הפעם לונדון (סיפור):
-
שרון –
הצורה שבא טיילנו בלונדון היא מתוך אילוץ. הילדים הגיעו לגיל שבו אי אפשר לקחת אותם לאן שלא מעניין אותם. אם הם היו יותר קטנים, היינו מבקרים במוזיאונים הגדולים, באקווריום, בגן חיות, החלפת משמר.גם ליום הטיול הבא צריך את מכונת ההנשמה שלך.
ג’ני – ראיתם את הסרט המפסטד שלי? הוא יצא לאקרנים ממש לפני שיצאנו לטיול.
על בית היתומות כתוב מבחוץ בגדול שהוא בית יתומות של מלחים.
איזה יפה זה שהבתים מהתקופה הויקטוריאנית עדיין קיימים והם מתוחזקים יפה.
-
יום שלישי:
להיום הזמנו סיור בצינוק (The London Dungeon) לשעה עשר ורבע.
ביום שני בבוקר לפני שבוע נפתחו ההזמנות לתצפית הסקיי גארדן להיום ומיהרנו והזמנו לנו תור לשעה אחת עשרה.
כשהבחנו בטעות, כבר היה מאוחר מדי לשנות. כל התורים בשעות האחרות ובימים האחרים היו תפוסים. נאלצנו לוותר על התצפית.עד שהגיע הזמן שלנו להיכנס לצינוק. עשיתי צילומים לקבוצת הריצה שלי על גשר ווסטמינסטר.
-
לפני הטיול למדנו עם הילדים על ארועים נבחרים שיוצגו לנו היום בצינוק.
עומר לא הסכים להיכנס איתנו לצינוק. לא עזר שום שכנוע והוא נשאר לשחק עם הטלפון שלו בחוץ.
הפאדיחה הגדולה שלו היתה כשגילינו שבקבוצה שלנו בצינוק משתתפים גם השכנים מהבניין שלנו והם התענינו איפה עומר ולמה הוא לא איתנו?בצינוק גם הליידי על דלת שרותי הבנות היא ערופת ראש.
מחלקים את הבוגדים לקבוצות וכל הקבוצה מתקדמת ביחד לאורך המסלול. השחקנים שמציגים הם ממש מצחיקים ומפחידים כאחד. מדי פעם הם מופתעים שחבורת הנוכלים שלנו עדיין בחיים ובכל אופן ממשיכים לתחנה הבאה.
במהלך הסיור נחשדנו בפשעים חמורים , נשפטנו, נמצאנו אשמים, עוננו, נאסרנו, כמעט נרצחנו על ידי פסיכופטים מפורסמים, נחלצנו בעור שינינו ממגפות ואסונות שפקדו את לונדון במאה השבע עשרה. כמעט פרחה לנו הנשמה. ולבסוף, אחרי שעה ורבע יצאנו באורח פלא שלמים ומאושרים מהחוויה.
-
כשסיימנו את הביקור בצינוק, הבנו באופן סופי שלא נספיק היום לתצפית בסקיי גארדן.
הלכנו לאורך התמז ונהננו מהופעות הרחוב. חצינו את גשר ווטרלו והגענו לקובנט גארדן לראות עוד הופעות. (האמת שהבדיחות של המציגים קצת חוזרות על עצמן.)
-
מקובנט גארדן לקחנו טיוב ארוך לטאוור של לונדון צפינו על הטירה של לונדון ושמנו פעמינו לגשר. מחוץ לגשר השתרך תור ארוך לקופות הכרטיסים אבל התור זרם והגענו מהר לקופה. שוב השתמשנו במבצע האחד פלוס אחד. הבנות עלו אל הגשר במעלית והבנים עשו תחרות במדרגות.
נפגשנו למעלה והגענו לרצפות הזכוכית ושם בלי לחץ צילמנו עשרות תמונות מתמונות שונות, (אחת מהן היא אפילו תמונת הפרופיל שלי כרגע).
