עכשיו זמן אפריקה ...
-
עכשיו זמן אפריקה ...יאלה, מוזיקה דרום אפריקאית....הציפור היא כמובן……………..
קורמורן גדול
המסכנים, אין להם חומרים דוחי-מים לשים על הכנפיים. אחרי כל צלילה, הם צריכים לעמוד בשמש ולהתייבש
-
בוקר טוב
איזה כיף שיהיה עכשיו סיפור מגניב שלך על דרום אפריקה.
היעד לא ברשימה שלי אבל אם את מספרת אז בטח יהיה מעניין.
מה עם השיר היומי של נוגה?
אלעד
-
אירייייס!!!!!
איזה כיף שהתחלת לספר ,
ומי אמר לך לקצר ? אל תחסכי פרטים !
זה ברור לך שעכשיו אחרי סיפור שלך יש סיכוי שפעם באמת נטוס לאפריקה ?
התמונות משגעות !
את הקורמורנים פגשנו בסין ( בהקשר פחות טוב, ולא בטבע )
נשארת לעקוב
שנה טובה שתהיה
עדי
-
איריס
חיכיתי שתתחילי לספר. אנחנו לא מתוכננים אבל בהחלט סקרנית לקרוא ולראות (ומאוד אוהבת את הכתיבה שלך). ומי יודע… יום אחד גם אנחנו ניסע לדרום אפריקה
ו… הצחקת אותי עם הסיפור על הנמר- גם אנחנו ראינו נמר ביום הספארי האחרון שלנו (בקניה לפני כמה שנים), ממש כמה שעות לפני העזיבה ואחרי שכבר אמרנו נואש. והיה מקסים וסופר מספק. החיות בספארי יודעות להפתיע
-
תודה רבה צפריר. מודה שאין לי מושג בבעלי כנף. קנינו את המפה המצויירת של קרוגר. שם מופיעים בעלי החיים שאפשר לראות בשמורה . אחרי היונקים עוד הצלחנו לעקוב ולזהות אבל לזהות עופות ובעלי הכנף כבר גדול עליי…
תודה רבה עדי ואדי יקרות . שמחה לראות אתכן כאן ומצטערת על הקצב הבעייתי . אשתדל להשתפר בהמשך
בינתיים עוד ציפור יפה שפגשנו וטיזר ליום הבא
-
יום טיול לכף התקווה הטובה , הוט ביי , שמורת הפינגווינים בסימונס טאון ו Chapman Peak
למרות שהתחיל גשום ומעונן , יצא אחד הימים היפים בטיול.
התחלנו את היום בנסיעה דרך חוף קמפס ביי Camps Bay. גשם לא מפסיק לרדת . המקום נחשב רצועת החוף המרהיבה ביותר בקייפטאון ואחת היפות בדרום אפריקה כולה. אולי בקיץ …
אני חייבת לציין שלדעתי הנוסעים באוגוסט ( חורף) יכולים לדלג על עצירה במקום . אנחנו רק עברנו . במילא זה היה בדרך. לאורך הדרך וילות המשקיפות על החוף . הלוקשיין שלהם מדהים ונראה שזה המקום הנכון לחיות בקייפטאון אם יש לך אמצעים .
משם המשכנו להוט ביי Hout Bay כדי לקחת הפלגה לאי של דיוקר עליו מושבה של כלבי ים.
כאמור גשום היום ואנחנו תוהים אם בכלל תהיה הפלגה. ההפלגות יוצאות לדרך מוקדם בבוקר . הפלגת הבוקר האחרונה בשעה 10.45 והבאה אחריה רק בשעה שלוש. אנחנו מגיעים ממש בדקה ה 90 להפלגה של 10.45. החברה שהומלצה בטיפים לא יוצאת לשייט. הם בשיפוצים. מפעילים קטנים אחרים גם כן לא יוצאים – הים סוער מדי אומרים .
ממשיכים עוד קצת על המזח ומוצאים חברה שכן יוצאת – NAUTICAT. יש להם ספינה די גדולה ותור לא קטן של תיירים עומדים ומחכים . קונים כרטיסים ועולים – הספקנו !!
הים מאד סוער ואני ממליצה לקחת משהו נגד בחילה. השייט אורך כ 45 דקות . למזלנו הגשם פסק. מגיעים לאי של דיוקר.
עוצרים ומצלמים מכל הכוונים וחוזרים . האי קטן מאד וכמובן שלא עולים עליו. צפייה בלבד בכלבי הים .
המראה משובב נפש !!! מאד מאד אהבנו. גם הנופים מסביב יפים עד מאד.
