למה לא אנגליה?
-
מתכנן עכשיו טיול קיץ לאנגליה. ככל שהתיכנון של הטיול מתקדם, אני לא יכול שלא להתפלא יותר – למה אנגליה לא מככבת ברשימת היעדים המשפחתיים הפופולרים?
כולנו מכירים את היעדים הפופולריים – הולנד, אוסטריה, יער שחור, גארדה. אז אמנם אני עדיין מתכנן, ועדיין נראה לי שאנגליה עולה על כל היעדים האלה. אני כרגע מתמקד באופן ספציפי על צפון אנגליה אבל נדמה לי שזה נכון גם לאזורים האחרים.
אטרקציות – יש פשוט אינסוף אטרקציות באנגליה. כמעט מכל הסוגים. עוד לא היה לי תיכנון טיול כזה שבו יש הרבה יותר מידיי מה לעשות והבחירה קשה מאוד. אני מגיע למצב שיש לי מספיק חומר ל3-4 טיולים נוספים לאותו אזור.
טבע – אנגליה ארץ ברוכת מים. הכל ירוק, יש המון שמורות טבע, נחלים, מפלים, הרים וכו. בניגוד למרכז אירופה, באנגליה יש גם ים ונופי ים מגוונים.
כוכב – יש הרבה אזורים באנגליה שמתאימים מאוד לטיול כוכב. ממש היה קשה לבחור.
לינה – יש לינה כפרית בחוות, B&B, ואפילו כפרי נופש של סנטר פארקס החביבים על עם ישראל בהולנד.
ילדים – מתוך קריאה באתרי האינטרנט של האטרקציות, יש באנגליה המון מודעות לנושא טיולי משפחה וגם המון מאמץ של כל אתר ואתר למשוך משפחות ע”י פעילויות שמותאמות במיוחד לילדים.
מחיר – יש לאנגליה תדמית של יעד יקר. נדמה לי שזה קצת עניין של שער פאונד שהיה גבוה לפני כמה עידנים. עכשיו שער הפאונד 5 ש”ח ואנגליה בכלל לא יקרה יותר מהיעדים האחרים. להיפך – זה כנראה אחד היעדים הזולים במערב אירופה. הטיסות הזולות למנצ’סטר עם איזיג’ט, השכרת הרכב בזול יותר מגרמניה, לינות כפריות זולות מאוד. בניגוד ליעדים אחרים – יש באנגליה המון מה לעשות בחינם. רוב אתרי הטבע – בחינם. המון מוזיאונים שנראים שווים – בחינם. רוב המוזיאונים הלאומיים – חינם. פסטיבלים (של רובין הוד, ימי-ביניים) – בחינם. לאתרים אחרים יש כרטיסי הנחות, קופונים
יש מצב שזה יהיה הטיול המשפחתי הכי זול שהיה לנו (משווה לאוסטריה, הולנד ומרכז גרמניה).
כמובן יש לאנגליה גם יתרון מובנה – כל אתרי האינטרנט – באנגלית. כל התושבים מדברים אנגלית… יש גם יתרון נוסף של קידמה טכנולוגית. בעלי צימרים הם הרבה יותר אונליין, מספקים תשובות תוך זמן קצר מאוד.
אני יכול לחשוב אולי על כמה גורמים שאולי מרתיעים ישראלים. נהיגה בצד שמאל – יצא לי לנהוג בקפריסין, מתרגלים תוך דקות. אוכל – יש לא מעט משפחות שבדומה לנו פחות נכנסים למסעדות ויותר מסתמכים על סופרים. הסופרים באנגליה, כמו שזכור לי מטיול קודם, מעולים. אז אולי זה פשוט תדמית הפאונד הגבוה שכבר לא אקטואלית? אשמח לדעתכם.
בקיצור עוד לא נסעתי וכבר מתחיל להיות אנגלופיל…
-
ערב טוב עמיחי,
חותמת על כל מילה בניתוח שלך,
הגורמים העיקריים שמרתיעים ישראלים להגיע לאי הבריטי (שער פאונד היה 8 ש”ח, נהיגה בצד שמאל) וגם לגבי שפע האטרקציות, אתרים היסטוריים, מוזיאונים, מסלולי טבע, כשכל המידע נגיש באינטרנט ובאנגלית.
