ייעוץ לגבי טיול גדול במזרח הרחוק

[Liorash7]

שלום רב!

 

שמי ליאור, אני בן 22, חייל משוחרר כבר שנה, אחרי מבחני פסיכומטרי, מעוניין לעשות את הטיול הגדול של אחרי הצבא במזרח הרחוק. מאוד מושך אותי נופים מרהיבים והתרבות הבודהיסטית. .

 

אני רוצה לטוס בדצמבר עד יוני יולי למדינות הבאות(בסדר שמימין לשמאל):

פיליפינים – תאילנד – לאוס – קמבודיה – בורמה – נפאל – צפון הודו- דרום הודו – סרי לנקה

 

הרציונל שעומד מאחורי סדר המדינות זה להתחיל בנחיתה רכה במדינה כמו הפיליפינים או תאילנד ומשם להתקדם למדינות שפחות “נגישות” לתייר/תרמילאי ושדרושים אליהם אולי קצת יותר חיספוס וניסיון בשטח כתרמילאי.

 

השאיפה שלי בטיול הזה היא לטייל כתרמילאי בעיקר בטבע, לראות נופים מרהיבים, להתחבר בחלק מהמקומות למקומיים, ושוב הרבה נופים. השאיפה להתחיל במדינות טרופיות ואז להתקדם בעצם לנפאל וצפון הודו שתוואי שטח שונה ויותר קשה לתרימלאי ואולי בסוף לקנח בקצת שכיבה על הגב בחופים. חשוב לי לתת דגש על מדינות כמו נפאל לדוגמה מכוון שזה השיא של הטיול מבחינתי הן מבחינת נופים והן מבחינת תרבות(בודהיזם ומנזרים בודהיסטים), לא אכפת לי לדלל בטיולים בחופים ובשיט/שנרקול(לא חובה)/צלילה(לא חובה) באיים קטנים. לא מחפש מסיבות טבע, סמים, סקס וכו’. 

 

אני רוצה לטוס כתרמילאי לבד(כרגע לא מתכנן/מכיר מישהו שיצטרף אלי) עם תקציב של 50 אלף. חשוב לציין שאף לא יצא לי לטייל בטרקים וכתרמילאי וזאת הולכת להיות הפעם הראשונה שאני הולך לעשות את זה.

 

אני כרגע לא סגור על תוכנית הטיול וגמיש לשינויים. לכן אני שואל כאן אתכם בפורום, מה דעתכם על השלד של התוכנית? האם בפרק הזמן(אזור דצמבר עד יוני/יולי) ובתקציב שאני מקציב(50 אלף) ובהתאם לרצון שלי(הרים מושלגים וטרקים מטמטמים > חופים לבנים ואיים יפים, דגש על הרבה בודהיזם בטיול) אוכל לבצע את הטיול הזה? האם יש מקומות ברשימה שציינתי שאולי כדאי להשמיט על מנת שאוכל לרווח יותר זמן במדינות אחרות?

 

כמו כן אם יש לכם עוד טיפים לתת על תכנון טיול מהסוג הזה, אשמח לשמוע

תודה מראש!

 

[keves160]

לא אתייחס לעלויות, גם לא הייתי בכל המדינות, אבל אתן כמה נקודות למחשבה:

 

1. מדובר בטיול של 7-8 חודשים, ו-8 מדינות, כולל הודו העצומה. קח בחשבון שטיול ארוך הוא לא חופשה קצרה של שבועיים. אם תטייל באותו קצב מהיר לכל האורך אתה תתעייף במהירות. לפעמים רוצים להישאר בעיר אחת שבועיים, לפעמים תוכניות משתנות, לפעמים צריך מנוחה מהמעברים. תחשוב מה היעדים שעליהם אתה בשום פנים ואופן לא מוותר כדי שיהיו העוגנים שלך, וקח בחשבון שאולי תרצה בהמשך להוריד מדינה, אפילו שלוש, תלוי בקצב שהטיול יתפוס. במיוחד כאדם שרוצה להכיר את התרבות והאנשים ופחות מסיבות וחופים, קצב אטי יותר יאפשר לך להעמיק, לרדת מהמסלול השחוק, וליצור הזדמנויות להכיר ולגלות לעומק. חבר שרצה להעמיק את הידע בבודהיזם למשל נשאר חצי שנה בהודו, הלך לסדנאות, התיידד עם מקומיים, אפילו חזר לביקורים נוספים. עזוב את ספירת המדינות, קח את הזמן. 
   אוכל גם לספר לך שלפעמים אתה מוצא את עצמך בכלל ביעד אחר לגמרי שלא חשבת עליו לשנייה לפני הטיול – זה קרה לי פעמיים ובשתיהן זה היה גילוי נהדר. 