-
-
יש לנו כרטיסים למחזמר להיום בערב. מה נעשה עד אז? חשבנו שלנסוע לאכול צהריים בגולדרס גרין זה רחוק מדי. ואם לא שם אז אולי נאכל ברובנס אבל היא נפתחת רק בשעה ארבע ומה נעשה בינתיים? עלה לנו רעיון.
עומר שאל לאן אנחנו נוסעים עכשיו? להצטלם על מעבר חציה.נסענו עם הטיוב לתחנת St John's Wood Station ועלינו לפני הקרקע וגיליתי להפתעתי שפה נמצא בית הכנסת שהתפללנו בו ביום שבת. לא שמתי לב עד עכשיו!
חצינו שני רחובות והגענו למעבר החצייה המפורסם. הרבה תיירים מחכים ליד המעבר ומנסים להצטלם עליו כמו החיפושיות. מעט המכוניות שעוברות ברחוב מתחשבות במעריצים ומאיטות. לקח לנו הרבה ניסיונות של צילומים עד שהגענו לתוצאה סבירה.
-
כשסיימנו מרוצים עם המשימה הזאת, נסענו לרחוב בייקר לאכול ארוחת אחר הצהריים במסעדה הכשרה היחידה במרכז לונדון. ברובנס. בחרנו המבורגרים והמסקנה שלנו היא שהאוכל שם יקר ובאיכות בינונית. האמת היא שידענו את זה מראש ועדיין התבאסנו.
אלאדין
זה היה וואו.
לשמוע את השירים המוכרים. לראות את העלילה המצחיקה. לצחוק מהבדיחות של הג'יני.
האמת שהבנו בעיקר את הג'יני כי השחקן שמשחק אותו הוא ייבוא מאמריקה.
קנינו מקומות מעולים. ב Loges.
-
היי אלעד,
איזו משפחה אקסטרימית יצרת!
העיקר שעמר לא שבר אף עצם.
אני עוד בטראומה מן הטיול של ליאור לסלובקיה, שבו בתו שברה כתף…
לגבי חווית הצינוק- היא מזכירה חדר בריחה או שהמשתתפים פאסיביים בהצגה?
שומרת את ההמלצה על “אלאדין”, בתקווה שאגיע ללונדון, ואז אעזר גם בג’ני.
יופי של אשכול! כרגיל אצלך…
נילי
-
נילי – אנחנו בטראומה מהטיול לספרד. שעומר שבר את הבוהן ערב ההמראה.
בשנה הקודמת בסלובקיה לא הפסקתי להזהיר את הבנים שלא יקרה להם מה שקרה לבת של ליאור. שיזהרו עם הקורקינטים.הצינוק זה לא חדר בריחה. זה כמו הצגה אינטראקטיבית. צריך לבוא במצב רוח שטותי ולהשתדל להיבהל מהשחקנים. השכנים שלנו מהקומה העליונה פרשו בזוגות תוך כדי הסיור כי זה היה מפחיד מדי לילדים הקטנים.
אם לא היינו צריכים לבחור ללכת למחזמר עם הילדים אז אני מוכן כל פעם ועוד פעם לראות ולשמוע את עלובי החיים.
יונה וקשת המליצה על Book of the Mormons.
-
יום רביעי:
היום האחרון שלנו בלונדון.
התחלנו את היום בבייקר סטריט. כמעריצים של שרלוק הולמס לדורותיו היינו חייבים לבקר בבית מספר 221B. קראנו ביקורות צוננות על המוזיאון. הפנמנו אותן והסתפקנו בחנות המזכרות.
-
מפה הלכנו ברגל לפארק ריג'נטס. שם פגש פונגו את פרדיטה בסרט המצויר על כלבים וגנבים.
הבנו למה המלכה הלבנה ביקשה לצבוע את הורדים הלבנים באדום.
... או להיפך.
-
חצינו את הפארק. היתה לנו תוכנית לעלות לגבעת פרימרוז אבל רגלינו נשאו אותנו לקמדן.