אחרי שתי חופשות קיץ מוצלחות באי הבריטי (לונדון, סקוטלנד) שמתי לב ליתרונות נוספים:
מזג האוויר – בחופשת קיץ חשוב לנו לבחור יעד נעים וקריר יחסית.
כאשר נערכים מראש ומכינים “בנק” אתרים לימים גשומים – מצליחים להינות.
פגשנו בריטים ידידותיים ומסבירי פנים, במיוחד בסקוטלנד.
כשרות – יש מאפיות המספקות לחמים כשרים מסוגים שונים ברשתות סופרמרקטים ברחבי האי הבריטי.
יש המון מוצרים כשרים- בעזרת אפליקציה של KLBD קל לאתר בחנויות.מקווים לבקר שוב באחת החופשות הבאות….
-
כבר אמרת שנהיגה בצד שמאל מרתיעה.
מזג האוויר מבאס. בצפון אנגליה לא מפסיק לרדת גשם.
הנוף לא דרמתי כמו באלפים או בפירנאים או כמו ב... הרבה ארצות אחרות.
הם לא שמים גלגל ספייר במכונית. ייקח לי הרבה זמן להתאושש מהטראומה הזאת.
לונדון מגניבה והיא יעד מאוד מבוקש לישראלים. אבל לונדון זה לא אנגליה. לא צריך לנהוג בה בצד שמאל.
-
אני חושבת ששתי הסיבות העיקריות הן עלות מחיה גבוהה יחסית לשאר אירופה (למעט שוויץ אולי, וגם היא מאד לא פופולארית), ונהיגה בצד שמאל.
אנחנו טיילנו עם הילדות באנגליה ונהננו עד מאד.
מצד שני לא טיילנו ביער השחור או אוסטריה (למעט סקי) ולא היינו במזרח אירופה בטיול בשנקל אז אולי אנחנו לא דוגמא
-
נהיגה בצד שמאל
במישור האישי שלי הנהיגה באנגליה הייתה לי מאד מאד קשה, ברמה כזו שאני בספק אם אחזור על זה.
אז לא כולם “מתרגלים בתוך דקות”
אגב, יצא לי לנהוג בקפריסין ובתאילנד (לפני אי אלו שנים) ולא הייתה זכורה לי בעיה, אבל כשהגעתי לאנגליה היה הרבה יותר קשה, ואני חושב שזה קשור לשלוש סיבות:
תאילנד וקפריסין היו לפני עידן הילדים מה שאומר רכב יותר קטן יותר, ופחות רעשי רקע מהמושב האחורי
אנגליה הרבה יותר צפופה. זה לא רק לונדון זה גם ערים ועיירות אחרים. וגם פחות פונה לתיירים. כלומר אין דין לנסוע באיזור תיירותי באחד מאיי תאילנד למשל שמתוכנן במחשבה על הרבה תיירים שלא רגילים ושהמקומיים רגילים לתיירים האלה, כדין עיר גדולה או אפילו עיירה פחות גדולה באנגליה שסובלת מצפיפות, פקקים, ותושבים שקצת נגמרה להם הסבלנות לתיירים שעושים שטויות
כיכרות – לפחות בחלק שלי של הטיול היו המון כיכרות בתנועה בין עירונית, וחלקם כיכרות עם 2 ו-3 נתיבים. היום בעידן ה GPS אנחנו פחות שמים לב לדרך. כלומר אנחנו לא יודעים שעלינו על כביש 2 לכיוון חיפה ושצריך לרדת בעתלית, אלא שאנחנו נוסעים בכביש ונרד כשה GPS יגיד לנו. ולכן השילוט בכניסה לכיכר על היציאות השונות לא אומר לנו כלום, ובגלל זמן התגובה של ה GPS (ושלנו), קל יחסית לפספס את היציאה האחרונה בכיכר. אז ברור שאפשר לתקן בכיכר הבא, ואם זה קרה פעם אחת זו חוויה. אבל אם זה קורה הרבה זה מעיק.
-
למה לא אנגליה?
שאלה טובה. כן הנהיגה והעובדה שהיסטורית היא הייתה מאד יקרה (טיסה ושהייה) משחקים תפקיד לא קטן.
