לאן כדאי לטוס? (פרקתי קצת..)
-
היי, טוב זה ארוך ולא ידעתי לאיזה מקום לשייך את זה, חושב שפה הכי מתאים. כתבתי כמה דברים. שאלות ותשובות לעצמי:
אז מה בעצם אני מחפש וקוצה בטיטל הגדול שלי?
טיול גדול? - אני חושב שכן.. לא יודע, אחרי 3 שנים שאתה כבול בתוך צה"ל, חייבים להתשחרר ולהתנתק. בכל זאת, טיול של פעם בחיים.
טרקים או בטן גב? - כעיקרון, אני אשמח לעשות גם וגם. מצד אחד רק טרקים ירגיש מעמסה, וגם לשכב כל היום על החוף זה בזבוז זמן. גם וגם זה שילוב טוב.
מה אני מחפש? - אני לא אדם משוחרר. אני ביישן, סגור, חושש, מפחד. אני רוצה טיול שיפתח לי את כל החושים. שיעורר אותי, שיזרוק אותי, שישנה אותי. שאדע לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי ב100%. דבר שחסר לי מאוד. אם אטוס לדוגמה לצרפת,אז אשאר אותו אדם מתון שהכל חייב להיות ישר ואין תזוזה לצדדים, וזה אני לא רוצה, בא לי לפרוץ גבולות ולעשות דברים שלא עשיתי מעולם.
פרייסטקלאס או פחות...? - בגלל שאני אדם שכן אכפת לו מהיגיינה וכן אכפת לומאיךמאראה ומה יחשבו עליו, דווקא מהמקום הזה של הסייף-זון שלי, ארצה להשתחרר. אולי דווקא הבגדים הזרוקים והשינה על החול, תגרום לי יותר להשתחרר ולהתנער מהדמות הרצינית אקרא לזה. אולי דווקא התנאים הפחות נוחים, יכניסו אותי לפרופורציות על החיים כי אני לרוב מתלונן.
ואטרקציות? מה איתן? - טוב תראו.. אני לא בליין גדול. אפשר לומר שמסיבות וריקודים זה לא המקום שלי. פחות מתחבר והמוני מידי, וגם כולם מסתכלים עליי. (פסיכולוגי..יודע..). אף פעם לא עזיתי אטרקציות משוגעות או לקחתי סיכונים, ובא לי להשתגע. לרקוד כמו מטורף (מסיבת טבע נשמע לי אחלה אופציה.כל אחד בעולמו..), לעשות באנג׳י,לשחות עם דולפינים,לראות נופים, לא יודע, להתגבר על הפחד. כמה אפשר לחשוב מכל דבר? בא לי לטרוף את העולם. זה נשמע הכי קלישאתי אני יודע, אבל באמת שכל השנים האלו כולל הביה"ס, אני אותו אדם שמרגיש כבול.וזו ההזדמנות שלי לעשות שינוי. בחשיבה,בתפיסה ובאופי. להפסיק להיתקע על דברים, לא לחשוב יותר מידי, להפסיק להתמרמר ולהיות מתוסכל מכל דבר קטן, אלו חיים מייאשים שאתה כל היום שבוז.
כסף. שמרן או בזבזן? - אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם מה התשובה.. שמרן נו.. לא מוציא כסף על שטויות, ולא מתפנק כל שבוע. או חודש. או שנה. שזה גם משהו שאני חייב לשנות. אני לא מתכוון להיות עכשיו בזבזן ולשלם אלפים על בגדים, אבל לדעת להינות מהכסף שבסופו של דבר עבדתי בשבילו, כסף בא והולך. לשחרר.
לבד או הרבה אנשים? - אני בד"כ לבד ואוהב את השקט שלי. אני כן חברותי,אבל לאנאשב פתאום עם חבורת אנשים ונדבר. פב חבר שם חבר. ובא לי למצוא חבורה אמיתית של חברים שנוכל לעשות ביחד טיול עוצמתי.
השאלה בתאכלס, לאן כדאי לטוס. זה לא חייב להיות אסיה, אבל פרסמתי פה כי אנימחושב שזה הכי מתאים.
סליחה על החפירה , חייב לפרוק.
-
לכמה זמן אתה מתכנן את הטיול?
