כמה שאלות על מפלי הניאגרה
-
אנחנו נמצאים בשלבים המאוד ראשונים של תכנון טיול משפחתי למזרח ארה”ב. הטיול מתוכנן למאי 2018 ויכלול שני הורים ו-2 ילדים בני 13 ו-8.
עוד לא התחלנו לבנות את המסלול, אבל הכיוון הכללי הוא לבקר במפלי הניאגרה, אזור אגמי האצבעות, וושינגטון, ההאמיש בפנסילבניה ונ”י.
ההתלבטות כרגע היא היכן לנחות: האם לנחות בטורונטו, לראות את המפלים מצדם הקנדי, ואח”כ לעבור לארה”ב ולהמשיך בטיול. או לנחות בבאפלו, לראות את המפלים בצדם האמריקאי, לעבור לצד הקנדי ואז לחזור לארה”ב ולהמשיך בטיול.
לא הצלחתי להבין מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאופציות. היכן נח יותר לעבור את הליך ההגירה? היכן הלינה זולה יותר? היכן עדיף לשכור את הרכב (אם בכלל)? מה יותר נח / הגיוני לבצע – מעבר חד פעמי מקנדה לארה”ב או מעבר כפול מארה”ב לקנדה ובחזרה לארה”ב?
-
השיקול המרכזי לדעתי צריך להיות ענין הרכב, מאיפה שוכרים ואיפה רוצים להחזיר, אם זה אפשרי בכלל לשכור בקנדה ולהחזיר בארהב, ומה המשמעות הכספית אם כן.
באופן אישי אני תמיד בעד כמה שפחות בזבוזי זמן סביב השכרות והחזרות רכבים, מוניות, טיסות פנים וכיוב'. מעדיפה לנסוע יותר, לנצל את הדרך לראות עוד מקומות, ובלבד שאצמצם למינימום את כמות הטיסות והמעברים.
נחיתה בבפאלו כמובן בהכרח לא תהיה טיסה ישירה, אבל אם אתם זורמים עם זה אז עדיף לנחות שם ולא בטורונטו, בגלל ענין השכרת הרכב, שיהיה בתוך ארה"ב.
(הערת אגב: אני אישית הייתי בוחרת לנחות בניו יורק, ולהמריא מניו יורק, לשכור רכב פעם אחת ולהחזיר בסוף באותה סוכנות ושזו תהיה ההתעסקות היחידה שלי בנושא רכבים ומטוסים לאורך הטיול. עכשיו הייתי מתחילה לבנות את המסלול, בהתאם לפרק הזמן המשוער בגדול שמתכננים. ובהתאם לפרק הזמן שיוצא שהמסלול דורש מחליטה מה יהיה אורך הטיול בדיוק ואיזה טיסות להזמין.
כמובן שאם יש אילוצי תאריכים וימים אבנה מסלול מותאם, גם במחיר ויתור על חלק מהנקודות שרציתי. אבל לעולם לא אזמין טיסות לפרק זמן שרירותי ואז אנסה לראות מה אפשר לדחוף בפרק הזמן הזה. את כל זה אומרת כדי להמליץ לכם באמת קודם לבנות את כל המסלול, ורק בסוף להזמין את הטיסות, לא רק על סמך ההחלטה אם לנחות בטורונטו או בפאלו).
בכל אופן, בהנחה שהתחלה פשוט מניו יורק לא על הפרק בהתייעצות שלכם, אני הייתי הולכת על בפאלו. לעבור את הגבול פעמיים זה שטויות, לרוב הולך חלק ומהר. אנשים עושים את זה על בסיס יומיומי.
הלינה תהיה זולה יותר בבפאלו מן הסתם, אבל כדאי לתכנן גם טיול בצד הקנדי בשעות החשיכה, כשהמפלים מוארים. אח"כ אפשר לחזור למלון בבפאלו.
-
מבדיקה שערכנו, לא ניתן להיכנס לארה”ב עם רכב שכור בקנדה. בבאפלו יש סוכנויות שבהם אפשר להחזיר רכב קנדי, למשל אוויס. ואז כמובן לשכור מחדש רכב אמריקאי. מן הסתם השכרה כפולה תעלה יותר.
-
לגבי טיסות – בכל מקרה תכננו לטוס עם קונקשיין. טסתי פעם אחת בטיסה ישירה של 15 שעות (לל”א), וזה הספיק לי לכל החיים. אני לא בנויה בשביל טיסה ישירה ארוכה.
השיקול שלא לנחות בנ”י הוא כפול:
- אני מעדיפה את המסלול קווי ולא מעגלי.
- שיקול קצת מטופש, אבל נ”י מפחידה אותי… מעדיפה להתמודד איתה בסוף הטיול ולא על ההתחלה.
-
ויש טיסות בינלאומיות שנוחתות בבפאלו?? (ואגב, טיסה ישירה לניו יורק או לטורונטו קצרה יותר מללוס אנג’לס. אבל זה באמת ענין של העדפה אישית. אני מעדיפה לשבת עוד כמה שעות ולהיות כמה שיותר רגועה שהמזוודות יגיעו איתי, שלא יהיו עיכובים שיביאו לפספוס הקונקשן...)
