דיווח: שבועיים בסקיוולט
-
חזרתי ביום שישי האחרון משבועיים בסקי וולט. אני אנסה לתת פה דיווח מפורט כדי לתת בין השורות תשובות לשאלות שיישאלו בעתיד.
שימו לב שהפירוט הוא אנכרוניסטי כיוון שהחופשה לא היתה חופשה קלאסית אלא כללה בתוכה ימים עם יותר גלישה וימים עם פחות והכיוון הכללי היה ליהנות מהרגע ופחות לנצל כל רגע פנוי.
קצת עלי:
זאת חופשת הסקי השלישית שלי. הראשונה היתה בבנסקו לשבוע, השניה היתה בזולדן לשלושה ימים כשביניהם מספר ימים בחרמון. אני מאוד אוהב לארגן את החופשות שלי לבד, נהנה מהניסוי והתהייה ומוכן להרפתקאות. אני לא עושה את זה רק מטעמי חיסכון אלא בגלל שאני אוהב להתאים ברמה גבוהה את הטיול שלי מה גם שאני שומר כשרות ושבת ובמקרים רבים החבילות הקיימות עם מלון וטיסות בשבת לא מתאימות לי. לא תמצאו גם דיווחים על מסעדות כיוון שאני שוכר דירה עם מטבח ומבשל את האוכל בעצמי.
משך החופשה:
מיום ראשון ה15.1 עד יום שישי ה27.1. קניתי סקיפס לעשרה ימים מתוך ארבעה עשר. הסקיפס עלה 338 יורו בקופות.
הטיסה:
הגעתי למינכן מטיסת עבודה בטיסת אוקראין איירליינס במינכן (נפלא לרדת בטרמינל רגיל ולא בטרמינל F שכוח האל) וחזרתי בטיסת טראנסאוויה.
אני לא אפרט על הטיסה הלוך אלא על החזור, זאת לא הפעם הראשונה שאני נוסע עם טראנסאוויה וכל פעם אני מתפעל מחדש מהיכולת של חברת לואוקוסט להיות כל כך שירותית ומדוייקת. בנוסף מדיניות הכבודה הגמישה לפעמים יוצאת זולה הרבה יותר. כבר יצא לי פעמיים לחזור עם ארבעים קילו שעלו לי 25 יורו יותר מתעריף הפלוס שזול גם כך.
עוד מילה על תעריף הפלוס, בטיסות טראנסאוויה אפשר לקנות את התעריך הבסיסי שלא כולל כלום אבל בתוספת תשלום קטנה יחסית לחברות לואוקוסט אחרות אפשר לקבל חבילה שכוללת גם שינוי בחינם של הטיסה עד 14 יום לפניה והפרש התעריף, בחירת מקום וכבודה של 20 קילו. הטסה של ציוד סקי בטראנסאוויה עולה אמנם כסף אבל אני טס רק עם מגפיים ושוכר את המגלשיים באתר.
ההתניידות:
סקיוולט הוא אתר שדורש רכב כדי להתנייד בנוחות מקסימלית. אמנם הסקיבאסים נוחים מאוד ובזמנים סבירים אבל לגולש מתחיל/בינוני כמוני שלפעמים קטע הקישור באתר קצת מפחיד אותו המעבר בין האתרים הוא קצת ארוך בזמן ולהסתובב שם עם רכב היה יתרון גדול מאוד מבחינתי.
שכרתי רכב ברמת פאסאט סטיישן אוטומטית דרך אוטויורופ ישראל במחיר של 2000 שקל לתקופה כולל ביטול השתתפות עצמית. מדובר במחיר הכי זול שהיה אפשר להגיע אליו ובדקתי הרבה. בסופו של דבר קיבלתי סקודה סופרב סטיישן ברמת גימור שלא רואים בארץ (לטובה) ונהניתי מאוד מכל הבחינות (גם צריכת הדלק).