תראה, בעקרון כמה שיותר רחוק מתרבות מערבית, יותר קל לבצע את כל ה”שחרורים” האלה שכתבת (בתמיכת אלכוהול גם יעזור)
אפריקה אני פוסל, כי מבחינה לוגיסטית מסובכת יותר והיא גם יכולה להיות יקרה יותר.
דרום אמריקה היא אופציה טובה, אבל היא דורשת ממך לפעמים להיות אקטיבי, והיא גם יכולה להיות מסוכנת במקומות מסוימים.
אז אסיה, כן.
לא אתן לך פירוט של מה שאתה צריך לעשות כל יום ושבוע, אבל קח תרמיל עם קצת בגדים (אפשר לקנות שם), אלקטרוניקה בסיסית (סמרטפון ואולי מצלמה), וג’ל אלכוהול (להגיינה), ותקנה כרטיס טיסה ל-4 חודשים לפחות לבנגקוק או דלהי (אישית הייתי הולך על בנגקוק),
תתחיל לנדוד בלי תוכנית גדולה מראש, תחייך למקומיים, תתעניין בתיירים אחרים, תישן בחדרים משותפים, תירשם לחוגים, תלך לפסטיגלים.
בהתחלה אולי תרגיש שמסתכלים עליך, שזה לא המקום שלך, שסתם ביזבזת כסף, שזה מלוכלך מדי – אז מה? הכול יעבור, ומה שהיה חריג יום אחד יראה לך נורמלי לגמרי ביום אחר. -
שמע עודד
אתה כותב יפה ונשמע די בוגר בשביל הגיל שלך.
העצה שלי
א. מבחינת הציפיות שלך אל תצפה שהטיול ישנה אותך. אני חושב שהטיול שתעשה ולא משנה איזה יעשיר אותך מאוד אבל לא ישנה אותך. כנראה תישאר אותו עודד גם בסוף הטיול הגדול.
ב. אם תעשה טיול ארוך ורגוע שאתה יודע איפה ואיך הוא מתחיל ואולי רק בגדול איפה ואיך הוא יכול להמשיך אז גם לא משנה איפה זו תהייה חוויה מאוד חזקה לכל החיים. החוויה תמיד תשאר למרות שכנראה לא תעשה אותך אדם אחר.
מציע שתקרא כמה שיותר על אסיה ואפשרויות הטיול בה כמו גם על דרום אמריקה ותראה מה מדבר אליך יותר.
כמובן שגם יעדים אחרים שמתאימים לך מבחינת תקציב הם אופציה.
אם יש לך את הכסף אז אני מציע שלא תעשה בחירה לפי מה יעלה 10-20 אלף פחות כי בראי הזמן והחיים זה סכום זניח ולא יצא לך להשתחרר פעם נוספת מהצבא כנראה.
שיהיה בכייף
-
מה שאדם תמיד לוקח איתו לטיול זה את עצמו. הציפייה ששינוי מקום בלבד יעשה שינוי באדם היא לא מציאותית. אני חושבת שטיול יכול להיות נהדר, אבל כדי למנוע אכזבות כדאי להתאים את הציפיות למציאות. בטיול תוכל להתרענן, לשכוח את הצבא, להחליף אוירה, לראות דברים חדשים. אבל....אדם ביישן ישאר ביישן גם בחברה הכי פתוחה וזורמת אם לא יעבוד על עצמו ועל הקושי. לא חשוב לאן אתה נוסע, חשוב מה אתה נושא עימך בתוכך.
-
כשטיילתי בדרום אמריקה היינו בגיל מבוגר בעשור מרוב המטיילים הישראלים, אז רבים מהם התייעצו איתנו לגבי חייהם, כאילו שלנו יש איזשהו מושג בתור “הזקנים החכמים” (ממש לא). וכמו שאמרתי לאחד מהם, שהיה מאוכזב לגלות שהוא מטייל כבר 4 חודשים ועדיין לא החכים לגבי מה ללמוד, ומה לעשות ומה הוא רוצה: זה לא שתלך באיזה ואדי, ו-הופ! התשובה “לך ללמוד הנדסה גרעינית” תהיה כתובה על ההר ממול.נוסעים בשביל חוויית המסע. לפעמים זה משנה אותך, לפעמים לא, לפעמים השינוי הוא בכלל לא בכיוון שחשבת או בכיוון שרצית.