כאמור, אם יש באמת אפשרות לנחות בבפאלו, לדעתי זה עדיף מאשר טורונטו.
-
טיפה סדר:
זה בסדר גמור שניו יורק מפחידה אתכם. אבל נחיתה בניו יורק לא אומר ביקור בניו יורק. אפשר ישר לשכור רכב ולהתחיל לנסוע
מסלול קוי או מעגלי – מאד תלוי מה המסלול כולו וכמה זמן. מסלול מעגלי יגזול עוד 6-8 שעות נסיעה ביחס לקוי. אבל יאפשר לשלב עוד מקומות. אם אתם מקצים לטיול באוטו פחות משבוע (כולל הכל) אז זה אכן זמן ניכר. אבל אם אתם מקצים יותר זה פחות דרמטי.
למסלול מעגלי יש יתרון שהוא יותר גמיש. את הטיסות תרצו מן הסתם להזמין כמה חודשים טובים מראש. המון דברים יכולים להתשתנות בתקופה הזו. ולכן הזמנת טיסות הלוך ושוב לניו יורק תאפשר לכם לשחק עם הטיול הרבה יותר מאשר למשל טיסה לטורונטו וחזרה מניו יורק. ואפשר למשל להזמין טיסות הלוך ושוב לניו יורק, ובשלב מאוחר יותר להוסיף טיסת פנים לבאפולו (אם כי גם לזה יש חסרונות).
אין בעיה לשכור רכב בקנדה ולהכנס לארה”ב או לשכור בארה”ב ולהכנס לקנדה. הבעיה היא להחזיר במדינה השנייה. זו בעיה רצינית שהפתרונות שלה יקרים וגוזלים זמן. זמן יכול להמדד בשעות (למשל הגעה לבאפולו להחלפת רכב זה משהו שגוזל לפחות שעתיים מהטיול ואולי יותר, ‘קפיצה’ מהניאגרה לבאפולו בתחבורה ציבורית שכירת רכב וחזרה לקנדה תיקח הרבה יותר זמן). כסף נמדד ב 100-500 דולר (תלוי בפתרון הנבחר)
כשתמכננים טיול חשוב לזכור שלא כל הימים בטיול שקולים אחד לשני. זה לא נכון להקצות 3 ימים לניו יורק, יומיים לוושינגטון ויום לניאגרה (לדוגמא). יש חשיבות להאם מדובר על תחילת הטיול או סופו, ימי שבוע או חגים, השעות ביום וכו’.
למשל במאי זה ממוריאל דיי (החג של הסיילים). למשל ביומיים הראשונים של הטיול אנחנו עייפים ובג’טלג (ובסוף הטיול סתם עייפים). אז ביום הראשון ואפילו השני עשוי להיות קשה לטייל בלילה. וזה למשל עניין פופולארי בניאגרה (אגב בסוף הטיול אנחנו סתם עייפים). בתחילת מאי עוד אין זיקוקים בניאגרה, ובכל מקרה זה לא כל יום (אם זה חשוב לכם). ובאופן דומה יש שיקולים שונים למקומות שונים.
-
אפשר לשכור רכב בקנדה ולהחזיר בארה"ב, אמנם לא בכל החברות. עשיתי זאת לא פעם. זה פשוט עולה קצת יותר.
-
אפשר לשכור בקנדה ולהחזיר בארה”ב, אבל לא מכל מקום בקנדה לכל מקום בארה”ב ולא לכל סוגי הרכב.
בבירור שערכתי מול כמה חברות גדולות (אבל אני מודה שלא כולן) – אפשר למשל לשכור בטורונטו ולהזיר בבאפולו. החזרה בניו יורק נדמה לי שרק אחת אישרה. החזרה בוושינגטון או בבוסטון לא מצאתי מישהו שמסכים.
ובכל מקרה, דובר על רכבי סדאן, ולא על מיניואן. למשפחה אפילו עם 2 ילדים, רכב סדאן עשוי להיות בעייתי.
אז חייבים לבדוק כל מקרה לגופו ולהרים הרבה טלפונים. יתכן שתמצא החברה שתאפשר את הקומבינציה הנכונה. אבל זה ממש לא פשוט.
-
תודה על כל הנקודות למחשבה.
לגבי נ”י אמרו לי שתהליך ההגירה ארוך ולא סימפטי בנ”י בהשוואה לנמלי תעופה בינ”ל אחרים בארה”ב. האמנם?
כרגע הזמן המוקצב לטיול הוא כשבועים. כמובן שזה יכול להשתנות אחרי שנקנה את הכרטיסים. בניית המסלול תצטרך לקחת בחשבון גם עצירה למנוחה בשבת. בדר”כ אנחנו מעדיפים לשבות בעיר ולא בעיירה קטנה. אולי באמת יהיה הגיוני לנחות בנ”י בשישי לפנות בוקר, לנצל את שבת לג’ט לג ולמנוחה, ולצאת רעננים בראשון לנסיעה.