העיירה:
אני ישנתי בגואינג. מדובר בעיירה שהיא בקצה של האתר שמורכב מכמה אתרים. העיירה עצמה מאוד מנומנמת והיא מלאה בגולשי קרוסקאנטרי זקנים ועשירים כיוון שיש בעיירה הרבה מאוד שטחים שמתאימים לסוג זה של גלישה.
אין חיי לילה בגדול בעיירה (יש כמובן בעיירות ליד) אבל למי שעם רכב ורוצה לחסוך בעלויות ולמצוא דברים טובים העיירה מומלצת מאוד.
הדירה:
ישנתי בAppartment Erber (הP הכפולה במקור) אותה מצאתי דרך לשכת התיירות של האיזור www.wilderkaiser.info מילאתי באתר את פרטי החופשה וקיבלתי הצפה של מיילים מאינספור דירות באיזור. הסיבה שאני מדבר על לשכת התיירות היא כיוון שבבוקינג ואתרים דומים לא מצאתי כלום במחירים ובתנאים שכיוונתי אליהם. משיחה עם בעלי הדירה עלה שהם מעדיפים לא להשתמש בבוקינג משתי סיבות שהן אחת. הראשונה היא תיירים זרים, מסתבר שיש באוסטריה מספיק ביקוש מגרמניה ואוסטריה עצמה לדירות בערוצים מקובלים יותר והבוקינג לא שווה את עלות ההזמנה. הסיבה השניה היא הדירוג של תיירים זרים, לכל אחד יש את הסטנדרטים שלו ולפעמים על עמלת הניקיון הסופי או על כך שאין סבון באמבטיה אנשים נותנים דירוג זוועתי ומכפישים את השם של הנכס. המציאות היא שיש קריטריונים מאוד מקומיים לדירות ויש להם מספיק ביקוש כדי להסתפק באנשים מקומיים בהזמנות. לסיכום, נסו להזמין באמצעים מקומיים. לגבי הדירה עצמה היא היתה מאוד יפה וכללה מטבח מאוד מאובזר. שילמתי סה״כ 572 יורו לדירת חדר אחד לכל התקופה. דירה עם נוף להרים מחלון גדול ומרפסת. התיידדתי מאוד עם בעלי המקום (בכל זאת שבועיים) והיתה לי שם חוויה מעולה!
האוכל:
אני מתאר בשורות הבאות חוויה מפרספקטיבה של שומרי כשרות. מי שזה לא מעניין אותו מוזמן לדלג לפיסקה הבאה.
כשאני בחו״ל אני מאוד נהנה לקנות מוצרים מקומיים ולבשל לעצמי ארוחות בדירה אותה אני שוכר. בגדול, בדרך כלל התפריט שלי צמחוני מאוד וכולל גם דגים אבל במקרה של השהות הארוכה הנוכחית סחבתי איתי מהארץ מספר סטייקים ונקניקיות. הצידנית הרכה החזיקה קפואה את כל הטיסה לקייב ואת הטיסה מקייב למינכן והדברים נשארו קפואים לכל אורך הדרך. מבחינת סופרמרקטים באוסטריה יש את הרשתות האירופאיות המוכרות (billa וlidl) והרשתות המקומיות (spar, merkur, mpreis) אני אישית הכי מתחבר לקניות בmpreis, המדובר בסופרמרקטים עם דגש על מוצרים טריים וניקיון ובצורה אבסורדית המחירים שם יצאו הכי זולים תמיד. אחריה באה billa שקנתה אותי. הרשת שמדורגת אצלי הכי נמוך היא merkur ששם אמנם יש מבחר מאוד גדול של מוצרים מיובאים ובין לאומיים אבל המחיר תמיד יקר וההרגשה קצת מנותקת. בחופשת הסקי אני אוכל בדרך