גדנסק, כל המרבה הרי זה משובח
-
הסופשבוע הזה נולד בשבת יפה אחת בחודש מאי. חשק עז לגיחה לחו"ל הציף אותי (בשפה פחות יפה, הקריז של המכורים הגיע
). חיפשתי טיסות זולות בימים שיתאימו לאילוצי לו"ז. האתר של ריאנאייר הציג מחירי טיסות שאי אפשר היה לעמוד בפניהם. גדנסק קפצה לי.הייתי שם לפני כשנתיים בקיץ, בחלק מטיול ארוך יותר. הרגשתי אז שלא מיציתי את העיר הזו וכבר אז החלטתי שעוד אשוב לשם. ספוילר קטן לסוף הסיפור הנוכחי: גם עכשיו אני רוצה לחזור לשם! לא שבעתי! כפי שאומרת הכותרת, כל המרבה הרי זה משובח.
אחרי הזמנת הטיסה סגרתי גם לינה בנובוטל גדנסק צנטרום. לנו שם גם בביקור הקודם בעיר כך שהיה לי נוח לחזור אל המוכר. המיקום שלו מרכזי, ליד הגלגל הענק וממש קרוב למדרחוב של העיר העתיקה. מי שמגיע עם רכב נהנה מגישה נוחה וחניה צמודה. החיסרון המרכזי בעיני הינו שהוא חביב על קבוצות, ואם נופלים עליהן, בפרט בארוחת הבוקר, זה קצת מייגע.
אחרי ההזמנות צללתי לאיסוף חומרים. למי שלא מכיר אותי ואת סיפורי הטיול שלי, אנחנו אמא אחת וילד אחד שמתבגר מטיול אחד למשנהו והוא כבר בן 10 (ולכן כבר לא יקרא הבובון. אפילו הילדון זה כבר לא תיאור מתאים אבל נישאר עם זה).
חרשתי עמוקות את טריפאדוויזר ודליתי כמה הפתעות מעניינות מאד. קראתי בהנאה גם את הבלוג של ינינה על גדנסק עם ילדים, שבאמת בא לי בזמן, וזה הזמן להודות לך ינינה גם על ההיענות לשאלות שלי. עזרת בהחלט.
עד כאן הקדמה מספר 1, ובינתיים אני מצרפת כמה תמונות לחימום.
-
אני ראשונה בשורה הראשונה באמצע
כבר שמתי עין על העיר הזו, כמתאימה ל”קצר וקולע”. מחכה להמשך -
לפני שאני ממשיכה, אני עוצרת רגע לדבר על תמונות.
אני מצלמת הרבה פחות מאשר פעם. אני יודעת שזה מבאס קצת למי שקורא את הסיפור שלי. אני מצלמת פחות מפעם כי אני מרגישה שכל עצירה כזו לצילום פוגעת לי בחוויה. זה לא שנגמלתי, עדיין לא. אני עדיין חושבת על האלבום שאולי אני אכין, אבל אני הרבה פחות חושבת על תמונות לפרסום בבלוג או בפורום – אלה תמיד היו תמונות מיוחדות שלא רואים אותנו או רואים רק מאחור.
במקרה בדיוק היום קיבלתי אישוש לתחושה שלי במאמר שהתפרסם בהארץ. מסתבר שלשכת התיירות של סינגפור הזמינה סקר שביקש לבחון את ההתנהגות של תיירים אוסטרליים בחופשה ומידת ההנאה שלהם במהלכה. המסקנה של הסקר הזה היתה ברורה: התיירים עסוקים יותר מדי בצילום ובשיתוף התמונות במדיה החברתית (רצוי במיידי תוך כדי הטיול – יותר ממחצית הנשאלים דיווחו שהם מעלים את התמונות באותו היום) וזה פוגע בהנאתם מהחופשה. מחקר אחר שנעשה לימד שאנשים מזהים טוב יותר מקומות שהם לא צילמו בהם תמונות!
