פעם שלישית ...לונדון
-
איריס - קונספט הארי פוטר נטול גלוטן עוד לא היה לנו
-
איריס – לונדון כל כך מגוונת שאפשר לנסוע פעם בשנה עם קונספט אחר,
אצלנו אחרי סיור מוחות יחיד שהיה לפני הנסיעה לונדון זכתה ברב הקולות!
מיכל – שמחה מאוד שאת כאן, לגבי המרסמית’ – היא שכונה מתוקה ושקטה, אנחנו בחרנו לגור בה כי לא היינו מוכנים להתפשר על נוחות והמחיר היה סביר מאוד יחסית לאותה דירה במרכז.
דפנה – לונדון זה געגועים קבועים גם אצלי
-
הפריימרק בהמרסמית’ חדש? זכור לי שהיה שם סניף כבר לפני 3 שנים.אגב, בדילים של וודפון לא פעם הסים פתוח גם למדינות נוספות במערב אירופה, אז אפשר להמשיך איתו ליעדים נוספים. הרבה יותר זול ונוח מסים ישראלי.
-
יום שבת היום בלונדון, תכנון היה לבקר במוזאוני שרלוק הולמס וחנות ביטלס, משם להתחיל ללכת בתעלת רג’נס עד לשוק קאמדן, הכל באיזי כרגיל.
אבל בבוקר קיבלנו שטיפת מח קטנה מהחייל, שבקצב כזה לא נספיק כלום (?),
אז בבקשה מהיום יוצעים מהבית לא ב 11 אלה כמו שצריך ב 8 ו”עושים לונדון” כמו שצריך...חחח...עכשיו מתעוררים? אחרי שאני לבד לגמרי שברתי ראש בערך שנה ?
טוב, אנחנו זורמים, אז מה עושים היום?
זוכרים שאתמול לא הצלחנו לעלות לגלגל הענק?
ממש מבצע צבאית עשינו בגלל זה – בבוקר בן יצע למשימה להשיג חוברת הנחות של 1+1, קובעים להיפגש ליד הגלגל.
אנחנו נוסעים ישר לטיילת, התור הזוי לגמרי, אנחנו מתפצלים, אני עומדת בחוץ , בעל ובן עומדים בתור לקופה, חייל עם החוברות עדיין לא מופיע ברקע ואנחנו קצת בלחץ, עובר מלא זמן עד שהוא חוזר (עבר בין כמה תחנות גדולות עד שהצליח)
נרגשים מחברים כל החלקים ועולים לגלגל נרגשים כמו בפעם הראשונה.
-
היי keves – לא ידוע לי ממתי הסניף בהמרסמית’ אבל הוא נראה מסודר מדי וריק מדי יחסית לסניפים אחרים, אני לא שמעתי אליו קודם (גם לא חיפשתי במיוחד).
סים בחול הרבה יותר משתלם מחבילות בארץ, פרט למקרה בו אתה חייב לדבר הרבה ואז רק סים של גולן מומלץ בחום.
-
דורית – כמה כיף לי שהצטרפת, תודה על פירגון!
היה לי בתוכנית מלא דברים מיוחדים אבל לא את כולם הצלחנו להכניס הפעם...
-
אחרי שבזבזנו זמן וסימנו “ווי” בלונדון איי אפשר להמשיך לפי תוכנית המקורית,
שהיא ללכת ברגל 2 קמ’ בתעלת רג’נס, אף אחד לא מתלהב מזה, גם שייט לשם יורד מהפרק, רוצים כמה יותר מהר להגיע לשוק.
*כמה ימים לפני נודע לי שביום הזה מתקיים ZOMBY DAY בכל מני אזורים של העיר, ניסיתי לברר איפה בדיוק יתרכש האירוע, לא מוצאת, מתייאשת ומוותרת אליו.
בשוק המולה כתמיד, בנים מאושרים מאווירה, מסתובבים, קונים, אוכלים דברים טעימים מאוד, גם שוק סטבלס פתוח היום, מתפצלים, בנים מתרוצצים בין הדוכנים ואנחנו תופסים מקום רגוע ליד הגשר עם קוקטייל מגניב.
-
ליליה,
לונדון שלכם נהדרת והתמונות נפלאות.
מצטרפת אליך בהנאה גדולה.
טל
-
פתאום מבט שלי תופס אדם מאופר, ועוד אחד ועוד...אני רואה מעבר לגשר התקהלות קטנה של “זומבים”, מסובבת ראש – פה ושם בשוק הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם וכולם מתרכזים באיי.
מבקשת מבעל ללכת לשם לראות האם זהו האירוע המדובר? הוא נשאר במקום ואני מאושרת מדלגת בין המוני אנשים לכיוון ההתקהלות המיוחדת…
והם היו טובים אליי, מגניבים בטירוף, המון אנשים משוגעים, בודדים, משפחות, ילדים, לגמרי חגיגה לעיניים (לפעמים מגעיל קצת) , אני מנסה להעביר מסר בקבוצה משפחתית שיבוא, ובנתיים הם ממש מתכוננים לתהלוכה ומתחילה עם צלילים של מפוח סקוטי ודגלים (ניסינו להביו מה מטרת התהלוכה, ללא הצלחה)
-
יום הזה היה ממש מוצלח, הרגשנו שכל אחד קיבל מה שרצה, זרמנו עם שינויים, קיבלנו בונוס בהפתעה, אכלנו ממש טוב, קנינו שטויות, המשכנו עוד קצת בשכונה המדליקה, גרפיטי בדרך, פארק קטן שקט ברחוב הצדדי כאלו עולם מקביל.
