מונגוליה - הגשמת החלום של אמא
-
שלום חברים,
אתמול חזרנו, זוג + 2 ילדות (7.5, 9.5) מטיול של שבועיים במונגוליה והיה WOW!!!!!

כיצד הכל התחיל?
יוני 2010:
יום אחרון לפני טיסה מבאזל לישראל...אנחנו נכנסים לאכול במסעדה מונגולית עם 2 ילדות קטנטנות (2.5, 5 חודשים) בעיירה הצרפתית סנט לואיס על גבול שוויץ...
התמונות שתלויות במסעדה מהממות!!!!
אשתי אומרת wow!!! לשם אני רוצה לטוס...
אני חובב היסטוריה מתחיל לנאום על האימפריה המונגולית של ג'ינגיס חאן ועל כך שבהרכב המשפחתי הנוכחי זה בלתי אפשרי... ומיד מצנן
את התלהבותה של אשתי…חוזרים לארץ ובמשך יום יום, לילה לילה, אשתי חולמת
על הגעה מתישהו למונגוליה.… 
מאי 2016:אשתי (שכבר 6 שנים חולמת על מונגוליה) המכהנת כראש הקבינט בטחוני-כלכלי אצלנו בבית, מודיעה לי בשעת לילה מאוחרת שיש לה החלטה דרמטית בנוגע לטיול לחו’'ל
אני כבר מגלגל בראש "על איזה טיסה אני אמור עכשיו לוותר..."
ואז מראה לי תמונה של מונגוליה -פרסומת של חברת magma המוציאה לפועל טיולי נשים ביעדים מיוחדים ואומרת לי:"אם יש טיולי נשים אז יש מצב שגם כמשפחה ניתן לטייל במונגוליה...ואם לא אני טסה לבד עם magma.... תברר האם אפשר להוציא אל הפועל טיול משפחתי במונגוליה..."ואני שמיד רואה טיסה חדשה באופק
מתחיל לעבוד ועורך חיפושים באינטרנט ואז מגיע לטיפ שגולשת בשם רויטל כתבה בשנת 2013 על טיול מאורגן עצמאי עם נהג ומדריך שביצעו בהרכב של 3 זוגות ושניתן לטייל ללא חשש גם כמשפחה... מיד שולח הודעה לרויטל שכותבת לי חזרה שבהחלט ניתן לטייל כמשפחה ומוסיפה מספר טיפים כולל החברה עמה ביצעו את הטיול... במהלך יולי 2016 אני שולח הודעה לרון (ישראלי המתגורר בבירת מונגוליה) מנהל חברת mongolian ways ויומיים לאחר מכן משוחח עמו שיחה טלפונית ארוכה (שעה וחצי) שהמטרה של השיחה מבחינת רון היא לבדוק האם אנחנו בנויים לטיול במונגוליה...אחרי השיחה רון הבין שבהחלט אנחנו בנויים לטיול שכזה ומכאן ועד ההוצאה אל הפועל נותר רק להזמין טיסה ולהתקדם...ועד הזמנת הטיסה אני ורון התכתבנו אודות המסלול המתאים לנו וביולי 2016 היה לנו כבר מסלול מוכן... בספטמבר 2016 הוזמנו הטיסות (חברת אירופלוט עם קונקשיין במוסקבה) ועתה נותר להמתין 10 חודשים עד להוצאה אל הפועל של הטיול....

טרם היציאה לדרך רוצה לומר תודה ענקית!!!! לרויטל שהודות לטיפ שרשמה באתר "למטייל" הטיול שלנו למונגוליה יצא אל הפועל...הדקו חגורות, תכינו את עצמכם לטיול חווייתי, שונה, מיוחד ומאתגר (בדגש על לינה, מקלחות שירותים ואוכל...)


