לאן כדאי לטוס? (פרקתי קצת..)
-
היי
אתה באמת כותב מעולה ומיטיב להביע את עצמך, זה עושה חיים קלים למי שרוצה לענות לך
אני חושב שגם דרום אמריקה וגם הודו מתאימות למה שתיארת, אם כי אישית אני חושב שבדרום אמריקה יש יותר הזדמנויות להיות אדון לעצמך ו”לנהל את הטיול שלך “ (המצאתי עכשיו מושג, אני יודע...)
כי כמו שכתבו יפה לפניי, הודו מכתיבה לך סגנון ואופי טיול מסוים שאין לך ברירה אלא להתיישר איתו. לא לכולם זה מתאים. (LOVE OR HATE, בדר”כ אין הרבה באמצע).
דרך אגב- אל תקבל את הרושם שלא נהניתי בהודו – נהניתי מאד אבל אני מציג את המציאות כפי שחוויתי אותה ובהתייחס לחששותיך.
בדרום אמריקה יש המוווון אפשרויות בחירה לגבי אופי הטיול בהיבטי טרקים/מנוחה,רמת לינה, רמת אוכל, סגנון אוכל,קצב הטיול וכו’ וכו’.
בנוסף, אולי זה רק אני אבל אחרי 2 טיולים ארוכים בדרא”מ והודו התחושה שלי היא שיותר נוח להתחבר למטיילים אחרים בדרום אמריקה כי **זהירות הכללה לפניך,ברור לי שלא מדובר ב100% מהמקרים אלא רק בתחושה אישית שלי** האנשים קצת יותר איכותיים כשמשווים את בני ה20-30 שפגשתי בטיוליי, בהתייחס לישראלים.
בנוסף, מצאתי שיותר קל להתחבר למטיילים ממדינות אחרות בדרום אמריקה כי יש מין רצון קולקטיבי סמוי כזה לחלוק ידע על מקומות מוצלחים שהיית בהם.
פחות הרגשתי את האינטראקציה הזו בהודו.
שוב, מדובר כמובן על תחושות סובייקטיביות לחלוטין אבל היה חשוב לי להגיב כי אני מעריך את הצורה בה הצגת את ההתלבטות שלך וגם כי אני לא הבנאדם שהכי קל לו להתחבר לאנשים זרים אז אני מזדהה איתך בצורה כלשהי.
-
לא חושב שהודו מובילה או מכתיבה אופי טיול מסוים. אפילו להיפך. בעיני המאפיין המרכזי של הודו הוא המגוון – של תרבויות, שפות, דתות, היסטוריה, נופים, וכפועל יוצא גם של אופי וסגנון טיול.
דווקא בדרום אמריקה, לפחות במדינות בהן טיילתי (פרו, ארגנטינה וצ’ילה), קיבלתי תחושה (אולי מוטעית) שכמעט כל התיירים (לא רק הישראלים) נצמדים למסלול מסויים, ומבקרים פחות או יותר באותם מקומות. התופעה הזו בלטה מאוד בפרו – המוני תיירים בדרום פרו, ומעטים בצפון הלא פחות מעניין (לדעתי).
לגבי התיירים הישראלים (למי שזה חשוב לו), לא יודע להשוות איכויות של אנשים (מה זה בעצם?), אבל בדרום אמריקה כמעט כל הישראלים שפגשתי היו צעירים אחרי צבא, בגילאי 22-25, רובם ככולם נצמדו למסלול ה”מקובל” (שאגב משתנה קצת עם הזמן), ישנו באותם מקומות וכדומה. לעומת זאת, גם בעניין הזה אני חושב שהודו הרבה יותר מגוונת, פוגשים גם אנשים מבוגרים יותר, עם מניעים ותחומי עניין מגוונים יותר, ולא כולם מגיעים לאותם מקומות. אסתכן בהכללה – בהודו גם התיירים מעניינים יותר...
-
הי צביקה
לא רוצה להיכנס להמלצות של לאן לנסוע וגם מאמין שלאנשים שונים יהיו הרגשות וחוות דעת שונות.
