התאהבתי
-
-
-
כאשר יש במדינה אחת גם הרים ותצפיות
-
חופים ומסלולי הליכה נוחים על גשרי עץ
-
-
קיבלנו את המנה הראשונה…
מחכים לעיקרית (הסיפור)
-
שמורות של סלעים
ואוקיינוס ועיירות שנשפכות אליו
סיפור? בבקשה.
באחד הימים ליד חופי האוקיינוס הסוער והקר. משפחה עם הרבה בנים ובת אחת(אולי 6-7 בנים) בחולצות תואמות באותו צבע, וסנדלי שורש- אנחנו אומרים, אלו “משלנו” כי אנחנו הכי טוב יודעים לזהות ישראלים בחו"ל ופה- לא היה קשה לזהות גם את המגזר.
בחוף הבא- ממש ליד צוקים בים עוד יותר סוער, מי נכנס למים על כל שלל ילדיו לרחצה? נכון. אותה משפחה.
ואנחנו תהינו האם הסוף של אמיר פי גוטמן לא הספיק כדי ללמוד לקח?
איך נכנסים לים כל כך לא מוכר, במקום זר ועם הילדים?
קטונתי מלהבין.
-
איך אני מוצאת?אני מחפשת.
אלו הדברים שחורגים מהמסלולים השחוקים ש”עושים” לי את זה.
כל אחד והסטייה שלו.
-
אם כן ,פורטוגל??
גם אני כשראיתי את הגלים הסוערים והמפחידים של האוקינוס האטלנטי לא יכולתי שלא להתמלא בהערצה למגלים ולימאים הפורטגלים שהפליגו ליעדים הלא נודעים במים האלה….
-
לכבודם של הימאים האמיציםהאנדרטה המרשימה בבלאם בליסבון.
והמוזיאון הימי בליסבון.
אבל גם ביבשה הם נסעו לא רע בכלל
-
זהו? עוד קצת בבקשה…
-
יונית בוקר ושבוע טובים.
כתבה חריגה במקצת,אך נותנת חומר וצבע לחשיבה מעט שונה,אולי חריגה כדברייך,אך לפחות מחוץ לקופסא
השיגרתית.
יישמר במועדפים,כנקודות פתיחה,
לתיכנון וביצוע מסלול משלים,ואולי
בתוספת חריגות.
תודה על השיתוף,וכמובן על חשיבה יצירתית,איש איש ודרכו לטייל.
המשיכי בזו הדרך,לימים יפים וארוכים,בטיולים כייפיים,ייחודיים,
ומהנים,כל אחד וטעמו האישי.
שבוע טוב ומבורך חיים.
-
אני לא יודעת מה אהבתי יותרנהרות ועמקים
טראסות עם גפנים ופירות אחרים
או אולי
את הכפרים הלבנים עם פסים צהובים (נגד חרקים) וכחולים( נגד יתושים)
או אולי….
-
עיירות לבנות לגמרי
או
עיירות צבעוניות
או
ארמונות פאר (ויש כל כך הרבה שמקבלים רעלת ארמונות יותר גרוע מעמק הלואר)
או
אולי כפרים בנויים צפחה שהביטוי הזמן עמד בהם מלכת אינו קלישאה
-
ממש מפתה.
אפשר להתאהב במגוון נופים ויש מראות ותחושות שאי אפשר להשוות.
-
אלו מסוג הסטיות שאנו הכי אוהבים, סיקרנת!!
-
יונית ברוכה הבאה למועדון אוהבי פורטוגל.
אז בהודעה 7 זיהיתי את מונסנטו
ובהודעה 13 כנראה הדואורו
ואת בלם והאנדרטה למגלי הימים כל אחד מכיר= היה לכם מזל עם שמיים תכולים!!!
ממתינים לסיפור זו אינה חוכמה לפזר תמונות וללכת…
רחל לבון
-
מה אהבתי יותר וציורי קירכל הכוונה שלי לפתות
כי אם אני אתאהבתי
ביעד שבכלל לא היה על הכוונת שלי עד לפני כמה שנים,
חשבתי שזה בערך “ספרד לחלשים”
רחוק יותר
מסורבל יותר להגיע
כל יום, כמעט, לנדוד למקום אחר….
אז הבנתי שאפשר גם לשנות דעה ועמדות
ולהרחיב את היריעה, החשיבה והריחות.
אני חולה על ציורי קיר- כאלו שהם באמת ציורי קיר, גם אם אינם גרפיטי מחתרתי
-
עוד סטיה לטובת חובבי מינאטורות ואמנות עממיתלא תמיד האתר שווה טירחה והגעה במיוחד.
ולפעמים אחרי שמגיעים-בכלל לא רוצים לעזוב.
הטיולים הם הימורים.
קראתי איפשהו על מישהו שבחצר הבית שלו (לא רחוק מאבורה- בחבל אלטנז’ו) הקים גן מינאטורות.
אמרתי “אם נצליח ,נעבור בדרך אל...”
טוב- זה לא בדיוק ב”דרך” אלא סטיה לא קטנה
והדרך היא גם לא בדיוק “דרך”
והחשש שהסוף יהיה “כלום” והפכו את המקום ללול תרנגולות.
אבל הצליח לי.
-
יונית שאפו חפרת לא פחות ממני.
כל הכבוד לך!!
ואני באמת התאהבתי בפורטוגל עובדה טיול שני במדינה זו וחושבת גם על השלישי
והמינאטורות וציור הקיר – מרהיבים!!!
רחל לבון
