סיכום טיול לדרום אפריקה- ספטמבר - אוקטובר 2017
-
אני מרגישה חובה להחזיר לפורום אחרי שהשתמשתי רבות במידע שקיבלתי, ובמיוחד מהשירשור המיתולוגי של הטיול של איזבלה וההתכתבות עם צפריר.
למרות שהטיול היה ארוך- כמעט ארבעה שבועות, אשתדל לא לחפור מדי.
אנחנו משפחה עם שני בנים- השמיניסט (שזכה גם לתואר אחראי מיחשוב וטכנולוגיה ופתר לנו לא מעט בעיות) והצעיר בכיתה ה.
בתמצית: מדינה עם טבע מופלא, נופים עוצרי נשימה, עולם חי עשיר שבגללו נסעתי (ולא התאכזבתי לרגע) , ומנגד- מדינה שלא נעים להיות בה: הגזענות והאפליה שעדיין קיימות למרות שלא באופן רשמי, הבטחון האישי הירוד, החשדנות (ואכן נשדדנו בשניה של הסחת דעת), העובדה שהרחובות אפלים ובקושי יש תאורת רחוב כי מי צריך כי ממילא כולם מאחורי בתים מגודרים ומאובטחים. סיפרו לנו שחברות אבטחה מאבטחות תחנות משטרה!!!
עוד משהו שצבע את הטיול שלנו הנו מזג האוויר. נסענו באביב, עונה שהכל יכול להיות בה, וחזרנו כשהפליס עבד שעות נוספות ואילו גופיה אחת אפילו לא נלבשה. היה בממוצע יותר קר וגשום ממה שחשבנו, כתוצאה מכך- לא צלילות עם כרישים בגנסבאאיי, לא big swing בגראסקופ, ומסלולי הטרקים הצטמצמו מאד – בדרקנסברג הלכנו רק במסלול אחד שהיה אפשרי בגלל הבוץ ביתר המקומות.
מנגד- תופעת טבע שזימן לנו מזג האוויר הזה ולא ראיתי בשום מקום בעולם, היו סופות ברקים מרהיבות, כשהמופלאה ביותר היתה זו שראינו בדרקנסברג (מקווה שיהיה כח להעלות בהמשך תמונות) שצבעה את השמיים בסגול ורוד, ולשברירי שניה האירה באור שנראה כאור יום.
אז הנה המסלול:
- קייפטאון.
ארבעה ימים שכללו – ביקור בהר השולחן (שם שיחק לנו מזל מזג האוויר). להזמין כרטיסים באינטרנט אפילו באותו יום, זה מקצר המתנה – עמדנו בתור רק שעה וזזנו מהר יותר מאלו שלא|)
waterfront
bo kaap
old biscuit mill – שוק אוכל ענק שפתוח רק בסופש, עם דוכנים שמוכרים מנות קטנות של הכל. בלי בושה טעמנו מתוק ומלוח , מן הים וצמחוני, סיני, אפריקאי, ואפילו ראינו מישהו משלנו שמכר פלאפל (את זה השארנו למקומיים לאכול). המקום גדול מאד, יש שולחנות באמצע המתחם. לוקחים מנה ויושבים לנשנש. מומלץ!
גרין מרקט
castle of good hope- אני נהניתי הגברים קצת השתעממו וחיפפו בסיור וכך יצא שאת החלקים היפים יותר ראיתי לבד.
גרנו בדירה מרוהטת ומאובזרת לא רחוק ממרכז קניות. הסתדרנו בלי רכב ונסענו עם נהגים של אובר- זול בהרבה ממוניות, אמין ונחמד.
את הרכב לקחנו ביום שנסענו לסיימונז טאון וראינו פינגווינים בהמוניהם בעונת החיזור , בעונה זו הם משמיעים קולות נעירה שקצת הזכירו לי את “תקיעה שברים תרועה” של בתי הכנסת אצלנו.
היה מעולה ומשמח.
האתרים היהודיים בקייפטאון היו סגורים לרגל ראש השנה...
