איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאה
-
והנה הגענו לקאמפו – לב העיר סיינה.
פיאצה דל קאמפו, מוקפת בבניינים מהמאה ה- 13, תקופת תור הזהב של סיינה, נחשבת כאחת מהכיכרות היפות ביותר בעולם.
הכיכר, הנמצאת בנקודת המפגש בין שלוש הגבעות עליהן שוכנת העיר סיינה, בנויה בצורת מניפה, מרוצפת לבנים חומות אדומות ומוקפת ארמונות שנבנו 4 בתקופות שונות אך עם זאת יוצרים הרמוניה ארכיטקטונית.
בעבר היה כאן שדה פתוח וירוק (campo) בו התכנסו סוחרים ונערכו שווקים וירידים.
כיום, פעמיים בשנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט נערך בכיכר מרוץ הסוסים המפורסם הנקרא ה"פאליו", שבו מתחרים זה בזה רוכבי סוסים המייצגים את רבעי העיר השונים, שקרויים בשמותיהם של חיות. זה צריך להיות אירוע מדהים!
בכיכר עומד מגדל הפעמונים Torre del Mangia , שהפך לאחד מסמליה המפורסמים של העיר. זהו מגדל הפעמונים הגבוה ביותר באיטליה, והנוף הנשקף ממנו מדהים. כמובן שלא עלינו (אין זמן!), אבל התרשמנו מגודלה ענקי של הכיכר ומכמות התיירים שהחלה לזרום אליה.
צילמנו, הסרטנו, הצטלמנו וראינו את הבניינים המהממים סביב הכיכר.
הנה פיאצה דל קאמפו:
-
המשכנו לטייל בסימטאות סיינה המקסימות והגענו אל הדואומו - הקתדרלה ההדורה והמונומנטלית שהיא גאוות העיר מאז היווסדה. מבנה עצום זה נחנך בצורתו זו בשנת 1215, ולאורך מאות שנים טיפחו הסייניזים תכניות להרחיבו ולהגדילו כדי להתחרות בדואומו של פירנצה. (פירנצה וסיינה היו אויבות מושבעות בתקופת ימי הביניים והרנסנס. אח”כ עשו שולם
).היא באמת יפהפיה, הדאומו הזאת. ענקית, מרשימה ומלאת הוד והדר.
מן המקורות: המאפיינים הרומנסקיים והגותיים בקתדרלה מרובים, וכולה עטורה לוחות שיש לבנים ושחורים מהאיכות המעולה ביותר.
מאחר והיה לנו סיור בזק, לא היה לנו זמן להכנס לתוך הקתדרלה, אבל לשמחתנו בדיוק התחיל מופע פעמונים ומנגינות וזה היה משובב נפש במיוחד!
הנה הדאומו המקסימה של סיינה :
(ומי יותר יפה? של סיינה או של פירנצה..? סאבטקסט בוחרת בזו של פירנצה. היא “שלי מהבית”!).
-
איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאהסוף סוף נוסעות למונטאלצ’ינו:
מרוב שהיינו בלחץ שגם הפעם לא נספיק, מיהרנו לחזור לתחנת האוטובוס.
בוודאי שיש השלמות בסיינה ואולי נחזור לשם עוד כמה ימים. ואם לא – עוד כמה שנים… עם הבעלים
בדרך לא ויתרנו על דבר חשוב: אכלנו גלידה של Grom – מעולה!!!
וכבר אומר שזו הגלידה הכי טעימה (לדעתי) מכל הגלידות שדגמתי באיטליה בטיול הזה.
אז נסענו שוב (בפעם השלישית!) באוטובוס בתוך סיינה, מתחנה מרכזית אחת לשנייה. הפעם לא היה פקק והגענו לתחנה המרכזית הראשית בזמן.
הפעם גם ידענו לאן בדיוק ללכת והגענו עשר דקות תמימות לפני הזמן לתחנה שממנה נוסעים למונטאלצ’ינו.
האוטובוס הגיע ועלינו עליו ראשונות.
אנחת רווחה מס’ 1.
הדרך היתה לא קלה!
האוטובוס הזה עצר בהמון תחנות עיירות וכפרים והיווה גם בין היתר אוטובוס לתלמידי תיכון שחזרו הביתה, היו רעשנים במיוחד וגם שמו רגליים על המושבים והתנהגו לא יפה… (ערסים איטלקים) לשמחתנו הם ירדו כעבור מספר תחנות וחזרנו לשקט ולשלווה…
אבל מה, אומרת סאבטקסט: הכל חוויות!