כמה מרגיז למצוא את המזכרות שקנינו לפני שעה בחנות של שרלוק הולמס עולות פה בשוק בשליש מחיר.
-
אלעד
התמונות מהפארק מקסימות
בלונדון הייתי אולי 6 פעמים ואיכשהו לא יצא לבקר בדנג׳ן. נראה אם הפעם הבת תרצה
לא הכרתי את הרצפה השקופה על גשר הטאוור. זה חדש או שפשוט פספסנו בעבר?? רשמתי לי לבקר.
תודה על הפרוט, בטח נאמץ משהו מזה!!
נילי- לגבי הצגות. לא יודעת לגביכם, אצלנו יש פריקית של הארי פוטר ואני הולכת לראות מחזה בשני חלקים שלוקח בערך יום שלם. So help me god.
שבת נעימה
איריס
-
איריס – תודה
נדמה לי שהרצפה השקופה הותקנה לפני שלוש שנים.
כשהיינו ברצפה השקופה של מגדל בלקפול, מזג האוויר בחוץ היה סוער עם גשמים וזה פגע באיכות התמונות. האפקט של הרצפה השקופה מתעמעם כשבחוץ אפור. למזלנו כשביקרנו בגשר הטאוור היה יום נאה והתמונות יצאו יפות. רצפות הזכוכית ארוכות ויש מקום וזמן להצטלם כמה שצריך. לא צפוף שם בגשר למעלה.באמת רק אלוהים יכול לעזור לך באתגר ההצגה שקיבלת על עצמך.
תשרדי בשביל לספר לנו.
-
הגיע זמן ארוחת הצהריים. זכרנו שבפייסבוק ראינו פירסומת של אצבעות חלומי מושחתות בקמדן.
https://www.facebook.com/olibabasfood/
עוד מהארץ החלטנו שאנחנו חייבים. חיפשתי בגוגל "קמדן + גבינה" והוא הוביל אותנו ל…
אמנם לא לפה התכוונו אבל התיישבנו וביקשנו תפריט.
כמה שהאצבעות גבינה שלהם טעימות...
כל המנות שלהם מגיעות עם כמות נדיבה של גבינה.
לקח להם המון זמן להכין לי את הסלט סלק. לא יודע למה.
-
מול הבר גבינה ניצב הפסל של איימי ווינהאוס.
-
היעד הבא שלנו הוא עוד להיט מהקבוצה בפייסבוק: Cereal Killer café (רוצח סדרתי?)
הקטע של בית הקפה הזה הוא שאפשר להזמין מהתפריט דגני בוקר עם שוקו או חלב וקצפת וסוכריות ותוספות וסירופים ורצוי שהכל יגלוש על גדותיו.
אם רוצים, אפשר לאכול את דגני הבוקר במיטה.
-
עדיין לא אכלנו את אצבעות החלומי שלשמן באנו לפה היום. עשינו חיפוש נוסף בגוגל ובפייסבוק. זיהינו את האזור של הדוכן ואחרי שנים או שלושה סיבובים מצאנו אותו.
האחרים בשלב הזה כבר היו מפוצצים מגבינה ומתוק. אני הייתי חייב לבדוק כמה זה טעים.
אצבעות חלומי מטוגנות טבולות ברוטב ציזיקי עם תוספת של גרעיני רימון.
האמת? בצ'יז בר יותר טעים ויותר טרי.
-
ביום שבת פספסנו את גבעת הפרלמנט? עכשיו בעזרת האוברגראונד הגענו קרוב אליה והשלמנו את המשימה וצפינו על הסיטי של לונדון מרחוק.
מי שלא יודע, הגבעה הזאת נקראת גבעת הפרלמנט על שם החבורה של גאי פוקס שבערב של החמישה בנובמבר 1605 התאספה פה וחיכתה לראות את הפרלמנט האנגלי מתפוצץ ועולה לשמים עם כל חבריו.היום ילדים עולים לגבעה הזאת ומעיפים עפיפונים. חמודים כמו בסרט מרי פופינס.