שעותינו האחרונות בקייפטאון היו בתחנת משטרה לדיווח על הגניבה (צריך בשביל הביטוח). תחנת המשטרה היתה אתר שהייתי שמחה לא להיות נזקקת לשירותיו, אבל אם כבר הגעתי היה חוויה מלמדת בפני עצמה משום שנראתה כמו משהו שהוא הכלאה בין תחנות משטרה מודרניות (למשל בארץ) לבין משרדים ממשלתיים שראיתי בהודו בזמנו- מבחינת סוג הריהוט, הטופסולוגיה, החותמות המיושנות.
מסתבר שהיתה בעיה עם מערכת המחשב ולא יכלו לתת לנו מספר תלונה, ביקשו שנתקשר כעבור מספר שעות. לקח להם יומיים !!! לתקן את מערכת המחשב ולהקליד. אני חושבת שזה משקף באיזשהו מקום את המדינה כולה- מצד אחד התנהלות של עולם מודרני ומנגד תשתיות של עולם שלישי. או שני. מבלבל.
אציין ששותפינו להמתנה במשטרה היו זוג שמספר שעות לפני טיסתם הביתה הלכו להציץ במבצר התקווה הטובה, ובזמן הזה פרצו לרכבם השכור ולקחו את כל!!! המזוודות. אני מניחה שהם לא הסתייעו בשומר חנייה.
-
חלק במבואסים ובאיחור התחלנו ליסוע בדרך היין. לא ראינו הרב ה ממנה, והגענו לסטלנבוש בזמן כדי לעשות השלמות ציוד בקניון.
ארוחת ערב מצויינת במסעדת oppie dorp http://www.oppiedorp.co.za/
- נסיעה בדרך היין היפה לFranschhoek. עצרנו לטעימות באחוזת בושנדל היפהפיה. כלומר רק אני טעמתי כי בן הזוג נהג. לאוהבי יין שמאד חשוב להם לשתות ולדגום מהרבה יקבים- שווה לשקול לעשות הביקור במסגרת מאורגנת כלשהי כשחוזרים ללון בקייפטאון, או לחילופין לישון איפשהו בדרך היין ולהתנייד בwine tram או משהו דומה- שזה סיור לתיירים שעובר בין אחוזות. חסרון- אתה מגיע לאן שמביאים אותך ונשאר כמה זמן שהחליטו בשבילך. יתרון: אם שותים לא נוהגים.
המשכנו לאחוזת vergelegen להתפעל מהמבנים ומהגנים. במקום יש מסעדת יוקרה שלא יכולנו לאכול בה (לא מקבלים מתחת לגיל 12) ובמקום זה אכלנו בביסטרו המצויין עם נוף לגן. מומלץ להזמין מקום מראש.
באותו לילה ישנו בgordon’s bay סתם כי זה הסתדר לנו עם המסלול.
- נסיעה להרמנוס. בשיאו של פסטיבל הלווייתנים השנתי, במקום הכי שווה בעולם לראות לווייתנים בעונה הכי טובה- והם הבריזו לנו. אולי לא הזמינו אותם לפסטיבל? נכנסנו למוזיאון- לפחות ראינו שלד של לווייתן, גם משהו. הסתובבנו בטיילת המקסימה, ואז נפתחו ארובות השמים ואנחנו ברחנו לאוטו ונסענו לswellendam. גם שם אכלנו במסעדה מעולה drostdy .
כבר הבנתם שאנחנו מטיילים מיטיבי לסת , נכון?
בבוקר למחרת ביקרנו במקבץ המוזיאונים המקומי. האישה שמכרה לנו כרטיסים היתה מקסימה והתרגשה – כמו עוד הרבה אנשים- לשמוע שאנחנו באים מהארץ בה נולד ישו. כשסיפרנו לה שאנחנו מירושלים אז בכלל התעלפה מהתרגשות.
המשכנו לכיוון oudtshorn- בנהיגה דרך נוף אחר , הררי, סלעי, דמוי מדבר וערבה.
