צפון הודו התלבטויות
-
למומחי צפון הודו שלום
אנחנו (זוג בני 60) מתכננים להגיע בספטמבר לחודש לצפון הודו. אנחנו מעוניינים לטייל לאט ,לחוות את המקומות שנהיה בהם ולטרק באיזור בעיקר בין כפרים.
מתלבטים בין כמה מסלולים:
1.המסלול ה”קלאסי” ( כפי שהבנתי)- טיסה ללה. שבוע בלה והסביבה, נסיעה למנאלי, כמה ימים במנאלי ,נסיעה לדראמסלה + ארמיצר ומשם חזרה לכמה ימים בניו דלהי +אברה. (נראה לנו קצת צפוף)
- 2.לטוס ללה. לשהות בחבל להדאק 3 שבועות , כולל טיולי יום וטרקים . לחזור לדלהי + אברה לשבוע.
- 3.לנסוע למנאלי +עמק פראווטי , משם לדראמסללה+ ארמיצר וחזרה לכמה ימים בניו דלהי.
- מה דעתכם?
- תודה
- ניר ונעה
-
ניראה לי שמסלולים 1-3 מתאימים ובלי לחץ.
לא הייתי לוקח את 2 מכוון ששלושה שבועות ניראה לי המון בלאדק.1-3 בסדר כך רואים יותר. זו דעתי.
-
אם אתם אוהבים לטרק בין כפרים, מבין האזורים שהזכרתם לאדאק הכי מתאימה. לדעתי שבוע לא מספיק בלאדאק אם רוצים לטרק, הייתי מקדיש לה שבועיים לפחות, כולל טרק כפרים דוגמת עמק מארקה. לזה תוכלו להוסיף כעשרה ימים באזור מנאלי ועמק פרווטי וכמה ימים בדלהי. אם לאדאק ממש תמצא חן בעיניכם תוכלו להישאר בה עוד כמה ימים על חשבון אזור מנאלי.
אם תחליטו לוותר על לאדאק, ברוח אפשרות 3 שלכם, הייתי מתחיל בסיבוב של קינאור וספיטי – כעשרה ימים עד שבועיים, ומסיים אותו במנאלי. בהמשך תוכלו להקדיש כשבוע לאזור מנאלי, כמה ימים לדרמסאלה+אמריצר וכמה ימים לדלהי.
-
תודה!
כ”בוגרת” מחלת גבהים בנפאל (בסובב אנאפורנה לפני הפאס) נראה לי שהפעם אנחנו מחפשים טרקים בקו גובה נמוך יחסית, עם אפשרות לטייל לאט . האם יש כאלה באיזור לאדאק?
בנוסף, נראה שאם נגיע ללדאק נצטרך כמה ימים להסתגלות לגובה כך שברור ששבוע בלאדאק לא יספיק .הרעיון שלך לגבי שבועיים + בלאדאק ושאר הזמן לחלק בין מנאלי וניו דלהי נראה יותר.
לגבי דראמסלה, אפשר להבין ממך שאין יותר מדי מה לעשות שם יחסית לשאר המקומות. האם הבנתי נכון?
האם איזור ספיטי וקינור בטוחים לטיולים? ועמק פרוואטי? מרוב אזהרות התבלבלנו….
שוב תודה
נעה
-
שלום
אני עם צביקה ;
בלאדאק תוכלו להנות בכיף 3 שבועות.
ואחר כך או לרדת יבשתית למנאלי ברכב , ומשם לאמריצאר נסיעה של יום בג’יפ. ודלהי ברכבת מאמריצאר 5 ש ברכבת מהירה שטאבדי.
אני ממליצה תמיד על אלצ׳י alchi. כמקום להתאקלמות כי המקום נעים מענין ונמוך מלה.
נסיעה קצרה מלה.
בהצלחה
-
לאדאק גבוהה. לה בגובה 3500 מ’ (אם זה בעייתי אפשר להתאקלם באלצ’י הנמוכה יותר כפי שצילה הציעה. מקום מקסים).
טרק שאם Sham נמוך יחסית (כולו מתחת ל- 4000 למיטב זכרוני), ועובר בכפרים נחמדים.
את טרק מארקה אפשר להתחיל נמוך ולעלות בהדרגה ובאיטיות, אבל בסוף צריך לחצות פאס גבוה (5300) או לחזור על עקבותיכם.
דרמסאלה – עניין של טעם. לדעתי מתאים יותר למנוחה ופחות לטרקים. יש כמה טיולי יום, וכמובן נוכחות טיבטית מעניינת.
ספיטי וקינאור בטוחים. בפרבאטי היו עניינים בעבר, למשל בעלייה לקיריגנגה. כיום אני חושב שבטוח אבל לא בדקתי באחרונה.
-
מי שסובל או חושש ממחלת גבהים לא יכול להגיע לדלהי ולטוס ללה. השינוי הקיצוני מעורר תסמיני מחלת גבהים אצל רבים.