כלל ארוחת בוקר מאוד טובה (שתי ביצים בצורות עשיה שונות עם ירקות וקצת פחמימה). ארוחת צהריים על ההר של חטיף קליפבר ובקבוק גטורייד או דומה. וארוחת ערב מלאה. דוגמאות לארוחות ערב כשרות עם מוצרים קנויים בחו״ל בלבד הן: פסטה ברוטב שמנת פטריות עם סלמון, תבשיל קארי אדום עם קוביות טופו, חצילים ועגבניות שרי, ריזוטו בטטה, דג פורל שלם ממולא ואפוי בתנור ועוד... (אני יעלה עוד לפי דרישה
). לסיכום, לא נשארתי רעב ואף מעבר לכך.רמת הגלישה שלי:
הגעתי לאתר לאחר סה״כ 10 ימי סקי. שמתוכם חמישה עם הדרכה פרטית. ידעתי כבר לקחת סיבובים בפרלל אבל עוד לא הכרתי את שמות הטכניקות המקובלות ולא העזתי לעלות על מסלולים אדומים. בנוסף נפילה מאוד כואבת בזולדן גרמה לי לפחד מאוד ממסלולים צרים אפילו הם כחולים. במהלך החופשה לקחתי מספר ימי הדרכה פרטית שגרמו לי להתקדמות שאי אפשר לתאר (פירוט בהמשך) בסוף החופשה אני במצב שאני מבין שפניות קצרות הם הסגנון המועדף עלי, יודע בדיוק במה אני צריך להשתפר כדי להעלות את רמת הגלישה שלי (משחק עם פלג גוף עליון וידיים) ומרגיש הרבה יותר ביטחון על המדרונות.
האתר:
סקיוולט הוא אתר גדול מאוד שכולל תחתיו מספר איזורי גלישה קטנים. מקובל שהאתר מתאים למתחילים אך הגישה שלי לעובדה הזאת היא אמביליוונטית. מצד אחד מדובר באתר מלא במסלולים כחולים מלאי שמש, רחבים ומדהימים לתרגול גלישה נכונה למתחילים גמורים אבל מצד שני מדובר באתר שמורכב מאתרים קטנים שקטעי הקישור שלהם לרוב לא מתאים למתחילים בשבוע השני/שלישי שלהם וצריך קצת להבין באיך בנויים אתרי סקי כדי לנצל את האתר בצורה טובה. לכן חשוב לדעתי לעשות הרבה עבודות בית לניצול האתר בצורה נכונה לפני שנוסעים. האתר כולל מספר איזורי גלישה. אלמאו/גואינג/שפאו, סול, ווסטנדורף ובריקסן אים טאלה. אני הייתי בשלושת הראשונים ולא הספקתי את האחרון. המומלץ ביותר בעיני לאנשים ברמה שלי שכבר מכירים טוב את הגלישה, מודעים ליכולות ובעיקר לבעיות שלהם ופתוחים להתקדם כל הזמן תוך כדי האטה מודעת של הגלישה עצמה (
) הוא החלק של אלמאו/שפאו. מדובר בחלק יחסית גדול מאוד שמכיל המון מסלולים מדהימים מוארים בשמש כל היום. סול הוא אתר יחסית למתקדמים יותר למרות שכאתר עצמאי הוא יותר נחמד, אנשים יותר צעירים ויותר חיי לילה ווסטנדורף הוא חלק נחמד מאוד כולל מסלולים ברמה לא גבוהה (מבחינת טכניקה) ויכול להעביר זמן נחמד מאוד לאנשים ברמה שלי. מבחינת מסלולים לשיפור טכניקה אני מאוד ממליץ על המסלולים שיורדים מהגונדולה של אלמאו. מסלול 98 הוא מסלול כחול עם שמש לאורך כל היום. מסלול לא קצר שמקנה המון טכניקה בתכנון נכון של מסלול וגלישה