שוב פעם אמריקה - הפעם מערב ארה"ב
-
גרנד קניוןאף פעם לא הייתי.
שמעתי את כל הקצוות החל מהמקום המדהים ביותר וכלה בבור גדול.
אז מצרפת את דעתי.
יפה שם , אפילו מאוד.
כנראה שאם ויורדים למטה זה ממש מהמם ( לפחות ע”פ הסרט ).
אבל שמדובר בתצפיות בלבד הגרנד קניון במקום האחרון מכל פארקי המדבר שהיינו בהם.
ועדיין יש הרבה מקומות ותצפיות שסחטו ממנו וואו גדול.
הנסיעה מסדונה לגרנד קניון קצרה ( שעה וחצי דומני )
אנחנו חונים במרכז המבקרים ורוצים לפתוח בסרט של IMAX אבל מתברר שהוא בכלל חוץ לפארק.
אז במקום אנחנו צועדים כמה דקות לטיילת ליד מרכז המבקרים.
וצופים לראשונה בגרנד קניון שניראה בדיוק כמו בתמונות
והוא מרשים ויפה וגדול….אבל זה לא זה. לא מדהים.
הולכים קצת על הטיילת מצלמים.
לילדים נמאס.
ונכון חםםם רצח בחוץ
אז יצאנו מהפארק לעיירה הסמוכה , ארוחת צהריים והלכנו לסרט של IMAXהסרט מאוד יפה, לי קצת עשה סחרחורות בקטעים מסוימים ( אני רגישה ).
חוזרים לפארק כבר שעות צהריים מאוחרות ועושים צ’ק אין למלון בתוך הפארק YAVAPAI LODGEגם הוא עלה באיזור 200 דולר.
אין אינטרנט בחדרים שזה “נורא ואיום” בעני הילדים. באמת לא נוח.
גם האינטרנט בלובי מאוד מוגבל, רוחב סרט אפסי ( וואטאפ לא יותר ).
בדיעבד היה עדיף ללון מחוץ לפארק , הלינה בתוך הפארק מאוד נוחה למי שרוצה לקום לזריחה.
אחה”צ חוזרים שוב לטייל.
מסיירים בטיילת ובכל מיני נקודות תצפית ( שאין לי מושג מה שמם )
כבר הרבה יותר יפה מהנקודה שראינו בבוקר, אני יותר מתפעלת.
אח”כ לוקחים את השאטל להופי פוינט לשקיעה. שם כבר ממש מהמם (התמונות לא משהו לצערי המצלמה מתקשה עם השמש מולה) ואנחנו מבלים שעה של שקיעה מהממת.
ארוחת ערב אכלנו מחוץ לפארק.
על זריחה ויתרתי...לא ניראה לי שווה.
למחרת בדרך לפייג’ עוד כמה תצפיות מאוד יפות.
ולמרות הכל זה MORE OF THE SAMEקצת תמונות..
נ
-
פייג' - הכי הכילילה אחד נשארנו בגרנד קניון. לטעמי היה יותר ממספיק.
למחרת יום שישי יש לנו הזמנה לסיור באנטילופ תחתון לשעה 1:30.
הכוונה ללכת לראות אח”כ את פרסת הסוס.
ויום לאחר מכן, יום שלם באגם פאוול.
יוצאים לדרך בנחת, ( עם עצירות בתצפיות המזרחיות ) כשעתיים נסיעה.
אנחנו מגיעים בסביבות 11:45 לאנטילופ תחתון.
המון זמן לחכות.
אני הולכת לקופות עם ההזמנה ומבקשת להקדים.
לשמחתי הדבר מתאפשר ואנחנו מועברים לסיור של 12:40את הזמן שעובר מעבירים בקפיטריה הממוזגת, שאומנם הומה אנשים ויש מחסור בכסאות. אבל העיקר המזגן.
הסיור יוצא לדרך בדיוק בזמן….2 דקות הליכה ואנחנו בכניסה. שם מחכים שעה.
אנחנו מחכים מתחת לסככה, עם אספקה שוטפת של מיים קרים.
חם ומשעמם. ובכל זאת נסבל.
הילדים מקטרים קצת יותר. אבל שורדים
שנכנסנו שכחנו הכל. זה באמת נורא יפה כמו בתמונות.
בניגוד להרבה סיפורים ששמעתי לא התעכבנו הרבה וגם לא האיצו בנו למהר.