צריך לזכור שהשינוי המהיר בגובה מעורר את המחלה.
יכןל להיות שנסיעה לאלצ׳י תסייע אבל מדובר גם במקום גבוה וגם זה טיסה מהארץ טיסה ללה ואז נסיעה של לפחות שעתיים. תבדקו אם מסתדר לכם.
אני מצטרף בחום להמלצה על איזור ספיטי קינור.
ראשית – עונה על כל מה שביקשתם.
שנית – אותנטי ואמיתי יותר מכל מקום אחר
שלישית – המקום המרהיב ביותר בהודו ואולי בכלל ההימלאיה כולה.
אם התאריכים עוד יסתדרו לכם אפשר משם לנסוע ללה אבל אולי זה כבר יהיה עמוק בספטמבר ולא תספיקו.
כך או כך, ספיטי-כינור, איזור מנאלי, פארווטי, דראמסללה ודלהי יסגרו לכם בקלות חודש נפלא ולא תרגישו שהחמצתם דבר ויישאר לכם טעם של עוד.
-
לא התייחסתי לקינור וספיטי למרות שמאד אהבתי את טרק הבבה פאס וסיורי יום רגליים ברחבי ספיטי. או פיטי כפי שקוראים להם המקומיים.
מקזה בירת המחוז יש הרבה טיולי יום למנזרים ונופים מרהיבים .
פאס הקונזום לה בדרך ללאדאק מדהים;
שוב כל אילו בגבהים של מעל 3000 מ .
מנאלי לא אהבתי בכלל רק עברתי בה.
2009
לינגזה
-
אהלן,
לא מסכים עם קביעתו של עופר שכותב: “מי שסובל או חושש ממחלת גבהים לא יכול להגיע לדלהי ולטוס ללה”
כדאי להתייעץ עם רופא משפחה ורופא מטיילים, להשתמש בכדורי דיאמוקס, למניעת מחלת גבהים (להתחיל לפני ההגעה ללה) ובלה לקנות ולהשתמש במיכלי חמצן אישיים, דבר שמקל מאוד ועוזר להתאקלם לגובה.
לא הייתי מציע לכם לנסוע לאלצ’י בכדי להתאקלם לגובה בשל המרחק מלה (אם צריך להתאשפז בשל מחלת גבהים, באלצ’י אף אחד לא יוכל לעזור לכם, גם בודהה לא, בלה, יש בית חולים מצויין שמנוסה במחלת גבהים).
בקיצר, את ההתאקלמות לגובה לעשות בלה. יש באזור לה ולאדאק עשרות טרקים מדהימים.
טיול מהנה,
-
תודה לכל המגיבים.
עכשיו אני כמובן מבולבלת יותר וזה בסדר בשלב זה. אני מבינה שאנחנו צריכים ללמוד יותר על כל מקום ולהחליט. הכל נראה מושך וחודש נראה פתאום כ”כ מעט והשאלה היא על מה לוותר.
בינתיים הבנתי שצריך לתכנן מסלול איטי ולהסתגל בכל מקום לגובה .
בנוסף אני מתחילה לתפוס את המרחקים (הרבה שעות נסיעה בספיטי וקינור וכו’).
נתלבט קצת, ואני מניחה שאחזור עם שאלות נוספות
שוב תודה
נעה
-
תאי, מה יש פה לא להסכים?
בלה יש אנשים רבים שהגיעו בטיסה וסובלים מתסמיני מחלת גבהים. זו עובדה. – בעמקים למשל – הרבה הרבה פחות.
כמובן שייעוץ שני סוגי רופאים, הסתובבות עם מיכלי חמצן ולקיחת כדורים יכולים לעזור, אבל הבה נשאל את עצמנו או באנו לטייל, או להתנהל כמאושפזים בפנימית ב׳. כמובן שכל אלה לא מבטיחים כלל וכלל היעלמות מוחלטת של התסמינים.
אפשר להגיע ללה ולנסות להתמודד בכוח עם אחת הבעיות המעיקות והמסוכנות שיש למטיילים, ואפשר פשוט לנסוע למקומות נמוכים יותר (יש רק אינסוף כאלה בצפון הודו) ולהגיע ללה אחר כך בצורה יבשתית, שזה הפתרון הנכון והטבעי ביותר.
-
עופר,
לא רוצה להפוך את הפוסט הזה לויכוח בינינו, אבל אתה טועה והערתי לך על כך בעבר.
אסביר שוב למה עדיף להגיע ללה בטיסה ולא בנסיעה קרקעית.
הגובה של לה הוא כ- 3500 מ’ מעל פני הים וכאשר מגיעים ללה, זה הגובה שנוחתים אליו.
לעומת זאת, כאשר נוסעים ממאנלי ללה (והנסיעה הזו נמשכת יומיים), נמצאים במשך יומיים שלמים בגבהים שבין 4000 מ’ ל- 5300 כל הזמן, ז”א, יותר גבוה ב- 1000 מ’ (ויותר) יותר מאשר נמצאים בלה (ללא אפשרות טיפול או פינוי במקרה של מחלת גבהים).