-
עם תכנון הטיול רון שלח לנו את "המדריך למטייל במונגוליה" המכיל 20 עמודים ובהם תיאום הציפיות לטיול במונגוליה...דוגמאות: אוכל לא טעים, כמעט ואין ירקות, רוב הטיול הלינה באוהלים מונגוליים (=ger), שירותים ומקלחות משותפים, יש ימים ללא חשמל או ללא מים חמים או ללא שניהם, נסיעות ארוכות ועוד ועוד דברים קשים על היעד...כמובן שכל מה שרון כתב לא הזיז ולו במעט את ההתעקשות של אשתי להגשמת החלום ואני בתוך תוכי ידעתי שגם אם יהיה קשה, אשתי לא תישבר שכן הרעיון שלה והחלום שלה...ולכן מבחינתי זאת תעודת ביטוח להצלחת הטיול)
החשש הגדול מבחינתי היה האוכל – הבנתי שרוב המזון של המונגולים מורכב מחלב סוסים/עזים ולכן יש חשש גדול שאני ארעב בטיול הזה שכן חלב עזים אני לא מסוגל לשתות ועל אחת כמה וכמה חלב סוסים… (אך מה לא עושים בשביל הגשמת החלום של אשתי
) ולכן מזוודה שלמה כללה בעיקר אוכל יבש – קרקרים, חטיפי אנרגיה, ביסקוויטים, בייגלה ועוד ועוד…אז האם כל מה שנכתב ב”מדריך למטייל במונגוליה” התממש בסופו של דבר???
(תחזיקו לי אצבעות שלא… לפחות בעניין הרעב
) -
שנה בדיוק לאחר יצירת הקשר עם רון, הגיע היום לו חיכינו....טסים למונגוליה

זאת הפעם הראשונה שטסים עם אירופלוט- הדיילים היו אדיבים, הטיסה יצאה בזמן... אך הבנות התאכזבו שהמסכים בכל המטוס לא פעלו עקב תקלה טכנית, אך אנחנו דווקא היינו מרוצים כי אמרנו שכך נוכל לישון ללא הפרעה….
בפועל הטיסה הייתה קשה מאוד כיוון שממש מאחורינו התיישבה משפחה עם 2 ילדים קטנטנים ואנרגטיים שרוב הטיסה צעקו, בעטו לנו בכיסאות, דחפו עלינו מגשים ובקיצור לא איפשרו לנו לישון...
הבנות נרדמו קצת במהלך הטיסה... וכל כך שמחתי שיום לפני הטיסה ולאחר חיפושים רבים מצאתי מלון ליד שדה התעופה שמאפשר לשכור חדרים לפי שעות...נחתנו ב-05:00 והיו לנו ברוטו 14 שעות במוסקבה.לשמחתנו יצאנו מהטרמינל בדיוק בזמן שהגיע השאטל של המלון (מגיע פעם בשעה) ובשעה 06:30 כבר היינו במלון.. שמנו שעון מעורר לשעה 10:30 והזמנו שאטל לשדה התעופה בשעה 11:00 וגם כאן הגענו בתזמון מושלם לרכבת של 11:30 וחסכנו המתנה של שעה (בדרך כלל כל חצי שעה יוצאת רכבת חוץ מהשעה 12:00)...
בשעה 12:15 היינו במטרו ולקח לנו כמה דקות להתאפס כי השילוט ברוסית.... לאחר 3 תחנות מטרו הגענו למרכז מוסקבה ולאתר הכי מפורסם בה - הכיכר האדומה...
ברגע שיצאנו מהמטרו ראינו שוק חמוד בו היו דוכני פרחים, שווארמה ומתוקים.



-
המשכנו מספר דקות הליכה לסניף מקדונלדס כי הבטחנו לילדה הגדולה כי לפני מונגוליה שבה צפוי לה קושי קולינארי נאכל במקדונלדס...לאחר מכן המשכנו לכיוון הכיכר האדומה. המקום מרהיב ונעים ושמחנו שסוף סוף הגענו לאתר המפורסם ביותר של העיר
חזרנו לשוק הדוכנים לגלידה ואז המשכנו לכיוון פארק החייל האלמוני הצמוד לקרמלין והכיכר האדומה שם מוצבת שמירה קבועה על אנדרטה לזכר החיילים האלמוניים של צבא רוסיה. המשכנו ללכת בפארק הנעים עד שהתעייפנו והחלטנו לחזור חזרה לשדה התעופה.