אבל האמת היא שבהמון מקומות אפשר לשאול למה לא.
אני זוכר שכשאני חזרתי מבלגיה לפני כמה שנים שאלתי שאלה דומה
זכור לי שלא מזמן מישהו נחמד פה בפורום חזר מהמערב התיכון של גרמניה, ואולי לא שאל את זה במפורש אבל מהסיפור שלו עלתה השאלה – למה היעד לא מככב.
כשהייתי עכשיו בארה”ב חשבתי שיש כמה איזורים שישראלים עוברים בהם בדרך או מדלגים עליהם ששווים טיול ארוך. אפשר בקלות לבלות שבוע באגמי האצבעות, שבוע באיזור קוויבק סיטי ועוד.
אני חושב שהתשובה היא – ככה זה
מסיבות היסטוריות, כי מישהו כתב ספר (על תזלזלו, בכל זאת רובנו עדיין קוראים את הספרים השונים בעברית), כי איזה סוכן נסיעות שיווק את היעד באגרסיביות, כי אותה מדינה / או לשכת התיירות האיזורית עשתה שיווק טוב
בסופו של דבר, למרות השאלות כל שנה “לאן נוסעים” רובנו מגיעים רק לרשימה קצרה מאד של יעדים. בטח בטיולי משפחה. נכון יש כאלה שנוסעים לטיול משפחתי פעמיים בשנה ויותר, אבל רבים מאיתנו נוסעים פעם בשנה, ורבים אחרים (שלא מככבים בפורום) גם פחות מזה. אז אם ב-20 השנים הרלוונטיות (מבחינת גילאי הילדים) נגיע ל-20 טיולים, מתוכם אולי 2-3 שיחזרו על עצמם, ו 4-5 לא באירופה (מזרח אסיה, צפןן אמריקה, יעדים אחרים) אז נשארנו עם קצת יותר מ-10 יעדים באירופה.
תורידו כמה יעדים שהם פופולאריים במיוחד ולכן כולנו נבקר בהם (הולנד, היער השחור, צפון איטליה, אוסטריה ועוד כמה), עוד איזה שני יעדים במזרח אירופה לטיול זול מדי פעם, אולי איזה טיול בר מצווה לברצלונה או בת מצווה ללונדון/פריז, ונשארנו עם 2-4 יעדים “מחוץ לספר”.
אז אתה בחרת באנגליה והמערב התיכון של גרמניה.
אחד אחר בחר בפורטוגל ונורבגיה
שלישי בחר בבלגיה ואירלנד
…
למרות התחושה שעולה לפעמים בתקשורת וגם פה בפורום – אנחנו עדיין לא נוסעים לכלכך הרבה נסיעות משפחתיות. ברור שיש חריגים שנוסעים המון, אבל רובנו לא כלכך הרבה
-
אנשיםטובים – הניתוח שלך מעניין ונשמע דיי נכון בהסתכלות המשפחתית.
אבל הוא אינו מסביר מדוע אנשים מעטים נוסעים לאנגליה גם כזוג , ללא משפחה. אנגליה (ומרבית האי הבריטי) כיעד למתקדמים בעוד שכפי עמיחי טוען – הוא בהחלט לא למתקדמים (שפה, מערביות, טיסות רבות, כשרות)
אני חושב שבסופו של דבר יש כאן שילוב של מספר גורמים.
הגורם הראשון הוא הנהיגה. אני מכיר הרבה אנשים (וגם בתגובות כאן בפורום) שחוששים מנהיגה בצד השמאלי. בין אם יש ממה לחשוש ובין אם לאו, אכן להמון אנשים זה מייד מסיר את היעד מרשימת היעדים – “כי יש המון יעדים אחרים שלא צריך להתמודד בהם עם הבעיה הזו”.
לגבי המחיר בעבר – כנראה היה גם גורם מרתיע – תמיד דובר על אנגליה כמדינה הכי יקרה באירופה. ומצד שני – נורבגיה ושוויץ שיקרות ממנו תמיד היו ברשימת היעדים הנחשקים. כך שלא נראה לי שהמחיר לבדו הוא עניין מהותי.