 

1. תאילנד הרבה יותר קלה להתחלה מהפיליפינים לדעתי. גם יש אליה מגוון טיסות יותר רחב, וקל להתנייד ממנה בטיסות או באוטובוסים. אולי שווה לשקול להתחיל ממנה, מן הסתם בכפוף לטיסות שתמצא. במיוחד כשאתה אומר שאפשר לדלל בפעילויות ים וצלילה, אולי שווה להתחיל בתאילנד (שנוחה יותר וממנה אפשר להמשיך לשכנות) ואת הפיליפינים להשאיר לזמן יותר מאוחר אם תרצה עוד איים, מסיבות וחוף (כמובן שיש בה עוד דברים, אבל זה חלק לא מבוטל ממנה). 

 

1. עונות. יש מקומות שבהן העונה היא קריטית, ונפאל היא הדוגמא הטובה ביותר. אם מעולם לא עשית טרק ארוך בימיך, עשה אותו רק בעונות הטובות. זה אומר שאת נפאל צריך למקם בהתאם (במקרה שלך במרץ-אפריל, כי העונה הטובה הנוספת מחוץ לתאריכים שלך) ולבנות את השאר בהתאם. עם הודו אין לי היכרות כדי לומר האם זה גם כך בחלקיה השונים. 

 

1. אם לא עשית טרק ארוך לבד מעולם, אל תנסה לכבוש את האוורסט. קח בנפאל פורטר, בלי לומר כמו חלק מהצעירים “מה, בצבא סחבתי יותר” – בצבא לא באת ליהנות, וללכת בגבהים זה ממש לא כמו ללכת בשיזפון. קרא על מחלת הגבהים, תהיה מודע לתסמינים וכשאתה לא מרגיש טוב אל תנסה להיות “אמיץ” ולהמשיך בכוח בדרכך למעלה (אל בצקת בריאות), אלא תדע לעצור, ואם צריך לרדת. עדיף לוותר מאשר לגרום לנזק בלתי הפיך. תכנן מראש בנפאל טרק איטי, עם ימי מנוחה להסתגלות. 

 

1. אל תדאג מנסיעה לבד. זה עדיף. לא צריך להתפשר על רצונותיך וממילא מכירים אנשים תוך כדי. כמעט לכל טיוליי במזרח נסעתי לבד, ובכל זאת לרוב היו חברים חדשים מסביב. קל יותר להכיר כשמטיילים לבד, למען האמת. 

[shaharsagi]

הסדר שאתה מציע נכון גיאוגראפית אבל לא יעבוד בגלל מזג האוויר. לנפאל צריך להגיע במרץ – אפריל או אוקטובר נובמבר אם רוצים לצאת לטרקים. מרכז ודרום הודו רלוונטית לטיול בחורף, עד מרץ פחות או יותר. מעבר לזה חם מאוד ובסביבות יוני מתחילים המונסונים שהופכים את החוויה למורכבת יותר. חשוב לבדוק את מזג האוויר בכל יעד ברשימה ולראות מתי היעד רלוונטי מבחינת מזג אוויר (אתה לא רוצה להגיע לפיליפינים ולגלות שאתה בתקופת הטייפונים כשיכולת להיות שם כשמזג האוויר נהדר).

מעבר לזה, אמנם 7 חודשים נשמע הרבה, אבל העולם גדול… גם בלי הנושא של הבודהיזם יש לך בעיני יותר מדי מדינות ופחות מדי זמן.

קח בחשבון שגם בצפון הודו אפשר לעשות טרקים מרהיבים, חפש ביוטיוב טרקים ב לדאק (LADAKH) ואם אתה רוצה לשבור לי את הלב שלח לי תמונות שלך מטרק פין פרוואטי אותו אני חולם לעשות יום אחד – להתחיל בפרוואטי ולסיים בספיטי.

