לקראת כיפור,סליחה, MADRID IS COOL !!
-
צפריר יופי שתפסת מקום. לאור נסיונך הענף,קשה לי להאמין שהחכמת אבל מקווה שנהנית..
ג’מוסיניו, אתה נוסע למדריד?איזה כיף לך – אני מאוד מאוד מקווה שתוכל לקחת כמה טיפים..
הגדול מכולם, שמוליק (קיסר מדינות השפלה?), גיחה שלי – בלעדיך היא לא גיחה. מקווה שמילאתי את חובתי הפוטבולית, בהמשך אנסה למלא אחת חובותי המוסיקליות והאומנותיות, יש למה לצפות...
-
מה אגיד ומה אדבר, ממש https://youtu.be/99NgfUpS4rk עם טוויסט בזנב,,,,
ואהבתי את ‘איש הקומנדו’ הזה בתמונה שלך
זה שסמנתי כאן באדום….
-
יום 2 – הצאצאים חורפים בעוז. אני פותח חלון ורואה שממש מעונן היום. מחליט לרדת לקנות קצת דברים לארוחת בוקר. מצד אחד, למרות שכבר אחרי 9, שום דבר עוד לא פתוח. מצד שני, חוצה את הכביש ויורד לגנים הענקיים שליד ארמון המלך. איזה יפה, איזה שלווה, רק אני ועצמי ואולי עוד שניים שלושה אנשים.
-
הבנתי שכדאי להגיע לשכונת מאלסאניה הלא רחוקה. עולים מעל הפלאזה אספנייה. ברחוב הראשי של הרחוב עוצרים בבייקרי נחמד. עורמים מספר לא מבוטל של עוגיות, מאפים ומקנחים במיץ תפוזים – על כל הטוב הזה משלמים 15 יורו, חצי ממה שילמנו אתמול על הגועל נפש...
ממשיכים בשכונה כדי לחפש את היצירות שהובטחו לנו. השלל דל במיוחד אבל השכונה נראית לנו חמודה ומדליקה, כך שלא נרשמת אכזבה, ההפך, עוד נחזור לפה.
-
מתנהלים לנו בנחת לכיוון ארמון הסיבלס היפה, ביחד עם חיפוש עקר בעשרות חנויות הנעליים.
בתמונות פינת ההן שיושבות בפרופיל..
-
ארמון הסיבלס המרשים
-
התצפית ממנו (2 יורו,כל חצי שעה עגולה)
-
לא מוצאים תערוכות יותר מידי מדליקות בסנטרוסנטרו שכל כך התלהבתי ממנו בפעם הקודמת. כן נהנים מהבפנים של הארמון (שהיום מאכסן את מתחם האמנות , הסנטרוסנטרו)
-
אנחנו מצפינים בשדרה יפה ומגיעים למסעדת ניויורק בורגר. הרבה כולסטרול נצרך שם תוך כדי שהנוכחים מלקקים את שפתותיהם בהנאה. ממליץ לכל אנשי הבורגרים...
כבר צהריים, עולים על המטרו לכיוון הדירה לשלאפשטונדה קטלני ומתוכנן. עוד מעט נגיע לאירוע המרכזי שלכבודו נתכנסנו כאן כולנו…
-
אנחנו הולכים עכשיו לפסטיבל רוק בשם "דיקוד" שנערך באוניברסיטה. השערים נפתחו ב-11 ואנחנו מתוכננים להגיע בסביבות 8 בערב ולראות 5 הופעות – ליאם גאלאגר, בנד אוף הורסס, אינטרפול, פרנץ פרדיננד(הסיבה לכל הטיול) וה-קוקס.
-
אם השם ליאם גאלגר נשמע לכם מוכר, זה מכיוון שיחד עם אחיו היותר מוצלח נואל, הם היו הרוח החיה בלהקת אואזיס, אחת ממפלצות הרייטינג של הבריטפופ באמצע הניינטיז. ואיך חולפת תהילת עולם – אחרי שהיה מוביל חברתי והופיע גם לפני 450000 צופים מתלהבים, עכשיו הוא עומד בטרנינג מרופט, בלוק של פקיד משועמם ועם כאריזמה של חרגול, ושר באור יום מול מספר אלפים שלא באמת מקשיבים לו. קצת מבאס בשבילו, נראה לי…
-
"בנד אוף הורסס" זה כבר שיפור משמעותי באווירה. אני , שקולט שהלילה הולך להיות קר, עוזב את החבורה כדי לחפש מה אפשר לקנות וללבוש. למזלי איכשהו אני מוצא סווטשרטים ועוד יותר למזלי מסכימים לקבל ממני כרטיס אשראי. ניצלנו.
