יפן. WOW
-
היעד הראשון שלנו הוא נריטה, העיירה, לא שדה התעופה. היום ומחר מתקיים בישוב פסטיבל מתופפים והשמחה רבה. השמחה רבה, במיוחד שזהו פסטיבל מקומי, עד כדי כך שברכבת אנחנו מתחילים לחשוב שדני שוב תכנן אירוע שלא קיים, בהתחשב שהרכבת כמעט ריקה.
כבר ביציאה מהרכבת, מתחילים לראות נהירה יפנית לרחוב הפסטיבל. ברחוב עשרות דוכני מזון(הכי כיף בעולם..) ומספר במות בהם מפליאים המתופפים בתופיהם הענקיים. חוויה.
המלצה 2 – לכו בעקבות הלב. לא מה שצריך או מומלץ, אלא מה שנראה שישמח אתכם. נכון, זה לוקח זמן(יכולנו לבלות עוד שעתיים-שלוש בטוקיו), אבל אתם עושים טיול לעצמכם, לא עבור ספרי התיירות..





-
לא רק תופים, גם אנשים ונוסעי על ארבע….





-
מכאן אנחנו לוקחים את הרכבת לקיוטו, לעצירה של לילה בגלל פסטיבל/מצגת שיש באחת הטירות.
מגיעים, ארוחת ערב בתחנה, מופע מזרקות לא מתוכנן מחוץ לה





-
ועולים על אוטובוס לטירת NIZO
משלמים, נכנסים למתחם הטירה החשוך, כמעט ואין אנשים .על קירות הטירה מוקרנת מצגת של כ-2 דקות.
דיסהמלצה – כמו שהבנתם, מיותר, היינו צריכים להמשיך ישירות ישר למלון שהוזמן באוקימה. במקום זה גשם, מצגת מפוקפקת ולינה בפיזדלוך, בחדר שבואו נגדיר בעדינות היה הפחות טוב מכל מקומות הלינה שלנו.
-
15.5
לא היה קשה בכלל להוציא אותנו בבוקר ולנסוע לתחנת קיוטו הענקית. ארוחת בוקר מעולה משפרת את מצב הרוח ואנחנו בנסיעה של שעה ורבע לאוקימה. אוקימה ידועה בגנים שלה ולשם אנחנו מיעדים את עצמנו.
לא רבים מגיעים לכאן במסלול הישראלי הרגיל, אבל המקום מצדיק את הסטייה. כל כך יפה כאן
-
יפנים, דגם, דובדבנים ואפילו כלות וחתנים
-
במקור תוכנן להגיע לאי האמנות נאושימה. מצד אחד התלהבתי, מצד שני ההתנהלות עם רכבות ומעבורות הציע מספר שעות מצומצם ומה שהכריע היו מספר דעות צוננות על המקום(לצד המתלהבים. מכיוון שמטבעם תיירים נוטים לשבח את המקומות בהם היו, אני נוטה לקרוא דווקא דעות הפוכות)
במקום אי האמנות הדלקתי את אשתי על אי הארנבים שלו נצטרך להקדיש פחות שעות והסתדר בלו"ז
נסיעה למיהרה,מחכים לרכבת הבאה, רכבת לטדנומי, מחכים למעבורת ומגיעים אחרי מסע לא קצר לאי. כבר בנחיתה מבחינים במאות הארנבים.


-
מדליק מצד אחד. מצד שני אלו לא הארנבים הלבנים היפים אלא ארנבים סוג ב' וניכר שאין יד מכוונת שמטפלת בהם. רואים גם ארנבים קצת מוזנחים. האי בעיקרון הוא בעל היסטוריה של ניסויים גרעיניים וננטש בעבר ואז אוכלוסית הארנבים התרבתה ללא הכר.
החלק יותר מוצלח לדעתי זה טיול על האי ומספר נופים מלבבים

-
מעבורת,רכבת, עוד רכבת ומגיעים להירושימה. מלון מדליק , 10 דקות מהמרכז(במחיר מצחיק ב"הוטלס.קום", 515שח ליומיים, כולל ארוחת בוקר). במלון מספקים לסיגלית שם של מסעדת סושי מומלצת ואנחנו בדרך לשם. אני לא מאנשי הסושי, טוב, אף אחד לא מושלם, אבל אשתי מגרגרת מהנאה. היא לא קולטת מה הולך לקרות עוד מעט...
אנחנו הולכים להאכיל אותי, במקום שנקרא אוקונומימורה. זהו בניין מלא עסקים שכולם עושים דבר אחד בלבד - "אוקונומיאקי" ואתם לא הולכים להחמיץ.
שואלים 2 יפנים לאיזה ללכת. עולים איתם לקומה 4 ויש שם 4 מסעדות זהות. היפנים הולכים עד הסוף. אנחנו בעקבותיהם. מתחיל טקס הכנת המנה – בלילה על משטח רותח, כרוב, נבטים. במקביל נודלס על האש. ביצה. מערבבים את הכל, מוסיפים רטבים. הופכים, חותכים ויאללה לעבודה. אתה לוקח מהמשטח הרותח לצלחת ומגלה טעם אלוהים מהו. מתמוגג. האישה מתקנאת ועוזרת לי במנה האימתנית. מחר נהיה כאן שוב והפעם כל אחד – מנה…

