נורמנדי וקצת ברטני - טיול אביב קיצי
-
תודה מירה שהזמנת את כולנו לכאן. התמונות שלך משגעות ומזמינות. והתאור שלך יגרום לי מהר לתכנן ולהשלים את החלק החסר בפאזל הטיול….
רבקה
-
כיף לשמוע, רבקה, תודה
בסוף הסיפור אוסיף קישורים ושמות למקומות האירוח.
-
מירה יקרה,
חזרנו אתמול מהטיול שלנו לנורמנדי. נעזרתי מאוד בקובץ האקסל ששלחת לי למייל.
חבל שלא זכיתי לקרוא בפירוט את מה שכתבת בפורום …. היינו כבר בטיול.
די ויתרנו על חופי הנחיתה, והיינו רק בבית הקברות האמריקאי העצום, ובפונט דה הוק. עכשיו חושבת שחבל שלא היינו גם בארמונש. הצעירה בת ה-14 פחות התעניינה…
שוב תודה,
עינב
-
ערב טוב מירה’לה!!!
נהנית להסניף את הטיול שלך. לאטראטה לא הגענו אולי זה היה מזג האויר שלא התאים כבר איני זוכרת. רק זוכרת שהיה מזג אויר אביך וערפילי. כשסיפרתי לרפי
שגם אנו טיילנו בהונפלר – והראיתי לו את הצד שבלכנו – הוא ממש לא זכר,
אז כנראה נטרך לשוב לכאן ולהוסיף את חוך הנחיתה.
אני בקשב ובהאזנה.
התמונות של אטראטה – אליפות!!!. אגב, יש אפשרות לרדת אל החוף עצמו?
כדי לטייל לאורך החוף ולאות גם מלמטה?
רחל לבון
-
הי מירה יקרה,
בתור פרנקופילית חובבת צרפת, המבקרת בה לאחרונה פעם-פעמיים בשנה, אני נהנית מכל תמונה ותמונה ומההסברים היפים שלך.
יופי של אשכול!
לפני למעלה מ- 25 שנה הייתי באיזור נורמנדי וביקרתי בחלק מהמקומות עליהם את מספרת.
אחד מהם הוא ביתו וגנו של קלוד מונה בג’יברני , ואני חייבת לציין שע”פ התמונות המקום כמעט לא השתנה! מאד מאד אהבתי אותו!
באיזור צוקי אטרטה עדיין לא ביקרתי , ואת בהחלט מעוררת בי רצון עז להיות שם..
תודה על השיתוף המקסים,
שירלי
-
הי עינב,
אני חושבת שהתודה לא מגיעה לי, לא אני שלחתי לך קובץ, אולי התכוונת למירה ד., (היא שלחה גם לי קובץ כזה).
העיקר שנהניתם
-
רחל יקרה,
תודה וכיף שאת מלווה אותי כאן
באטרטה אפשר בהחלט לטייל על החוף. לפי מה שראיתי אפשר לעלות עם רכב לצוקים שבצד הימני של החוף או לפחות לקרבתם.
למרות שראיתי קודם תמונות רבות של המקום, במציאות זה היה הרבה יותר מעניין!
מירה
-
הי שירלי,
תודה העל הליווי.
נראה לי שאת וסאבטקסט תיהנו מאוד מטיול כזה
מירה
-
היי מירה,
איזה יופי שאת כותבת.
אזור מדהים ביופיו.
התיאורים והתמונות מקסימים ואני ממשיכה איתך.
תענוג.
תודה רבה,
נועה (הדר)
-
היי מירה
קצת באיחור (יש לי נסיבות מקלות), הגעתי והשלמתי
נהנתי מאוד
מחכה בסבלנות להמשך
תודה על השיתוף
לימור
-
ברוכות הבאות, הדר ולימור
עוד מעט ממשיכים.
-
היום הרביעי –
ביום זה תכננתי ביקור בחופי הנחיתה – החל מחוף סוורד במזרח ועד ג'ונו וגולד, ואת החופים המערביים חשבתי להשאיר ליום המחרת, כשנהיה בדרך מזרחה לכיוון ברטני. מקום הלינה נבחר בשל היותו במרכז וסמוך מאוד לארומנש, והוזמן לשני לילות כדי שנוכל לסייר בנחת.
התחלנו בביקור במוזיאון בארומנש, שמדגים יפה את בניית הנמל המלאכותי ואת הפלישה. מבעד לחלונותיו נשקפים שרידי הנמל. מדי כמה דקות מוקרן סרטון באנגלית ועובדי המוזיאון מכריזים על כך בעוד מועד.
רכישת כרטיס מקנה הנחה של יורו אחד במיצג 360 מעלות, שם מוקרן סרט על קירות המבנה העגול. יש לצאת מהמוזיאון וללכת כמה דקות בעלייה די תלולה, בעיניי שווה.
-
לאחר מכן המשכנו מזרחה וראינו שלט למוזיאון חוף גולד. נכנסנו והיינו המבקרים היחידים. יש שני חלקים: האחד הוא מוזיאון 'אמריקה' מתאר את הטיסות הטרנס-אטלנטיות שנעשו על ידי חלוצי התעופה האמריקאית בשנת 1927; השני מספר את סיפור הפלישה לחוף גולד הסמוך, ומקבלים דף הסבר בעברית. לא ממש מרשים ואפשר לוותר.