אני מוכן להסתכן ולהגיד מי “איכותי” בעיני (הגדרה אישית):
מי שאני נפגש בו ולא רוצה להיפרד ממנו אלא להמשיך לשבת (לעמוד), להתרשם ולשוחח איתו. “לא בא לי שיגמר הזמן המשותף איתו”
מישהו שמעניין אותי ומגרה לי את הדימיון או מאתגר אותי.
זה יכול להיות ישראלי או לא ישראלי ובכל גיל כולל משוחרר טרי מהצבא.
אם אני משחזר מהשנים האחרונות, אז פגשתי בנפאל שתי בחורות ישראליות צעירות מדהימות לפני לימודים ואחרי צבא שאמצנו בלאנגטאנג ואחר כך עוד ישראלי וישראלית כאלו בקטמנדו בOR2K.
ב-ABC התחברנו בעיקר עם זוג גרמני מדהים שצעיר מאיתנו ב-20 שנה אבל קצת גם עם קבוצת מטרקים הודית.
באוורסט האחרון בעיקר צעירים ישראלים מדהימים שרובם היו בין תארים אבל גם הצעירים הגרמנים עליהם סיפרתי ריתקו אותי במידה לא מבוטלת וגם קבוצה ישראלית מבוגרת שפגשנו לקראת הסוף של אנשי רפואה שמטיילים יחד וגם עוד זוג ישראלי מבוגר יותר שפגשנו
באוורסט הראשון גם הרבה ישראלים רובם צעירים וגם דני אחד שגר בנפאל עשרות שנים עם ידע נרחב בהמון תחומים.
בטח שכחתי עוד כמה אבל אני בטח לא מאלו שמחפשים לברוח מישראלים.
-
אני אוסיף לדברי שני קודמיי: אני בעד לצאת מהבועה הישראלית כשמדובר על מאסה של אנשים שהולכים באותו מסלול – אבל מבחינת חברה, לטייל, לשוחח ולהתחבר עם מי שמעניין, בין אם הוא ישראלי או גרמני או מלזי, בין אם הוא בן 20 או בן 60. פשוט לצאת מהתבנית ומההכללות, ולהפסיק לבחור חברה או יעדים על פי פרמטרים של גילאי/מוצא המטיילים שם.בדיוק כמו שdregev אומר: “איכות” נקבעת על ידי מי שמעניין אותך אישית וכיף/מהנה/מעניין לך במחיצתו. לאנשים שונים תהיינה דעות וקריטריונים שונים לגמרי בעניין.
גם מהניסיון שלי: אחד מהמטיילים המרתקים ביותר שפגשתי בביקורי הראשון בניו זילנד היה בחור קנדי מופלא שהיה מבוגר ממני ב-40 שנה, ואילו בביקור האחרון אחת מחברותיי הטובות היתה גרמניה בת 19 שניהלנו שיחות נפש ארוכות. למעשה, בניו זילנד גרנו זמן מה כחבורה, עם הבדלים ניכרים בגיל בין אחד לשני, כל אחד מארץ אחרת, והיה נפלא.
בקיצור, די להכללות, די למסגרות.
וכאדם שטייל בכל היבשות (אם כי לא בהודו) – הכל תלוי איך טיילת ולמה נחשפת. יש מקומות בדרום אמריקה שהם מטויילים מאוד, אבל אם טיפה הלכת למסלול ליד (ובמקום סופר תיירותי בארגנטינה כמו אושוואיה או ברילוצ’ה, למשל) אז לא תפגוש כמעט נפש חיה. גם בהודו אפשר להיות סופר תיירותיים, גם בהודו אפשר לטייל טיול יוקרה מפנק שחוצץ בינך ובין ה”ג’יפה” או החוויה האמיתית של המקום. הבחירה תלויה בכם.
-
היי
לפי דעתי לפי מה שנתת לנו-טיול ל 3 חודשים עם תקציב של 40000 ש”ח
הייתי ממליץ על 3 מדינות-ויאטנם לאוס ולסיים בתאילנד
לפי דעתי דרום אמריקה אינה מתאימה לך
-
איזה כיף לקרוא את כל מה שכתוב כאן! תודה גדולה