-
הגענו לשדה התעופה בסביבות 16:30 ונהנינו מקפה ומאפה בסטארבקס. הופתענו לראות מספר סניפי קופיקס במוסקבה.הטיסה ל-Ulaanbaatar בירת מונגוליה, הייתה צפויה לצאת ב-19:00 אך היה עיכוב קל של כ-40 דקות... עם זאת נחתנו בכל זאת בשעה המקורית - 06:00.לאכזבת הבנות גם הפעם לא היו מסכים.... והזוי שמאחורינו התיישבה משפחה עם חתול שלא הפסיק ליילל כל הטיסה (פרט לרגעים בהם שחררו אותו מהכלוב… )לקראת נחיתה ראינו ממעוף הציפור את הנופים והמרחבים של מונגוליה שכבר עשו לנו חשק לטייל במדינה...
הופתענו לגלות שדה תעופה קטנטן שחוץ מהמטוס שלנו היה מטוס נוסף אחד בלבד ועוד מטוס קטן.... בלתי נתפס שלמדינה עצומה בגודל יש שדה כל כך קטן...
טרם הירידה מהמטוס הטייס התנצל על כך שחלק מהמזוודות לא הגיעו מסיבה לא ברורה...וקיווינו שהמזוודות שלנו כן הגיעו
הפקידים המונגולים הוכיחו יעילות רבה ותוך מספר דקות הגענו למסוע המזוודות...
המזוודות הוזרמו למסוע... אנחנו מחכים ומחכים ומחכים ואין זכר למזוודות שלנו...
עוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב ובינתיים רואים על המסכים מספרי מזוודות שנתקעו במכס... לאחר דקות ארוכות הגיעה אחת המזוודות ונרגענו חלקית... מחכים ומחכים ומקווים שהמזוודה הנוספת תבצבץ לה אך פתאום עצר המסוע והבנו שהמזוודה כנראה לא הגיעה כיוון שגם על המסך המספר שלה לא הופיעה כמזוודה שתקועה במכס... עמדנו עם לא מעט אנשים בתור של האבדות והמציאות ובהקלדה במחשב הפקיד ראה שהמזוודה שלנו לא הועלתה בכלל על המטוס וקיווה שתגיע בטיסה של מחר בשעה 06:00...
אך הכין אותנו לכך שיש מצב שתגיע גם במועד מאוחר יותר

המזוודה לא הגיעה????????? ומה עם האוכל???? אני אשאר רעב??? (גם את האוכל פיצלנו ל-2)… ואם המזוודה לא תגיע מחר אנחנו בבעיה קשה!!! כי מחר כבר עוזבים מוקדם בבוקר את עיר הבירה ומתחילים לטייל ברחבי מונגוליה… ואין לנו מספיק ביגוד להמשך…. (רובו נמצא במזוודה שלא הגיעה)


מבואסים יצאנו מהשדה שם קיבל את פנינו המדריך ג'ימי עם חיוך גדול שכבר העביר לנו את הבאסה... השעה הייתה 07:30 ג'ימי והנהג מוגי (הבנות קראו לו מוגלי
) הסיע אותנו למלון הנהדר להתארגנות והתרעננות- אכלנו ארוחת בוקר עשירה וטעימה במלון ובמקביל ניסינו להשיג את פספורטכארד. בלתי אפשרי היה להשיגם טלפונית ממונגוליה וניסינו לתפוס אותם דרך "צור קשר" באתר ולשמחתנו תוך 5 דקות (השעה בישראל הייתה 03:00) חזרה אלינו נציגת שירות אדיבה שתוך מספר דקות הטעינה לנו את הכרטיס בסכום של 150 דולר להצטיידות בסיסית….
כל הכבוד לפספורטכארד על השירות


-
רובי!!!
קמתי בחמש בבוקר לתפוס מקום בשורה הראשונה! (אין ברירה, בגילנו כבר לא רואים כל כך טוב מהשורות האחוריות
) ברוכים השבים, וכל הכבוד על החריצות! יום אחרי שחוזרים מתחילים לכתוב סיכום? תקדים מסוכן…
מונגוליה נשמעת כמו יעד מרתק – מחמאות לאשתך! עם כל הכבוד למוסקבה, העינים שלי נדלקו כשראיתי את הגבעות האפורות-ירוקות האלה בתמונה של שדה התעופה…
עובר להאזנה…
יובל
-
רובי!!
נכנעתי רק ליובל אבל זו לא חוכמה .. הוא כבש את הקילימנג׳רו

אתה הרי יודע כמה אני אוהב לקרוא על הטיולים הנהדרים של המשפחה הנהדרת שלכם וכעת גם נוסף היעד המדהים הזה כך שלא אחמיץ מילה או תמונה בעד שום הון שבעולם.
ממתין בציפייה להמשך (ומחיאות כפיים סוערות על החריצות).
שמוליק
-
רובי, ברוכים השבים!!!
גם אני הצלחתי לתפוס מקום מקדימה…
סיפורי טיול שלך חייבים לראות מקרוב…
שאפו לכם על היעד המרתק והמסקרן.
ממתין בקוצר רוח להמשך.
-
רובי יקירי בוקר טוב!!!
ברוכים השבים והמאד שווים!!!
אתה פשוט תותח!!!
גם מתקתק טיול למונגוליה.
רק נוחת וכבר מתחיל לספר.
ואיזה עונג של סיפור+מתח .
בינתיים מתענגת על מוסקבה שטעמתם וממתינה להמשך בעודי יושבת בחברה טובה.
רחל לבון
-
בוקר טוב רובי