זה נכון שלעלות לגבהים צריך לעשות בהדרגתיות, אבל הנסיעה הקרקעית ממאנלי ללה היא לא הדרגתית, אלא קפיצת מדרגה מאוד גבוהה וזו טעותם של הרבה מטיילים…
עברתי בדרך הזו למעלה מ- 30 פעמים (זו עבודתי
) ומספר הפעמים שטיפלתי במטיילים שסבלו ממחלת גבהים הוא רב (אני לוקח איתי בלון חמצן של 7ק”ג לדרך, כך שיש לי עם מה לטפל). -
מה בנוגע לגבהים בסיבוב מעגלימה בנוגע לגבהים בסיבוב מעגלי:
מנאלי -קינור – ספיטי – מנאלי ?
לאיזה גבהים מגיעים ? איך ההתאקלמות והיכן ?
-
היי צביה,
אזור קיהנור הרבה יותר נמוך מאזור ספיטי. אזור ספיטי דומה לאזור לאדאק בגבהים שלו (3500- 4500 מ’) וגם כאן כדאי להתקדם בהדרגתיות.
-
היי
שוב תודה לכל המגיבים והמנסים לעזור. נראה לי שאני מתחילה להבין: נוכל לבחור בין לאדאק ( לאט ולתת זמן להסתגלות )או מנאלי- קינהור ספיטי- מנאלי). אם נבחר בעמקי ספיטי וקינהור- איך מגיעים ממנאלי לקינור? בכמה שעות נסיעה מדובר? מה המסלול המומלץ בעמקים? כמה זמן כדאי להקדיש לאיזור (מתוך חודש)?
שוב תודה על הסבלנות והעזרה
נעה
-
אם תבחרו בקינור וספיטי תוכלו להתחיל בשימלה אליה תגיעו מדלהי
אחרי קינור תמשיכו לספיטי וממנה למנאלי
סיבוב של שבועיים פלוס מינוס.
ישנה אופציה לנסוע בלוקאלים ואופציה לשכור רכב ונהג
אם זה טיול ראשון בהודו מציע את האופציה השנייה
-
לדעתי , הצנועה ,
אפשר לעשות סיבוב של כ 10 ימים בספיטי משימלה – גולני – משם לעבור יבשתית ללאדאק לשארית הזמן.
עשיתי זאת ב2009 .
הדרך ללאדאק מדהימה . עצירה בדרך בג׳יספה והגע ללה אחרי ה 10 ימים של ספיטי.
נכון זה לא מגיע למנאלי – אבל אם ממש ממש רוצים אפשר להגיע למנאלי ומשם דרך הרוטאנג ללאדאק.
גם הדרך בצורה הפוכה יכולה להיות מענינת – התחלה בלאדאק ירידה דרך הרוטאנג למנאלי ומשם כפי שכבר ציינתי לאמריצאר ודלהי.
חודש אמור להיות מספיק.
כל האיזור כולו הוא גבוהה מעל 3000 מ ברובו- ויש לקחת זאת. בחשבון!!!
-
https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/travel/Pages/acute_mou ntain_sickness.aspx
ממליץ לכולם לקרוא
משפט המפתח – לא לעשות מעבר חד ל3500 מטר...
תאי,
מישהו אמר לטוס למנאלי ומיד לצאת לדרך היבשתית ?
איפה הצעתי את זה ? זו הצעה חסרת אחראיות אפילו יותר מטיסה ללה.
ייתכן וטיפלת ברבים, אבל אני חוויתי את זה על בשרי,
טיסה ללה היא לא רעיון טוב למי שסובל ממחלות גבהים.
ההצעה שלי היא הראשונה שהצעתי, להתמקד בעמקים של הימצ׳אל יותר מאוחר אם בכלל להגיע ללה
-
היי
התחלתי לקרוא וללמוד על ספיטי וקינור : (שלא היו בכלל בתכנית….)האם טיול בספיטי וקינור הוא בעצם נסיעה ארוכה בין כפרים? מה המרחק בין הכפרים? האם אפשר / כדאי לבחור כמה כפרים, ולעשות מהם טיולי יום, במקום לנסוע רוב הזמן ? איזה כפרים מומלצים? (בהנחה שנקדיש לאיזור 10 -12 ימים)
תודה
נעה
-
הנסיעות בין הכפרים לא ארוכות במונחים הודיים (למעט הנסיעה מקאזה למנאלי).
אני אהבתי במיוחד את עמק סנגלה (הכפרים סנגלה וצ’יטקול) ואת הכפר נאקו, אבל הייתי שם לפני שנים. המנזר בטאבו מעניין, ועמק פין יפהפה, כמו גם דאנקר גומפה.
אם אתם קצרים בזמן עדיף לדעתי לשכור רכב עם נהג לכל הסיבוב או לחלקו (די מקובל שם).