הקצב היה בסדר, המומחיות של המדריך בצילום בהחלט עזרה ליצר תמונות יפות.
סט תמונות שלי, יפות כמו אצל כולם.
לא לפספס
-
פרסת הסוס - ומוטל בלי אינטרנטבתום הסיור באנטילופ אנחנו נוסעים למוטל
( מה שנחמד בפייג שהכל במרחק נסיעה של 2 דקות )
המוטל שלנו הוא PAGE BOY הציון בבוקינג נמוך מ 8 , אבל חברה שהיתה בקייץ הקודם המליצה אז לא בדקתי יותר מידי. ( חבל כי בביקורות כתוב שאין WIFI בחדרים )
המוטל סביר ( אם כי ברמה נמוכה יחסית), הבריכה מקסימה, אבל אסון – למרות ההצהרה בבוקינג ולמרות שנתנו לנו סיסמאות ל WIFI , אין קליטת WIFI בחדר.
אני חוזרת ללובי להתלונן אבל הוא אומר לי שזה בעיית WIFI בכל PAGE ( כן ברור ….בגלל זה לא רואים את ה ACCESS POINT בחדר).
בלובי יש WIFI ( כנראה הוא לא בפייג’ ) ביקשתי חדר אחר שיש בו קליטה, נענתי שהמלון תפוס ( למרות שבכניסה מתנוסס שלט VACANCY ) הבנתי את המסר והפסקתי לבקש...אבל פרסמתי ביקורת קטלנית בבוקינג . (הנקמות הקטנות).
בת ה 14 שלי מתמוטטת מהאסון ( ה WIFI ) מוציאה עלי את כל הזעם ( שיקרתי לה) שמה אוזניות וכיסוי עניים ומתנתקת.
( מסקנה קטנה שלי – תמיד לקרוא ביקורות . ובעתיד אשלח לכל מלון פניה אישית לוודא שוב למרות מה שכתוב שיש קליטת WIFI טובה בחדרים. אני חושבת שזה יקטין את הסיכוי לשקר כמו זה של PAGE BOY )
אני ואחיה הקטן הולכים לאכול משהו...הוא בוחר פנקייק בבורגר קינג במחיר המגוחך של 89 סנט למנה של 3 (לא רע בכלל ).
אנחנו מבלים קצת בבריכה.
ועכשיו תור פרסת הסוס.
במקור הילדה היתה אמורה לבוא איתי. אבל היא ברוגז
אחיה פיתח פחד גבהים וגם התצפיות בגרנד קניון עשו לו ויברציות, אז ברור שעליו אין מה לדבר.
שוב הולכת לבד. שזה לגמרי בסדר. מעדיפה ככה מאשר ילדים רוטנים
נסיעה של כמה דקות ואני באתר.
כמה נקודות עליו
1. למרות ש 18:00 בערב ,חם רצח. ההליכה לשם בירידה, החזרה בעליה שבשילוב החום קשה לי נורא. ההליכה הקשה ביותר בטיול.
אין טיפת צל בעליה ( רק בסוף )
חשוב להביא מיים קרים ( גם לשטוף הרבה את הפנים ולשפוך על עצמכם ) ונעליים נוחות וכובע.
2. הערב שעה קצת פחות מוצלחת להגעה, השמש בעניים , פוגם בנוף וגם בתמונות. ( צהריים בקייץ זה מטורף בגלל החום, אז כנראה הזמן הכי טוב זה הבוקר ).
3. הנוף מדהים גם למי שמפחד להתקרב לסף.
ילדים ממש קטנים אולי עדיף לא להביא. ( אם אפשר ).
4. המקום וואו פשוט וואו. אין דברים כאלה. תצפית כל כל יפה.
זה די מדהים, הולכים במקום משמים, כמו חוף הים באשדוד. ופתאום מגיעים לדבר האלוהי הזה.
שווה כל רגע של מאמץ.
מצרפת את התמונות שיצאו שאיכותן לא משהו בגלל השמש בעניים ( ובגלל שלא התקרבתי יותר מידי לשפה ).
בדרך חזרה אני עוד נוסעת לתצפית מהירה על סכר גלן. נחמד.
אני חוזרת למוטל ומוצאת ילדים מאושרים בבריכה.