אז לא יהיו המון תמונות בסיפור הזה שלי. למען הדיוק יהיו 36, שזה מספר התמונות שמצאתי אותן מתאימות לכאן.
אני בכל זאת כותבת את הסיפור פה, למרות שאנשים אוהבים הרבה תמונות ואין, מתוך אמונה שזה יועיל למישהו שיסע בעתיד לגדנסק, עם או בלי ילדים. אמנם נסעתי עם ילד אבל כמעט לא היינו בשום מקום שהוא אטרקציית ילדים מובהקת, שלא הייתי נהנית לבקר גם אם הייתי נוסעת בלעדיו. רץ פה בזמן האחרון סיפור ארוך על גדנסק, אבל נראה לי שכל סיפור נוסף, מזוית ראיה אחרת, סיפור של טיול בעל אופי אחר - תורם עוד תרומה למטיילים העתידיים. אז יאללה, נתחיל.
-
הי ענתנת
סיפור שלך ואני מיד תופסת מקום ומלווה אותך בכיף!!!
דבורה
-
שבת, בוקר של (לא נעים להודות): קצת שופינגתודה ריקי ודבורה שהצטרפתן. אני ממשיכה בצעדים קצת איטיים, כי הרי זה היה חופש! ובחופש זורמים לאט
היום הראשון: שבת 9/6
האמת שיצאנו מהארץ ביום שישי – הטיסות של ריאנאייר הן בימי שישי ושני. אבל הטיסה יצאה מפה בערב, נחתנו בחצות שעון מקומי והלכנו לישון רק ב 1:00, כך שהחופשה באמת התחילה רק בשבת.
באופן מפתיע קמנו בשבת מוקדם מאד. אחרי ארוחת בוקר יצאנו לסיבוב בעיר שעוד בקושי התעוררה. צעדנו לאורכו של Dlugi Targ כמעט לבד. בלתי אפשרי למצוא את המדרחוב הזה ריק, אלא אם אתה משכים קום. בתי הקפה כבר נפתחו והם נראו כל כך מפתים שהצטערתי שאכלנו ארוחת בוקר במלון. הרחוב הזה הוא לב האיזור ששופץ אחרי המלחמה, הוא צבעוני ויפה, גם אם קצת יותר מדי ממוסחר (אבל את זה לא מרגישים בשעה כזאת).
הדבר הראשון שתכננתי לבוקר היה לרכוש סים. במסגרת החפירות טרם הטיול מצאתי חנות של PLAY בקניון פורום הצמוד לעיר העתיקה. (בסוגריים אוסיף - למעשה גיליתי את קיומו של הקניון, שנפתח 10 ימים לפני שהגענו וגוגל עוד לא היה מעודכן בעניינו, רק בזכות האתר של PLAY. הם כתבו שיש חנות בכתובת שגוגל אמר שאין בה כלום, וזה הפך לתעלומה של ממש. יצאתי למחקר בלשי, שהסתיים בגילוי הקניון הזה).
החנות של פליי נפתחת ב-9, לפני כל אתר תיירותי שברשימה שלי, אז שמנו פעמינו לשם. בסוף המדרחוב יוצאים דרך השער, עוקפים את מבנה בית הכלא (של פעם, כן? לא לדאוג), יורדים למעבר תת קרקעי מתחת לכביש הראשי ומה רואים מולנו? חנות של טייגר. בום!!!
(את הקטע הבא יש לקרוא בדרמטיות) טייגר היא אחד מאתרי ה MUST של הילדון שלי בכל עיר שבה הרשת קיימת. עד לפתיחת הקניון החדש החנויות של טייגר היו רחוקות ממרכז העיר, וזה פחות או יותר קבע את התוכנית של היום. אבל פתאום, לא צריך לנסוע רחוק. החנות פה מולנו! תוכנית היום נפתחה מחדש! ישש.
אז קנינו סים והלכנו לטייגר, וזהו. יצאנו מהקניון נחושים לא לבזבז זמן על קניות.