וזה לא קשור בכלל לאם זה עולם שלישי או לא. עשיתי כמה מסעות בעשור האחרון, וזה שהכי הפך את חיי היה מה שהיה אמור להיות טיול חוצה אירופה ובסוף בכלל נתקע מעל לחודשיים בעיר אחת גדולה.
בסופו של דבר, אתה יכול לחרוג מהמסגרת של עצמך גם בלונדון או בברלין. אתה פשוט צריך לרצות ולהחליט לנסות במקום לפחוד.
לגבי היגיינה וקושי – שוב מניסיוני אוכל לספר שגם לי היו ספקות לפני מסע התרמילאים הראשון, חשבתי שזה ממש לא מתאים לאופי שלי, שהמזרח או דרום אמריקה הם יותר מדי הארדקור בשבילי, שהתנאים לא תנאים… נסעתי בסוף בפעם הראשונה לארצות הברית. ומה אומר, אחרי שהייתי גם ביעדים האחרים: בחייעת, באסיה היו לי חיים טובים וקלים בהרבה… בארה”ב בשביל לעמוד בתקציב היינו צריכים להתעסק עם קניית רכבים, ישנו ברכב, בישלנו לבד, גשם נזל לתוך הפסטה, לא היו תרמילאים אחרים ברוב המסלול שלנו כדי להכיר אנשים… במזרח תמיד היה חדר, תמיד היה זול כדי לשבת במסעדות, היה הרבה יותר קל להתנהל שם ברוב הארצות בהן הייתי. כמובן שזו הכללה, אבל מה שאני מנסה להגיד – סע לאן שמעניין אותך, לא לפי איזה מדד הזוי של “האם זה ג’יפה מספיק כדי לשנות אותי”. בכל מקום אפשר לחיות בתנאים טובים יותר או פחות, זה רק עניין של כסף.
ולא פחות חשוב – זה לא חייב להיות “טיול של פעם בחיים”. עשיתי כבר כמה כאלו. שוב, שאלה של החלטה. לדעתי גם נהנים יותר ומפנימים יותר כשחכמים ובוגרים יותר, במסע השני והלאה.
-
תודה על התגובות, מעריך את זה מאוד.
אני מסכים אתכם שהטיול לא משנה את האדם אם האדם עצמו לא עובד על השינוי שלו.
אבל אני יודע, שהטיול הוא הזדמנות נדירה לתת לעצמי פוש חזק בתהליך ההתקדמות שלי.
אחי הבכור היה בדיוק כמוני. אחד לאחד. אחרי טיול של 3 חודשים בדרום אמריקה, הוא חזר אותו אדם זה נכון, אבל פחות ביישן, ויותר נהנה מהחיים , בתפיסה לפחות.
-
הי עודד,
קודם כל, וסליחה על החפירה החוזרת – גם נסיוני אומר שאתה לא חוזר “אחר” ממסע כזה, גם אם מוצלח ומשמעותי מאוד
(ובתכלס – למה לך??? אתה כזה חמוד!!!
)אבל כן אפשר לעבור תהליכים משמעותיים; אפשר ללמוד דברים חדשים; אפשר להתפתח לכל מיני כיוונים; אפשר לעבור חוויות מכוננות; אפשר להתחזק; וגם… “סתם” להנות מאוד ולצבור אלף חוויות שילוו אותך אח”כ שנים
ואני חושבת שמסע ארוך הוא אכן הזדמנות מצוינת (גם אם לא יחידה) לכל או לפחות חלק מהנ”ל – גם אם לא מדובר ב”מהפך” של ממש.
זו הזדמנות טובה להשיל את ההרגלים ולנסות דברים חדשים ולצאת מהגבולות המוכרים וכו’ וכו’ וכו’ (רק תעשה טובה – עזוב אלכוהול וסמים! סורי, הייתי חייבת…) ולדעתי/מנסיוני, כשאתה רחוק מהבית, לבד וחופשי מכל מיני מגבלות של היום-יום – אז אתה יותר נפתח; לאנשים וגם לרעיונות.