הצטיידות בוולמרט למחר ( הסירה באגם ) פיצה לארוחת ערב, וקצת לובי ( למטרות WIFI ׂ)מחר היום לא הם מחכים הכי הרבה. ( ואני מתה מפחד ) סירת מרוץ באגם
-
סירת מרוץ באגם פוואלמהרגע שסיפרתי לילדים על האופציה לפני חודשים רבים, היתה התלהבות עצומה.
שמעתי על האופציה כמובן כאן בפורום , וכולם כל כך התלהבו.
גם חברים שהיו באיזור לפני מספר שנים, התלהבו לא פחות.
אז עשיתי כל מה שצריך.
והתקשרתי כבר בינואר ( או שמה קודם...) ושילמתי 550 דולר לסירה המהירה + ועוד 100 דולר לאבוב ( כולל פקדון ).
חודש לפני היציאה הוספתי עוד 550 דולר לפקדון.
( מתוך זה 625 דולר הוחזרו – אבל 40 דולר נוספים שילמתי על דלק ו 15 על ביטוח)
אבל האמת, רעד לי הפופיק.
אני לבד בסירת מרוץ.
שכל נסיוני בשייט מסתכם בסירת משוטים פה ושם ובסירת מנוע ( איטית יותר מצב ) באגם האלשטט.
ועוד לעגון לבד, להוריד את הילדים שלי עם אבוב ולגרור אותם.
ניראה לי מטורף ומפחיד ובלתי אפשרי….ולמה הכנסתי את עצמי.
( ועוד בהכנה לטיול קראתי על מישהו ( לא זוכרת מי ) שנתקע בגשם וברוחות ואיבד את הדרך )
אז הצטיידנו בוולמרטומילנו צידנית באוכל ( בערך פי 20 ממה שאכלנו ) ובטונות מיים קרים.
והגענו למעגן, וחיפשנו ושילמנו והגענו לסירה ( אם יש לכם ציוד כבד אפשר לבקש רכב גולף שיקח אתכם פנימה )
הצטרף אלינו בחור חביב.
שהתרעתי בפניו מראש שידבר לאט ושאני אעצור אותו כי בניגוד לכל דבר אחר אני חייבת להבין 100 אחוז ממה שנאמר ( 98-99 אחוז כמו בד”כ לא מספיק ).
הוא הסביר ואני נידנדתי והתעקשתי לנסות כל דבר לבד (ראו נסיון הטרקטרונים שלא הצלחתי להחזיר מרוורס ).
הבחור היה סבלני להפליא, הסביר היטב.
וזהו נגמר יוצאים
צריך לנסוע אחורה לצאת מהחניה. כבר זה הולך רע מאוד.
אוישששש לדבר הזה (דבר = סירה ) אין ברקס….פשוט אין
אחורה קדימה. לא הולך לי ישר
בסוף מישהו שם מבין כל המנסים להסביר מהמזח ( שבטח חושבים מי הלא יוצלחית הזאת) , צועק לי לישר את המנוע מאחור.
אז למה לא אמרתם קודם….
ברגע שישרתי הסירה נסעה אחורה ישר.
עברנו שלב א בשלום
יוצאים מהמעגן לאט לאט לנסוע קדימה אני מצליחה
מחוץ למעגן מותר לנסוע מהר, אני מעלה מהירות , והחלק העליון של הסירה מתרומם אמאלהההה….לא רואים כלום.
ככה הרבה זמן ….עד שאני מתחילה לקבל קצת בטחון.
בנתיים מתרחקים מהמעגן מגיעים לאגם גדול פתוח, מאתרים את המצופים ומתאימים למפה.
הבטחון עולה.
מורידים את האבוב.
נופר יורדת לאבוב , תומר מחזיק דגל כתום באויר ומסתכל עליה ואני מתחילה להאיץ.
יש צרחות אושר.
זה עובד האבוב נגרר הילדה מאושרת.
איזו הקלה – זה עובד.
ככה ממשיכים הרבה זמן. ( מתחלפים על האבוב )
אח”כ הולכים לעגון בחוף לאכול צהריים.
ברגע של החלטה גאונית אני לא מחפשת מקום נטוש אלא דווקא ליד סירת בית שעוגנת שם.
הילדים משתלטים על נושא העוגן. סולמות לירידה מהסירה וכו
אנחנו מבלים שם המון זמן אוכלים ושוחים וזה כל כך כיף...יכולתי להישאר שם לתמיד.
שרוצים לחזור לשוט הסירה לא זזה. התקרבנו מידי לחוף היא תקועה בחול.