בדרך ראינו נופים טוסקנים יפים ועיירות ציוריות.
ולאחר נסיעה די מתישה של למעלה משעה , הגענו למונטאלצ’ינו.
סוף-סוף!
אנחת רווחה מס’ 2.העלייה למונטאלצ’ינו, ששוכנת על גבעה, היתה מרהיבה. עברנו בין כרמים ועצים שמתחילים שלכת. מקסים!
כמה תמונות מהנסיעה:
-
מונאטלצ’ינו – Montalcino
העיירה מונטלצ'ינו היא עיירה קטנה הנמצאת על ראש הר ומוקפת חומה מימי הביניים. עיקר פירסומה הוא מבצר מחנויות יין הרבות שבה, המציעות טעימות של יינות מיקבים פרטיים של אנשי העיירה או של יקבים מטוסקנה.
במונטאלצינו יש מבצר עתיק והיא כמובן “עיירה ציורית”, יפה וחצודה כמו כל העיירות האיטלקיות.
ירדנו בתחנה הסופית והגענו לכיכר קטנטנה, עם ספסלים ובריכת דגים.
בכיכר היו דגלים ובובות שבישרו על פסטיבל הקיכלי, מטרת נסיעתנו לשם
על הפסטיבל אספר עוד מעט, בינתיים כמה תמונות מההגעה למונטאלצ’ינו:
-
מכיוון שהגענו בדיוק בהפסקת הצהריים של הפסטיבל (ע”פ התוכניה, בין 12:30 ועד 16:00 אין פעילות מיוחדת), היה לנו זמן די והותר להסתובב בנחת במדרחוב המקסים של מונטאלצ’ינו ולראות אותו מקושט בדגלים של הרבעים השונים.
נכנסנו לחנויות מקסימות ונהננו עד מאד.
-
ועוד תמונות ממונטאלצ’ינו, שהיא כזכור גם עיירה שבה הרבה חנויות יינות.
-
ועכשיו : בית הקפה!
היינו די תשושות מכל הבוקר העמוס – נסיעות באוטובוסים, טיול בזק בפיזה, עומס ריגשי ונפשי ועוד מחכה לנו פסטיבל!
ולכן מן הראוי לעשות הפסקת קפה ומאפה.
מצאנו את בית הקפה המושלם – שהיה מעוצב מקסים והיו בו גם חתיכים איטלקים וגם חתיכות.
במיוחד משך את עיננו גבר נאה, לבוש בהידור עם שיק וטוויסט “ערסי” במקצת –עשיתי לו פאפארצי
- זה אחד הדברים הכייפים כשנוסעים עם חברות – אפשר לעשות שטויות….
שהינו כשעה בבית הקפה וגם הטענתי שם את הטלפון (בטיולים הבאים כבר השתכללתי וקניתי מטען נייד מעולה).
היה מולטו כיף!!
-
הגיע זמן פסטיבל!!
אז מה זה פסטיבל Sagra del Tordo ?
התרגום הוא ״פסטיבל הקיכלי״ - וזו למעשה, פתיחת עונת הצייד (זו עונת נדודי ציפורי הקיכלי כאן).
במהלך ימי הפסטיבל מתקיימת תחרות בין רובעי העיירה.
אלו שמות הרבעים:
four quartieri of Montalcino - Pianello, Travaglio, Ruga and Borghetto
בעבר היתה התחרות - מי צד יותר ציפורים וכיום, בעידן המודרני והלא מתעלל בבעלי חיים חפים מפשע, התחרות הפכה לקליעה למטרה בחץ וקשת במבצר של העיירה.
ביום הראשון של הפסטיבל – שבת, נפתחות החגיגות, ישנם מצעדים ותהלוכות ומתחילה תחרות הקליעה למטרה.
ביום השני – הוא יום ראשון, נערכת גם ארוחה חגיגית בטירה. הסעודה פתוחה לקהל, אך ככל הנראה “מקורבים לצלחת” קל יותר להשיג מקומות.
אנחנו הסתפקנו בפתיחת הפסטיבל – וגם כך היה שמח ונהדר!!
סמוך לשעה ארבע, לאחר ששבענו מהארוחה הקלה , והתאוששנו בעזרת קפה , התייצבנו בכיכר העיר וחיכינו לתחילת התהלוכה.
והנה הם הגיעו!!
לבושים כהלכה, כל קבוצה בבגדי הרובע שלה, עם תופים, חצוצרות ודגלים.
המצעד היה מקסים!!
