מטרו קארד בניו יורק
-
שלום ,
במידה ואני נמצא יומיים - שלושה בניו יורק
האם צריך לרכוש מטרו קארד נטען ? או שיש כרטיס יומי .
במידה ואין , איך רוכשים מטרו קארד , היכן מטעינים והאם יש הנחה מסוימת ? או פשוט מטעינים סכום מסוים?
האם ניתן לקבל החזר על המטרו קארד ?
תודה רבה
-
שלום,
אם אתה מתכוון להשתמש בתחבורה הציבורית רצוי מאד לרכוש מטרוקארד. ניתן לקנות כרטיס ולהטעינו בכל תחנה של הרכבת התחתית. לצערנו אין כרטיס יומי, אבל הכרטיס שמיש כל עוד הוא טעון. אנחנו ניסינו לעלות על אוטובוס כשבידינו כסף מזומן ומדוייק - כסף בשטרות. הנהג לא הסכים לקבל, רק במטבעות. אי לכך נאלצנו לרדת, ולרכוש כרטיס מטרוקארד . האמת היא שזה נוח מאד.
תהנה!
-
כדאי רק לשמור עליו היטבכי אין על הכרטיס שום פרטים מזהים שיאפשרו לך לתבוע אותו בחזרה או לשחזר אותו במקרה של אובדן/גניבה/השחתה, וכבר הכרתי אנשים שאיבדו את הכרטיס החודשי שלהם יום אחרי שהם רכשו אותו תמורת הון תועפות.
-
שאלה בנושא, האם הכרטיס אישי? כלומר אם אנחנו נוסעים משפחה האם צריך כרטיס לכל אחד? או שניתן פשוט להעבירו ביננינו?
תודה,
דפנה
-
הורה וילדלפני כשנה הגענו למנהטן ליום אחד בני ואני, שילמתי עבור שני כרטיסים בדלפק וקיבלנו אחד, אחרי שהמוכר כבר כמעט התעצבן עליי על התעקשותי להבין למה קיבלתי רק אחד ונוצר תור של רוטנים מאחורי הבנתי שהכרטיס הוא לשנינו וצריך להעבירו פעמיים (היה צריך להסביר לי לאט כדי שאבין מהר).
אכן זה עבד כך, אינני יודע אם ניתן לרכוש כזה למשפחה ואולי זה רק הורה וילד אבל… כאן מתחבר למה שהחתול רובוט רשם, אם מאבדים אחד כזה ששילמתם עבור כל בני המשפחה זה חבל (לא קריטי בעלות כוללת של טיול אבל מבאס)
דבר נוסף,העדר אופציית פיצול (אני למייסיס ואת/ה לבאטרי פארק או אחד הילדים לא מרגיש טוב ואחד ההורים רוצה להחזירו למלון וכו’)
-
מטרו קארדקודם כל אני מזכיר שאפשר לנסוע גם באוטובוסים ולא רק ברכבות תחתיות. למרחקים קצרים זה לפעמים יותר מהיר (כי לא צריך לרדת ולעלות בתחנה), ובכל מקרה רואים את הנוף האורבני.
התשלום לאוטובוס או רכבת תחתית הוא באותו תעריף ובאותה צורה
הכרטיס עצמו עולה דולר שלא מוחזר, ועליו טוענים כסף/תוכנית.
אפשר לשלם לפי נסיעות בודדות או לפי חופשי שבועי/חודשי. אין חופשי יומי!
ילדים עד גובה 44 אינטש (112 ס”מ) פטורים מתשלום ולא צרכים כרטיס. ללא קשר לגיל
את הכרטיס הכי נוח לקנות ולטעון בכל תחנה של רכבת תחתית
בשביל pay per ride
טוענים מראש את הכרטיס בסכום הרצוי. נניח 20 דולר. בכל טעינה של יותר מ-5.5 דולר מקבלים 5% תוספת, כלומר טענתם ב-10 דולר בפועל נטען 10.5.
נסיעה בודדת עולה 2.75 דולר (רכבת תחתית או אוטובוס, לא כולל יציאה מחוץ לעיר ניו יורק). כל פעם שעולים לאמצעי התחבורה מעבירים כרטיס. לא צריך להעביר שוב בירידה.
מותר לבצע נסיעה בשני מקטעים, ובלבד שהנסיעה השניה מתחילה לא יאוחר משעתיים אחרי הראשונה. בפועל זה אומר שאם אתם ב”מסע דילוגים” חלק מהנסיעות יהיו חינם. עדיין צריך להעביר כרטיס, אבל הכסף לא ירד ותהיה אידיקציה על המסך.