מזל שאנחנו ליד הסירת בית.
יש עליה מספר גברים (הפעם דוברי אנגלית) וכמובן שמתגייסים לעזרתנו דוחפים מעט ואנחנו שוב במים.
מכאן לשם שוב אבוב ושום קפיצה למיים..
ואנחנו בכלל לא יודעים איפה אנחנו ולוקח הרבה זמן להתמקם ( כולל שאלות ששאלנו אחרים)
כבר אחה”צ מתחילים עננים מתחילה רוח האגם נהיה גלי...קצת מפחיד.
מתחילים לחזור למעגן אפילו לא הספקנו להגיע לקניון ...באסה.
עוד קצת דהירה ( עכשיו יש לי אומץ לשוט ממש ממש מהר ) וסאגה ארוכה עם מילוי הדלק ( לא משנה)
נגמר :
1. כן יום שלם זה בכלל לא הרבה ובכלל לא חם
2. כן זה כיף מדהים , חוויה אדירה. לא לוותר
3. מרגישה כמו הכי אמיצה בעולם. וונדרוומן
4. כואבות לי רצח הכתפיים ( אין שם הגה כוח ..ויש הרבה מאבקים עם ההגה )
5. רוצה שוב….( אם אפשר עם עוד מבוגר שאוכל לקפוץ למיים )
6. הילדים נהנו בטרוף. הכי כיף בעולם. היום הכי כיפי בטיול בלי ספקות בכלל.
7. יום אחד עוד אשוב לשם...גם סירת בית ניראת לי כמו אופציה מדהימה.
כמה שאהבנו את פייג’ ..עד בלי די
ותודה לפוריה שממש דחפה אותי לחוויה הזאת ובלעדיה לא בטוח בכלל שזה היה קורה
-
אילת, איזה אומץ, כל הכבוד לך!!
הזמנתי גם כן את אותה סירה מאותה מרינה, אבל לא ראיתי שם אופציה להזמנת אבוב אז חשבתי שמוסיפים אותו במקום.
אני מבינה שצריך להזמין אותו מראש ? דרך האתר או טלפונית ? (אגב- איך אומרים אבוב באנגלית ?)
-
הי רונית
תתקשרי לבקש, כדי שישמרו לך. ( אני הזמנתי הכל טלפונית )
הם קוראים לו TUBE -
- את וונדרוומן אמיצה שאין כמוך
- נראה שהיה לכם כיף מטורף!!!
- כל הכבוד
-
ברייס קניוןסיום היום באגם פאוול גרם לנפילת מתח רצינית אצל הילדים.
השיא מאחוריהם.
הקטן כבר ממש מתגעגע הביתה, אחותו עדיין מאוד מצפה ללאס וגאס.
לי יש עוד ברייס וציון….
ביום ראשון בבוקר פנינו מועדות לברייס.
הנסיעה קצת ארוכה מהרגיל. בשבוע האחרון ( דומני 2.5 ) ועוד מאבדים שעה בדרך ( בגלל שעון יוטה ...מוסיפים שעה )
באיזור 12:30 מגיעים למלון שלנו בפאתי הפארק. ה BEST WESTERM
לשמחתי מאפשרים לנו צ’ק אין מוקדם
המלון מקסים.
החדר חדיש ויפה
המחיר מעולה ( 144 פלוס 12 אחוז מס )
לא יודעת מה רוצים ממנו
בחוץ חם נורא אנחנו עייפים
הולכים לאכול ( אכלנו בדנייר ליד, זה בעצם מזנון מהיר ודי מגעיל. לא כדאי )
קצת לנוחבנתיים מופיעים עננים ומתחיל גשם דק מאוד.
בשלב זה יתרון הטמפרטורות נופלות ונהיה נעים בהרבה לטייל.
הזרזיף ילווה אותנו בשעה הקרובה...ויעלם
העננים ישארו, והטמפ הנמוכות איתם.
ב 14:00 יוצאים לפארק.
על הפרק המסלול שכולםםםםםם עושים
יורדים בנבאחו מנקודת תצפית SUN SET ועולים בגני המלכה ( שפחות תלול ) לנקודת התצפית SUN RISE ומשם חוזרים ל SUN SET ברגל
נקודות התצפית...יפות אלא מה.
הילדים מסרבים להתפעל.
