נפאל שלנו
-
לכל חברי הפורום שלום
לפני חדשיים (באוקטובר) היינו שלושה שבועות וחצי בנפאל. וכמובן הבטחנו לעצמנו לכתוב חוויות ותודות ברגע שנחזור. אבל….. צללנו לעבודה והימים ברחו.
אתחיל בתודות: לאיתי, לדרור לענבר, לכל מי שעודד דחף וענה לשאלות המנדנדות. בלעדיכם לא היינו מגיעים לנפאל ומפסידים את חווית חיינו
התאהבנו בנפאל: בנוף, בכפרים באנשים (איזה פורטר מקסים היה לנו),ושוב בנוף. היה קשה, הרבה הרפתקאות לא צפויות אבל הסה”כ היה מדהים.
אתחיל מהסוף: בחרנו בסובב אנאפורנה.( מקסים ומומלץ בחום. במיוחד הקטעים שהלכנו בדרך הישנה) הלכנו מאד לאט, שמרנו על כל כללי הגובה, לקחנו כדורים עפ”י הוראות הרופאה שלנו ובכל זאת- בבייס קמפ (יום לפני הפאס) הופיעו אצלי סימני מחלת גבהים קשה. (זה התחיל בכאב ראש כמו של כולם , והמשיך בשיעול נוראי , חוסר יכולת ללכת יציבה , (מפחיד) ואפילו קטעים שלא הבנתי מה אמרו לי (מפחיד מאד)
אני הדוגמא שזהיכול לקרות גם אם שומרים על הכללים….
רופא שהיה בביס קמפ אמר שאני חייבת להתפנות. ו... מסוק פינה אותנו יחד עם עוד מטיילת ישראלית לביה”ח למטיילים בקטמנדו.
כמובן שהצטערנו, אבל בגילנו לא מסתכנים בשביל תמונה על הפאס.
מחלת הגבהים כמובן עברה מיד. השיעול נמשך עוד שבועיים…
אוסיף תמונות, ואספר על הדרך המקסימה בהמשך
נעה
-
ברוכים השבים!היי נעה,
שמח שנהניתם בנפאל למרות מחלת הגבהים.
וטוב עשית שבחרת להפסיק את הטרק ולחזור לקטמנדו.
מחכה לשמוע את המשך החוויות.
-
רק כמה מילים, כי חשוב להבהיר:זהירות לא מונעת מחלת גבהים, גם הכדורים לא (ולכן אישית לא טרחתי לקחת אותם והעדפתי זהירות יתר על פניהם). הם רק מפחיתים את הסיכויים ללקות במחלת גבהים, ועדיין רבים – כולל אני – נתחיל לפתח סימנים של המחלה.
לכן הכי חשוב זה מודעות והתנהגות נכונה כשהתסמינים מופיעים: לעצור מיד את העלייה בגובה, לנוח, ואם תוך כמה שעות אין שיפור לרדת מיד בגובה, עם ליווי (בגלל הטשטוש וחוסר היציבות, וכבר היו אסונות של מי שירד לבד ונפל לתהום). שום טרק לא שווה אובדן חיים.
אנחנו תכננו מסלול מאוד זהיר בטרק שלנו בנפאל (לא אותו טרק), עם ימי מנוחה ולינה בגובה נמוך יותר בימים של החלקים הגבוהים ביותר, ואכן התסמינים שהתפתחו אצלנו היו ראשוניים בלבד (כאבי ראש חזקים וטשטוש), ובגלל הירידה בגובה מיד אחרי הם עברו תוך שעתיים-שלוש גג מעצמם.
מעציב לראות כל שנה אסונות בנפש בגלל חוסר מודעות או זלזול בתסמינים. זו לא מחלה לזלזל בה.
טוב שחזרתם בשלום ושהחוויה למרות הכל היתה מוצלחת. תודה על השיתוף!
-
הי נועה
מצטער לשמוע על מחלת הגבהים ושמח שהייתה לכם חוויה מצויינת למרות הכל.
בהחלט פעלת נכון כשירדת…..!
גם לי היה הפעם שיעול שנמשך יותר מחודש אבל חבר שלי מינגמה מנמצ’ה באזר אמר לי שזה “שיעול קומבו” ולא ידעתי שיש גם באנאפורנה
.אשמח לשמוע על הטרק שלכם ואני גם מאוד מתעניין ב”פרופיל העליה” שלכם לגובה.
-
נעה ברוכה השבה! איזה כיף שהיתה לכם חוויה מוצלחת למרות הקושי. אל תצטערי לרגע על שלא הגעת לפאס, אין סוף למקומות שאנחנו מפסידים... זה באמת חסר חשיבות. החוויה הכללית היא החשובה והיא מגיעה מכל מיני כיוונים, נאספת בכל מיני רגעים, לאו דווקא נובעת מהגעה לנק x או y.
