הפעם לאנגליה (סיפור)
-
וואו, אלעד, ממש סיפור מתח!!!!
זה תמיד הפחד שלי שיהיה פנצ’ר או תקלה ונתקע…
עניין ה”אין גלגל רזרבי” ברכב באי הבריטי מוכר לי. הבנתי שעם לקיחת הרכב אפשר להתעקש על גלגל רזרבי או לפחות לקבל נוזל לתיקון תקרים כעזרה ראשונה.בוושאי שהסמיילר היה כשביקרנו באלטון.
לא הפסקנו (או יותר נכוןהפסיקו) לעלות עליו החברה שלי.מצפה לבאות.
-
דה ז’וו. עשית לי דה ז’וו.
בהתחלה רק בגלל המסלול של האבנים ובייקוול היפה….אבל אז הגיע החלק של פאנצ’ר בגשם….בול אותו דבר.
אז גם אני במתח כעת...

-
okmju – הטיול ילך וישתפר. תחכי להמשך.
adirgali – (גלי?) הקוראים הוותיקים שלי היו במתח כבר ארבעה ימים מתי תגיע הקטסטרופה הזאת. אחרי שסיפרתי על זה, הם נרגעו והבינו שאני זה כרגיל אני והסיפור הוא שלי עם חותמת.
אוליב – איך הם משכירים את המכוניות האלו בלי רזרבי?
כשחזרנו לארץ, לשכן שלי יש דגם כזה והלכתי למכונית שלו לבדוק שיש לו גלגל רזרבי ובארץ יש. ממש מרגיז.
שרון – את רואה שלא סתם קראו לך?
אלון – הצמיג היה קרוע מהצד. אני חושב שהנוזל הזה לא היה עוזר לי.
רק לאחר מעשה הבנתי שאסור בשום מחיר לרדת לשול באמצע נסיעה. בשוליים מחכות אבנים שחורות וחדות. בפעם הבאה אני מטייל שם עם ג’יפ וצמיגים רציניים.מיקה – זכרתי שלך היה פנצ’ר ולג’ני היה פנצ’ר כפול אז לא הופתעתי כשזה קרה גם לי. רק שלא ציפיתי למה שיבוא בהמשך.
-
איזו מכונית מעצבנת! מה זה שווה שיש לה כל מיני חיישנים ושהיא עושה קיצי קיצי בגב אם אין לה גלגל ספייר?
הלכתי לבית שבקצה השביל וגיליתי שהוא בית מלון. בעל הבית מלון הנחמד נתן לי להתקשר לאוויס בטלפון של המלון. מסרנו את כל הפרטים לאוויס וחיכינו שיבואו לחלץ אותנו. בינתיים כולנו נכנסנו למלון וישבנו בלובי שלו עם הנוף הזה.
אחרי כמה דקות חזרו אלינו מאוויס ואמרו לנו שהיום יום ראשון ומתקני הפנצ'רים לא עובדים היום. הם הציעו שנישאר איפה שאנחנו ומחר הם יבואו לתקן את הפנצ'ר.
מפגרים.
-
איך הם משכירים בלי רזרבי – הבנו שיש לזה שתי סיבות עיקריות
אחת סיפק הבריטי [כלומר, בן הזוג שהוא בריטי מקורי] – שלא כמו בארץ, באנגליה אם יש לך פנצר אתה לא מחליף לבד. אתה מתקשר לשירות הדרכים AA והם באים ומחליפים לך. כי its not safe להחליף גלגל בצד הדרך לבד. וגם מלכלך את הידיים.
האשה שנהגה בגרר הענק שלקח אותנו למוסך [השני, כי הראשון שהגיע לא התאים להיברידית וגם לא היה לו מקום בקבינה לשישה] אמרה שחברות ההשכרה לא שמות רזרבי כי גונבים אותו.
-
אוליב – הקדמת את המאוחר. תיכך אני אספר על הניידת של AA.
-
דרשנו מאוויס שיבואו היום לחלץ אותנו מהחור הזה הזה לסנטר פארקס.
(היינו שמחים בתור זוג לבלות במלון הזה כי הוא ממש נחמד ונמצא במקום מהמם עם אפשרויות טיול מגוונות במרחקים קצרים ממנו. אבל לא היום, לא ככה בהפתעה, לא כשכל המזוודות שלנו במקום אחר ומחר אנחנו צריכים לעשות צ’ק אאוט מהסנטר פארקס)
בשעה חמש הפסקנו את כל עיסוקנו וקיבלנו תה, שוקו ועוגיות סקונס.