את זה כבר ראיתי בעבר (לפני 20 שנה ...נסיעתי מוגאס לברייס ביום אחד הלוך חזור. הגענו עשינו תצפית וחזרנו...טרוף ).
זה ניראה כמו שזכרתי.
המסלול מקסים.
מאוד שונה לראות את הקניון גם מלמטה.
מאוד אטרקטיבי להסתובב בין העמודים האדומים.
מאוד אהבתי. הם אהבו חלק
העליה גם בגני המלכה די קשה והילדים מקטרים שחבל”ז ׁ (מגזימים לגמרי אני הסתדרתי די בסדר ולהם קל יותר ).
החזרה בין 2 החניונים היא כ 10 דקות דומני.
אורך הטיול כולו שעתיים וחצי .
משם אנחנו חוזרים למלון. בריכה וארוחת ערב. ( בבופה של המלון לגמרי לא רע אבל יקר )
ב 20:00 אני יוצאת חזרה לפארק לשקיעה ותצפיות. ( לבד )נוסעת ל INSPIRATION POINT מאוד מאוד יפה שם.
טיפסתי לתצפית הגבוהה והיה שווה את המאמץ.
הקניון הרבה יותר יפה מהנקודה הזאת מאשר מנקודות התצפית הקודמות.
בגלל העננים בקושי ראו שקיעה.
אבל כן פגשתי איילה חביבה.
ברייס יפה ושווה ביותר.
( אבל הרבה פחות מציון לטעמי )
הבה תמונות מהמסלול בתחתית בפארק ומתצפית ה SUNSET
-
את א ל ו פ ה !!!
איזה כיף לשמוע!!!
ואיזה סיפור נהדר
-
איילת איזה כיף לקרא את הסיכומים שלך.
בעוד חודש וחצי אני אמור להיות באותם מקומות והצפיה גוברת עם כל סיכום .
-
ותמונות מ INSPIRATION POINT
-
שום פעם מתאהבת - הפעם הציוןאז במפלגת ברייס נגד ציון, אני לגמרי לגמרי ציון.
ברייס נורא יפה אבל חד גוני. ראית 5 דקות...הכל אותו הדבר.
פארק ציון המם אותי, לא הפסקתי להתפעל ולהנות.
עוצמת הצוקים משולבת עם המיים….מבחינתי שיא של הכיף.
הנסיעה מברייס לציון קלילה. שעה ומשהו
יוצאים על הבוקר.
המטרה לפני המנהרה – מסלול CANYON OVERLOOK
אחרי מליון התלבטויות כן או לא ללכת על “אנג’ל לנדינג” עד לקטע המפחיד החלטתי להסתפק בתצפית הזאת. (תיכף תראו איזה מזל)
נכנסים לפארק.
יש מעט חניה ליד המסלול ,אבל הוא קצר ואנשים יוצאים כל הזמן.
מצאנו כמעט מייד חניה.
יוצאים לדרך .
תחילת המסלול גרם מדרגות קצר ותלול.
2 ילדים מחכים לי בסופו ( כמובן שעלו כפול מהר ממני ) מייללים. “אני לא יכולה בלי משאף” מיללת ילדה מספר 1. ( יש לי בתיק אני אומרת לה...אופס זה לא מה שהיא רצה לשמוע )
זה כמו אתמול ( גני המלכה ) מילל ילד מספר 2, אני לא עושה עוד עליה כזאת חם לי לא יכול. ( באמת מאוד מאוד חם )
הבנתי – אני שולפת את מפתחות הרכב.
קחו לכו לאוטו תדליקו את המזגן תראו משהו ב IPAD עוד שעה+ אני חוזרת.
את שאר המסלול עשיתי בלי יללות. תודה לאל.
המסלול יפה.
אומנם עליה אבל לא קשה במיוחד. המון נקודות צל לעצור, ונוף מהמם.
העליה לוקחת לדעתי חצי שעה. לא יותרקצת תמונות מהדרך
-
ואז מגיעים למעלה - וואווואו וואו וואו
מה זה הנוף הזהמ ד ה י ם
אף אחד לא כתב בשום מקום שזה כל כך יפה.
התמונות לא מצליחות כמובן לשקף את העוצמה.
20 דקות ישבתי למעלה על הסלע והסתכלתי.
לא יכולתי להתנתק.
אם לא היללנים שנותרו לבד באוטו כנראה הייתי נשארת הרבה יותר.
בסוף נאלצתי לרדת.