טוב עד כאן בעצם עזרתי לך אפס…
(“פרקתי קצת”)אני באמת חושבת שכמעט כל מקום שמושך אותך יתאים לך.
אני בטוחה שיש מלא ארצות במזרח שיתאימו לך (אני טיילתי עד כה רק בנפאל, ובדגש מובהק של טרקים); גם ל”נחיתה” יחסית רכה (שנראה לי שתהיה די חשובה לך) – וגם כדי לזרום משם הלאה… לפי איך שתתפתח.
אבל אני רוצה להציע לך לשקול גם את ניו זילנד (לא שייך לפורום הזה, אני יודעת).
למה ניו זילנד?
קודם כל היא מדינה יפיפיה!!!
שנית, נדמה לי שהיא מציעה מצד אחד הרבה ממה שאתה מחפש (אפרט בהמשך); ומצד שני – היא מדינה מערבית, דוברת אנגלית ובהחלט קלה יותר לעיכול! (למעשה – קלה מאוד לעיכול).
היא שלווה והכי ידידותית ולא מאיימת בעולם – ומצד שני: שונה מאוד ממה שאתה מכיר!
נעבור קצת על ה”דרישות שלך” ונראה איך היא נמדדת:
“טיול גדול”? צ’ק! היא כל כך רחוקה… כמעט הכי רחוקה מכאן שאפשר. וניתן בקלות לטייל רק בה 4 חודשים (זה הזמן שאני ביליתי שם; אולי קצת פחות)
“טרקים או בטן גב?” - “גם וגם” – צ’ק ו-צ’ק! אני לא מתחברת לבטן גב אבל יש בה חופים נפלאים ומלא מקומות מקסימים לרבוץ בהם קצת ומצד שני טונות של מסלולי הליכה בכל מיני אורכים.
“פירסט קלאס”? – בטיול תרמילאי על תקציב אתה כנראה לא תחיה שם פירסט קלאס – אבל מבחינת סטנדרטים – מדובר בסה”כ במדינה מערבית.
“אטרקציות” – לגבי מסיבות אני לא יכולה להעיד; אני בכלל לא חיית מסיבות. אבל מבחינת כל האטרקציות האחרות – יש בגדול!!! כולל דברים שלא העלת על דעתך! באנג’י? יששששש!!! (וגם צניחה חופשית וראפטינג ועוד כל אטרקציה עתירת אדרנלין שיש בספר) שחייה עם דולפינים? ברור! (רק תיזהר מהכרישים, כן?) נופים? מהממים! קרחונים ופיורדים ואגמים ונחלים והרים (גם מושלגים) וחופים ומפרצונים…
** גילוי נאות: הייתי בניו זילנד לפי המון (!) שנים והיא בטח השתנתה קצת מאז...
אין לי מושג מה מאלו יגרום לך להשתחרר ולקבל את עצמך יותר… אבל יש סיכוי גבוה מאוד שתהנה ועל הדרך גם תרגע ואולי קצת תשתחרר ותכיר אנשים ותלמד דברים חדשים (גם על עצמך) וכו’ וכו’ וכו’
(אגב – ממליצה לך מאוד ללון באכסניות; מה שנקרא שם backpackers שזו דרך מצוינת לא רק לחסוך אלא גם להכיר חבר’ה מכל מיני מקומות ובכל מיני גילאים)
ענייני תקציב אני משאירה לך לבדוק בעצמך (ניו זילנד בטוח יותר יקרה מהודו...).
בכל מקרה – כל מקום שאתה בודק, חשוב להתחשב בעונה (ניו-זילנד למשל הפוכה מאיתנו מבחינת עונות השנה).
לסיום: רוצה בעיקר לחזק אותך לצאת ולעשות את זה!; המקום לדעתי, כל עוד הוא מושך ומלהיב אותך, קצת פחות חשוב… (חח וזה אחרי שניסיתי “למכור” לך את ניו זילנד
)בהצלחה!!!