-
בשעה חמש הגיעה ניידת חילוץ שלAA. המכונאי החליף את הגלגל המפונצ'ר במולטי גלגל וככה נסענו בזהירות בחזרה לכפר שלנו.
בחניה של הסנטר פארקס המכונאי פירק את המולטי גלגל והרכיב בחזרה את הצמיג המפונצ'ר ונסע עם המולטי גלגל לחלץ תקוע אחר.
אנחנו הלכנו להמשיך ליהנות מפארק המים במרכז הכפר.
-
למחרת בבוקר אנחנו מקבלים בטלפון הודעה קולית לא ברורה מקארל. הלכתי לשכנים שלנו שיקשיבו להודעה ושיעזרו לי לפענח אותה.
קארל הודיע שהוא יבוא בשתיים עשרה וחצי והשאיר את מספר הטלפון שלו.
התעצבנו וכעסנו על אוויס. הם אמרו שאנחנו בטופ פריוריטי ושיבואו יותר מוקדם.
בינתיים פינינו את הבקתה שלנו והלכנו לחכות בסטארבקס במרכז הכפר.(בניגוד לסנטר פארקס בהולנד, בכפר הזה לא פגשנו ישראלים אחרים)
בשעה שתיים עשרה הגיעה ניידת לתיקון פנצ'רים עם גרי והוא החליף לנו צמיג במקום.

-
התנענו את המכונית והיא התמלאה ברעשים וסירנות. כל החיישנים שלה ציפצפו. עכשיו אתם נזכרים לצפצף? ואתמול, כשהיה פנצ'ר, שמרתם על זכות השתיקה?
שילבתי את תיבת ההילוכים והמכונית כותבת לי אדום על גבי כועס "תלחץ על הברקס ותכבה את המנוע".
אלונה הציעה שנעשה ריסטרט. שוב אזעקות.
בריסטרט השני כבר הפסיקו האזעקות ונשארה רק התראה על לחץ אוויר בצמיגים. בתחנת הדלק הקרובה ניסיתי לסדר את לחץ האוויר בצמיגים. אכן בצמיג החדש היה חסר לחץ אוויר אבל גם אחרי שניפחתי אותו כראוי, החיישנים המשיכו להתריע. וככה, עד שהחזרנו את המכונית, בכל פעם שהתנענו אותה, היא ציינה שלחץ האוויר בצמיגים לא אחיד, המליצה שאני אאחד אותם והתניע אותה מחדש.
העמסנו את הילדים והמזוודות על המכונית. תכננו להיום עוד יום טיול בלייק דיסטריקט. בעוד מעברי הרים ואגמים נידחים כמו BLEA TARN שאלון תיאר יפה. אבל אם אי אפשר לסמוך על הסיטרואן, אנחנו לא מוכנים לעבור שוב חוויה כזאת, לא ניסע יותר בדרכים הצרות של הדיסטריקט. -
נסענו על הכביש הראשי לקסוויק. לפני שהגענו לעיירה, פניתי שמאלה וירדתי מהכביש הראשי לדרך צדדית. אלונה נבהלה אבל הבטחתי לה שזה כביש קצר וממש ניזהר בו. ואכן אחרי שני קילומטרים זהירים ביותר הגענו למעגל האבנים CASTLERIGG. הנוף מדהים. הרים ירוקים וורודים מקיפים אותנו. עננים עם אופי בשמים. לא סתם הפגנים שהקימו את המעגל בחרו מקום בעל הוד כזה.
קשה לצלם את המעגל כמו שצריך כי באמצע היום יש במקום הרבה תיירים. -
אם יש משהו משותף לכל מטיילי אנגליה זה הפנצ’ר בגלגל וחוויות החלפתו… איזה זכרונות…
הנאה צרופה, הסיפור שלך!
רבקה
-
וואי וואי אני כולי הזדהות פה…
גם אצלנו אחרי הפנצ’ר בן הזוג לא הסכים לנסוע באותה דרך צרה שבה זה קרה, וכך הפסדנו מקום שחלמתי שנים להגיע אליו [וטרם הגעתי אליו מאז].
-
אלעד – אני קוראת ואיני מאמינה שמה שקרה לנו עם המכונית ששכרנו בפראג והיינו בבאד שנדאו קרה גם לך. רק שאני קצת יותר ברי מזל ממך.
בסוף הרחוב היתה פנצ’ריה פתוחה. התברר כי היה ברכב חומר למילוי צמיגים מפונצ’רים. בפאנצ’ריה שמו את החומר במקצועיות יותר משרפי היה מסוגל.
שילנו לו פלוס טיפ. והתיקון הזה למרות שאמר שיחזיק מקסימום 180 ק”מ משהו כזה, החזיק אותנו עד סוף הטיול .
להבא תחפשו חומר מילוי לפנצ’רים+מזל!!!