אם היו מבקשים אותי לקצץ ימים מהטיול- אודסהורן היתה הנקודה הראשונה שהייתי מקצצת. אמנם בעיר יש מבנים יפים מאד, והדרך אליה יפה, א-ב-ל..
הבן הקטן רצה מאד לפגוש יענים. הוא נהנה לגעת בהם, להאכיל אותם, אבל כשהצטרפנו לסיור בחוות היענים הוא גילה לזוועתו שגם משתתמשים בעורם. למעשה אין חלק של היען שאינו בשימוש כלשהו. מאותו רגע הכריז על עצמו כצמחוני, ואני מאד גאה בו.
עוד מקום שאני חצי מתחרטת שביקרנו בו הוא cango wildlife ranch. הם מתגאים בשימור והגנת הטבע אבל תנאי המחיה של החיות הם תנאי שבי ולא תנאי רווחה. במקום אפשר ללטף טורפים – כמו צ’יטות. החוויה מרגשת, אבל בדיעבד אני מתחרטת עליה. למרות שהצ’יטות הנ”ל נולדו בשבי ואין מה לעשות איתן, במקום אחר בו ביקרנו הסבירו לנו שהמדיניות הנכונה יותר היא לא להרבות חיות בר בשבי, ושדווקא לצ’יטות יש סיכוי כן לחזור לטבע.
זהו, התעייפתי להערב. המשך יבוא.
-
חלק גיומיים בוילדרנס. מקום מקסים עם הרבה מסלולי הליכה ליד הנהר. מקום טוב למרגוע ולשיט בקייאקים.
בדרך לווילדרנס עצרנו ב mossel bay- מוזיאון דיאז נחמד, יש עוד כמה. לא חובה ואפשר לוותר.
דרך הגנים:
לא לפספס המסלול בשמורת רוברג בפלטנברג ביי.
שמורת שיקום לטורפים jukani בין פלטנברג ביי לניזנה- מקום עם הדרכה מאירת עיניים . ממליצה בחום. מצטערת שלא יצא לנו להיות גם בפארק הקופים והציפורים על אותו ציר ועם אותה הנהלה.
קניזנה עדיין שרופה ומבאסת. דילגנו.
מסלולי הליכה סביב סטורמס ריבר, לא לפספס את השמורה של ציציקמה
ראינו את המשוגעים שקופצים באנג’י מהגשר- חוויה בפני עצמה. (במסעדה רואים מצלמה שמשדרת בשידור חי מעמדת הקפיצה. גם השחורים היו חיוורים רגע לפני הקפיצה).
zipline- הילדים עשו את שני המסלולים- ביער ובמפלים. המבוגרים רק ביער. היה שווה.
נסיעה לפורט אליזבת. בדרך הספארי הראשון שלנו בשמורת addo. ראינו מלא פילים ופילונים, אנטילופות לסוגיהן, חזירי בר, זברות , עופות מים וצבים גדולים . בכניסה לוקחים מפה ועליה צילומים של החיות השונות ומסמנים איזו חיה ראינו.
לקחת משקפות.
טיסה לדרבן. נסיעה לeshowe – עיירת מחוז בין מטעי סוכר ונוף יפה. ביקרנו ב shakaland שזה לוקיישן של סרט שעשו על מלך הזולו וכיום משמש מוזיאון חי והצגה לתיירים – ראינו רק את ריקוד הזולו המסורתי. (בערב. )
מוזיאון אשווה- שווה אם נמצאים באיזור.
סיור מודרך בין כפרי זולו אמיתיים, בתי מרקחת מסורתיים באשווה שמתקיימים בנחת לצד בתי מרקחת מודרניים. הטריד אותי מאד שבאשווה סמוך לביה”ח האזורי וסמוך להרבה בתי מרחקת משני הסוגים יש ריבוי של בתי עסק לאירגון לוויות.