בערב – קניות מוצלחות מאוד בפרימרק שכונתי, וארוחת ערב בפאב שכונתי גם כן מגניב מאוד
-
-
היי טל – תודה על הצטרפות, אנחנו ממשיכים ליהנות, מזג אוויר מושלם, שמש כל יום, קריר טיפה בבוקר ונעים מאוד בצהריים ובארץ גשם זלפות, אבסורד נהדר
יום ראשון היום ויש לנו המון תוכניות – בעלי חובב ריצה, מצאנו לו מרוץ קטן (10 קמ’) בחסות של אדידס, והכי כיף שהוא רץ בשכונת שורודיץ, לשם בדיוק התכוונו להגיע ביום ראשון !
מחליטים שאין טעם לכולם לקום מוקדם, בעל לוקח אובר ומגיע למקום תוך חצי שעה, אנחנו קמים באיזי, מתארגנים, יוצאים מהדירה ומתחילים מסע אל שכונה הרחוקה של שעה כמעט
תכננו להגיע לפחות 10 דק’ לפני קו הסיום, לקבל את פניו במחיות כפיים סוערות, בפועל אבא מסיים ריצה ממש מוקדם (הלך לו מצויין בגלל המישור והמזג האוויר הנפלא) , מקבל מדליה, מסדיר נשימה ומקבל את פנינו רצים אליו מבואסים אבל מאושרים וגאים בו מאוד .
-
איזה יופי של לונדון אחרת.
מחכה לשמוע ולראות את ההמשך..
-
יפה – לונדון שלנו באמת קצת שונה, אפילו קיבלנו על הראש מילדים שלא הכנסנו דברים רגילים כמו לונדון איי, מאדם טוסו ואחרים...בתוכנית שלי היו עוד המון דברים “משונים” בקנה, כי כמו שחברה טובה אמרה פעם – יש דברים (כמו ביג בן) שלא ילכו לשום מקום ויחכו להם (ילדים) עוד המון שנים
אנחנו רעבים לאוכל וגרפיטי, מגיעים לפי המצלות לבית קפה – The breakfast club – תור של 30 אנשים לפנינו, איש אחרי הריצה מוכן לאכול סוס ולא מוכן לחכות , אבל אנחנו מתעקשים כי מובטח לנו גם עדן קולינרי (בנתיים עושים כמה סיבובים ברחובות הצמודים והם מדליקים בטירוף)
סוף סוף גם תורינו הגיע, מקום מגניב ואוכל מגיע בשיא המהירות, ואף אחד לא מזרז אותכם למרות הלחץ מבחוץ
-
נפלטים סוף סוף החוצה לעוד יום שמשי מקסים במטרה לכבוש את שורודיץ עם מפת הציורי קיר , מגלים שכונה ממש מדליקה, קצת הצטערנו שלא לקחנו סיור, מתקדמים לאזור השווקים, המון המון אנשים, הופעות רחוב, אווירה כיפית וצעירה.
-
שוק בריק ליין שעובד רק בסופ”ש עמוס מאוד, והשני צמוד אליו – שוק ספיטפילד יותר דומה לנחלת בנימינה בנווה צדק
-
בתכנון היה לנסוע לאחד הערים האונברסיטאיות, בעיקר בשביל החייל שנמצא בפרשת דרכים, מאוד רציתי לחוות אווירה סטודנטיאלית מה גם שהשנת לימודים בדיוק התחילה, אבל ילדים שוב תרפו לי את הקלפים וביקשו להישאר בעיר.
האמת לפני הנסיעה ניסיתי לסדר ימים כך שלא ימאס להם, איזה טעות!
הם אהבו ורצו עוד ועוד מהעיר המטורפת הזאת.
אז לא אוקספורד ולא קמבריג’ – אנחנו בדרך לבריטיש מוזאום, כן כן, הם בחרו,
ואני שוב נכנסתי ללחץ כי זכורים לי תורים ארוכים מאוד.
למרבה הפלא אנחנו מחליקים באלגנטיות פפנימה בלי תור ומתפזרים כל אחד ומה שמעניין אותו, הכי מצחיק שאני מצאתי את העצמי עם כל הילדודס ליד המומיות
-
ליליה , לונדון שלכם נפלאה.
-
אחרי שעה וחצי במוזאון יש איחוד משפחתי ומחליטים על המשך היום
(כל זה אחרי שאני יושבת עם גוגל מאפ ומחשבון ומתכננת בפרטי פרטים דברים “מיוחדים” שנה מראש)
הוחלט “לעשות לונדון כמו תיירים” – לסטר סווקר, חנות M&M, צ’יינה טאון, קרנאבי סטריט, אוקספורד סטריט, כל המקומות לביקור הראשון בעיר,
אבל אנחנו זורמים ממש בכיף
-
כבר הבנתי שתוכניות לחוד וביצועים לחוד, כבר לא נלחצתי, פה ושם ביקשתי “להעלם” לאיזה מקום מיוחד שרק אותי עניין והם בכיף נתנו לי את הזמן.
את היום הזה אנחנו מסיימים בכיכר פיקדילי מקסימה כי מוזאון אחד לא היה מספיק, אז חייל ואבא נכנסים לגלריה הלאומית ואני והטיכוניסת בוחרים להינות מהופעות ואומני רחוב, השעה כבר ממש מאוחרת אבל העיר הזאת לא יודעת מנוחה ואנחנו
כל כך מאושרים פה!