הכי חשוב שנהגת באחריות ובהגיון וכך זכית באפשרות ל"פעם הבאה" - שווה יותר מפס זה או אחר!
תודה ששבת לספר לנו.
-
שלום לכולם
אחרי שספרתי על הסוף- אתחיל לתאר את הטרק שלנו מהתחלה. התמונות יגיעו כשהאיש הטכני יחזור הביתה ויעזור לי להעלות אותן.
התחלנו את ההליכה בסיאנג. לסיאנג הגענו ב”ג’יפ מקומי”: 19 אנשים בג’יפ שמיועד ל5 +מטען מאחורה. שעור ראשון ב”ככה זה פה”. הגענו לגסט האוז אחרי שהחשיך, וכמובן שירד גשם…. סונאם (הפורטר הכל יכול) הוכיח פעם ראשונה את יכולותיו המופלאות. מאי שם צץ לנו חדר עם מקלחת חמה ושירותים (בינתיים מערביים) צמודים. בחדר האוכל הוא חיכה לנו עם התפריט של ארוחת הערב וארוחת הבוקר והודיע מתי אוכלים מחר ומתי מתחילים ללכת.התחלנו להפנים שזכינו בפורטר שהוא גם “נאני” וגם בוס. אפשר לשחרר…
אחרי האוכל החלטנו שמחר הולכים עד Tal כשלפי התכניות לפחות- יום לא ארוך.
אבל מהר מאד למדנו שהקצב שלנו (שלי...)שונה:
קמנו ליום בהיר. חם ולח. השארית היחידה מהגשם היו כמובן העלוקות (אני זכיתי בשתיים. ניר באחת). כיוון שהיינו מוכנים , לא נבהלנו. רק חבל על הגרביים שהיו ספוגותך דם.
הדרך הייתה יפה כבר בגובה הזה. הכל ירוק, הנהר מלווה אותנו לאורך הדרך. ו...עליה לאורך כל הדרך בחום ובלחות.בchamge עצרנו לארוחת צהריים.בדיון קצר החלטנו שהיום הראשון תמיד קשה ואפשר לנוח. לTal נגיע מחר.
המשך יבוא
נעה
-
היי נועם כייף לשמוע שנהנת מנפאל למרות שבסוף חטפת מחלת גבהים .אין ספק נפאל מדהימה ומיוחדת .טוב שידעת לסיים את הטרק בזמן אני חושבת שמזל שאנחנו אנשים בוגרים ויודעים לקחת אחריות יותר מהצעירים .האמת שחשבתי שסמני מחלת הגבהים יופיעו עוד קודם לפני העליה הסופית לגובה והופתעתי שזה תקף אותך בסוף ללא התראה קודמת .מחכה לתמונות .
-
נועה
את כותבת מקסים……..
-
ברור שהיו סימנים כבר קודם לכן, אבל זיהיתי אותם רק בדיעבד כשהחמירו
-
תודה! מאד נהנית לכתוב ולהזכר...
-
את היום השני הלכנו על הדרך הישנה. (כך החליט סונאם) הרבה מדרגות וסלעים, אבל דרך יפה.
אני מצרפת קצת תמונות מהימים הראשונים, כשעוד ירוק ונמוך יחסית.
אם תסבירו לי איך מעלים תמונות מאונכות כך שלא יצאו הפוכות, המבחר יגדל בהמשך כי משום מה אצלינו הרוב מצולם במאונך
-
היי נעה,
הסבר קצר על איך “להפוך תמונה”…
תשתמשי בתוכנה של ה- Windowes שנקראת: Microsoft Office Picture Manager – לא צריך להוריד אותה, יש אותה בכל מחשב.
יש בה כל מיני אופציות, אחת מהן היא לסובב תמונה ע”י לחיצה על אחד הכפתורים. שנמצאים למעלה בסרגל. צרפתי לך תמונה בכדי שתביני על מה אני מדבר.
בהצלחה,
-
אפשר גם לסובב כמה תמונות ביחדבסייר הקבצים מסמנים את כולן, לוחצים על הכפתור הימני של העכבר, ובוחרים ‘סובב עם כיוון השעון’ [או נגד כיוון השעון].
-
המשך הטרק שלנו בנפאל ועוד קצת תמונותהאמת- אחרי שקראתי את סיפור המתח של דרור, כמעט ויתרתי על המשך הסיפור נטול המתח שלנו. אבל- גם לאנאפורנה מגיע מקום של כבוד. אז עשינו הפסקה שח כמה ימים במדבר יהודה (מומלץ כמובן) ואני ממשיכה.