שיא הסיור היה מפגש עם sangoma- שמתקשר עם רוחות האבות וקורא באבנים צדפים ועצמות שמשליך באופן אקראי. הבנים קיבלו יעוץ. הביקור היה ארוך ודיברנו המון ביחוד עם המתלמדת שלו שהגיעה לפני שבוע- עו”ד מיוהנסבורג, אם לילדים קטנים שהקשיבה לקול הפנימי שאמר לא להתכחש למורשת אבותיה. היה מאלף ומאיר עיניים.
לסיכום חוויית אשווה והזולו- עבורי היתה משמעותית. לחובבי הז’אנר. לא בטוחה ששווה לכולם לעשות את הdetour הארוך.
נסיעה ארוכה לרכס הדרקנסברג. התפעמות מהנוף – לקחת מלון עם נוף- טרקונצ’יק במסלול המפלים ובריכת מקקינלי ברויאל נטל- בגלל מזג האוויר המבאס. הטרק יפה וקליל.
-
יופי של טיול, תודה על השיתוף.
האם הרגשת הביטחון האישי בקווזולו נטאל ברמה של קיפטאון/ דרך הגנים?
-
בקווזולו נטל הרגשנו קצת יותר טוב. אבל גם שם- הרבה שערים ומעט אורות...
-
חלק דנסיעה ארוכה ומתישה לסאבי- שהתארכה עוד יותר בגלל עבודות בכביש.
גם בסאבי היה דכאון נורא של רחובות חשוכים.
לגבי המפלים וקניון בלייד:
בתחילת הדרך – האיזור שסובב את סאבי- התלהבנו והלכנו (בבוץ החלקלק) למפל הזה והמפל ההוא , עד שהתייאשנו והבנו שכולם נחמדים אבל לא חובה .
שתי הנקודות השוות ביותר בדרך הפנורמה היו 3 rondavels ו bourke potholes שהנו אחת מתצורות הטבע היפות ביותר שראיתי מימיי (וראיתי לא מעט).
גראסקופ נחמדה ויש לה תאורת רחוב.
לגבי pilgrims rest הדעות במשפחתנו וברשת חלוקות. בתכלס זו הצגה לתיירים. אבל אנחנו תיירים, לא?
משם ל hoedspruit לביקור אצל ג’סיקה ההיפופוטמית (גגלו: jessica hippo- יש עליה 105 סרטים דוקומנטריים). מקבלת אורחים ב9 וחצי וב3 (או 3 וחצי? לא בטוחה) בימים ב-ש. מומלץ.
שיא הטיול היה כמובן הספארי בפארק קרוגר.
היינו יומיים בשמורה פרטית ויומיים בrest camp של אוליפנטס. בדיעבד היה שווה לעשות בסדר הפוך- כי אחרי השמורה הפרטית היתה לנו ירידה איומה בתנאים (וכבר כתבתי על בעיית האוכל באוליפנטס).
היתרון העצום של השמורה הפרטית הוא העובדה שהם יורדים מהשבילים. (ברגע מסויים גם הנהג וגם מאתר החיות ירדו מהרכב והלכו לתוך הסבך בעקבות טביעת כפה של אריה וסימני גרירה… אנחנו נשארנו בג’יפ...). ראינו את כל ה big 5. את האריות- והיו הרבה- ראינו מטווח אפסי. הרגע בו חבורת אריות התהלכה באדישות בסמוך לנו היה רגע השיא של הטיול.
השמורה עצמה אינה! מגודרת. (ראינו לא מעט שכן מגודרות) והיא שוכנת בסמוך לנהר (יבש בעונה זו). כך שבארוחת הערב רצו צבועים מעבר לקיר הבמבוק, אימפלות וניאלות הסתובבו חופשי, היפופוטמים עברו מעבר לגדה השניה, ג’ירפים, וגללי פילים שהעידו שגם הם בסיבה.
יתרון עצום היה שהיציאה לשטח היתה במספר ג’יפים, ועם רשת רדיו של שתי שמורות נוספות, כך שהיתה סריקה של שטח גדול ע”י הרבה אנשים ומי שראה משהו דיווח לכל היתר.