אין בעיה להעביר את הכרטיס פעמיים עבור שני אנשים (וירדו שתי נסיעות). אגב, במקרה של נסיעה שנייה תוך שעתיים שימו לב מה הוא כותב כי יתכן שלא תצטרכו להעביר פעמיים.
השיטה הזו טובה אם אתם חושבים שיהיה לכם מעט נסיעות.אפשר לטעון מתי שרוצים, אפילו פעמיים ביום אם צריך. אז אפשר למשל כל פעם לטעון 10 דולר
חופשי שבועי
עולה 32 דולר (+דולר של מחיר הכרטיס עצמו)
טוב מחצות עד חצות שבוע אחרי. אם קניתם ב-10 בבוקר – “בזבזתם” 10 שעות
הכרטיס אינו אישי (כלומר מותר להעביר אותו) אבל לא באמצע נסיעה. קודם כל – מרגע שמעבירים אותו אי אפשר להעביר אותו עוד פעם באותו קו/תחנה במשך 18 דקות. ואסור להעביר את הכרטיס כל עוד אתם באמתע הנסיעה. אבל מררגע שהנסיעה הסתיימה מותר להעביר.
בפועל לנו כתיירים המשמעות היא שצריך כרטיס לכל אחד מהמשפחה, אבל שאין צורך לכתוב שם אלא מספיק לשמור אותם בכיס אחד
לגבי אובדן – הכרטיס אנונימי ולכן אין דרך לשחזר אותו או את הכסף. אבל זה נכון גם ל-1001 דברים אחרים. זה לא שטוענים את הכרטיס במאות דולרים. בפועל אנחנו התיירים נטעון אותו ב-32 דולר של חופשי שבועי, או ב10-20 דולר של pay per ride כך שהנזק במקרה של אובדן הוא מסדר גודל של 100 ש”ח. לא נעים, אבל סביר שלא סוף העולם.
כרטיס שבועי או תשלום לפי נסיעה?
בהנחה שאנחנו בעיר פחות משבוע מה כדאי לקנות?
קודם כל חישוב מהיר מעלה שמ-13 נסיעות ומעלה בשבוע שווה לקנות חופשי שבועי. אבל כמה נסיעות נעשה ביום? זה כמובן מאד מאד אישי, ויתכנו ימים שלא נסע בכלל בתחבורה ציבורית, ויהיו ימים של הרבה. הסטטיסטיקה האישית שלי מדברת על סדר גודל של 3 נסיעות ביום (נניח הלוך בבוקר, חזור בערב + דילוג באמצע היום, או יום אחד עם שני דילוגים ואחד בלי). כלומר ל-3 ימים כנראה שעדיף תשלום לפי נסיעה, ל-4 זה גבולי ול-5 כבר עדיף שבועי.
בפועל, גם לשלושה ימים אני חושב שעדיף לקנות שבועי, כדי שלא נתקמצן. בניו יורק הולכים המון המון המון ברגל. אם יש לי כרטיס חופשי יש יותר סיכוי שאעשה דילוג של תחנה או שתיים בתחבורה ציבורית (למשל אני רואה אוטובוס מתקרב), וככה אחסוך קצת כאבי רגליים. אבל אם צריך לשלם לפי נסיעה, ואנחנו למשל משפחה של 4 משלמים (הקטנה פטורה) אז אני עשוי להתקצמן על 11 דולר בשביל תחנה אחת.
-
אנשים טובים,
תודה רבה על הפירוט הרב. ענית על שאלות רבות שהיו לי.
דפנה
-
כרטיס נטען עולה דולר, וניתן להטעינו במכונות בחלק מתחנות האוטובוס ובתחנות הרכבת. אין החזר למיטב ידיעתי
-
כרטיס נטען עולה דולר, וניתן להטעינו במכונות בחלק מתחנות האוטובוס ובתחנות הרכבת. אין החזר למיטב ידיעתי. יש לשמור אותו כך שלא יתקמט, גם לא קלות, אחרת המכונה שולפת אותו החוצה, ואז צריך לחזור לקופאים בתחה ולבקש חדש.
-
רק הבהרה למיטב ידעתי וכפי שנרשם כרטיס שבועי לא ניתן להעביר בכל תחנה פעמיים – כלומר צריך כרטיס אחד לכל אדם.