ויתרנו על חוף סוורד וגשר פגסוס והחלטנו לנסוע לסוללת התותחים שנותרה בחוף ממערב לארומנש ((Batterie, ולבית הקברות האמריקאי בחוף אומהה. נותרו כמה עמדות כולל התותחים עצמם ואפשר לראות כמה השקיעו הנאצים בהגנה על החוף.
-
בית הקברות האמריקאי מרשים ומרגש מאוד, שלו, מטופח ומלא מבקרים.
חנייה מסודרת בשפע.
יש גם אנדרטה עם בריכת השתקפויות וסיפור הפלישה, ומסביב חקוקים שמותיהם של 9387 הנופלים, רבים מהם יהודים.
-
בדרך לבאיה Bayeux הלכנו לראות מקום שהמארח שלנו, ז'אן קלוד, סיפר עליו – בית קברות קטן בשם Jerusalem הנמצא כמה קילומטרים לפני באיה.
השם עורר סקרנות וחשבנו שאולי קבורים שם יהודים, אך מקור השם הוא כנראה מחווה לצלבנים ששבו ממסעותיהם בארץ-ישראל אחרי שנלחמו על ירושלים.
ליד בית הקברות ראינו שלט של מזקקת קלבדוס שמזמין לקנות. נכנסנו לבית חווה ישן שידע ימים יפים יותר, עם ריהוט עץ עתיק וספות מסוגננות. קשישה לבנת שיער ודוברת צרפתית בלבד הזמינה אותנו לטעום. היה חריף מאוד. רצינו לשלם על הטעימה אך היא אמרה שזה חינם, אז קנינו בקבוק...
-
המשכנו לבאיה כדי לראות את שטיח הקיר המפורסם.
מקבלים אוזניות עם הסבר בעברית, שבלעדיו זו פשוט עבודת רקמה - מרשימה אמנם – אך יש ערך מוסף רב בהסבר.
-
מירה היקרה ערב טוב!!!
כעת משסיימתי את הכתבה שלי על ספרד ופורטוגל אני כולי שלך כאן.
הקישור לכתבה כבר עברה לחברה מהטיול לסין שלא מצאה כתבה שלי על האיזור.
ככה זה כשישנו עידן טרום למטייל.
מעניין לבקר איתך במחוזות האלה של איזור הנחיתה ובית הקברות שלא ביקרתי
בהם.
וממתינה להמשך.
רחל לבון
-
תודה, רחל
אשתדל להגביר את הקצב.
-
היום החמישי - נפרדנו מבעלי החווה בחיבוקים ונשיקות ונסענו מערבה לפוינט דו הוק – Point du Hoc – הנקודה בחוף יוטה שממנה טיפסו הריינג'רים האמריקאים על צוקי נורמנדי מול תותחי הגרמנים.
זהו אתר אמריקאי מסודר ומאורגן עם חנייה גדולה, מרכז מבקרים ושבילים מסודרים, עמדות תותחים ואנדרטה.
לאחר מכן נסענו לסנט-מר אגליז – הכפר שאליו הוצנחו לוחמים אמריקאים ואחד מהם נתלה עם מצנחו על צריח הכנסייה. במקום נמצא מוזיאון Airborne המרשים. מורכב מארבעה מבנים, סיפור הפלישה של האמריקאים מומחש ומתואר בצורה מעניינת ומרגשת.
-
סיימנו את הביקור בנורמנדי וממשיכים לברטני – אל מון סן מישל שנמצא בין שני המחוזות. הזמנו לינה ליומיים בצימר של ורוניק La Jacotier – מקום מקסים המשקיף אל ההר. המטרה היתה להוריד הילוך ולהאט קצב לקראת ימים של נסיעה ממושכת.
הגענו לפנות ערב ואחרי התארגנות קצרה יצאנו אל ההר. במרחק כמה דקות הליכה מהצימר נמצא האזור המסחרי/תיירותי שבו מלונות, מסעדות, סופרמרקט ואתר קמפינג, וכן מגרשי החנייה למי שמגיע אל ההר ברכב, והשאטל אל ההר שיוצא כל כמה דקות. האוטובוס אינו ממוזג. אפשר ללכת ברגל – כ-25 דקות הליכה מתונה, אבל היה חם מאוד ונסענו.
ורוניק אמרה לנו שכדאי להזמין מקום לארוחת ערב באחת המסעדות ולהמשיך לטייל עד שתגיע השעה. בכניסה להר נמצאת מסעדת La Mere Poulard המפורסמת באומלטים הענקיים שלה, אבל יש עוד מאכלים. זו מלכודת תיירים טיפוסית אבל אין הרבה אפשרויות על ההר עצמו. ביקשנו להזמין מקום לאותו ערב אך אמרו שהכול מלא ואפשר לאכול עכשיו (שש וחצי בערב). אכלנו ארוחה סבירה אבל יקרה ועלינו לטייל בהר ולהשקיף על הנוף.