כן, בטח..
האמת היותר מדויקת היא שאמרתי שעד 11 אנחנו יוצאים מכאן, ובזה דווקא עמדנו
וגם קנינו כמה דברים נחמדים.
לטובת חובבי השופינג (שהם רבים למדי בקרב הנוסעים לפולין, נראה לי) אני אוסיף שזה קניון ענק. עמוס מותגים כמו כל קניון. אני לא כל כך מבינה במותגים אבל אני בטוחה שהוא ממש שווה. המבנה שלו מאד יפה ושווה ביקור אפילו בלי קניות.
היעד הבא היה עדיין בתחום השופינג (כן… אה, מה אומר, היינו בחופש, מותר בלה בלה בלה תירוצים וכו’). בקיצור היתה איזו חנות אומנות שמצאתי. למי שלא יודע, ילד שמצייר זה דבר יקררר, כך שהצטיידות בפולין זה ממש רעיון טוב.
היה סניף אחד ממש קרוב אבל התברר שהוא קטן מאד. הסניף השני סמוך לשוק המקורה Hala Targowa, שהיה ברשימה שלי בסעיף "אם יהיה זמן". אז פתאום נהיה זמן בזכות הטייגר החדש. הלכנו לאיטנו ולהנאתנו דרך הרחובות היפים בעיר העתיקה (המשוחזרת היטב כמובן). חנות האומנות היתה אוצר. השוק לעומת זאת פחות הלהיב אותנו. בחוץ יש איזור של פירות, ירקות ופרחים שהיה יפה והמחירים בו קורצים ביותר (דובדבנים ב 9 לק"ג!) אבל כמה פירות אפשר לקנות לסופ"ש קצר?
בתוך השוק המקורה יש בגדים של שוק.. לחובבי הז'אנר בלבד. למטה היה אוכל אבל לא הסתובבנו שם. יצאנו מהר.
אגב, אם אתם שואלים את עצמכם למה הלכנו על שופינג דווקא בהתחלה של החופשה הקצרה, אז התשובה פשוטה. חוק חדש עבר בפולין לפני חודשים מספר, שמחייב סגירת חנויות בימי ראשון, למעט בתחילת ובסוף החודש. ה 9/6 היה יום סגירה. כדאי לשים לב, כי לא כל האתרים של החנויות מעודכנים. לפעמים יש שעות פתיחה בראשון, אבל הן מתייחסות לימי ראשון של מסחר בלבד. החנויות היחידות שראיתי פתוחות הן סופרים קטנים כמו קארפור אקספרס.
-
שכחתי את התמונה
Dlugi Targ ריק מאנשים
שבת 8:30 בבוקר.. כאילו פתחו אותו במיוחד בשבילנו
-
ענת,
איזה כייף שהחלטת לספר!
סיפורי הטיול שלך ושל הילדון הכל כך חמוד ומוכשר שלך הם חוויה גדולה וההתחלה הפעם מעידה שוב על שגרה מבורכת מאוד בהקשר הזה
בעניין הצילומים – זו סוגיה מעניינת שנוגעת לכולנו. אני מבין לגמרי מה שאת אומרת אבל מכור בצורה קשה מידי.
אני חושב שיש כאן עוד עניין – אתה כל כך כל כך רוצה להביא איתך בחזרה חלק מהחוויה הזו שאתה חווה ואתה עושה הכל על מנת שהתמונות יסייעו בזה למרות שאתה יודע עד כמה כוחן מוגבל.
ובעניין גדנסק – לא הייתי מעולם בפולין. יש למשפחתי ולי חשבון ארוך ועקוב מדם איתה. אני עומד בוש ונכלם לנוכח הודעות משותפות של מנהיגיה האיומים דהיום וראש ממשלת ישראל המתיימרים לשנות את ההיסטוריה כשדם הנרצחים זועק מן האדמה.
אבל!