רחל לבון
-
אוי נו, ממש דומה למה שקרה לנו!
ליום אחד שכרנו את האוטו. רק ליום אחד! והוא נגמר בהמתנה ארוכה לגרר, ב not safe, וכו’ וכו’.
איזה מעצבן זה העניין הזה עם הרזרבי. דבר כל כך פשוט יכול לחרב בשקט יום טיול. -
אלעד, איך עשית לי חשק לטייל באנגליה.
-
אלעד
נהנית לקרוא את סיפור הטיול שלך....אני מבינה שעניין הפאנצ'רים הוא מנהג מקומי שכדאי שאתכונן אליו.…
שלחתי לך הודעה בפרטי.
שבוע טוב
-
רבקה – תודה. את צודקת אבל לשמחתנו לא במאה האחוזים.
אוליב – לאיזה מקום בווילס חלמת להגיע? ואני מבין את בן זוגך.
רחל – יש לנו המון מזל, כמו שאלונה מהגבעה אומרת “אנחנו לוקחים את מרפי איתנו”. כל הקוראים הקבועים שלי פה יעידו.
חוסר המזל שלנו הוא שהפנצ’ר קרה דווקא ביום ראשון.
ורד – זכרתי שגם את סיפרת על הפנצ’ר שלכם.
לאחר מעשה הבנו שתמורת יותר כסף, אוויס יכלו לתקן את הפנצ’ר בו ביום. הניידת של גרי עובדת גם ביום ראשון תמורת תשלום כפול.
אוויס החליטו לחסוך כסף ולבזבז לנו עשרים וארבע שעות של טיול.
לט איט – ליברפול מחכה לך.
שני – תשתדלו לשכור רכב עם גלגל ספייר.
והנחיות לנהג: להשאר כל הזמן על האספלט. לא לרדת לשוליים באמצע נסיעה. האמת שזה קצת קשה בנהיגה בצד ההפוך כי הנהג לא רגיל לתחושה איפה נמצא קצה המכונית מצד שמאל. רק אחרי כמה זמן מקבלים את התחושה הזאת.
אחרי הפנצ’ר, נהגתי במכונית כאילו אני נוהג על ארבעה בלונים ולא ארבעה צמיגים.

-
אמבלסייד:
במרחק שלושת רבעי שעה, בכביש פחות או יותר נורמלי ורחב מספיק, שעובר ליד עוד אגמים מקסימים, מגיעים לעיירה אמבלסייד. יש מגרש חניה גדול בצד העיירה. הבעיה שיש שם מדחן שמקבל רק מטבעות ישנים של פאונד (ולא מקבל כרטיס אשראי). לפני חודש האנגלים הוציאו לגמרי את המטבעות האלו מהמחזור. מעניין מה הם עושים עם כל המדחנים הישנים האלו?

-
הלכנו לפי השלטים לכיוון הcity center וחיפשנו מקום לאכול. מצאנו בכיכר ראשית בית קפה חמוד. על הקיר שלו תלוי לוח שעם עם מפת העולם וסועדים ממקומות רחוקים תוקעים נעץ בארץ המוצא שלהם. כבר היה תקוע נעץ בישראל. הילדים הוסיפו לידו עוד אחד. אחרי שסיימנו לאכול, שאלתי את הקופאית "איפה מרכז העיר?" למרכז העיר אתה צריך לנסוע ל... פה זה כפר, זה לא עיר"