מצאתי ילדים רגועים מביטים במסך במזגן כולם מאושרים
-
הי איילת,
תענוג לקרוא.
כל הכבוד על האומץ לטייל לבד עם הילדים. לא טריוויאלי.
-
ציון - למלוןאחרי המסלול כולם עייפים ( הלכו המון הרי ) ורעבים.
אנחנו ממשיכים לתוך הפארק עוברים את המנהרה, חולפים על פני מרכז המבקרים העמוס לעייפה ( מכוניות חונות בשולי הכביש ) ויוצאים לספרינגדייל הסמוכה.
ארוחת צהריים מהירה וב 14:00 מגיעים למלון.
המלון שלנו הוא Bumbleberry Inn בספריגדייל.
בתלבטתי בינו לבין מלון אחר מרוחק יותר ואני מאוד שמחה על ההחלטה בגלל ההלוך ושוב לפארק שעשינו.
מלון אחלה יפה חדיש נוח – יש אינטרנט.
בריכה מהממת בנוף ההרים האדומים.
ארוחת בוקר מעולה
מצרפת תמונה
-
Emerald Pool Trail ועודכמובן שלא מיציתי את ציון...מחר הכוונה להגיע ל NARROW אבל יש עוד ערב שלם, השמש שוקעת ב 21:00 , בחוץ פחות חם. זה הזמן לטייל
ילדה מספר 1 רוצה לטייל גם כן. יש הפתעות בחיים
אחיה שם וטו מוחלט ונישאר במלון מול המחשב
אנחנו נוסעות למרכז המבקרים: ב 16:30 יש המון חניה.
לפני השאטל נכנסות לשאול על ה NARROWכתוב שם באותיות ברורות שיש סיכון ממשי למטיילים היום ב NARROW
הסיכוי לשטפונות היום הוא PROBABLE – אדום כהה
הסיכוי לשטפונות מחר או PROBABLE – כתום כהה
נשמע רע
וקצת מוזר לי לא יורד גשם גם לא ירד אתמול
שואלת את הרנג’רית היא לא מוסיפה דבר ומסרבת לתת מידע מעבר ל PROBABLE ו POSSIBLE וכו.
טוב נראה מחר.
אנחנו עולות לשאטל ( אפס תור ואפס זמן ציפיה ).
נוסעות עשרים דקות לתחנה חמש של בריכות האמרלד.
אין מזגן בשטאל – שזה די טראגי במזג אויר של ציון.
המסלול – איך לא מקסים מקסים מקסים.
המיים מול הצוקים, הצבעים של שעות אחה”צ.
השלווה הכיף.
אהבתי מאוד.
הבריכות עצמן הן סתם שלולית, אבל האיזור שלהן מקסים
הגענו על האמצעית וחזרנו.
העליה מתונה ולא קשה.
בדרך פגשנו איילה עם 2 במבי קטנים שינקו – מרגש
היה לי גם זמן איכות עם בכורתי שהיתה במצב רוח מצויין.
כשאנחנו חוזרות בא לנו גם לנסוע למסלול ה”סלע הבוכה.”
אבל כבר עברו שעתיים ורבע משיצאנו.
והשארנו את הילד לבד
אז בחוסר רצון חוזרות.
זהו….נגמר הים ארוחת ערב.
מה NARROW….האם יהיה אפשרי? PROBABLE? או POSSIBLEהנה תמונות מהמסלול היפה של ברכות האמרלד
-
וואו, יוסמיטי בתחילת הקיץ נראה אחרת ממה שאני ראיתי אותו בסוף אוגוסט בזמנו...מהמם
-
הנה, זאת בדיוק החברה שגם אנחנו נפלנו איתה! לנו עלה פחות, לדעתי, אבל אנחנו בנסיונות לדרוש מהם את הכסף חזרה...
מצטרפת לאזהרה!!! AP TRADING זה עוקץ!
-
מטורף ההבדל. כשאנחנו היינו בטיוגה פאס, שחינו בטניה לייק המהמם!
אבל וואו, עשית לי חשק לחזור ליוסמיטי בעונה יותר רטובה.
-
תמונות מהממות. וכל הכבוד לך שאת לא מוותרת לילדים ולא מתרגשת מהקיטורים והסרבנות (זה כ”כ מוכר פשוט, למרות ששלי לא מעיזים כ”כ להודות שהם פחות מתחברים לנושא
)