הלהקה הבאה, אינטרפול, היא אחת ממסמרי הערב ובהחלט הייתי רוצה לראות אותה. אבל, אנחנו קולטים שיש נהירה מהבמה השמאלית אל הבמה הימנית,היכן שהיא מופיעה. אנחנו גם קולטים שזו ההזדמנות שלנו לתפוס מקום קרוב לבמה השמאלית בה יעלו עוד שעה פרנץ פרדיננד. החלטה נכונה, מתמקמים בערך בשורה הששית.
-
יש לנו עכשיו הרבה דקות אז בואו נספר קצת על הלהקה הסקוטית הזו. בשנת 2009 הייתי אמור לראות אותם פעמיים, בשני פסטיבלים. ויתרתי מרצון על "רוק וורכטר" הבלגי וכשרציתי לראות אותם בפסטיבל גלסטונברי , גליתי שבמקביל מופיע ברוס ספרינגסטין... גילוי נאות – מוזיקלית העדפתי את הלהקה, אבל אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהבוס מופיע ואני מבריז. החלטה מעולה, אחת ההופעות המכוננות בחיי, הבוס נתן הופעה מסמרת שיער – אם יגיע לארץ אתם ח י י ב י ם ללכת.
שלא כמו להקות אחרות, הבן גילה את הלהקה לא דרכי וכמו שהוא עושה תמיד , הפך לפנאט. כל האלבומים , פוסטרים וכד. הוא שונא התקהלויות, בפסטיבל גראסיה הוא ממש לא מצא את עצמו, אבל כאן – הכל נשכח. שורה 6 בצנטרום של הבלגאן..
-
וההופעה – נתחיל מהסוף – היי מטורף, חיוך מכאן ועד לאלתר, חוויה נפלאה. לשלושתנו.
הייתי במאות הופעות. לא זוכר שעמדתי כל כך קרוב, עם קהל משולהב ואוהד, עם דוחק וצפיפות שרק עשו טוב. קוראים לזה וייב, והוייב היה מטורף. הלהקה רק הוסיפה לוייב וגרמה להופעה הזו "לעבור" את רוב ההופעות שחוויתי בשנים האחרונות. היו אולי מוזיקות יותר טובות, יותר מורכבות, אבל חוויתית, כמעט כולן נשארו מאחור..
מטרו כבר לא היה, מונית לא הצלחנו לתפוס אבל למרבה המזל האוטובוס שהצלחנו לעלות אליו הביא אותנו 200 מטר מהדירה. גררנו עצמנו ונפלנו שדודים. השעה הייתה 3 לפנות בוקר....
-
יום 3
בכלל לא קל להתעורר, אבל אנחנו צריכים לפנות את הדירה ב-11. מעבירים את הדברים להוסטל ששייך לרשת שמנהלת את הדירות. הטיסה שלנו לקראת חצות ובמקום אנחנו משאירים את החפצים ואולי נחזור גם להתקלח לקראת הטיסה.
אנחנו מגלים שאנחנו 100 מ' מהבייקרי של אתמול וזה אכן מקום מצויין להתחיל את הבוקר.
-
נסיעה לא קצרה על קו 10 ויוצאים בתחנת צ'מרטין. אחת מנקודות האור נרשמו כאן בטיול הקודם ועכשיו אני מביא גם את היורשים. זה מתחיל ברביעית גורדי השחקים שנראים למרחוק (ראיתי אותם בנחיתה בבראחאס!)
-
זה ממשיך ולאט לאט נחשף לילדים אחד הבניינים המהממים ביותר במדריד בפרט ובעולם בכלל – פוארטה דה אירופה
-
2 תחנות ואנחנו יוצאים ומגלים מולנו את הסנטיאגו ברנבאו, מבחינת דע את האויב. לא משתהים שם הרבה, כולה איצטדיון, ולהיכנס למגה סטור – חס מלהזכיר..
-
אצא לי השוקה, זה מה שאנחנו עושים עכשיו. יום ראשון הוא יומו של שוק אל רסטרו, שוק הכרמל משולב בשוק נחלת בנימין. שוק גדול, נחמד, ססגוני ואחד היתרונות שלו הוא שהוא במורד הרחוב אז גם אין בעיה להסתובב. לבן צפוף ודחוק (לך תזכיר לו איפה הוא בילה אתמול בלילה..)
בתמונות – השוק ביחד עם פינת החתול..(מיאו..)
-
חוץ מזה אנחנו רעבים,,הולכים בעקבות המטרו והגוגל מאפס – סוף סוף אנחנו ב-ווק טו ווק, ארוחת גורמה ואנחנו נהנים מכל רגע ומכל ביס.
כבר אחרי הצהריים ואני מציע רעיון מהפכני – בואו נתפצל. קחו כסף לקניות שעוד לא עשיתם ותנו לי להסתובב ולשוטט בקצב שלי. רעיון מעולה, ממליץ תמיד, אבל הפעם הוא הצליח במיוחד.