כל קבוצה הגיעה מכיוון הרובע שלה וכולם התאספו בכיכר העיר ליד מגדל הפעמונים. חגיגה!!
אחרי קבוצות נציגי הרבעים בתלבושות האופייניות, הלכו תושבי העיירה, כל אחד מהרובע שלו, עטופים בצעיפים של הדגל שלהם.
גם ילדים שולבו בתהלוכה והם היו חמודים עד מאד.
-
שלושתנו – נטע, סאבטקסט ואני התלהבנו עד מאד מהתהלוכה!
צילמנו, הסרטנו, הצטרפנו לצועדים והרענו למשתתפים במצעד.
הצועדים מארבעת הרבעים הגיעו כולם לכיכר העיר ומשם החלו לצעוד כלפי הטירה של מונטאלצ’ינו – ובעקבותיהם אנשי העיירה, האורחים והתיירים.
-
ברחבת הכניסה למצודה / טירה היה כמובן שוק אוכל , אוהלים ודוכנים עם מזכרות מהאירוע.
עד שנכנסנו לטירה, הסתכלנו על הנוף המדהים של מונטאלצ’ינו המקסימה.
-
הי שירלי סופסוף הגעתי גם לסיפור שלך עד הסוף...
מקסים : הרעיון ,הביצוע ,הסיפורים ,התמונות וכמובן הכתיבה שלך היחודית ...מחכה המשך...
-
את פשוט מלכה
איך הצלחת לשלב גם פסטיבל כזה חגיגי ויפה עם הלימודי איטלקית.
כל הכבוד!!!
-
דפנה – יופי שאת כאן , וסוף-סוף אני כותבת על החוויות האלה…
לימורי – כיף לי שאת כאן איתי
המשך:
תחרות קליעה למטרה בחץ וקשת במבצר של מונטאלצ’ינו:
כזכור, המשכנו עם הצועדים למבצר של העיירה, שם התקיימה תחרות הקליעה למטרה שפותחת את אירועי פסטיבל הקיכלי.
כל תושבי המונטאלצ’ינו נהרו למבצר ואנחנו איתם
נראה לי שלא היו יותר מדי תיירים באירוע, הרוב היו מקומיים וזה היה כיף גדול להשתתף בחגיגה הזו.
הקהל נהר לטריבונות שעומדות מול שדה המבצר.
על המדשאה הסתדרו נציגי ארבעת הרובעים של מונטאלצ’ינו :
Borghetto, Pianello, Ruga and Travaglio
אלו היו למעשה ארבעה כפרים קדומים בגבעות האיזור, לפני אלפי שנים, שברבות הימים הקימו את מונטאלצ’ינו. בזמנו היתה יריבות גדולה בין הכפרים ותחרות הקליעה למטרה היא שריד ליריבות הזו.
הכרוז דיבר באיטלקית כמובן. כאן אין תרגום של לואיג’י או פרנצ’סקה. אבל נטע ואני, תלמידות נבונות וחרוצות – הבנו בערך מה קורה ואת העקרונות של התחרות.
כל פעם הגיע נציג של אחד הרובעים וירה בחץ וקשת אל עבר המטרה. לכל נציג היו חמישה חיצים ואח”כ נספרו הנקודות בכל סיבוב. או אז הכריז הכרוז את מספר הנקודות לכל רובע וזו היתה הזדמנות מצויינת לתרגל מספרים באיטלקית
אחד הדברים ששיעשעו אותי במיוחד היו המטרות – שהיו דמויות של חזירי -בר, איתם יש לי הכרות מעמיקה מטיולי הלילה עם הכלבה שלנו כאן בשכונה…
לא כל כך הבנתי איך הפכו ציפורי הקיכלי לדמויות חזירי בר ומה ההקשר, כנראה שבימינו אנו לראות ציפורים כמטרות זה באמת לא לעניין (ובטח שלא בשבילי...).
היה נחמד מאד וחוויתי לצפות בתחרות, והיה גם נחמד לצפות בקהל שהתרגש והריע – כל אחד לרובע “שלו”. רבים מהצופים עטו צעיפים של הרובע שלהם וזה היה מראה יפה.
-
ועוד כמה תמונות מהתחרות:
-
כשהסתיימה התחרות, הקהל נהר החוצה בסדר מופתי.
אם אני לא טועה, רובע בורגטו הוא זה שניצח.
אבל – המשך התחרות והכרזה על המנצחים יהיו רק למחרת…
אנחנו הסתפקנו בזאת והגענו לרחבת אוהלי שוק האוכל. בדוכנים היו מאכלים חביבים, ועל האוהלים התנוססי דגלי הרובעים.