-
הגולשים שענו לך עד עכשיו הם כולם גולשים ותיקים עם הרבה ניסיון בטיולים ולא מוצא טעם לחזור על מה שאמרו, שעם רובו הסכמתי. מה שכן אתה לא צריך לחפש להשתנות. תהיה מי שאתה, רק יותר פתוח לקבל אחרים. טיול ארוך כבר יעשה לך את הלימוד או את השינוי או מה שזה לא יהיה רק מהחשיפה לדברים ואנשים שונים. למשל אם אתה יודע שאתה לא אוהב לבלות בברים- אני לא חושב שאתה צריך להכריח את עצמך לבלות בהם. תמצא את עצמך , סביר להניח, בכמה, אם תהיה עם אנשים שתרצה לבלות בחברים, אבל זו לא חייבת להיות התנסות חובה. אם אתה לא אוהב חוף - אולי תתן לזה צאנס ואחרי יומיים תבין שזה משעמם לך ויש מסביב דברים שיותר מעניינים בשבילך…
כמו שנכתב קודם- גם אני רציתי להציע ניו זילנד בגלל כל הסיבות שפורטו, וגם כי תוכל לטייל עם עצמך אם ככה תעדיף ואם תרצה חברה היא תמצא בסוף היום בבקתות או בהוסטלים.
רעיון אחר לחלוטין שונה הוא מדינה דוברת ספרדית למצוא ישוב נחמד עם בתי ספר לספרדית לכמה שבועות, אח"כ להתנדב איזו תקופה ואז לעשות טיול.. הכל תלוי מסגרת הזמן.
לא נראה לי מאיך ומה שכתבת שיתאים לך ללכת על סגנון העדר הכ”כ מוכר בפורומים, אז תיצור לך משהו שיתאים למי שאתה ותעדכן אותו תוך כדי תנועה..
נסיעה טובה!
-
ענבר
אמרתי לך פעם שאת כותבת מקסים?
סחתיין על התגובה המפורטת.
אותי שכנעת לגבי ניוזילנד למרות שהכבש כותב/ת שניוזילנד מאוד השתנתה (ועדיין מאוד שווה להבנתי). מקווה להגיע לשם מתישהו.
-
וואו תודה רבה רבה לכולם!!! כיף גדול לקבל כאלו תגובות.
אלמד יותר על המקומות ואכוון את עצמי ליעד הנבחר!
-
לגבי ניו זילנדIO כתבה יפה ולעניין על מסעות בכלל, ולא נותר לי רק להסכים ולחזק. גם אסכים עם זה שלא צריך סמים ואלכוהול עד כלות כדי להשתחרר או לצאת מהמסגרת – יש כל כך הרבה הזדמנויות לעשות את זה ולהתפתח ולגלות דברים על עצמך, וקל יותר לעשות את זה כשאתה מודע ולא כשזה מונע באופן מלאכותי. זאת דעתי לפחות.
הייתי בה לפני 18 שנה ובפעם השנייה לפני שנה, אז, כפי שדווחו פה, נוכחתי בשינוי והתאכזבתי ממנו, אבל מצאתי את הדרך לחשב מסלול מחדש ולשנות את אופן הטיול שלי וליהנות מהטוב שיש (ויש) – בכל זאת, שוב נשארתי במדינה 3 חודשים. 17 שנה זה הרבה זמן, מקומות משתנים (רק תחשבו כמה ישראל עצמה השתנתה בתקופה הזו!) וגם אנחנו משתנים והראייה והטעם שלנו משתנים, זה מה יש…
כן, זה לא מה שהיה פעם, ואם הייתם לפני יותר מעשור, יש סיכוי להתאכזב (לא פירטתי כי אניח שזה לא ממש משנה בהקשר הת’רד הזה? אם מישהו מתעניין בנסיעה חוזרת ורוצה לדעת, ארחיב).
אבל – למי שלא היה קודם לכן בניו זילנד, זה עדיין מקום נהדר. הנופים אותם נופים נפלאים במגוון מרשים, אפשרויות הטרקים רבות ומגוונות גם הן. לכן אמשיך להמליץ למי שלא היה על ניו זילנד בזכות הנופים, רק בלוויית כמה עובדות שכדאי לדעת על הטיול בה כיום:
הויזה היא ל-3 חודשים בלבד, ואומנם אפשר לבקש הארכה אבל הניו זילנדים כיום פחות להוטים לאשר אותה לישראלים צעירים. כמו כן, כנסו עם כרטיס יציאה ביד. יש עומס מטיילים עצום, ולכן אם נוסעים בעונות הטובות, תתכוננו שיש דברים שצריך להזמין מראש, אם יומיים מראש ואם חודשים מראש (כולל לטרקים שפעם יכולת למצוא בהם בקתות גם באותו היום). הטיול פחות ספונטני מבעבר בקיץ, ומחייב רכב. אם ישנים בקמפינג זה נותן יותר חופש בספונטניות מבחינת מקומות לינה.