אין בליבי דבר וחצי דבר נגד כל מי ששב לשם ונהנה מכל אספקט שהוא ואיני פוסל את האפשרות שביום מן הימים בכל זאת אמצא עצמי שם – תחילה כנראה בסיור אחר התרבות היהודית האבודה.
ואם כבר פולין – אני מקבל את הרושם שגדנסק מכל מיני סיבות היא אופציה מצויינת.
אז אני כאן ועוקב אחר גדנסק שלכם שהיא רק סיפור טיול.
שמוליק
-
הי ענתת
עם השינויים האחרונים שמשפיעים ישירות על עלות חופשות בחול, שיניתי לגמרי את שיטת החשיבה. היום זה ממש נראה לי לעניין לקפוץ לחול ליומיים שלושה ככה סתם באמצע החיים. לראות קצת ולהישאר עם טעם של עוד. תמיד אבל תמיד אפשר לחזור
מאוד שמחה שאת כותבת. עוד מקום על הרדאר !!
ואם גם על הדרך להנות מכתיבתך, אז בכלל כייף חיים!
תודה
-
בוקר טוב שמוליק ויעל
ליעל – אכן, מחירי הטיסות שירדו כל כך נהיו הטריגר לנסיעות כאלה. סופ”ש הזה עלה לי 3000 שח. סופ”ש בארץ, בפרט לאזרח הפראייר שלא מקבל הנחות חבר, מורים, שוטרים וכו’ (ואני מהפראיירים האלה) היה עולה לי לא פחות. כנראה יותר. המחסום הפסיכולוגי העיקרי הוא הטירדה בטיסה הלוך ושוב, אבל זה שווה בעיני את הגיוון שמרוויחים ביחס לנופש בארץ.
שמוליק – אתה מעלה נקודה שלא ניתן להתעלם ממנה. למעשה, כשעבר החוק הפולני על השואה אני החלטתי שאני לא נוסעת יותר לפולין.
ואז כשתקף אותי הקריז והזמנתי את הטיסה לגדאנסק, פשוט שכחתי את ההחלטה הזו שלי
. רק אחרי ההזמנות בשלב כלשהי נזכרתי שהיתה לי החלטה כזו… אני מסכימה שזו דילמה, האם אפשר לשים את זה בצד וליהנות מהחופשה הזולה בפולין בלי נקיפות מצפון. מסיבות דומות אבל שונות (שקשורות למשטר אבל לא ליהודים), קשה לי גם עם נסיעות לסין. אחרי הנסיעה הראשונה החלטתי לא לחזור לשם שוב, ואז אחרי שנתיים וחצי כן נסעתי שוב. כנראה שההתמכרות שלי לטיולים חזקה מהעקרונות שלי
אני אסיים את ההודעה עם משהו טוב: תודה לשניכם על המחמאות לכתיבה שלי!
-
ענת
איזה כייף שאת משתפת
גדנסק אצלי על הכוונת ובמקום טוב ברשימה
בול מה שבא לי
סופש כזה בחסות ריינאייר כמו שטסנו לוורצלב בחורף האחרון.
קצר ומושלם עם טעם של עוד בלי לקרוע את הכיס.
שומרת את האשכול הזה
ענת
-
ענת,
סיפור שלך תמיד בא בטוב ,
ובאופן אישי מחזיר אותי לימים שרק הגעתי לפורום והסיפור שלך לבודפשט היה מאוד משמעותי עבורי וגרם לי לחזור אליה שוב , ומאז מי יודע כמה פעמים שוב.
אז תודה על השיתוף , לגמרי מעולה שיהיה פה עוד סיפור על גדנסק , שהסיפור של שלישיית הבנות פתח צוהר אליה.
גם הבכור שלי בן 10 ותמיד זורם ונהנה מדברים שלא מכווני ילדים דווקא (וגם אנחנו מאוהבי טייגר ) אז אל תחסכי בפרטים של מה עשיתם.
לגבי מה ששמוליק כתב ואת ענית - אני הייתי בתחושות דומות שנים רבות וחשבתי שלעולם לא תדרוך כף רגלי בפולין. חוק פולני או לא .