בנמל של הוט ביי מתקיים שוק קטן וציורי וניתן למצוא בו מזכרות אפריקניות. שווקים כאלה תראו בכל מקום תיירותי . את רוב הקניות שלנו שמרנו לסוף הטיול .
סרטון שהעלתי ממושבת כלבי הים . הצלום חובבני והרעידות במקור ( הספינה מאד מטלטלת ) אבל אולי ימחיש את כמויות כלבי הים שיש שם .
-
אנחנו ממשיכים דרומה ונוסעים דרך פסגת צ'פמן Chapman's Peak.
זהו כביש אגרה בן 12 ק"מ, דרך מרהיבה שנחצבה אל תוך הסלע ועוברת בין הים להר.
המחיר 45 ראנד לרכב פרטי ויש הנחה קטנה למי שמחזיק את כרטיס השמורות WILD CARD ( לא עשינו . הכדאיות עבורנו היתה גבולית ).
הנופים פשוט מרהיבים למרות שהיום מעונן והראות אינה מיטבית
-
כף התקווה הטובה
אנחנו ממשיכים לשמורת כף התקווה הטובה . הנסיעה אורכת כשעה. היא עוברת בנופים יפיפיים לאורך החוף עד שנכנסים לשמורה.
השמורה גדולה מאוד . אנחנו מתרכזים בשני חלקים שלה.אזור המגדלור ההסטורי שנקרא CAPE POINT וקצת דרומה ממנו בחלק שנקרא
CAPE OF GOOD HOPE.
מתחילים מקייפ פוינט ( נוסעים עם הכביש של השמורה עד שהוא נגמר וחונים).
אנחנו מטפסים אל המגדלור שעל ראש הגבעה בגובה של 245 מטר.
מן המגדלור נשקף נוף מרהיב של חצי האי ושל חיבור שני האוקיינוסים, האטלנטי וההודי . ליד המגדלור שושנת רוחות עם מרחקים לערים שונות בעולם.לפי הסיפור, אחרי שבנו את המגדלור במאה ה 19 התברר שהוא ממוקם גבוה מידי על ההר המכוסה רוב השנה בערפל, וספינות לא רואות אותו. לכן בנו מגדלור נוסף נמוך יותר.
מי שלא רוצה לצעוד יכול להעזר ברכבל/ קרונית בין המגדלורים. ביום שבקרנו הרכבל שבת (כן … מסכת הפספוסים שלנו ממשיכה
) ואנחנו נאלצים לטפס 
במגרש החניה מסתובבים בבונים שחוטפים בקבוקי מים ומזון מהעוברים ושבים . ראו הוזהרתם .
-
למטה ליד הכניסה לרכבל ישנה מסעדה טובה שנקראת
Two Oceans Restaurant. מאכלי ים בעיקר.לא זולה במונחי דרום אפריקה אבל היה טעים והנוף הנשקף נהדר.
אחרי הפסקת צהריים ממשיכים לחלק שנקרא CAPE OF GOOD HOPE.
נוסעים כלפי היציאה מהשמורה ובערך אחרי 2-3 ק”מ פונים שמאלה. יש שילוט לא בולט.
למי שרוצה ישנם מסלולי הליכה לכאן ומכאן. אנחנו עייפים מהטיפוס ומסתפקים בצלומים עם השלט והסנפה של הנוף.
אני לא רוחניקית אבל יש במקום הרגשה של התעלות , יופי מזוקק והרגשה שיש עוד תקווה. הרבה תקווה.
-
אלעד הנחמד
רואה שפספסתי אותך קודם … ממש סליחה וברוך הבא.
אולי עוד תשתכנע לנסוע לאפריקה. יש המון אפשרויות אתגריות לנוער ונראה לי שהיעד יכול להתאים לכם בול .
לעניין השיר היומי , הפעם לא היה . ההורים היו עסוקים בלשמור על השמאל
והנערה התחברה לאוזניות . האמת שלא היו הרבה ימים של נסיעות ארוכות במיוחד ואולי גם זו סיבה.
אז במקום זה אני מצרפת שירי אפריקה
-
נו נו נו לך איריס!
BUFALLO SOLDIER שיר אפריקאי?
זהו שיר מחאה אמריקאי על גורל החיילים האפרו-אמריקאים שנשלחים לוויאטנאם! (ושמשו כורתי עצים ושואבי מים במלחמת האזרחים)
אז הנה שיר דרום אפריקאי ‘אמיתי’ של ג’וני קלאג, ‘הזולו הלבן’ חחח
עכשיו, ‘שיעור’ על כף התקווה הטובה
כל מי שמגיע שואל בקול רם: “מה? זה הכף”?
