרה) דרך האינטרנט ולהדפיס את הכרטיס בבית, אם ניתן לעלות על טיסות עם כרטיסים שמדפיסים בבית, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בחרמון, זה יחסוך הרבה תורים מיותרים.
-
לא יודע לאיפה ומתי היית באירופה.בשנים האחרונות כשמתאפשר לי, אני נוסע בסוף ינואר. התור הארוך ביותר, כ-5 דקות. אבל את איכות הגלישה לאחר מכן אי אפשר להשוות.
-
לא ממש מסכים איתך לגבי השלג הטוב לאחר סופה. אני אסביר.
בדרך כלל בעת סופה הטמפרטורה יורדת למתחת לאפס (לפעמים אפילו רק בלילה וביום הטמפרטורה עולה מעל) . כך שביום שלאחר הסופה ועל אחת כמה וכמה שני ימים שלאחר הסופה, הטמפרטורה עולה מעל האפס ואז כל השלג מתחרבש.
אני הייתי נוהג לבוא ממש יום לאחר הסופה וב 90% מהמקרים השלג כבר היה רטוב בגלל שהיה מעל לאפס. כך שלאחר סופה אמנם יש הרבה שלג, אבל הוא כבר נהיה דרעק.
גם לגבי העומס באמצע שבוע הנתון לא מדוייק בכלל. אני מבחין בין כמה תקופות – בתחילת העונה כשהחרמון רק פותח אז כל זמן שהוא פתוח, גם באמצע שבוע הוא עמוס מאוד מאוד.
המקרים היחידים שבהם האתר לא היה עמוס הוא במידה והייתה עונת שלג ארוכה בחרמון ואז בשלהי העונה באים פחות אנשים ונהיה ריק. אך אם העונה קצרה ובדרך כלל היא כך, החרמון עמוס לעייפה.
וגם לא בכל שנה יש סופה שמורידה כמה מטרים. היו שנים שהחרמון נפתח לשבוע או שבועיים ואפילו זכור לי שנה בה הוא לא נפתח בכלל לגלישה.
איך בכלל אפשר להשוות את התורים בחרמון לתורים באירופה. מעולם לא נתקלתי בתורים ארוכים כמו בחרמון. אולי פעם בפנקן היה תור והוא גם היה זז מהר ובלי דחיפות. בשבוע שעבר עליתי על הגונדולות החדשות ואני יכול לומר בבטחון שתורים כאלו לא יחזרו. ובכלל אתרי סקי משתדרגים באופן תדיר.
אני יכול לומר לצילרטל נוספו הרבה מסלולים מאז שגלשתי שם ב2010.
בחרמון, הכל הולך אחורה.
בשיאון אכן יש אופיסט נחמד מאוד, אך הוא נגמר מהר, והרבה פעמים יש תור ברכבל שמעלה בחזרה. ועוד משהו, כדי להגיע אליו צריך לקחת טי בר, תענוג מפוקפק לגולשי סנובורד.
-
פעם אחרונה שגלשתי בחרמון היה לפני כ 8 שנים ואיני מצטער.עוברת בי חלחלה בהיזכרי בתור בבקר והעקיפות והתחרות מי יהיה ראשון.והכי הפריע לי הצורך לשמור על הציוד הפרטי והבדיקות בסוף (האם הציוד שלי ולא גנוב).כמו כן התיק שנישאר על השלג בצד ליד המעלית.לא בשבילי וחבל.
-
לכל המעוניין – מחר החרמון נפתח לגלישה.
חנוכה וזה, בהצלחה.
-
צפי למליון אנשים?
-
חברים, ניתן להשמיץ או להלל את חווית הסקי בחרמון אבל על עובדה אחת לא יכולה להיות מחלוקת.
כיום יש יותר שלג בחרמון ברכבל העליון והתחתון מאשר בסנט אנטון!!!
העולם משתגע וטראמפ הוא לא הוכחה היחידה.
חג שמח וגלישה מהנה לכולם
-
במקרה הזה עדיף איכות על כמות.עדיף 40 ס”מ שלג שלא עבר התכה, או שלג מלאכותי, מאשר שני מטר שלג שהפשיר במהלך היום וקפא בלילה.
-
מסכים. גלשתי במאירהופן על 30 ס”מ שלג וזה היה הרבה יותר טוב ממטר בחרמון.
זה לא משנה מה גובה השלג (בהנחה שיש תנאי גלישה) מה שמשנה זאת האיכות.
דוגמא נוספת, גלשתי ביוני בהינטרטוקס על כמויות עצומות של שלג. משהו כמו 3 מטר גובה, אבל השלג היה חרא וזאת הייתה חוויה לא טובה.
-
בפראפראזה על בורט - האתר מספר 4 בעולםבמספר האנשים שגולשים על שקיות פלסטיק
גם באתר שימבולק בקזחסטן יורד שלג כבד.