כמובן שבדוכנים השונים מכרו גם מזכרות וצעיפים.
סאבטקסט: כמעט וקניתי צעיף של אחד הרובעים – זה עם צבעי כחול לבן. מאד אהבתי אותו! אבל רצו 25 אירו. הגזימו קצת…
אז הסתפקתי בתמונה עם הדגל התואם.
סיימנו עם הפסטיבל והשוק והתחלנו ללכת חזרה לכיוון תחנת האוטובוס.
זה מה שחסר לנו, לפספס שם את האוטובוס! אם נפספס, לא נגיע לסיינה בזמן וגם לאוטובוס בפירנצה!
אבל בכל זאת לא ויתרנו ועברנו בעוד כמה חנויות וגם קנינו יין של מונטאלצ’ינו!
הגיעה השעה ובדיוק מופתי עלינו על האוטובוס לסיינה.
הדרך היתה מעט מתישה, אבל במהלכה קרה דבר מעניין:
בחור שנסע באוטובוס ושמע שאנחנו מדברות עברית, פנה אלינו והחל לדבר איתנו בהתלהבות. מתברר שהוא ערבי-ישראלי שבא ללמוד רפואה בסיינה. הוא כל כך שמח לשמוע עברית וסיפר לנו על חייו בסיינה ועל משפחתו (כל אחיו לומדים רפואה). הוא היה בחור מאד נחמד!! כך עברה הנסיעה בעניין והוא ירד בבית החולים של סיינה – שם ציפתה לו משמרת לילה, לא לפני שהנחה את הנהג לומר לנו היכן בדיוק לרדת מבין כל תחנותיה של סיינה...
הגענו לסיינה וחיכינו לאוטובוס שלנו לפירנצה. בינתיים אכלנו פיצה קטנה באיזה דוכן…
סוף סוף הגיע האוטובוס ושוב עברנו נסיעה מעייפת – הפעם בלוויית טינאייג’רים איטלקים שנסעו למסיבה באחת מהעיירות בדרך.
בשעת לילה מאוחרת הגענו בחזרה לדירה שלנו בפירנצה.
הלכנו לישון עייפות מאד, אבל מרוצות ומאושרות מהיום החווייתי שהיה לנו!
מחר, אמרנו, נישן עד מאוחר ונעשה יום רגוע יותר בפירנצה.
הלוא ראינו כבר את סיינה , וסן-ג’ימיניאו תמתין לנו אולי בהמשך השבוע…
אבל סאבטקסט זורקת כאן רמז: תוכניות לחוד ומציאות לחוד!
לילה טוב!
-
שירלי, יש מונטאלצ׳ינו ויש מונטאלפוצי׳נו או משהו כזה נכון? אני חושבת שהיינו בשתיהן בטיול הקסום ההוא לפירנצה, אבל לא ״תפסנו״ אף פסטיבל אלא ״רק״ בקבוקי יין נחמדים מאד…
המבצר הוא ממש בכניסה לעיירה, מימין, נכון? זוכרת שהיה קצת סיפור למצוא חנייה מעבר לכביש הראשי (בעיות שאין כשנוסעים באוטובוס).
נהנית להזכר איתך בטיול המקסים שלנו…
אורנה
-
שירלי, את מדהימה!
תענוג צרוף!
אני מארגנת מגבית בפורום לשנת שבתון נוספת
-
שירלי הטיול שלי בפירנצה ובסביבה ובמונטאלצ’ינו היו הדברים הכי נפלאים שעשיתי בחיי.
ואני נזכרתי שהתכבדנו בטעימות של יין מקומי משובח. ואף סחבנו כמה בקבוקים איתנו הביתה.
-
איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאהשנה טובה לכולם!
תודה לאלה שעדיין עוקבים ומעוררים אותי מדי פעם להמשיך ולכתוב…
אורנה – את צודקת! יש Monticiano וגם את Montepulciano – שם לא הייתי ויש את Montalcino שם היה הפסטיבל “שלנו”. ואכן המבצר הוא בכניסה לעיירה.
לימי – תודה! הלואי שתהיה לי עוד שנת שבתון – אני צריכה זמן לכתוב הכל
נטע שלי – ברוך בואך לפורום ואיזה מזל שאת מזכירה לי דברים. נכון, שתינו שם במונטאלצ’ינו הרבה יין וזה כנראה תרם לאווירת השמחה וההנאה שלנו
המשך
יום ראשון 30.10.16 – יום שהחל בטלטלה והמשיך בשלווה
כזכור, חזרנו מאד מאוחר מהטיול שלנו בטוסקנה שכלל את סיינה ואת מונטאלצ’ינו עם הפסטיבל המהמם.