וכאן מגיעים ליחסי הציבור – לונדון היא גורם ממגנט כל כך חזק כך שמאפיל (ולא בצדק כמובן) על כל האי הבריטי. ונוצרה זהות בין בריטניה = לונדון (עוד פעמים רבות רואים כתבות בסגנון “אנגליה זה לא רק לונדון”). כלומר לא היה צורך מעולם לייצר אלטרנטיבה ללונדון וקרנה של אנגליה פחת. אני חושב שזה מאוד דומה גם לצרפת – מעטים (יחסית) הם אלו שנוסעים לצרפת ולא לפריז. אפשר לראות דיי מעטים שנוסעים לבריטני, נורמנדי, דורדון ואחרים. לא כולל אלפ”צ ופרובאנס/רביירה צרפתית שתפסו את מקומם במפת התיירות – הם הם בהחלט לא הדבר היחיד שיש בצרפת.
גם אני הפכתי לאנגלופיל בשנים האחרונות, אחרי שנחשפתי (בעל כורחי, עקב עבודה) למה שיש באנגליה. הנוף אמנם (כפי שציין eladw) אינו דרמטי כמו באלפים/פירינאים/דולומיטים/נורבגה – אבל הוא אינו פחות יפה. הוא שונה – ואני לא חושב שיש מישהו שחוזר מהאגמים או מהיילנד בסקוטלנד ולא התרשם עמוקות מהנוף. בעיני הוא יפה לא פחות. ובנוסף יש תצורות נוף מרשימות לא פחות נוספות – הגבעות הכפריות המדהימות, הצוקים, החופים הסלעיים ועוד.
לגבי מזג האוויר – אני חושב שגם כאן זוהי סטיגמה. לא שבאנגליה לא יורד גשם בכל השנה. בהחלט. אבל יש גם מדינות נוספות, בעיקר בצפון אירופה שיורד בהן גשם לכל אורך השנה ובפרט בעונת התיירות .. ושוב – זה לא מונע טיולים בשוויץ או נורבגיה או אפילו במרכז אירופה. אבל – מזג האוויר הוא נושא מאוד מוכר כשמדברים על אנגליה.. הוא ממש issue בעיקר עבור המקומיים, וזה מחלחל הלאה גם לתיירים שמסיקים מכך שהוא גרוע ממקומות אחרים.
-
ההשוואה של לונדון לאנגליה מאד נכונה בעיניי
יש עדיין נטייה לטייל במדינות. סוג של לסמן וי. אולי זה שריד לתקופה של 4 מדינות ב-5 ימים.
הרי עדיין אנחנו רואים אנשים כותבים שהם טסים ל X ושוקלים להוסיף עוד מדינה (לא עוד איזור).
ללונדון רבים מגיעים. בין עם זה בהרכב זוגי, אולי הגיעו כילדים, או אפילו טיול עם הילדים, אבל רק ללונדון (או לונדון +פריז, או לונדון + אמסטרדם, אבל לא לונדון + אנגליה). ומכאן שכבר “סימנו וי” על אנגליה ו”חבל” לטוס לשם שוב כשיש מדינות שלא היינו בהן.
עוד שיקול בעיניי זה שמי שלא היה בלונדון, טיול לאנגליה “חייב” לכלול את לונדון (בדיוק כמו שטיול ראשון בארה”ב חייב לכלול את ניו יורק). ובגלל שלונדון עיר כלכך גדולה היא בקלות “שואבת” לא מעט ימים מהטיול, ולא נשאר הרבה לטיול באנגליה. אז אפשר לשלב יעדים קרובים לכמה ימים, אבל אי אפשר לעשות טיול “עומק” באנגליה בימים המעטים שנשארו.
וגם אם וכשנחזור לאנגליה פעם שנייה – מה נוותר על לונדון? הרי לא הספקנו הכל בפעם הקודמת, וגם המון דברים השתנו ב-5 שנים האחרונות.
לונדון גם אף פעם לא הייתה יעד קלאסי לגיחת סוף שבוע. בגלל הסטיגמה של המחיר הגבוהה (אגב, זה לא שהיום הוא נמוך, הוא סתם לא מאד גבוהה). ולכן לא יכולת “לסמן וי” על לונדון באיזה סוף שבוע ואת הטיול הגדול להקדיש לשאר אנגליה.