ברוכים השבים!!
איזה כיף שעוד נשאר מקום בשורה הראשונה
מיד תופסת אותו(מקווה שמגיע לי אחרי שקצת זייפתי הפעם בנושא תליית הדגלים
...) כל הכבוד לאשה שאיתך על הנחישות והעיקביות ברצון לנסוע למונגוליה ואולי טוב שהכל התעכב והבנות קצת גדלו וכעת בגיל שיזכרו את החוויה השונה והמדהימה של מונגוליה. בהחלט יעד מרתק ולא שגרתי.
מהקצת שראיתי מונגליה מזכירה את טיבט שהייתי ומאוד אהבתי.
אז כרגיל אני פה מלווה אותך ובטוחה שימשיך להיות פה מעניין וכיף.
לימור
-
בוקר טוב,
השארתי בכוונה לבוקר שישי..
איזה טיול שונה ומיוחד,שילוב של כלי תחבורה ותזמון מדויק…
יעד בהחלט לא מוכר,למרות שכל יצאי ברית המועצות שמעו וראו לפחות בשידורים את מונגוליה כל הזמן..בהחלט לא יעד משפחתי “מקובל”

מקווה שלא הצטערת על ביטול יעדים אחרים (בראש)

-
רובי איזה כיף!! אין כמו סיפורי הטיולים שלך! ועוד על מונגוליה
מחכה בקוצר רוח להמשך 
רק בעיה אחת… כל סיפור טיול שלך מכניס עוד יעד לרשימה, שממתין לביצוע- קוסטה ריקה, דרום אפריקה, ניו זילנד, עכשיו גם מונגוליה תיאלץ לחכות???

-
רובי,
ברוכים השבים.
בהחלט – WOW!!!!!
איזה יעד מרתק.
ממתינה בקוצר רוח להמשך .
טל
-
גם אני הצלחתי למצוא מקום טוב, גם אם לא באמצע.
כל הכבוד לגברת על הרעיון, ולאדון על הארגון, ולבנות – עליהן בכלל אין לי מלים.
מחכה בקוצר רוח להמשך -
ממש מעניין
-
גם אני פה בשורה הראשונה
מחכה להמשך
-
הי רובי,
שאפו על היעד הבלתי מוכר נשמע מסקרן, מחכה לשמוע את ההמשך במיוחד הקולינרי

שבת שלום.
-
אתעמק כשנחזור ארצה.. לפני כעשר שנים תכננו גם טיול למונגוליה – ללא ילדים עדיין ולא יצא. נשמע מאתגר, בעיקר קולינרית.. מקווה שייצא לי לעשות את זה, בטח אצטרך מזוודת מזון יותר גדולה משלך...איזה כיף לכם!!!
-
תודה על התגובות

יובל- כשחשבנו על משפחות שמונגוליה מתאימה להם...השם הראשון שהעליתי זה אותך... מדהים שאתה הראשון שהגיב... כנראה זה סימן לכך שבעתיד הקרוב נראה כאן סיפור שלכם במונגוליה

שמוליק- איזה כיף שאנחנו משדרים עכשיו בסטריאו...אתה מהולנד הקסומה

לימור- אני מקווה שאי תליית הדגלים זאת מעידה חד פעמית... היה מוזר להגיע ארצה ולא לראות את הדיגול המסורתי שלך

אדי- שכחת להוסיף לרשימה גם את דרום קוריאה

אמה- נהג המונית שהחזיר אותנו מנתב"ג הינו יוצא חבר העמים... כשאמרנו לו שחזרנו ממונגוליה זה הפתיע אותו
אך במקביל הופתענו מהידע הרב שלו על מונגוליה... ואמר לנו שאת כל מה שיודע אסף מצפייה בטלוויזיה הרוסית
אני מבין שתכנים איכותיים היו/יש בה 
Oggi- מווה שאתם אוהבים את בולגריה
המשך טיול מהנה 
אלון, רחל, טל, ריקי, ari, צביקה, כמי- שמח שתפסתם מקום ושאתם כאן

-
קבענו עם המדריך ג'ימי בשעה 10:00...
ג'ימי לקח אותנו ליעד הראשון להיום - מקדש gandan שנחשב למקדש הגדול ביותר בעיר הבירה ulaanbaatar.
מבחוץ ביתני המקדש נראים פשוטים מאוד, אך כשנכנסים לתוך המקדשים זה מרהיב!!!
הגענו בדיוק בשעת התפילה והנזירים שרו בקולי קולות והייתה תחושת קדושה...
לצערי אסור היה לצלם ולכן לא יכול להמחיש את מה שראינו וחווינו ... 