-
לא יודע למה דווקא ניו זילנד מככבת בשרשור הזה. אלא אם מחפשים טרקים ונופים באווירה מערבית.
הייתי הולך על הודו, שהיא המקום הכי "משנה" שאני מכיר (בהסתיגויות הנכונות של קודמיי כאן בשרשור), וגם קלה לטיול.
-
“קלה לטיול” זו שאלה של השקפה
יש מי שיגידו את ההיפך המוחלט.
אני רק התייחסתי להתייחסויות הקודמות לניו זילנד שבה הוזכרתי – בעיניי השואל צריך לבחור יעד שמעניין אותו אישית, שמסקרן אותו ועושה לו חשק לצאת לדרך, לחקור ולגלות. לא לבחור יעד שהוא חושב ש”ישנה אותו”. אם אין לו עניין אמיתי במסע ובתרבויות/נופים שאליהם הוא נוסע, זה לא יעבוד ממילא.
-
הי עודד. מצטרפת לשרשור קודם כל כדי להגיד לך שממש אהבתי לקרוא את דבריך. אתה מאד בוגר ומאד מודע לעצמך שזה יופי. תשמור על עצמך בטיול.. להיפתח, להשתחרר אבל אל תאבד את היופי שלך.
גם אני חושבת שניו זילנד יכולה להיות נהדרת בשבילך, אם תקציבית היא מתאימה.
אפשר לשלב גם קצת מאוסטרליה אחרי זה. לדעתי היא טובה יותר מניו זילנד בקטע של הבטן גב והמסיבות (גם לניו זילנד יש, אבל פחות, הרבה פחות).
אולי זה גם יהיה לך כייף להתחיל עם נ”ז והטרקים היפים שלה, והקצת בטן גב – אלכוהול - מסיבות שלה, ואח”כ להמשיך לאוסטרליה שם תוכל לבחור לנוח קצת יותר ולבלות קצת יותר (כמובן שיש באוסטרליה הרבה יותר מרק חופים ומסיבות, אבל לא אמרת לכמה זמן ואני לא יודעת כמה התקציב יכול להימתח, אוסטרליה לא זולה).
אפשר למשל לארגן מראש ויזה לאוסטרליה, ולקנות כרטיס פתוח לנ”ז דרך אוסטרליה, ואז תוכל להחליט אם רק לעבור בסידני לשבוע או להמשיך שם או מה שיבוא לך.
-
שוב תודה רבה לכולם על התגובות זה לא מובן מאליו בכלל. מעריך מאוד.
אני אעשה קצת סדר ממה שכתבתי. אני ארצה לטוס לטיול של 3 חודש בערך, והיעד שלפחות לי היה בראש הוא הודו.
אני לא חושב ורוצה לשים במרכז את ה"שינוי" שאני רוצה שיחול בי, כעיקר הטיול.
כמובן שאני רואה בטיול כדרך נפלאה להתקדם בתחום האישי, אך בוודאי ארצה לחוות נופים ותרבויות שונות.
אני לא חושב שאוציא יותר מ40,000 שח לטיול הגדול שלי איפה שלא יהיה. זה המקסימום.
לצערי כרגע יש לי מידע דל לגבי יעדים בעולם ועל זה אני צריך לעשות קצת שיעורי בית..
שוב תודה על העזרה, אתם גדולים
-
אם כך, לך על הודו. מבחינת תרבויות אחרות, אין ספק שהודו מציעה יותר מניו זילנד ואוסטרליה ששתיהן בסופו של דבר ארצות מערביות לחלוטין והרבה יותר דומות למוכר לנו. היא גם נוחה יותר כלכלית (אפילו מבחינת מחיר כרטיס הטיסה), כך שלפחות הדאגה הזו תוסר מראשך. ותמיד הרי אפשר להתחרט/לשנות/להאריך/לקצר/לטוס לעוד יעד אחר.ניו זילנד יפהפייה, אבל בסופו של דבר היא מציעה טבע, טבע, טבע, טרקים בטבע, ספורט אקסטרים יקר ועוד טבע. לטיול מגוון יותר שכולל גם תרבויות, ערים ובטן גב (יש חופים יפים, אבל הטמפרטורה לא תמיד משתפת פעולה, והמים קרים), זה לא היעד.