החלטנו שניקח את היום הבא באיזי כיום מנוחה והסתובבות שלווה בפירנצה.
אבל – המציאות עולה על הדימיון…
התעוררתי, למרות העייפות, יחסית מוקדם ועם תחושה מוזרה.
שכבתי במיטה, ראיתי שהשעה 7:30 והתעצבנתי על עצמי.
סאבטקסט: מה התעוררת כל כך מוקדם?!?
הרי היית אמורה לישון עד 9-10 לפחות!ופתאום….
המיטה החלה להתנדנד.
החלון החל לדפוק.
דלות הארון נסגרו ונפתחו…
ולי התחילו דפיקות לב מואצות
יש רעידת אדמה!!
איזה פחד…!
נטע, נטע, צעקתי – ונטע לא ענתה…
כשהכל פסק, רצתי אליה לחדר. היא ישנה שנת ישרים ולא הרגישה כלום.
לא ידענו מה לעשות…
לפני ימים מספר, היתה רעידת אדמה באיזור ואנחנו לא הרגשנו דבר. רק קיבלנו כמה הודעות ווטסאפ מהארץ אם הכל בסדר.
באותו יום, לואיג’י דיבר בכיתה על רעידת האדמה והראה לנו אפליקציה של רעידות אדמה. הוא אפילו עזר לי להוריד אותה לאייפון כשראה שאני מתעניינת.
אבל עכשיו יום ראשון ולואיג’י לא פה לעזור לנו!
התקשרתי לבן אדם היחיד שידעתי שיבין אותי – בני היקר, מר מזג אוויר.
אמא: היתה רעידת אדמה כאן!!! אני בלחץ! ולא יודעת כלום! לא כתוב על זה באף אתר ישראלי ואת האתרים האיטלקים אני לא מכירה... תברר אצלך באתרים באיזו דרגה! ומה לעשות?!?
מר מזג אוויר : אני כבר בודק.
לאחר שתי דקות חוזר אלי: היתה רעידת אדמה די חזקה! אני במקומך הייתי יורד עכשיו לרחוב!! אל תישארו בדירה! יכולות להיות עוד רעידות משנה.
התייעצות קצרה עם נטע, שתינו בפיג’מות ובקומה שנייה עם מלאאאאא מדרגות.
מה, ככה נרד עכשיו לרחוב..?
סאבטקסט: בטח כל האיטלקים החתיכים יצחקו עלינו...
הכל נראה כל כך שליו…
לא התחשק לנו.
חזרנו למיטות.
ואז החל מבול של ווטסאפים מהארץ
האירוע היה מעט מלחיץ.
נזכרתי באפליקציה של לואיג’י וראיתי שהיתה רעידה בפרוג’יה בעוצמה 6.5 – הרבה!
המקום הזה מועד לפורענות והיו בו כבר כמה רעידות רציניות לאחרונה, כולל הרוגים… אוף
מרוב שלא ידענו מה לעשות, ענינו לווטסאפים, הרגענו את כולם והלכנו לעשות כביסה… יש לנו מכונה בדירה, אבל לא הסתדרנו עם המייבש – אז ירדנו לרחוב, שמנו את הכביסה שלנו במכבסה הקרובה במייבש ובינתיים הלכנו לבית קפה.
היה נחמד ומרגיע.
אח”כ טיילנו בסביבה וראינו שאנחנו ממש קרובות לנהר. היה שם גשר יפה, טיילנו עליו והצטלמנו.
היה יום יפהפה, שמיים כחולים, הכל רגוע.
איך אומרים באיטלקית?
Tutto bene
-
איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאההחזרנו את הכביסה הביתה והתארגנו להמשך היום.
החלטנו שנמשיך בנחת את היום הזה, אבל לא נוותר על קצת תרבות!
ולכן, נלך למוזיאון האקדמיה.
טיילנו בנחת בסביבה שלנו וראינו המון בניינים יפים ובתי קפה מדליקים.
בדרך לאקדמיה הגענו לקתדרלה וכמובן ששוב צילמתי.
בגלל שהיום יום ראשון, היו המון דנדוני פעמונים וזה היה כיף!
גם היה תיגבור של שוטרים וחיילים.
סאבטקסט: ועדיף שלא נחשוב למה! העיקר שאנחנו מרגישות בטוחות.