נכונה. מסלול 97 הוא מסלול אדום בעל שיפוע יחסית זהה לאורך כל המסלול שנותן המון בטחון בעליה על מסלולים אדומים וגלישה בתנאים שמתאימים למעבר בין מסלולים כחולים לאדומים. ככלל כל המסלולים הקצרים שיורדים מהגונדולה של אלמאו מאוד מצאו חן בעיני למעט מסלול 96 כחול שהוא קצת מיותר בעיני ולא נהנה משמש לאורך כל היום. שני מסלולים ארוכים מצאו חן בעיני. הראשון הוא מסלול 65 כחול שיורד מהגונדולה של שפאו לכיוון הכפר. מדובר במסלול ארוך מאוד, מואר ברובו, לא קשה ולא עמוס ברוב היום והיתרון שבחלקו אפשר לפנות למסלולים אדומים (או שחורים) לא ארוכים כדי ליהנות יותר. המסלול הארוך השני שנהניתי ממנו הוא המסלול הכחול שיורד מהגונדולה של סול לכפר. הוא לא רחב בכולו אבל משום מה נהניתי לעשות אותו מספר רב של פעמים. מבחינת האנשים, רובם מקומיים (הכוונה גם לגרמניים) קשה מאוד לצפות מתי יהיה עמוס ומתי לא, אבל גם בימים שהיה עומס כבד לא ראיתי מעליות עם תור יותר ארוך משלוש דקות. יש הרבה מה לעשות באתר ואנשים מנצלים זאת. לסיכום, אני חושב שעוד אחזור לשם כדי ליהנות מכל מה שעוד לא הצלחתי במהלך החופשה, אתכנן יותר את הימים כשאהיה שם.מזג אוויר:
היומיים הראשונים שלי שם היו עם סופת שלגים לא קלה. במהלכה התפורר לי הספוג של הגוגלס ונזקקתי לחדשים. לאחר מכן הגיעו שבועיים (בקירוב) של מזג אוויר שהיה בעיני מדהים! הטמפרטורות היו באיזור ה10 מתחת לאפס בלי רוחות מה שאומר שעם ביגוד מתאים לא ממש קר והשמש יצאה בלי עננים בכלל כל יום. השלג נשמר טרי בכל בוקר ואני התאהבתי בצידי בגלישה במסלולים מוארים. לאתר יש הרבה מסלולים להציע מהבחינה הזאת והיו לי ימים של הנאה צרופה מבחינת מז״א.
הדרכה:
אתחיל ואומר שמבחינתי הדרכה בחופשת סקי היא אחד מהרכיבים המנדטוריים, כמו ציוד או לינה. הסיבה היא שסקי הוא ספורט שמפעיל את כל השרירים בגוף והרבה מהם פועלים בצורה שמאוד לא טבעית לסביבה היום יומית. אני לקחתי הדרכה פרטית בשלושה מתוך ימי הגלישה שקידמו אותי מאוד. המדריך היה פטריק והוא עובד בבית ספר Skischule Stanglwirt שנותן שיעורים פרטיים בכל אתרי הסקי שבאיזור זלצבורג רבתי (סקיוולט, סקי אמדה, קיצבהיל ועוד). פטריק הוא דובר אנגלית שפת אם שזה גם מאוד חשוב ובמיוחד בהדרכה פרטית שם כל מילה היא חשובה לקידום רמת הגלישה. נהניתי מאוד מהשיעורים איתו (שעלו 140 יורו לשעתיים או 200 לארבע שעות) וסיימתי כל שיעור בהרגשה כפולה, גם שהתקדמתי וגם שיש לי דברים מאוד מוגדרים לעבוד עליהם בימים הקרובים כדי להשתפר יותר. הבעלים של בית הספר נקרא ריצ׳ארד ואפשר לקבוע איתו דרך הוואטסאפ בטלפון מספר +436763405307.