-
תראה, אין בעיה עם הודו, אבל לפחות מבחינת הניסיון שלי היא מדינה של love it or hate it
דווקא זו כן מדינה שתעמיד במרכז את השינוי הפנימי שלך כי היא שונה כל כך משאר המדינות ודורשת הסתגלות מסוימת (שלא לדבר על ההגיינה)
קצת קשה לי להסביר, אבל בוא נגיד שאם בשאר המדינות אתה יכול לבחור יותר בקלות אם לחיות ברמה גבוהה או בזול, לאכול אוכל מערבי או אסייתי, למצוא אנשים שמבינים אותך ולנהל שיחה שטחית או עמוקה לבחירתך – אז בהודו המדינה עצמה תוביל אותך, כלומר הסיטואציה חזקה ממך לפעמים.
קח את זה בחשבון רק, עדיין רעיון מצוין הודו, אבל אם תראה אחרי שבועיים-שלוש שלא מסתדר לך, נורא פשוט לקנות כרטיס טיסה לתאילנד/סינגפור/וייטנאם -
לדעתי מה שאתה צריך זה בדיוק טיול תרמילאים לסין
אני חושב שתמצא שם כל מה שאתה מחפש
הודו גם אופציה טובה למרות שתמיד חשבתי לעצמי שהיא לא מקום מוצלח לטייל בו לבד
-
לדעתי הרבה יותר קל לטייל לבד בהודו מאשר בסין.
ההבדל העיקרי הוא ביכולת לתקשר עם האנשים. בהודו רבים מאוד דוברים אנגלית (לוקח קצת זמן להתרגל למבטא...), וגם סקרנים לשוחח עם תיירים (לפעמים יותר מידי...) על כל נושא שבעולם, מפוליטיקה ועד לשיחות נפש.
בסין (למעט המקומות המאוד מתוירים) כמעט לא מדברים אנגלית, ובדרך כלל לא ששים להתגבר על מחסום השפה.
בעוד שבהודו כמעט לא צריך להשקיע מאמץ בעניינים כמו תחבורה, לינה, אוכל, מידע על מקומות מעניינים וכדומה, בסין יש לפעמים תחושה של “מאבק” – למצוא אינפורמציה, לתקשר בתחנות הרכבת/אוטובוסים/מלונות, לשוחח עם מקומיים.
מבחינת התקציב יש לך די והותר. תתקשה לבזבז 40,000 ש”ח בשלושה חודשים במדינות הללו.
-
יתכן ששווה לך. לשלב גם את אזור תאילנד ( תאילנד ומדינה או מדינות נוספות כגון קמבודיה לאוס וויאטנם וכולי) וגם את הודו.
לדעתי הודו היא מדינה מצוינת אם רוצים טיול מגוון שמשלב נופים תרבויות ומאפשר להיפגש אם מטיילים רבים ובמיוחד אם מטיילים מישראל.
הבעיה שכתבת שאתה חששן ומודאג מהגיינה. הודו זה לא המקום הנקי בעולם. וגם לא הקל בעולם לטיול. ( למרות שהודו די קלה לטיול).
תאילנד יותר קלה מהודו ויותר נוחה לטיול. אולי שווה שתתחיל בתאילנד ובאזור של תאילנד. ואחרי זמן מסוים שתיתרגל לטייל ותירכוש ביטחון תעבור להודו. דרך אגב לגבי הודו שווה להתחיל בצפון (בהרי ההימליה) או בדרום העמוק (אזור טמיל נדו קארלה קרנטקה וגואה). ולא להתחיל באזור מרכז הודו שיותר קשה למתחילים.
טיול מסוג זה עדיף שימשך לכיוון 4 או 5 חודשיים. כמה שיותר זמן זה יותר טוב. ויש לך את הכסף. השאלה אם יש לך את הזמן