שני חסרונות מרכזיים- אי אפשר להסתובב לבד, ומחיר יחסית גבוה.
לדעתי למי שיכול לעמוד בעלות- שלא יהסס ויקח לילה או שניים בשמורה פרטית.
בשמורה הפרטית יצאנו לשני סיורים ביום, וגם בקרוגר נרשמתי ל2 ביום- האחד היה סיור לילה ואחד הליכת בוקר. בדיעבד הייתי מוותרת על סיור הלילה ומסתפקת בשקיעה- שנכנסת לתוך החושך.
כלי הרכב גדול יותר, אין ירידה משבילים, יש רק איש צוות אחד- שהוא גם הנהג גם מאתר החיות וגם המדריך.
היתרונות- יותר אנשים על הטיולית- יותר סיכוי שמישהו יראה משהו.
השהות בrest camp מאפשרת לסרוק את הפארק באופן עצמאי למשך כל שעות האור.
בקרוגר ראינו רק ארבעה מהbig 5 (לא ראינו אריות), אבל ראינו מלא מלא מלא הולכי על ארבע, בעלי כנף, תנינים. היה מוש.
יצאנו עייפים ורצוצים בנהיגה ארוכה לכיוון יוהנסבורג (עם עצירה ללינת לילה ב bela bela) וסיכמנו הטיול כפי שהתחלתי את הסיכום: טבע מופלא, אווירה- פחות.
נהגנו כ3500- 4000 ק”מ ברכב הילוכים עם הגה מימין- בגדול לא בעיה להסתגל, החלק הקשה היה לפנות ימינה ברמזור ירוק לתוך תנועה שבאה ממול. המרחקים עצומים אבל הנוף מפצה.
עלויות מזון ולינה -כמו שכתבו פה- נמוכות בהרבה מאשר בארץ.
למעט קייפטאון, המזון לא ממש ידידותי לצמחונים (אלא אם כן מוכנים להסתפק בכריכי גבינה, סלט עאלק יווני, וצ’יפס). הקרניבורים חוגגים.
האם אחזור לטייל באפריקה? יש מצב, למדינה אחרת.
מקווה שמישהו ימצא תועלת בסיכום.
-
-
הי מרונה,
איזה כייף שמצאת את הזמן לכתוב ולשתף!
מאוד רציתי לדעת לאיזה תובנות הגיעו אותן משפחות שנסעו לדר'א והיו שותפים בפורום באותו זמן.
במיוחד רציתי לשמוע האם מישהו היה בשמורה פרטית ובספארי ציבורי ויכול להשוות בין החוויות הללו .מרביתם בוחרים לבקר או בפרטיי או בציבורי, ואז אין להם את נקודת ההשוואה...ואת מדיוק תיארת את התמונה המלאה
סופש נעים,
איזבלה.
-
איזבלה
אחרי הטיול אני אומרת חד משמעית שאם מישהו מוגבל בזמן (0ולא בתקציב) שילך לשמורה פרטית.
-
האם התחסנתם לפני הטיול?
-
אנחנו מתוכננים להגיע גם לקרוגר (ספארי ציבורי) וגם לשמורה פרטית.
חשבתי שסיור ההליכה בבוקר של הספארי הציבורי יכול להיות משהו שונה מהסיורים הרכובים המוצעים בספארי הפרטיים, ולכן אני שוקלת להזמין אותו.
הייתי שמחה לדעת איך היתה החוויה שלכם בנוגע אליו?
תודה
-
בהרבה מהשמורות הפרטיות מציעים גם סיורי הליכה, תבדקי בשמורה שאתם נוסעים אליה.