לעומת זאת בגרמניה למשל אף פעם לא הייתה עיר שכיכבה כיעד בפני עצמו. כן, היום רבים נוסעים לברלין, אבל עדיין בעיני הציבור הרחב היא לא יעד ברמה של פריז או לונדון (מכל מיני סיבות, היסטוריה של 70 שנה, מסך הברזל והרבה סיבות אחרות). ולכן אפשר בהחלט לטייל למשל ביער השחור בלי ברלין. ובאותה מידה באוסטריה בלי וינה, ספרד ללא מדריד וללא ברצלונה וכו’.
אגב באיטליה שוב תראו שלאנשים קשה לוותר על רומא. והרבה אנשים שמתכננים צפון איטליה מנסים בכח לחבר את רומא מה שגוזל זמן מהצפון.
-
אצלי זה נטו הנהיגה.
אני לא מעיזה לנהוג בצד שמאל.
זה כבר לא יקרה בגלגול הזה.
ולכן כרגע לא רואה שום אופציה לטייל באנגליה או בסקוטלנד ( מה שמאוד מעציב אותי ) -
ברור לי למה המערב התיכון של גרמניה זה לא להיט היסטרי בקרב המשפחות הישראליות. אמנם בכל פרמטר של טיול – אתרים, מבחר מחירים וכו האזור כנראה עולה על היער השחור – אבל ליער השחור יש מנגנון שיווק אגרסיבי מאוד וגם מוצלח מאוד. עד כדי כך שרבים מחליטים לנסוע ל”יער השחור” לפני בכלל שביררו שזה בכלל בגרמניה.
אבל לגבי אנגליה בהחלט תוהה למה אנגליה לא נכנסה ל”קאנון” הישראלי. הרי אין כאן בעיית תדמית. אין ישראלי שלא מכיר את מנצ’סטר יונייטד, את הביטלס, את רובין הוד והשריף מנוטינגהאם, את המהפכה התעשייתית ואפילו את הארי פוטר. גם סרטי קולנוע רבים וסדרות שמצולמים באנגליה מוכרים מאוד.
ניקח לדוגמא את הולנד שכבר ממזמן נחשבת יעד ל”טיול משפחתי ראשון”. על שום מה ולמה? הולנד היה הטיול הכי יקר שלנו כמשפחה. כך שעלות מחיה זה כנראה לא הסיבה.
לא רוצה להעליב את ההולנדים אבל קצת קשה להשוות את הטבע שם לכל יעד אחר שהייתי בו באירופה. אנגליה בוודאי ובוודאי מספקת נופים (לפחות לפי התמונות שאני רואה, בעיקר בצפון ויילס, הנוף עולה גם על האלפים).
כמות ימי הגשם וכמות המשקעים בהולנד ובאנגליה דומים. אז גם מזג האוויר זה לא הסיבה.
אז נשאר רק הנהיגה בצד שמאל?
-
להוסיף לכאן לינקים על תאונות קשות שישראלים היו מעורבים בארצות שנוהגים בהן בצד שמאל?
כמובן שישראלים מעורבים בתאונות קשות גם בארצות שנוהגים בהן בצד ימין. אבל כשאתה שומע על חבר שהרג זוג מבוגרים בניו זילנד כי הוא התבלבל ונסע בצד הלא נכון. ואת הפרשייה שהתפתחה אחרי זה. אז לא בא לך להיות כוכב בפרשה כזאת ומנסים למזער את הסיכונים ולבחור ארץ שהנהיגה בה היא רגילה.
לגבי הכיכרות. זה הדבר שהכי הפחיד אותי. לא זה שאני אפספס את היציאה הנכונה אלא זה שהתנועה מגיעה מהצד הימני ולא מהצד השמאלי. משום מה, גם אחרי שבוע וחצי נהיגה באנגליה, לא התרגלתי לזה.
זה משהו אינסטיקטיבי ואולי משהו דפוק אצלי במיוחד.
זה היה מאוד מפתיע להגיע לכפר של סנטר פארק בלי שיהיו בו ישראלים בכלל.
אפשר לשמור את המצב ככה. -
נותר לי רק למחות בשם הכדורגל שלא הוזכר פה במילה אחת….
היינו שלוש פעמים באנגליה ובשבעה משחקי כדורגל של הליגה הטובה בעולם .