-
תודה על המענה המהיר
אנחנו נהיה 3 מבוגרים בינהם 2 מעל 65 כאשר נהיה כיומיים וחצי מתוכם בשבת נשתמש רק לפני ואחרי יציאת שבת (או לפחות חלקינו)
שאלתי היא האם צריך כרטיס לכל אחד או שאחד נכנס ומעביר לשני ? זה אומר שהנסיעה אחת לשלושה אנשים תוריד 7.25 דולר בערך ?
אז אפשר פשוט כל פעם לפני מטרו להטעין ב10 דולר ? אני הייתי מעדיף שלושה כרטיסים שאטעין ב10 דולר כל אחד נראה לי שזה עדיף
האם המכונות מקבלות שטר של 100 ונותנים עודף ?
האם ברכישה אחת במכונה ניתן לבקש 3 העתקים ?
לא הבנתי לגבי דילוג ולגבי יציאה ממטרו ומעבר לאוטובוס למשל אשמח להסבר נוסף
תודה
-
בכרטיס אחד ניתן להעביר שלושה
-
אם אתם מעדיפים שלושה כרטיסים שונים – אז מה ההתלבטות? תקנו 3 כרטיסים.
יש שני דברים שמאבדים עם 3 כרטיסים להבדיל מכרטיס 1 משותף:
- עוד דולר לכל כרטיס, כלומר “בזבזתם” עוד 2 דולר שהם 7-8 ש”ח
- עודף בכל כרטיס – יש סיכוי שישאר לכם עודף של כמה דולרים בכל כרטיס (כי בכל זאת זה לא הכי נוח לטעון לפני כל נסיעה, ובכל מקרה טעינה מינימלית היא 5.5 דולר הן שתי נסיעות. אז אם יש נניח שתבזבזו עד 5 דולר לכרטיס, כלומר עוד 10 דולר כל שני הכרטיסים הנוספים. זה כבר 35-40 ש”ח. טיפה יותר דרמטי מקודם, אבל עדיין לא באמת רציני.
המכונות מקבלות כרטיסי אשראי. למה להסתבך עם מזומן?
לגבי מעברים:
הרעיון בתחבורה ציבורית הוא לא שיש קו אחד מדלת לדלת, אלא שפעמים רבות נדרש שילוב קוים. אז למשל לוקחים רכבת תחתית כדי להתקרב ליעד, ואז אוטובוס מתחנת הרכבת ועד היעד (או קרוב מאד אליו). במקרה כזה שתי הנסיעות כלולות בכרטיס אחד. אם העברתם את המטרוקארד בתחילת הנסיעההראשונה, הרי שכשתעבירו אותו שוב בתחילת הנסיעה השניה יהיה כתוב על המסך משהו בסגנון “נסיעת המשך – לא נגבה תשלום”.
בפועל המחשב לא בודק אם זו באמת נסיעת המשך (כמה זמן עבר מאז שירדתם מהרכבת ועד שעליתם לאוטובוס), ולכן אם אתם נוסעים למשל מטיימס סקאוור לגשר ברוקלין לתצפית קצרה של חצי שעה, ומשל לפארק, בפועל תשלמו רק על נסיעה אחת ולא על שתיים. אם לעומץ זאת תעשו עתירה ארוכה בגשר ותטיילו עליו, יעברו יותר משעתיים בין הנסיעות ולכן תשלמו על הנסיעה השנייה.
תראו בכל מקרה – העלות של התחבורה הציבורית בניו יורק אולי יקרה ביחס לישראל ולהרבה מקומות אחרים בעולם, אבל זניחה ביחס לטיול. יותר מזה – על המונית מהשדה לעיר תשלמו 50-80 דולר (תלוי מאיזה שדה). אם צריך זוג מוניות (הלוך ושוב) זה כבר 100-150 דולר. 3 כרטיסי חופשי שבועי יעלו 99 דולר. יותר זול מהמוניות
. אם יכאבו לכם הרגליים מרוב הליכה ותחליטו להתפנק באיזה foot massage או משהו אחר זה יעלה הרבה עשרות דולרים לאדם, ואם בגל שהרגליים כואבות תטיילו פחות בניו יורק, הרי ש”בזבזתם” זמן ניו יורק שעולה לכם 200 דולר לפחות ליום רק במלון.אז אם עוד כמה נסיעות בעוד כמה שקלים ישפרו את איכות הטיול שלכם בניו יורק – זה שווה את זה!
אז בואו נשים דברים בפרופורציה.
-
תודה