חוזרת עכשיו לתכנון המסלול ולחיפוש טיסות רלבנטיות (לבפאלו או לנ”י).
-
אורך תהליך ההגירה תלוי יותר ביום ובשעה שמגיעים לשדה. הסימפתיה תלויה בפקיד ספציפי. כל אלו בכלל לא מהווים שיקול בהרכבת התוכנית לטיול.
-
בהמשך לדברי עמיחי – כן יש שדות גרועים יותר וגרועים פחות. אבל בסופו של דבר זה גם הרבה עניין של מזל.
אם אים משהו חריג באמת, הזמן המינימלי לצאת מהטרמינל (להגיע לתור של המוניות או לתור של השכרת הרכב) הוא חצי שעה והכי ארוך הוא סביבות השעתיים. ההשפעה של המזל בתחום הזה יותר גדולה מההשפעה של השדה הספציפי.
ולכן זה לא צריך להיות שיקול.
בכל מקרה – ככל הידוע לי טיסות ישירות לבאפולו מאירופה. כלומר תהיו חייבים קונקשין אחד לפחות בארה”ב (ואולי גם אחד באירופה). את ההגירה עוברים בשדה הראשון שבו נוחתים בארה”ב. למרות שיש טיסות לבאפולו מכמה יעדים בארה”ב, ולמרות שיש טיסות (דרך אירופה או ישירות) מישראל לכמה יעדים בארה”ב, סביר מאד להניח שיצא לכם קונקשים דרך ניו יורק, ובמיוחד JFK פשוט כי יש דרכו הכי הרבה טיסות...
-
לדעתי, במיוחד שאתם בשלב ככ התחלתי, נסו להאריך לשלושה שבועות. בפחות מזה יהיה לכם קשה להכניס את כל מה שאת רוצה. במיוחד לאור העובדה שאתם לא נוסעים בשבת.
-
זה טיול ראשון בארה”ב?
זמנים טיפוסיים לטיול ראשון (בהנחה שמטיילים 7 ימים בשבוע) להרכב כמו שלכם:
ניו יורק 4-5 ימים
וושינגטון 1-2 ימים
ניאגרה 1 יום
פנסילבניה (הרשי/איימיש וכדומה) – סדר גודל של 1 יום
אגמי האצבעות – סדר גודל של 1 יום
פלוס נסיעות בין היעדים השונים.
כלומר למשל נניח שהטיול מתחיל בבאופלו ומסתיים בניו יורק (ומתעלם מנושא ג’טלג שהזכרתי):
יום 1 טיסה והגעה לניאגרה
יום 2 – ניאגרה
יום 3 – נסיעה לאגמי האצבעות + אצבעות
ימים 4-5 – נסיעה לוושינגטון דרך פנסילבניה
ימים 6-7 וושינגטון
יום 8 נסיעה לניו יורק + ניו יורק
ימים 9-14 ניו יורק
זו כמובן חלוקה גסה מאד ואפשר לשחק עם המספרים הרבה.
אפשר בהחלט להאריך את משכי הזמן המדוברים, ו/או להוסיף עוד יעדים, ו/או להוסיף פארקי שעשועים או שופינג.
וזה כאמור היה בהנחה שמטיילים 7 ימים בשבוע. תעשו את התיקונים הנדרשים בהתאם לתוכניות השבת שלכם.
אגב, וושינגטון עשויה להיות יעד מעניין לשבת. אם אתם כן מטיילים אבל לא נוסעים, אז בוושינגטון רוב האטרקציות כרוכות בשיטוט רגלי ללא ארנק
-
אין אפשרות להאריך ל-3 שבועות, כי אנחנו משאירים 2 ילדים (בוגרים) בבית ויש גם שיקולי עבודה. שבועיים מבחינתנו הם המקסימום האפשרי.
היינו לפני 5 שנים במערב ארה”ב (סן פרנסיסקו – כביש 1 – ל”א – סן דייגו ולאס וגאס). הטיול ארך 3 שבועות (היינו בהרכב מלא).
לגבי חלוקת הזמן – אנחנו נעדיף לתת יותר זמן לטיול בטבע ובעיירות קטנות מאשר לערים. אני יודעת שמקובל להקצות 4-5 ימים לניו יורק, אבל נראה לי שאנחנו נתמרד ונקצה לה הרבה פחות. כרגע ניו יורק היא החלק שהכי פחות מעניין אותי בטיול הזה. שבת בוושינגטון אכן יכולה להיות פתרון מצויין עבורנו, כי ככה נוכל לראות את האתרים המרכזיים מבלי “לבזבז” יום על טיול עירוני.
אני מודה שנטיית הלב שלי היא לטייל רק בשמורות טבע, אבל מכיוון שהחלטנו לצרף את הילדים לטיול, החלטנו ללכת על המסלול היותר “קלאסי” ומקובל.
-