ציוד:
יש לי מהחופשה הראשונה כבר את כל הביגוד הנדרש (רשימה אפשר למצוא בחיפוש קל בגוגל) וגם מגפי סקי. הסיבה שרכשתי מגפיים היא שיש לי כף רגל לא סטנדרטית ועם מגפיים שכורות אני יוצא עם כאבים עזים וחוסר איזון גדול מאוד בין שני הרגליים. אני לא ידעתי שזה כך וזו קריאת חובה לאנשים שלא מרגישים בנוח במגפיים שכורות ללכת ולקנות מגפיים ולעשות להם התאמה. את ההתאמה שלי עשיתי אצל מרקוס הירצינגר שהוא הבעלים של רשת חנויות www.goingsport.at בעיירה גואינג שבה ישנתי. מרקוס נחשב לבוט פיטר (מתאים מגפיים) מעולה בעולם כולו. הגעתי אליו עם המגפיים שקניתי בארץ (full tilt descendant
שהם בברירת המחדל מתאימים לכף רגל רחבה ועם טריק נחמד לעזור בשריכת המגפיים והוא עבד לי עליהם בצורה שהתאימה אותם במאת האחוזים לכפות הרגליים שלי. המחיר הוא לא זול, עלה סה״כ 250 יורו מדידת המגפיים כולל מדרסים וגרביים דקות מאוד שיתאימו למדידה. אבל מדובר ב250 היורו הכי נחוצים שהיו לי בכל מהלך חיי הסקי הקצרים שלי. אני חושב שהיה לוקח לי שנים של גלישה כדי להגיע לרמה הנוכחית שלי אם הייתי ממשיך במגפיים שכורות. לגבי המגלשיים גם אותן שכרתי ממרקוס דרך אתר אינטרנט שנתן הנחה קטנה. שילמתי 125 יורו כולל ביטוח ל11 ימי שכירות. קיבלתי מגלשיים של חברת Kastle האוסטריות (חברת בוטיק מצויינת!) ששווי השוק שלהם הוא כ800 יורו (אני לא מרשה לעצמי סכומים כאלה ) ויש להם מעין טריק בראש המגלש של חורים אטומים שעוזרים לעבודה נכונה מול מוגולס ומכשולים אחרים במסלול הגלישה. נהניתי מאוד מהמגלשיים ומהמחיר.זהו, נתתי את כל הנושאים שעלו לי בראש במהלך הכתיבה. אם למישהו יש תוספת שהוא רוצה לשמוע אני אשמח לפרט יותר או לכתוב על נושא נוסף.
אמ;לק
היו לי שבועיים מדהימים בסקיוולט!
-
רק שאלה קטנה.הרכבל לפסגת ה-HOHE SAVE שודרג, או שהרכבל המיושן הדו מושבי משנת 96 עדיין שם?
האם שבועיים אינטנסיביים (כל יום גולשים) לא יותר מידי? כשיצאתי פעם לחופשת סקי בת שמונה ימי גלישה, ביומיים האחרונים כבר די נמאס לי.
-
תשובות לשתי השאלות
לגבי הרכבל להוכסלבה לדעתי לא עליתי בו כיוון שמהפסגה של סול קצת קשה למתחילים לרדת ולא ביקרתי שם בימים בהם כבר העזתי לעשות זאת
לגבי השבועיים
כמו שכתבתי מדובר בחופשה של ליהנות מהרגע, קח בחשבון שבשבת היתה לי הפסקה וגם ביום שישי גלשתי חצי יום במודע
חוץ מזה, היו ימים שהרשיתי לעצמי להישאר במיטה עד 12 וימים שבהם ניצלתי כל דקה.
לאמר שהייתי נוסע שוב כל כך ארוך? לא יודע.. אולי עדיך באמת לפצל לשניים
-
נמאס לך בגלל שאתה גולש מתקדם (מאוד). הבחור פה גולש מתחיל שכל הזמן מחפש שיפור ויש לו לאן להתקדם. בחופשות האחרונות שלי, התחיל להמאס לי כבר אחרי ארבעה חמישה ימים...
-
דיווח מצויין. גם לי יש סתם שאלה – האם המצרכים שקנית בסופרים באוסטריה נשאו תו כשרות?
גילוי נאות, איני שומר כשרות.
-
מעבר לתו הכשרות שמירת כשרות היא סט של כללים.