נכון! כף התקווה הטובה הוא הרבה פחות מרשים ‘מאחיו’ הגדול, ‘כף-פויינט’ (שפעם נקרא ‘כף הסערות’
ולמה הוא, ‘כף-התקווה הטובה’, קבל את שמו?
באפריקאנס, (שהיא מעין הולנדית עתיקה) הוא נקרא Kaap die Goeie Hoop
’ובעברית צחה’: קאאפ די חוייה הופ! חחח (הרוסים שבינכם יבינו)
אתם זוכרים כמובן, שההולנדים היו מהראשונים להקים מושבות במזרח הרחוק. (המושבה ההולנדית ‘בטביה’ שהיא היום אנדונזיה ונקראה אז ‘מושבת איי התבלינים) שהייתה קולוניה ברשות ‘החברה ההולנדית המזרחית ואניות רבות נשלחו אליה מהולנד. מסע שארך כ3-4 חדשים. אני כמובן לא צריך לספר לכם כמובן (כולכם כמובן יודעים) שאותה חברה הולנדית הקימה את מושבת הכף על מנת שתספקנה אספקה טרייה לאותן אניות עץ ומפרשים (ומלחים מברזל) וכי ממושבת הכף, התפתחה וצמחה כל דרום אפריקה כולה…..
ואתם יודעים שמלחים בים האכזר, שמתטלטלים כבר חודשים על הגלים רוצים הבייתה! והנה, אחרי תלאות הים, מתגלה להם פינת ארץ, כף קטן, שממנו והלא הם יודעים, תקח אותם הספינה, צפונה צפונה והבייתה! אז הנה מקור השם: ‘הכף שמעניק את התקווה להגיע הבייתה בשלום!
מכאן הם יודעים, תהייה ההפלגה שקטה ובטוחה יותר!
כף הסערות, הוא כף גדול ומרשים יותר ‘מאחיו’ כף התקווה הטובה, אבל זכרו: לא שם מפגש שני האוקיאנוסים. מפגש זרמי האוקיאנוסים (הקר והחם) מפגש האוקיאנוסים נמצא המקודה הדרומית ביותר ביבשת, במקום שנקרא כף אגואלאס, כמאה וחמישים קילומטרים מזרחית לקייפ-פוינט. מקום שמעטים מבקרים בו והוא באמת מרוחק ונידח…
כשמסתכלים ממרומי קייפ-פוינט אל כף התקווה הטובה (שבאמת נראה ‘מסכן’) שואלים: “מה? זה הכף המפורסם”?
זה היה (שוב) שיעור הסטוריה משעמם מאת איתנין….
-
תודה רבה על התוספת המחכימה . אני מנסה לקצר ואתה מוזמן להוסיף רקע הסטורי
לגבי המיקום . הקדמת אותי… כף אגואלס אכן הנקודה הכי דרומית.
ידענו וויתרנו עליה בצער. ( מאד מאריך את המשך הדרך )
כף התקווה הטובה היא הנקודה הכי הדרום מערבית וזה גם כתוב על השלט.…
ולגבי השירים – מבחינתי כל שיר שמוזכרת בו היבשת מתאים לשרשור… אפילו זה . אז לא נצמד לקטנות
-
יאאלה.... ראש בראש
מוזיקה אפריקאית….. (קשה ‘לנצח’ אותי)
ולגבי ציפורים:
כמובן שאין חובה על אף אחד לדעת הכל, ובעניין הזה אני מספר לך איריס, משהו ‘מקצועי’…..
אדם אחד סבל מאקזמה איומה. הוא הלך לעשרות רופאים ואף אחד לא הצליח להביא לו מזור.
בסוף, מתוך יאוש, הוא הגיע לרופא אחד זקן שכבר כולם שכחו…...
בחדרו של הרופא היתה מכתבה שאליה ישב הרופא ומאחוריו, היה קיר ענק שכולו ספרייה ענקית עם אלפי ספרים.
הרופא בחן את ידיו של האיש, גרד את הסנטר, חשב לרגע, קם, הלך לספרייה הענקית, שלף ספר, חזר לשולחן ודפדף בו. לבסוף, גרד שוב את סנטרו ורשם משהו על פיסת נייר.
“קח את זה לבית המרקחת, קנה את זה ובתוך יומיים האקזמה תעלם” אמר לו הרופא. “עכשיו שלם לי בבקשה אלף ועשרה שקלים.”