באופן כללי בשמורה פרטית, בשביל הכסף שאת משלמת, יתגמשו ויעשו הרבה למענך. אנחנו למשל ביקשנו (וקיבלנו) להיות רק אנחנו ברכב הספארי ללא אורחים נוספים (היינו שישה, הרכב מיועד לתשעה אורחים), לקחת ילד בן פחות משש לסיורי הספארי, תפריט צמחוני. זה איפשר לנו גמישות בשעות הסיורים, יום אחד יצאנו לסיור בבוקר וחזרנו רק אחר הצהריים כשבאמצע ערכו לנו ארוחת צהריים בשטח (בנוסף להפסקות קפה ופינוקים שהם עושים במהלך הסיורים).
-
אנחנו מחוסנים מנסיעות קודמות למזרח. לקחנו כדורים למניעת מלריה בקרוגר. ממליצה להתייעץ במרפאת מטיילים.
-
ספארי רגלי לעומת רכוב- זה מאד אינדיבידואלי.
במקרה שלנו- זה היה סיור הספארי השמיני (!!!) , לילה רביעי של השכמה בשעות לא הגיוניות, ולפני חזרה הביתה בנסיעה ארוכה, וגם לא ראינו מי יודע מה חיות- אז בדיעבד זה היה מיותר.
א-ב-ל
ללכת ברגל בסוואנה כשיש ניחוח הרפתקה וסכנה… (ריינג’רים חמושים. היה בידור לראות אחד מהם נשען על הרובה כשהנשק הטעון מכוון הישר למפשעתו… )
להריח את האוויר, האדמה, הצמחיה
לגלות עקבות של בעלי חיים וללמוד להבדיל ביניהם
לגלות הפתעות קטנות שלא רואים מהכביש. (במקרה שלנו זה היה פיסת עור יבש של בפאלו, חוליית צוואר של ג’ירף ועצמות אגן וצלע של אנטילופות).
בקיצור לחובבי ביולוגיה מורעלים זה מאסט.
(אני חובבת ביולוגיה אבל כבר הייתי בשלב העייפות).
לא לשכוח שיש סיכוי לראות חיות ממש שוות ..
-
תודה רבה,
על השיתוף ועל התשובה.
-
טל,
לדעתי סיור רגלי תלוי מאוד ברמת הידע וההעמקה של המדריך, הרבה יותר מסיור רכוב. אם יש בחירה, הייתי בוחר בסיור רגלי בשמורה הפרטית – יותר סיכוי שהמדריך יהיה ברמה גבוהה.
אגב, אם בשמורה הציבורית תהיו במחנה אוליפנטס, יש גם סיור אופניים…
-
יובל – נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה, ומסכימה לגמרי עם ההגיון שלה.
אבל
בכדי קצת להכניס התלבטויות (כי זאת המומחיות שלי באופן כללי ובאופן מיוחד בארגון הטיול הנוכחי) – אספר שמטעמי תקציב הלכנו על סוג של בן כילאיים שפירושו- תקציב צנוע יחסית לספארי פרטי ,שקיבל ציונים טובים, אבל בשמורה פרטית שהיא לא שמורת BIG FIVE ונמצאת בסמיכות גדולה לשמורת BIG FIVE
ולפי כך המחיר (700 דולר ללילה למשפחה בת 5 נפשות) כולל פינסיון מלא + סיור ספארי בוקר רכוב בשמורת BIG FIVE + סיור ערב בשמורה של הספארי (שיש בה גם חיות אבל כאמור לא BIG FIVE ) . קיימת גם אפשרות לסיור הליכה במקום הרכוב אבל להבנתי הוא מתבצע בשמורה של הספארי ולא בשמורת BIG FIVE הקרובה (אני כמובן אבדוק מולם סופית את הנושא).
אנחנו מגיעים קודם לקרוגר ורק אח”כ לפרטי אז לא תהייה לי יכולת השוואה לפני, אבל בכל זאת חשבתי שאם כבר אדרנלין אז ללכת על הדבר האמיתי.
כמובן שרק בחוכמת הדיעבד (שטרם רכשתי), אוכל לספר האם החלטת בן הכילאיים בספארי הפרטי היתה גאונית או עגמומית.