-
16.4
מתחילים את היום בפארק השלום הכולל מספר מוניומנטים לזכר הטלת הפצצה באוגוסט 45
-
יש לנו הזמנות למפעל מזדה,, אבל בגלל התברברות עם האוטובוסים אנחנו מבינים שלא נוכל להגיע עד 10 ולכן שמים את פעמינו לאחד מאתרי התיירות הידועים ביפן,האי מיאג'ימה
טוריל(שער) ענק ופוטוגני, גאות ושפל מדהימים – ב-12 השער עמוק במים. אחרי 2 ניתן להגיע וללכת לידו והשמחה רבה.
-
שיטוט בין הדוכנים כשלידך איילים(זהירות עם השיפודים שבידיים. האיילים רעבים. זהירות גם עם סתם חומר קריאה. האיילים רעבים לחומר קריאה ואין להם אלוהים)

-
ביקור במקדש, נזיר עם סלולרי, הופעה ושוב חתן כלה
-
ביקור במקדש, נזיר עם סלולרי, הופעה ושוב חתן כלה
עליה רגלית לרכבל ועליה ברכבל אל ההר. לא נפלנו בגלל הראות המוגבלת
דוכני מזכרות ומאכלי רחוב. לנצח יזכר oyster curry bread , סוג של פירושקי מתובל עם טעם גן עדן.
-
ווווווואוווו
הלחצים עזרו


ראיתי
מתפנה מעיניני בוקר לחוצים
וצוללת לתוך הדבר שחיכיתי לו באופן שאין לתאר
תודה דניצק’ה
יפן איתך תהיה הרבה יותר מובנת וקלה
-
לחצים??? גירשת אותי מפייסבוק כדי שאכתוב...אבל בכיף ובשמחה רבה!
אשתי אתמול היתה ב”דודה” יפן. קח אותי, עכשיו, לשם…. אני מנסה להיות על אדי החוויה ..
וזה לכבודך
שמים את זה ליד הכניסה לבית וזה מביא מזל. תראו את זה לא מעט ביפן
-
לפנות ערב חוזרים במעבורת חינמית ורכבת חזרה למוזיאון אסון פצצת האטום. המוזיאון מאופק, אינפורמטיבי ודי נותן מכה בבטן. אולי בגלל זה לא צילמתי בפנים. פיצוי מה - הפרחים שבחוץ..
-
17.4
שינקנסן לקיוטו. אוטובוס למלון. טיפה רחוק, אבל התמורה מצויינת,חדר ענק במושגי יפן.
בתמונה אתם מגלים את עבדכם עם נערת הקבלה וזאת על שום מה? אני אומר לסיגלית – תראי איך היא דומה ל-מ', בת של חברים. אנחנו מאתרים את פרופיל הפייסבוק של מ' ומגישים לנערה. היא מתפוצצת מצחוק. לא, לא יכול להיות. הקרח נשבר..

-
פרק ב' בסאגת יוניקלו – סיגלית מגלה שבכל החנויות בטוקיו ואף בהירושימה אין מידות לגדלים מערביים גדולים. זה נמצא רק באתר. סיגלית אוזרת תעוזה ישראלית ומבקשת מנערת הקבלה לעשות את ההזמנה , כי האתר ביפנית בלבד. הנערה מסכימה. עושים כרטיס חבר ושולחים את ההזמנה למלון בטוקיו, איזה יופי.
-
יוצאים חזרה לתחנת קיוטו בדרך למקדש ששמתי עליו עין. לפני חוצים את הכביש , אנחנו בדרכנו לגלות את אחד העוגות המאפינות את קיוטו - kyo baum. עוגה מאוד אסטטית, כפי שתוכלו לראות, בטעמי מאצ'ה(סוג של תה יפני) וסויה. נימוח בפה, עדין מאוד. נביא כזה לארץ. המיקום דרך אגב מול תחנת האוטובוסים שבתחנת קיוטו, ממש סמוך לסטארבקס