לגבי טרקים בנפאל, אני לא חושב שצריך לפחד מזה או להשתפשף לפני שמתחילים. צריך להיות חכמים אבל אין בעיה שהטרק הראשון יהיה למחנה הבסיס של האוורסט, לגוקיו או סובב אנאפורנה. כשתסיים את הראשון תוכל להחליט מה הלאה. 

ואם תחליט שהיית רוצה גם ללמוד בודהיזם ולא רק לראות מנזרים ונזירים אז בוודאי שתצטרך לצמצם יעדים. יש בתאילנד מרכזים ומנזרים בהם אפשר לשבת בריטריטים למתחילים ומתקדמים, וגם בנפאל ובהודו. במדינות האחרות שציינת אני מאמין שיש אבל לא מכיר. דרמקוט הצמודה לדרמסלה שבצפון הודו יכולה להיות מאוד נוחה להתחלת הרומן עם הבודהיזם (שיכול להפוך לחתונה...) כי יש שם מרכז ויפסנה על פי גוונקה בו יש קורסי מדיטציה של 10 ימים למתחילים ומתקדמים (וגם ריטריטים של 20 יום למנוסים) ובצמוד אליו את מרכז טושיטה (TUSHITA) בו מלמדים במסורת הבודהיזם הטיבטי וגם שם יש ריטרטים של 10 ימים למתחילים וקורסים נוספים למתקדמים. לא רחוק משם יש את הספריה הטיבטית בה יש שיעורי בודהיזם יומיומיים. אז הנה, אם אתה רוצה ללמוד קצת בודהיזם חודש עובר מבלי שטיפסת על הר אחד…

בנפאל יש את מנזר קופאן (KOPAN) שמעביר קורסים למתחילים ומתקדמים ואת IBA ( ראשי תיבות של International Buddhist Academy) בו יש קורסים ארוכים לצד שיעורים יומיים בנושאים הקשורים לבודהיזם (מדיטציה, חמלה, החכמה הבודהיסטית ועוד), שניהם בעמק קטמנדו. IBA נמצא במרחק הליכה מהסטופה של בודהנאת וקופאן קצת יותר רחוק. על כל המקומות הללו אתה יכול ללמוד דרך גוגל.

רק אגיד בעניין טרקים, שאם תצא לטרקים אחרי שלמדת קצת בודהיזם טיבטי, ובמיוחד אם תבקש הסברים על האייקונגרפיה (הציורים ומשמעותם) המנזרים, הסטופות ואבני המאני שתראה בדרך יקבלו משמעות הרבה יותר עמוקה. זה קצת כמו ללכת בספריה יפה בלי לדעת לקרוא לעומת לאחר שלמדת לקרוא...

 

 

זה הזמן להתחיל לקרוא על המקומות (גם פה באתר), להחליט מה יותר מעניין או חשוב לך ומה פחות ולתכנן את הטיול כך שאתה לא מפספס את הדברים שחשובים לך, ואז לחזור עם שאלות ממוקדות.

[Liorash7]

תודה רבה על התגובה!

 

שכחתי להוסיף ברשימת המדינות את וייטנאם! האם ויינטאם זאת מדינה שכדאי/נוחלהתחיל בה? כמו כן, האם תאילנד זאת לא מסיבה של בעיקר מסיבות חופים והרבה ערסים ישראלים? אני יודע שיש בה הרבה טבע והרבה נוף, אבל חשוב לי לא להיתקל בדושבאגס/ערסים ישראלים במהלך הטיול שלי.

 

שאלה נוספת היא, האם אוכל לטייל מדצמבר עד מרץ בויינטאם-תאילנד-לאוס-קמבודיה-בור מה (השמטתי את הפיליפינים לכרגע) ואז משם לעבור לנפאל לדעתך בצורה שהיא יחסית נוחה ולהספיק לראות חלק נאה יחסית מכל מדינה? 

 

מבחינתי העוגן שלי זה נפאל וצפון הודו. חדש משמעית. החלום שלי זה לשבת וללמוד בודהיזם מנזירים בודהיסטים ><

[Liorash7]

תודה רבה על התגובה! המידע שנתת לי על הבודהיזם ועל נפאל וצפון הודו היו מפורטים ואינפורמטיביים, אז המון תודה!