בקרוגר נהייה רק ב- LOWE SABIE
מה דעתך עכשיו – כדאי לקחת סיור הליכה בקרוגר? או לחכות לשמורה הפרטית, מדריכים כנראה יותר טובים אבל במקרה שלנו נטולי BIG FIVE ?
תודה
טל
-
(מרונה – מתנצל על זה שמנצלים את השרשור שלך לדיונים כלליים בלי להגיד אפילו תודה על הסיכום… אז תודה. כבר מסיימים ומפנים את השטח.)
טל,
ראשית, גילוי נאות – אף פעם לא לנתי בשמורה פרטית ליד קרוגר, תמיד רק במחנות הציבוריים. נראה לי לא ממש קריטי, אבל עדיין הייתי הולך על סיור רגלי בשמורה הפרטית. סיור רגלי לא מכוון לחיות טרף גדולות, והעדרן לא יפגע בו. ברגל מתרכזים יותר בדברים הקטנים שמתחת לאף. אצלנו במשפחה זה זכה לשם “סיור גללים”. חוץ מזה, אזור Lower Sabie מאוד יפה ויש לכם רק יומיים בשבילו, לא הייתי “שורף” בוקר שלם שם על סיור רגלי. ועוד חוץ מזה, יותר טבעי להתחיל בכמה ימים רכובים, לראות חיות ולקבל חווית ספארי, ואז ללכת קצת ברגל בשביל הגיוון. ועם כל זה, לא ממש קריטי, לגמרי אפשר הפוך...
ורק עצה כללית. הדגשת מאוד את עניין ה-Big-5 (או העדרם). אם תתעלמו במכוון מכל עניין ה-Big-5 תעשו לעצמכם טובה גדולה. ברור שיש נטייה טבעית “לסמן וי” על החיות הגדולות, אבל היצורים הקטנים לפעמים הרבה יותר מתגמלים. ממש שווה לעצור לידם ולהישאר קצת, לא רק להביט, לצלם ולהמשיך. קורים דברים מעניינים…
תהנו!
יובל
-
לא, אל תלכו ותשאירו אותי פה לבד בחושך….
מצטרפת לגבי העניין של לרדת מהמרדף אחרי big 5
genet (גחן בעברית) זו חיה מגניבה. ראינו בקרוגר
spring hare חיה עוד יותר מגניבה (ארנב שרגליו הקדמיות קצרות וקפיצתו כשל קנגורו) וגם אותה ראינו בקרוגר.
הבאפלו סתם מכוערים בעיני (אז מישהו החליט לשים אותם בביג פייב. אז מה???)
ועדיין לא אמרת מילה על בעלי הכנף.
בקיצור- תהנו מכל חיה שתפגשו. (בתנאי שלא מדובר ביתושים ובנחשים).
קשה לי להמליץ האם כדאי לעשות סיור רגלי בשמורה הפרטית או הציבורית. נטיית הלב שלי ועל סמך חווייתי האישית אומרת לשמור את הסיור הרגלי לציבורי, משום שחבל להפסיד משהו שיש בשמורה הפרטית ואין בציבורית- הירידהעם הרכב מהשביל.
בכל מקרה מה שלא תבחרו אין לי ספק שתראו מלא חיות ושיהיה מהמם.
-
מרונה – יובל מזכיר לי פה שהזנחתי את נימוסיי והשתלטתי לך על השירשור, אז תודה רבה על האכסנייה הנעימה והמועילה
יובל – תודה רבה על העצות.
ואכן עליתם עליי, אני חזק בסימוני V…
ואתם גם צודקים שצריך לרדת מזה
לשמחתי, בני משפחתי החביבים לגמרי לא בעניין הסימונים, ובעוד אני מייחסת לכל נושא פעוט בתכנון הטיול כסוגייה אסטרטגית ראשונה במעלה להם לא מזיז כלום, העיקר שנסע – אז יש מי שקצת מאזן אותי בזמן אמת
לחיי הטיולים וההנאות
טל