יכולה רק לומר שעם השנים עמדתי השתנתה , וכבר נסעתי לפולין בשתי הזדמנויות ( ודווקא לא לשופינג ) ולאו דווקא בגלל שההתמכרות לטיולים גברה על ההתנגדויות, אלא כי בחנתי לעומק את אותן התנגדויות ואיך באמת ארגיש כשאהיה שם ,
והתשובה היא : סוג של ניצחון.
היתה לי שיחה מאוד מעניינת השבוע עם מישהו ממוצא הונגרי בעניין הזה של להגיע / לא להגיע, ואני חושבת שכשמסתכלים על זה מזווית אחרת מזו הקודמת בכל השנים ההן ( קרדיט למיקי שאשכול שלו לקרקוב פתח אצלי את הדיון הזה עם עצמי ) אז פתאום הדברים יכולים להיראות אחרים והתחושות הן אחרות.
כמובן שזה המסע האישי שלי ביחסיי עם פולין, ומבינה לגמרי את התחושות של מי שעדיין מרגיש שכף רגלו לא תדרוך שם, ומבינה לגמרי למה כל אשכול על פולין יעלה את הדילמות האלו מחדש.
הנושא מורכב ולכן אני לא חושבת שאת צריכה לשפוט את עצמך כאילו ויתרת על העקרונות שלך.
אני בהחלט לא עסוקה בשיפוט עצמי אלא בחקר התחושות שלי בנושא ההגעה לשם .
מחכה להמשך
עדי
-
ענת,
שמח שהחלטת לתעד כאן את הטיול שלך עם הקטנטן שכבר גדול
שמח שלמרות שהבטחת לעצמך שלא תגיעי שוב לפולין, החלטת להתעלם מהבטחה זו ובכך זכינו בעוד תיעוד על גדנסק שחזק אצלי על הכוונת.
ולגבי בחירת מדינות לפי יחסיהן בעבר כלפי יהודים או בהווה כלפי ישראל- אם אכן כולנו נעשה כך האתר כאן ייסגר
וגם נתב"ג העובדה שאנו מתהלכים בחופשיות, בבטחון ובהנאה במדינות שרצו להשמיד אותנו זה הניצחון של כולנו 
רובי
-
שבת ממשיכה ברגוע ונעיםלמרות שלא עשינו הרבה עד עכשיו, הבטן כבר התחילה לרמוז שהגיע זמן ארוחת הצהריים. בחפירות המוקדמות שלי ב TA איתרתי מסעדה שהומלצה מאד, באיזור תחנת הרכבת. זו מבשלת בירה אז אפילו שלחתי מייל מוקדם לברר אם היא מתאימה למשפחות. הלכנו לשם ברגל דרך הרחובות של המרכז המודרני, להבדיל מזה התיירותי, של גדנסק. הכוונה לאיזור שהולך מזרחה מתחנת הרכבת, איזור גלריה מדיסון והלאה. האמת שהמרכז הזה לא נראה מאד מעניין ושמחתי שלא הזמנתי לינה באיזור הזה.
מבשלת הבירה נקראת PG4 BROWAR . העיצוב והאווירה של המקום ממש מדליקים. בשעות הצהריים בהחלט מתאים למשפחות, בערב לפי מה שנכתב לי פחות. למרבה הצער, האוכל קצת איכזב. היה בסדר, אבל ההתלהבות בטריפ אדוויזר גרמה לי לצפות ליותר. אפילו מהבירה שטעמתי לא התלהבתי מאד, אבל יש הרבה סוגים ואולי שווה לנסות גם אחרים.
לא התעכבנו על קינוח שם. שאלנו את גוגל איפה לאכול גלידה והוא החזיר אותנו היישר לאיזור השוק. היה טעים מאד! המקום נקרא Paulo Gelateria, (http://www.lodziarniapaulo.pl/). גלידת ליקר ביצים שאני לקחתי היתה סוף הדרך. אולי רק לחובבי המשקה הזה, שיש לי אליו סנטימנטים כי סבתא שלי היתה מכינה... כמובן שיש גם טעמים יותר שגרתיים.