בכל מקרה , אני גם מאשים את העדר. העדר נוסע ליער השחור, העדר נוסע להולנד , העדר נוסע לצפון איטליה וכך יוצא שאין הרבה מידע על האי הבריטי כי גם אין צארטרים לשם ואי אפשר למכור דילים ואין טיולי משפחות מאורגנים שמשתמשים בצ’ארטרים בקיצור, טוב שכך ואני לא רוצה את העדר ….
ועוד דבר , כמות הטיסות מצומצמת יחסית ומחירי הטיסות של החברות שאינן לואו קוסט בימים בהן המשפחות רוצות לטייל- חופשות בתי הספר והגנים – מרקיעים שחקים , תרתי משמע . האמת שגם הלואו קוסט , מי שלא קונה שנה מראש המחירים חצי שנה מראש , גבוהים מאוד.
ואם לא היה ברור , אני מת על האי הבריטי
-
אפשר לשאול את זה על עוד הרבה מקומות. כשהייתי לפני 20 שנה בארה”ב לא הבנתי איך המטיילים הישראלים בכלל לא שמעו על אזור לייק פאוול/גלן קניון (שהיום כל ישראלי מטייל קורא לו “פייג’”) שהיה הכי יפה בעיניי. עד לפני 3-4 שנים לא היו גם כמעט מטיילים ישראלים ביפן, ועכשיו כמעט כל מי שסביבי נסע.
ישראלים זה עדר. לראייה, אפילו בדרום אמריקה אם נוסעים ליעד הכי מפוצץ בתרמילאים ישראלים אבל הולכים למסלול הליכה אחד ליד הפופולרי ביותר – פתאום אין אף ישראלי בשטח. כמעט כולם נוסעים לאותם מקומות בדיוק.
-
דווקא הכדורגל באנגליה מאוד יקר.
כרטיס למשחק מהליגה הראשונה עולה מאות שקלים. למשפחה זה יוצא אלפי שקלים. למי שלא מכור, אני לא בטוח שזה שווה את המחיר.
-
אלעד . אני לא שילמתי מעל 80 פאונד לכרטיס לאף משחק .
לפעמים שילמתי הרבה פחות.
אף פעם לא ישבתי במקומות גרועים. לפעמים במקומות ממש ממש טובים.
החכמה זה להתארגן מראש . והמחירים של הכרטיסים למחזות הזמר די דומים.
ניסית פעם לרכוש כרטיס למשחקי מכבי תל אביב בליגה האירופית ביד אליהו? זה 300 ש”ח לכרטיס מינימום.
וחוץ מזה מי אמר שחיבים להכנס לאיצטדיון? ראיתי עם הבנים כמה משחקים בפאב באנגליה, חוויה לא נורמלית !
-
לגבי נהיגה בשמאל – ברור שזה אינדיבידואלי. אני חשבתי שהתרגלתי די מהר, אבל זה נכון חלקית. הקושי הוא בעיקר כשמגיעים לפינה בה צריך להגיב אינסטינקטיבית, למשל נהיגה על כביש דו סיטרי צר כשרכב בא ממול וצריך לרדת לשוליים… יחד עם זאת, אני לא חושב שזה צריך להרתיע. אפשר לשכור רכב אוטומטי, למרות העלות הנוספת, ולהוריד את מפלס החרדה. והכי חשוב – לנהוג בצורה מתונה יותר ממה שאתם רגילים בישראל. זה נכון ככלל בהשכרת רכב בחו”ל (לא רק בנהיגה בצד שמאל) מאלף ואחת סיבות, ובמקרה זה שבעתיים.
-
השאלה שלך גרמה לי לחשוב על זה.
יש לי אחות באנגליה וזה מתבקש להתחיל לטייל בה וזה לא קורה.
הרבה מהמגיבים נותנים 2 תשובות שחוזרות על עצמן – הנהיגה ועדריות.
הנהיגה לא מפחידה אותי (נהגתי לא רק בקפריסין. נהגתי חצי שנה באוסטרליה ובניו זילנד. בעיקר רלוונטית אוסטרליה עם הערים הגדולות שלה. מתרגלים. בעיקר אם לא מתחילים בעיר גדולה. אולי אני שאננה, אבל זה לא גורם מרתיע מבחינתי).
