השיבה להודו אחרי 28 שנים
-
רחל, איזה כייף שהצטרפת. מבחינת מזג האוויר בראג’סטאן , הכי מתאים לטייל שם בין אוקטובר למרץ פחות או יותר, אז מזג האוויר נוח. במשך היום חמים וזה אומר מכנס ארוך וחולצה קצרה, ובערב, חולצה ארוכה או חולצה קצרה ומשהו קל נוסף מעליה.
מקווה שיתאים לך ותממשי גם את חלום הודו.
לכבודך, אחד מנגני הסיטאר הידועים ביותר בהודו, ולדעתי אף הגיע להופעות בישראל לפני כמה שנים:
-
בבוקר יצאנו לספארי גמלים שכלל יציאה מהעיר לכיוון המדבר שמקיף את פושקר.
שעתיים היו בדיוק כדי שנוכל להמשיך ללכת אחרי הרכיבה
-
זכינו לקבלת פנים מוזיקלית של אנשי המדבר
-
וגם חגיגה מקומית
-
כשאבשיל נפשית לטיול בהודו אז זה הטיול שאעשה
-
חיכיתי בכיליון עיניים שתשוב מסינגפור.
ואכן היה שווה להמתין.
תמונות נהדרות מן המדבר שליד פושקר!
כעת אתה מוכן לסאפרי גמלים בסהרה!!!
נילי
-
תמונות המדבר נפלאות!!
תודה רבה שאתה ממשיך לשתף
-
הי יורם!
הנה גם אני הגעתי לסיפור ההודי שלך ואני מתפעלת עד מאד!
הצבעוניות המקסימה – שרשאות הפרחים, המקדשים, האנשים, הבגדים, הבלונים…
הכל נראה מדהים! וגם אתם כמובן
הודו אצלי לא במגירות העליונות, אבל יום אחד אולי גם תורה יגיע. משהו בה מעניין אותי , אבל גם קצת מרתיע. האשכול שלך בהחלט תורם ל”ווייב” חיובי…
תוגה רבה על השיתוף הנפלא ועל ההשקעה המרובה!
שירלי
-
let it be – מאחל לך שההבשלה תהיה מהירה..
נילי – כל הניסיונות שלי כשהייתי בחו”ל לכתוב דרך הסלולר לא הצליחו, ורק כשחזרתי ובערבים קצת פנויים אני יכול להמשיך לספר מהמחשב הביתי. הסהרה ממש קורצת לנו, אבל אני עוד צריך לבדוק כמה דברים לפני..
איריס- תודה לך, שאת מוצאת זמן לדלג מהפסטיבלים הצבעוניים שלך.
שירלי – הלוואי שאתרום מעט כדי שהודו תעלה אצך למגירה יותר גבוהה!
-
בדרך חזרה עברנו בבמקום שהוא אפילו לא כפרון, אלא חלקה עם אוהלים, די מסודרים, אז כנראה שהרשויות הקימו אותם, ושם גרים אנשים עם איזור בישול משותף על מדורות קטנות, ומים לוקחים מהשוקת אליו מחובר צינור שמרים מים בזרזיפים קצרים.
אין לי משם תמונות מוצלחות, אבל מכולת קטנה היתה שם, בדומה לכל מקום אחר.
-
חזרנו לפושקר, הסתובבנו בשוק המאד צבעוני, אבל תיירותי. עם זאת, היה בו קסם עם כל הצבעים הצעקניים, הריחות, ההמולה והפרות שהן אדוני הארץ הזאת.
-
פגשנו בשוק חבורה של צעירים ישראלי מזוגגי עיניים, ולמרות זאת, הלכנו לפי המלצתם למסעדה מקומים שם הזמנו את המאכל שהכי התגעגעתי אליו. המסאלה דוסה.
מעין קרפ קריספי ממולא בתבשיל של תפוח אדמה כמו פירה מעוך גס, מתובלן וטעים לאללה!!
-
פושקר מדהימה!! אהבתי אותה מאוד.
האם הפכה לתיירותית מדי או שהצליחה לשמור על צביון כפרי?
מסכימה לחלוטין לגבי המסאלה דוסה. נראה לי שבסוף האשכול הזה שלך אני הולכת לפקוד איזו מסעדה הודית
לילה טוב
לימור
-
לימור,
זכרתי את פושקר ככפר קטן והכל נגיש וברגל ומאד אותנטי ורחוב קטן עם כמה סוכות /דוכנים למכירת מזכרות.
בהמשך אפרט יותר על מה שראינו, אבל, בקצרה – זה כבר לא אותו הדבר. רחוב ארוך ארוך עם חנויות שמיועדות רק לתיירים..
אבל – הקסם לא פג, והעיירה חמודה ומיוחדת ומומלצת לביקור
-
המשכנו להסתובב, והיו כמה גתות שרצינו לרדת לשפת האגם כדי לחזות בטקסים, אבל רובם היו מאד ממוסחרים, “כוהנים” המתינו בכניסה, והתעקשו שהכניסה בהדרכה בלבד, וצריך לתרום ועוד כל מיני מעשיות.., מאד לא אהבנו והיה לא נעים בכלל בבתקרצות הזאת.
הרבה צעירים גם מציעים ומנסים לתחוב ליד בכח פרח, ובגלל שקראנו על כך לפני הנסיעה נמענו מלהגיע למצב שיצליחו לשים לנו בכף היד את הפרח. שמענו הרבה סיפורים, שברגע שהפרח ביד שלך, מתחילות להגיע התביעות לתשלום על התחייבות לטקס וכו’, ודרישות לתשלומים אסטרונומיים.
ואז, ראינו ירידה לאחת הגתות מתוך סימטה קטנה ואז הגיעה קבוצה של מתפללות, ככל הנראה הגיעו מרחוק וזה היה חלומם לעלות לרגל.
אתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
-
מתפללים, פרות, קופים ויונים. כולם מתמזגים עם כולם ולכל אחד המרחב שלו. לפעמים מתערבבים, אבל כולם חיים בשלום אחד עם השני.
-
-
-
-
יורם,
יש מצב שאייר אינדיה ביקשו לפתוח קו אחרי שהם ראו את התגובות באשכול שלך???
כמה צבעוניות חגיגה לעיניים
והמקדשים wow!!!
הודו מתחילה לעלות קצת בסולם שלי
ושומר לי את כל הטיפים שכתבת... אולי יהיו רלוונטיים לי בהמשך 
רובי