זוכרים שהתפנה לנו זמן היום בגלל שלא נסענו לאף קניון מחוץ לעיר? אז החלטתי להפתיע את הילדון. נדיר שאנחנו עושים בחו"ל "פעילויות נופש", כאלה שאפשר לעשות בכל מקום וגם בארץ, אבל הרי זה סתם סופ"ש קליל של נופש בעיר שכבר היינו בה. אז הלכנו לבאולינג. אנחנו די גרועים בבאולינג, מזל שבשעת צהריים זו היה די ריק ולא היה בפני מי להתפדח. התשלום הולך לפי שעות ולא לפי משחקים כמו בארץ. הצלחנו לסיים 3 משחקים בשעה ולהשתפר בביצועים שלנו.
למעוניינים – זה האתר של המקום http://www.en.u7.pl/.
המשכנו את היום בשיטוט לאורך הנהר וברחובות היפים ללא שום מטרה ספציפית. העיר כל כך נעימה (באיזור התיירותי שלה) שלא התעורר שום חשק להתחיל לנסוע למקום אחר. לפנות ערב עלינו לסיבוב בגלגל הענק. השעה לא היתה מוצלחת כל כך כי השמש סינוורה בדיוק בזוית של העיר העתיקה, אבל זה מה שהסתדר ועדיין נהנינו. סיימנו את היום מוקדם מאד – השינה הקצרה של הלילה הקודם נתנה אותותיה.
-
-
ענת, עדי ורובי, תודה על התגובות מחחמות הלב שלכם!
האמת שמזמן לא כתבתי סיפור בפורום (וגם לא בבלוג שפתחתי ויש בו רק 3 טיולים.. התעייפתי מזה). אבל גדנסק היה קצר מספיק וחברים ביקשו שאעלה סיכום, אז החלטתי לעשות את זה.
כשאני רואה את התגובות שלכם – הכוונה לכל מי שהגיב בשרשור כמובן, זה עושה לי חשק להעלות גם סיפורים נוספים (אלה שעוד טריים יחסית בזיכרון כמובן).
ענת: גם אצלי וורוצלאב על הכוונת (כשאני שוב אשכח את החוק הפולני
). טיול חורף זה כייף אבל האמת שטיול אביב זה יותר כייף. בפרט בגדנסק, שיותר קרה. ממליצה בהחלט לנסות להגיע בעונה טובה. מסיבה כלשהי מחירי הטיסות ביוני היו ממש בריצפה למרות שזו עונה כל כך טובה.עדי: אני לא באמת עסוקה בשיפוט עצמי על הזנחת העקרונות שלי. אני חושבת שבני אדם הם יצורים מורכבים, וזה בסדר שדברים שונים יחיו אצלי בשלום. קשה לחיות על עקרונות נוקשים כל הזמן.. ובאמת יש פנים לכאן ולכאן. כשאנחנו מחרימים מקום בגלל ההתנהגות של ממשלתו הנבחרת (ואני מדברת עכשיו על החרמה בגלל החוק הזה, ולא על מי שמחרים בגלל ההיסטוריה), יש לזה השלכות גם על מדינת ישראל. ואני לא אוסיף כדי לא לעורר פה ויכוח פוליטי מר..
רובי: גם אתה צודק. לטייל שם, alive and kicking זו תחושה של ניצחון. בלי ספק.
-
ענת
אני מאד ממליצה לך לנסוע לוורצלב.
היינו בחורף אך בטרום כריסמס ואווירת חג המולד שם פשוט חגיגה.
שוק חג המולד בכיכר הגדולה הריחות המטעמים הקישוטים ובכלל... היתה לנו חוויה מוצלחת ביותר בגרוש וחצי..