העדריות לא מזיזה לי ומי שזוכר את הסיפורים שלי בפורום יודע שזו לא סתם הצהרה.
בכל זאת, עוד לא טיילתי באנגליה. למה? הנופים. אני מסתכלת בתמונות והן לא עושות לי את זה.
אפילו סקוטלנד המהוללת. חשבתי שאחרי שטחנתי את “אאוטלנדר” אני ארגיש חייבת לנסוע לשם, אבל כשטחנתי את גוגל אימג’ס לא נהיה לי חשק באמת.
וגם המחירים, לפחות בסקוטלנד שהרצתי עליה כאמור חפירה קצרה, התרשמתי שעדיין די יקר.
אולי אם העדר יתחיל לנסוע לשם ויביא עוד תמונות, מי יודע, אולי אתפתה להצטרף
(ואגב יש תמונות יפהפיות כמובן. לא מזמן ראיתי בפייסבוק מקבץ מדהים. אבל יש הבדל בין תמונות יפהפיות כי הצלם מוכשר לבין תמונות שעושות לי חשק לנסוע. אני כנראה אוהבת את הנופים היותר דרמטיים).
נ.ב. מוסיפה בעריכה:
מזג האויר
הייתי באוגוסט האחרון שבועיים בטיול “קצת מוזר” – פראג, לונדון ווינה. פראג ווינה כי הן מדהימות, וקפצנו ללונדון לסופ”ש כי אחותי. בפראג ווינה היה מזג אויר נפלא. רק בלונדון נזקקנו למעיל גשם, היה אפור ומזרזף. יש אנשים שאוהבים את זה. אותי זה מבאס.
-
ענת – אני מנסה את מזלי
אלבום תמונות ראשון – תסתכלי החל מעמוד 58 – צפון וויילס ומסביב, והחל מעמוד 85 איזור האגמים.
אלבום תמונות שני – החל מעמוד 67 – איזור הקוטסוולדס – פחות דרמטי (יותר גבעות) אבל עדיין יפה מאוד.
הנופים בסקוטלנד (מתמונות) – דרמטיים הרבה יותר. נסי את האתר הבא
אין ספק שנהיגה בצד שמאל בערים – תהיה לא פשוטה..בעיקר בהתחלה. אבל נהוג לשכור את הרכש ולצאת מייד לכבישים בין עירוניים , ששם קל יותר לנהוג ולצבור ביטחון.. פשוט נוהגים אחרי כולם.. ועד שמגיעים למחוץ חפצך באיזה עיירה שכוחת אל – כבר צברת שעה-שעתיים ניסיון בנהיגה. ובוודאי לא מזיק לצפות באיזה סרטון קודם לכן. והכי חשוב – לקחת רכב אוטומטי. אני התרגלתי דיי מהר. ויכול להבין גם את אלו שלא..
-
דווקא לי כמעט תמיד יש מזג אוויר מעולה בבריטניה. אפילו כשהייתי בה ליותר מחודש, ובסקוטלנד.
גוגל אימג’ס נותן מושג כללי, אבל כבר יצא לי לנסוע למקומות שנראים בו יותר אטרקטיביים ממה שהם, ולהיפך: ביקרתי באיזה פארק לאומי באסיה שנראה בתור הפחות אטרקטיבי מבחינת תמונות, והוא היה בסופו של דבר הנוף הכי יפה שראיתי באותה מדינה. זה גם תלוי מה מחפשים. נוף הרים דרמטי זה תענוג, אבל אם הוא מכוסה באלפי בני אדם רועשים ומסעדות וחנויות זה פחות עושה לי את זה. באנגליה+וויילס יצא לי לעשות מסלולי הליכה נהדרים בלי לפגוש כמעט אנשים, רק קצת מקומיים (שלא פעם עצרו לקשקש קצת), והשקט הזה היה ממכר. ויצא לי לפגוש שועלים ופאפינים! האמת שהצד המנצח מבחינתי בבריטניה זה יותר מכל הפן האנושי מאשר הנופים, ובכל זאת: ישראלים גם נוהרים למקומות שטוחים עם פחות נופים דרמטיים, ע”ע הולנד.