פירות, ירקות, דגים עם סימני כשרות, מוצרים יבשים ועוד דברים לא זקוקים לתו כשרות
מעבר לכך, בכל מדינה יש רשימת כשרות של מוצרים שאינם זקוקים לכשרות ו/או ידועים ככשרים ו/או נושאים תו. כיום שהרשימה בטלפון הסלולרי קל מאוד למצוא המון מוצרים כשרים בכל סופרמרקט
-
תודה
החכמתי
-
כמה הערות (ותשבוחות)קודם כל – יפה שאתה מארגן בעצמך חופשות (הגם שמטעמי אילוץ). הרבה אנשים שאני מכיר/פונים אלי נרתעים מארגון עצמי של חופשות סקי. בטח לא לשבועיים (אני מקנא. לא יכול להרשות לעצמי לעזוב את המשרד למשך זמן כל כך ארוך).
הקישור לדירה לא עובד.
הגרמנים/אוסטרים מכפילים את הP בדירה הרבה פעמים.
למה רכב אוטומטי? ולמה פאסאט? זה נחמד להתפנק – אבל לא קצת יותר מדי לאדם אחד?
-
תודה על הקומפלימנטים.
שלא תבין לא נכון, אני לא עושה את הארגון מאילוץ. גם אם היו מציעים לי חופשה סופר מתאימה באותו מחיר לציבור הדתי אני לא בטוח שהייתי הולך על זה. אני לא אוהב את הרגשת הקייטנה ובכללי אני אדם שמעדיף את ה׳לבד׳ שלי בתנאים מסויימים. מה גם שכמו שציינתי יש לי המון הנאה מהשוטטות וקבלת ההחלטות בנושא מהנה שכזה (חופשה).
לגבי הקישור, כאן יש קישור לדירה באתר לשכת התיירות https://www.appartements-wilder-kaiser.at/en/apartments-erbe r/ וזה קישור נוסף לדירה שאני מקווה שיעבוד (יכול להיות שבגלל שסיומת הדומיין לא סטנדרטית יש בעיה בצירוף) http://www.erber.cc/en/
אוטומטי אני שוכר מכיוון שרישיון הנהיגה שלי לא תקף לתיבת הילוכים ידנית (אחרי שעברתי שלושה מורים בניסיון כושל על ידני החלטתי שעדיף לסיים בטסט ראשון עם רישיון לאוטומט בלבד).
פאסאט זה בגלל שכאוטומט זה עלה 100 שקל לכל התקופה יותר מהרכב בדרגה הכי נמוכה. התכנון המקורי שלי היה לבקש שדרוג לSUV קטן ונוח אבל הנציג החליט ששדרוג לסופרב הוא מספיק בהחלט כך שנתקעתי עם מיני משאית לשבועיים.. בכל אופן, היה נחמד.
-
לגבי השכרת הרכבהייתי 4 ימים באותה תקופה בקיצבהיל. מתוכם יומיים גלשתי בסקיוולט וכמעט לא השארתי את המסלולים שלא עברתי בהם. עשיתי סקי ספארי אינטנסיביים מאוד.
לפי דעתי לא כל כך צריך רכב באזור סקיוולט.
להגיע ממינכן ניתן בנוחות ברכבת שמגיע לעיירות סקיוולט. רשת מעליות ורכבלים כל כך משוכללת שאפילו לא מצריכה את השימוש בסקיבס. עברתי את כל 6 אזורים של סקיוולט על המגלשים, כי אלה האזורים שמחוברים היטב על ידי מעליות.
אבל זאת דעתי, ועניין רכב זה עניין של נוחות ומאוד אינדיווידואלי.
-
אתה צודק במאה אחוז
רק, שים לב שהגבלתי את האמירה שלי לגולשים ברמה שלי.
ברמה שלך כאשר ״עשיתי סקי ספארי אינטנסיביים מאוד״ ו״עברתי את כל 6 אזורים של סקיוולט על המגלשים״ אכן אפשר להסתדר יפה מאוד בלי רכב, בטח יותר טוב מאזורים מרוחקים יחסית משדות תעופה עם טיסה ישירה.