הודות לאיריס שהפנתה את תשומת ליבי למחירי הרצפה של ריינאייר זכינו בסופש מושלם (שיצא גם בדיוק על יום ההולדת שלי)
( בסביבות 1500 שח לזוג טיסות+3 לילות בסופיטל)
קראתי את מה שכתבת על ארוחת הבוקר במלון. אנחנו הזמנו 3 לילות במלון סופיטל בוורצלב (מלון מעולה ומיקום עשר) ללא ארוחת בוקר. שתינו קפה בחדר וארוחת בוקר אכלנו בבתי קפה בכיכר.
דוקא שמעתי שבסופיטל ארוחות הבוקר טובות, אך על ארוחות בוקר ביקשו תוספת של 500 שח לזוג לכל הימים.
ב 30-20 זלוטי לזוג אכלנו בחוץ ארוחת בוקר כיד המלך.
מצפה לקרוא את המשך הסופש שלכם
ענת
-
גם אני כאן במסגרת “הרוב הדומם”
תודה על השיתוף!!
-
ענתנת,מצטרפת בעניין לקריאה על הטיול שלכם. אני ממש שמחה שהבלוג שלי עזר, אני סקרנית לשמוע באיזה מהמוזיאונים ביקרתם ואיך היה?
בנתיים גדנסק שלכם מסבירה פנים ,נינוחה ונעימה.
אגב – מבית הדואר שלחתם גלויה הביתה ?
-
ענת,
באמת כבר מזמן לא סיפרת כאן, ואני מעריצה אותך עוד מהטיול הראשון
כיף לקרוא על הטיול שלכם.
פולין מפתה גם אותי אבל לא נרשמת התלהבות אצל שותפי הקבוע, בלשון המעטה.
היינו בפולין לפני עשר שנים במסגרת “מסע שואה”, אבל הוא נרתע מטיול של תיירים.
לגבי התמונות והצילום: אני מצלמת די הרבה בטלפון, אפילו שאני יודעת שהתמונה לא תמיד מעבירה את מה שהעין רואה, אבל אחר כך התמונות מזכירות לי את המקומות שראיתי.
מחכה להמשך
מירה
-
סליחה שנעלמתי לזמן ממושך. היו ימים גדושים פעילויות.
מי שמכיר אותי, יודע שאני חזק בעניין של נבחרת צרפת בכדורגל, אז הערב היתה פה חגיגה גדולה בבית ומצב הרוח מרומם ביותר!!!
תודה לכן נגה, ינינה ומירה שהצטרפתן אלי.
ענת, רשמתי את המלצתך לוורוצלאב בכריסמס. המחיר ששילמת, אין דברים כאלה, אני בשוק. גם לי יצא 1500 לטיסה והמלון (בנפרד) אבל נובוטל גדנסק הוא יותר 3* מאשר 4 (שזה בד”כ דירוג הרשת למיטב ידיעתי) וזה ממש לא סופיטל. לקחתי עם ארוחת בוקר כי היה איזה מבצע וזה הוסיף ממש מעט.
נגה, כייף שיצאת מהרוב הדומם למיעוט שמשמיע קול
ינינה, תיכף מגיעים לעניינים היותר תרבותיים משופינג ובאולינג.. גלויה לא שלחנו, נמאס לי לשלוח גלויות שמגיעות אינסוף זמן אחרי שמגיעים הביתה..
מירה, זה לא שבכלל לא צילמתי, אבל פחות. ובעיקר פחות “תמונות לבלוג”, שאלה תמיד היו אצלי תמונות מיוחדות שאנחנו לא מופיעים בהם. יכול להיות שלעובדה שזה היה ביקור שני בגדנסק היתה גם תרומה, כי זה היה ביקור יותר רגוע מהבחינה של גילוי מקומות חדשים. אולי אני אכניס כמה מילים גם על הביקור הקודם בהמשך.
אבל קודם כדאי שאסיים עם הביקור הזה. הולכת להכין את החלק הבא..