לגבי ההבדל בתמחור אין לי מושג. לא טיילתי בנופי האלפים, וטיולי בשנים האחרונות בבריטניה עלו גרושים (כמעט ולא היה לי צורך בהוצאות לינה, הרכבים היו של חברים מקומיים, והסתמכתי בעיקר על בישול עצמי).
-
אז אני, למי שזוכר, התלבטתי כאן לפני זמן מה לגבי יעד לקיץ הקרוב, ואנגליה חזק במשחק. מכיון שאני עדיין מחכה לכל מיני נתונים שיאפשרו לי להתקבע על התאריכים, כשהבנתי שכרגע אין לי אפשרות להזמין טיסות הקפאתי את החיפושים בגדול (בקטן אני בכז מדי פעם נוגעת בזה). מבחינתי כרגע, ברגע שיש לי תאריכים אני מסתערת ומזמינה את הכרטיסים שאני רוצה ואת הלינות שכבר מצאתי, בתקוה שהמחירים יישארו כפי שהשארתי אותם (מחיר הלינה כבר עלה מהבדיקה הראשונה שזה עוד היה מבצע של ארלי בירד) וסוגרת לנו שבועיים באנגליה. אבל מודה שאני לא עד הסוף סגורה על זה שזו האופציה הכי מוצלחת עבורנו.
1. מסתבר שהנהיגה בשמאל, למרות שכבר חווה אותה גם בבריטניה וגם בניו זילנד, מרתיעה את נהג הבית ("איך את משווה לניו זילנד, אין שם מכוניות בכלל", ובוויילס היינו בלי הילדים)
2. אולי יש הרבה אטרקציות, אבל רוב מה שמצאתי עד כה פונה או לילדים ממש קטנים, או לא מתאים להם בכלל. גם כשמדובר בפארקי השעשועים למיניהם. שניים מתוך החמישה שלי, ואבא שלהם, משוגעים על רכבות הרים וכיוב. אני והגדול ממש לא. והקטנים או פוחדים או קטנים מדי. יש פארקים שיותר מתאימים להם, אבל הם ממש מעפנים עבור הגדולים. וגם נודה על האמת, קשה לספק בוגרי כמה סבבים של דיסני בעניין פארקי שעשועים... לגבי אטרקציות אחרות, פארק החבלים, למשל, שמצאתי בפיק דיסטריקט מותר רק לשלושת הגדולים מבחינת גובה. מגלשות הרים וכאלה אין. על איזה "המון אטרקציות" דיברת בעצם?? אולי תאיר את עיני...(אין לי ככל הנראה כוונה להתרחק עד האגמים אלא רק עד הפיק. או אולי בכלל לשנות כיוון ולחפש באזורים אחרים לגמרי, דרומית ומערבית ללונדון?)
3. בגדול יש לי תחושה שהטבע עלול לאכזב אותנו, במיוחד את המתבגרים שבינינו. לא נתקלתי במסלולים אטרקטיביים, אין תופעות טבע מסוג וואו, הכל כאילו מאוד יפה ופסטורלי וירוק ונעים, אבל קצת משעמם, קצת "לזקנים"...לפחות כך נראה לי.
4. אני מאוד אוהבת לטייל בעיירות קטנות וחמודות, אבל כמו מה שכתבתי לגבי הטבע, גם כאן לא נראה לי שהילדים יהנו מזה באותה מידה. גם בירידים ואירועים מקומיים למיניהם, שווקים וכיוב, עד היום הם לא מצאו את עצמם.
5. בניגוד לטיסות, שבאיזי ג'ט פעם אחרונה שבדקתי היו באמת מאוד מאוד זולות, הלינה יקרה משמעותית מכל יעד אחר שהיינו בו.
6. הגשם בכ"ז מרתיע אותי, ולא מצאתי יותר מדי אטרקציות מעניינות אינדור. מוזיאוני מדע וטבע זה משהו שדי מיצינו.
כאמור, עדיין כרגע אופציית אנגליה בראש הרשימה, וגם הכי מתוכננת לי כבר (כשיהיה רלוונטי אשתף ואתייעץ איתכם כמובן). אבל יש לי הרבה תהיות לגבי כל העניין. יותר מאשמח אם תנסו למכור לי את אנגליה יותר טוב מזה, אנגלופילים יקרים.