“מה”? התרעם החולה? “אלף ועשרה שקלים על זה שקמת, הלכת למדף והבאת ספר” ??
“לא אדוני, אינך מבין” ענה לו הרופא. “אני לוקח רק עשרה שקלים על זה שקמתי ושלפתי את הספר מהספרייה. האלף, הוא עבור זה שידעתי איזה ספר לשלוף”….
אז הנה, תמיד צריך לדעת איזה ספר לשלוף….. וכן, נזכרתי,,, צריכים גם לדעת איזה דף לפתוח…..
-
יפה מאד צפריר , תודה
בואו נסיים את יום הטיול הזה – התחנה האחרונה שלנו היא סימונס טאון שחלפנו בה גם בדרך הלוך ואם לדייק מושבת הפינגווינים בחוף בולדר.
חונים במגרש החניה ונכנסים לחוף בולדר . הכניסה בתשלום .
טיפ שקראתי ולא אימצתי – לא צריך להכנס לשמורה , סמוך למגרש החניה חוף חינמי וגם בו הרבה פינגווינים .
אנחנו שילמנו, נכנסו ואכן באזור מגרש החניה היו יותר פנגוונים מאשר בשמורה עצמה. צריך להקשיב לטיפים .
בכל אופן גם החוף עצמו פסטורלי ויפה ביחוד בשעת השקיעה בה בקרנו. הפינגווינים חמודים להפליא , ממש אנשים קטנים . אגב הגוזלים שבהם בעלי צבע חום/ אפור והם משנים צבע בבגרותם . זכינו לראות גם כמה צעירים .
לא ראינו מקבצים גדולים כמו שראיתי בחלק מהתמונות. אולי הגענו מאוחר…
לפי השילוט בקרנו בחוף נוסף בסימונס טאון וגם שם לא נראו רבים.
-
עוד כמה מהחוף המיוחד הזה .
ביום הבא היינו מתוכננים לעבור בדרך היין ולהגיע בערב ללינה בהרמנוס שתהווה עבורנו נקודת יציאה לדרך הגנים .
בפועל נסיונות נואשים לעלות להר השולחן והשלמות באזור קייפטאון גרמו לנו לותר בצער על דרך היין.
הגענו להרמנוס אחר הצהריים בתקווה לראות לוויתנים . זוהי העונה והם נראים אפילו מהחוף, הבטיחו לי .
התמקמנו בדירה משגעת ממש במרכז . דופלקס עם שני חדרי שינה שנראה אפילו יותר טוב מהתמונות באתר. היה כל כך מוצלח שלא רצינו לעזוב . אבל אנחנו כאן רק ליום אחד. מחר יתחיל המרוץ אחר הלוויתן . היה או לא היה ? על זה מחר.
-
איריס התמונות של בעלי החיים מקסימות!!
ומאד מצחיקות אותי הווריאציות של בעל הבית
אהבתי מאד את הביקור שלכם בכף התקווה הטובה
ממשיכה ללוות אותך בהנאה
שירלי
-
איריס יקרה
אני מסירה בפנייך את הכובע. בעיניי את אלופה, תכנון הטיול והוצאתו לפועל אינו עניין של מה בכך. ההשקעה שלך ראוייה להערצה, החשיבה על כל פרט ופרט ... שאפו אחד גדול
כל הכבוד לכם על טיול ליעד שעדיין אינו נפוץ במחוזותינו
כיף לטייל איתכם, התמונות מרהיבות והילדה שלך פשוט מדהימה איך היא גדלה
אמשיך לעקוב אחרי סיפור הטיול
תודה שאת משתפת
נשיקות
-
מצטרפת למחמאות בתגובות הקודמות,
תודה רבה! על השיתוף והפירוט
מעיין.
-
פשוט נפלא!
התמונות המקסימות והשמות המוזכרים זורקות אותי לטיול הכי מוצלח שעשיתי עם אשתי ב-2010 (+עוד גיחה חודשיים לאחר ממכן)
אין על דרום אפריקה (ומפלי ויקטוריה זה יעד שאגשים יום אחד, ברור..)
-
וואיייי… איריס!!
את באמת מעוררת השראה בתכנון הטיולים בכלל, ובזה בפרט!
הפינגווינים בחניה נפלאים ומפתיעים! הגוזלים- משהו!!
והלינה שלכם בכלל סוף הדרך!
תודה, שאת חושפת אותי ליעד זה, שבינתיים ממש לא במגירה אצלי…
אורנה