 

שאלה נוספת היא, האם אוכל לטייל מדצמבר עד מרץ בויינטאם-תאילנד-לאוס-קמבודיה-בור מה (השמטתי את הפיליפינים לכרגע) ואז משם לעבור לנפאל לדעתך בצורה שהיא יחסית נוחה ולהספיק לראות חלק נאה יחסית מכל מדינה? אני יודע שבאזור הזה דצמבר-מרץ נחשב העונה היבשה.

 

מבחינתי העוגן שלי זה נפאל וצפון הודו. חדש משמעית. החלום שלי זה לשבת וללמוד בודהיזם מנזירים בודהיסטים ><

 

[keves160]

ההמלצה שלי היא עדיין אותה אחת: צמצם יעדים. 

 

כשהייתי בלאוס, לפני הרבה מאוד שנים (כשעוד לא היתה כמעט תיירות לשם), ניצלתי את הויזה עד יומה האחרון לחודש שלם, וזה אפילו בלי לכלול את המחצית הדרומית של המדינה – היה לי זמן לפגוש מקומיים ומטיילים ולהתיידד איתם (אפילו יצא לנו להתארח לארוחות בבתי מקומיים ולהיות אורחים בחתונות ובאירועים מקומיים), להרחיק לכפרים לא מתוירים, לקחת יום להתנדבות במקדש מקומי וכו’. 

במיוחד בתור אדם שרוצה לראות מעבר למוכר ולסופר פופולרי, שמתעניין בתרבויות, שרוצה להתרחק ממסלול החומוס ואנשיו ולהעמיק – תשמע מאדם דומה: יותר זמן בפחות מדינות מאפשר לקחת מסלול אלטרנטיבי ולהשיג את כל זה. 

יהיה נפלא ותרצה עוד? תמיד תוכל להאריך את הטיול או לנסוע שוב: גם אם אתה מתחיל אחרי הטיול הזה לימודים או עבודה קבועה, תמיד אפשר למצוא איזה 3 שבועות לקפיצה לבורמה או לוייטנאם, למדינה אחת. יהיו עוד הזדמנויות. זה עדיף על להפוך את הטיול הגדול שלך ל”תפסת מרובה לא תפסת”. וחוץ מזה, לפעמים זה לא “הטיול הגדול” היחיד בחיים (לי כבר היו כמה וכמה כאלו, ועוד אחד באופק). 

 

 

[dregev03]

 

קיבלת שתי תשובות טובות ומפורטות. 

אני מנוסה בעיקר בנפאל וקצת בלדאק ולא יודע כמעט כלום ביחס לשחר על בודהיזם. 

אני יותר מתחבר לגישה של שחר באשר ללא לפחד לעשות איזה טרק שבא לך ללא שום מגבלה למעט הנושא החשוב מאוד מאוד של הסתגלות לגובה. 

רק רוצה לומר שאם אתה רוצה ולפי ״העוגן שלי זה נפאל וצפון הודו״, תוכל להעביר את כל החודשים שלך בנפאל והודו כולל דרום הודו עם קצת חופים.  

כמו כן זה נכון שיש ״עונות״ לנפאל אבל העונה הכי טובה למי שמורגל בחורף קר היא דווקא דצמבר – פברואר ואז לא מעט אירופאים וצפון אמריקאים מטיילים גם בטרקים הגבוהים ביותר. 

השמיים אז הכי נקיים ויש מעט מאוד משקעים. 

בקטמנדו לא יהיה קר בחורף ואם כפי ששחר הציע תעשה שם היכרות עם הבודהיזם, תוכל לדעתי לצאת לטרק ״נמוך״ שלא יעמיד אותך בפני טמפרטורות מטורפות (אנחנו מהמזרח התיכון בסופו של יום). 

אחרי חודש וחצי בנפאל תוכל להדרים לדרום הודו ומשם לעלות ולהגיע אולי פעם נוספת לנפאל ואז לחזור לצפון הודו ובסוף ביוני ללדאק. 

סתם אופציה לאור העוגן שהדגשת. 