את היום השני סיימנו בtal בערב מעונן וגשום. התעוררנו ליום כחול, כשמולנו הפסגה הלבנה הראשונה בדרכנו. מכאן נתקרב אליהן, והן יצוצו: אנאפורנה 2, 3, גנגפורנה וכל השאר. מבחינתי הן היו “יו איזה יופי” ההר עם הפרצוף וכו’…
המשכנו עד Danque : חלק מהדרך על השביל הישן, וחלק על דרך הג’יפים. היום הלכנו מהר יחסית. עצרנו באמצע היום לשתות בצריף קטן, והפורטר שלנו שיחק עם הילד שם משחק שדומה לדמקה כשאנחנו נהנים. בdanque ישנו בהוסטל קטן, התוודענו לhot bucket (אהבנו) ולמטבח הנפאלי. המקום היחיד המחומם , ואפשר לשבת עם בעלי הבית שמבשלים ועם הפורטרים לשתות תה ולקשקש. מבחינתנו הערבים במקומות הקטנים היו המהנים ביותר.
למחרת, המשכנו ל chame . שוב הלכנו חלק ניכר מהדרך בשביל הישן: עלינו מדרגות רבות בתוך יער, ועוד עליה בלי מדרגות . בסוף היער הנוף נפתח פתאום, וכל המנסלאו נראה פסאום: ענק, על רקע שמיים כחולים, אין ספק שהנוף שווה את הקושי.
המשך יבוא
נעה
-
שלא תעזי לוותר.
כל אחד והחוויות שלו….…
המטבחים האלו והמרפסות המקסימות כנראה יותר מאפיינים את איזור האנאפורנה. כייף להיזכר...
-
המשך הטרקמcham המשכנו לdhkur pokari היינו אמורים להגיע ל phsang אבל לא רצינו לעלות יותר מ500 מ ליום בגבהים. שוב שילבנו בין הדרך הישנה לדרך הג’יפים. באיזור הזה כבר אין כמעט ג’יפים, אבל הדרך הישנה, שעוברת ביערות ועולה במדרגות יפה יותר (וקשה יותר) הנופים הופכים יפים יותר ויותר. ההרים מתקרבים, והערבים בערב במטבחים הכפריים ליד האש בלתי נשכחים.
מדוקאר פוקרי עלינו ל גירו. החלטנו (בעידודו של הפורטר) ללכת למנאנג דרך השביל הגבוה.סונאם אמר שזו עליה קשה, אבל החלק היפה ביותר במסלול. (לטעמו וגם לטעמנו). העליה הייתה אכן קשה מאד . שביל תלול מתפתל שלא נגמר . ספרנו 20 פיתולים ובסוף כל אחד ישבנו לנוח חסרי אוויר. פה נולד אצלינו הביטוי : “כשנגמרים הכוח והרצון הולכים על אדי כוח הרצון” ביטוי שעובד…..אמנם היינו אמורים להמשיך לכפר הבא, אבל נשברתי אחרי העליה. . וכך, מוקדם יחסית נשארנו בכפר המקסים: נוף משגע, כל ההרים פרושים מסביב, ואנחנו התיירים היחידים בכפר. כמובן ששוב לא וויתרנו על בילוי ערב עם המשפחה במטבח…
למחרת, הלכנו עד manang קטע פחות קשהאבל יופי שאין לו תיאור. יום שלם בו השמיים כחולים, וכל ההרים פרושים כמו גלויה. רק בשביל הנוף הזה היה כדאי לטפס.
אגענו למנאנג ונשארנו לנוח יומיים כולל טיול קצר. לא אהבנו את מנאנג שנראתה כמו עיר, והמקום בו ישנו, כמו מלון. לאורך כל הטרק העדפנו את הכפרים הקטנים, מיעוטי התיירים, גם אם התנאים בהם טיפה פחות טובים.
עוד מעט אסיים את הטרק ואוסיף תמונות
נעה
-
קצת תמונות. אוסיף עוד קצת בהמשך
נעה
-
סיום הטרקממנאנג המשכנו ליאק קרקא. היינו חלשים ועייפים ודיעבד- אם היינו נחים במנאנג עוד יומיים היינו מתגברים על הגובה.
בבייס קמפ היה קר, הנוף היה קסום, אבל אני בעיקר נחתי. אחרי יומיים בבייס קמפ התפננו. ועל זה כבר סיפרתי בהתחלה
זהו . סיימתי את סיפור סובב האנאפורנה שלנו. למרות שסיפרתי באריכות, נראה לי שקיצרתי. את החוויות האמיתיות הרי אי אפשר להעביר.
אז למי שלא היה- אל תוותרו. סעו להימליה. בכל גיל.
ולמי שהיה, כמונו- נראה שנגיע שוב….
נעה
-
תודה רבה!תודה רבה על השיתוף, הסיפור והתמונות היפהפיות!
כפי שאני רואה, אני מאמין שיהיה סיבוב נוסף...
-
נהדר נעה! תודה