[shaharsagi]

הי,

אני לא מומחה למדינות שבהן אתה רוצה להתחיל - וויינטאם, תאילנד, לאוס, קמבודיה ובורמה אבל נראה לי שאם תקדיש להן 4 חודשים תוכל לראות שם לא מעט ומצד שני ישאר לך בשביל מה לחזור לשם. מה שכן זה משאיר לך כארבעה חודשים להודו ונפאל שאתה מציין שזה העוגן שלך והכי חשוב לך. כלומר בתכנון הראשוני אתה מקדיש חצי מהזמן (לפחות) לדברים שפחות חשובים לך. בעניין הזה אני חושב שאתה בסוג של דילמה – מצד אחד בדרך כלל עדיף להתחיל בדברים החשובים ולסיים בפחות חשובים בהתאם לזמן והכסף שנשארו לך, מצד שני מבחינת עונות השנה עדיף להתחיל בארצות שציינת ולהמשיך לנפאל והודו בחלק השני של הטיול. זו החלטה שלך וקשה לי לתת מידע שיעזור לקבל החלטה בעניין הזה. אני יכול להגיד לך שאם לי היה חלום הייתי מתחיל בלהגשים אותו כי מי יודע מה ילד יום.

 

אני מסכים עם dregev שבהודו ונפאל אפשר להעביר את כל ה 7-8 חודשים וגם יותר מזה, מנסיון…

 

אגב, רק כדי להוסיף על הדילמה – לפי האתר הרשמי של הדלאי לאמה, ב 19.2 הוא אמור ללמד במקדש שלו בדרמסלה. יש סיכוי שהלימודים הללו יהיו ארוכים יותר אבל זה יפורסם רק קרוב יותר למועד הזה. תמיד מומלץ לשמוע אותו.

 

אז על מה לוותר? תשמח שיש לך צרות של עשירים...

 

עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון זה את עניין הויזה להודו – בארץ מקבלים בדרך כלל ויזה להודו לשישה חודשים עם שתי כניסות (שווה לקרוא פה בפורום ובאתר איך זה עובד), אך אם מגישים בקשה מחוץ לישראל יש סיכוי לקבל ויזה לשלושה חודשים בלבד.

 

ועוד איזה מילה לגבי התקציב שציינת – זה המון כסף.

[keves160]

אבהיר רק שכאשר כתבתי “אם לא עשית טרק ארוך לבד מעולם, אל תנסה לכבוש את האוורסט” התכוונתי לפסגת האוורסט… בוודאי שלא צריך לחשוש להתחיל, אבל הכוונה היא לא ללכת על משהו גדול ממידותיך. מה גם שנתקלתי (בדרום אמריקה בעיקר) במטיילים שתכננו טיול בדגש טרקים ועשו תוכניות מפה ועד שם מבלי שניסו טרק אחד לפני כן, וכמה מהם אחרי הראשון קלטו פתאום שהם לא ממש טיפוסים לטרק וזה לא סגנון הטיול שמתאים להם… 

לכן בעיניי עדיף תמיד להתחיל במשהו קטן, ולהתקדם. אנחנו למשל חיברנו כמה מסלולי הליכה בשולי הפארקים בנפאל לכדי מסלול של 3 ימים כמעין “חימום” לטרק היותר גדול, אומנם בעיקר כדי לטעום קצת מעוד אזור בנפאל, אבל בעיניי זה לא רעיון רע, לנסות בקטן, וכמה ימים אחר כך לעבור לטרק הגדול, כשאתה יודע קצת יותר טוב את מגבלותיך, איך לארוז, מה נוח ומה לא. האמת שיש לומר שבעיניי הטרקים בנפאל קלים בהרבה מארצות אחרות בהן עשיתי טרקים – בזכות הפורטרים והלינה בגסטהאוסים עם מסעדות. ברגע שמנוטרל הנושא של סחיבת משקל רב ולינה בשטח, זה בעצם עבורי כמו כמה טיולי יום מחוברים, הרבה יותר קל מרוב הטרקים שעשיתי (למעט הנושא של מחלת גבהים, כמובן). 

 

וכן, dregev צודק: אפשר בקלות להעביר את כל הזמן רק בשתי מדינות העוגן שלך. כמו שאמרתי, שווה להפחית מדינות לטובת התעמקות. נשמע מאיך שאתה מתאר את רצונותיך שזה מה שיתאים לך יותר. אם קשה לך לוותר הרבה, תתחיל במעט: נגיד מדינה אחת בדרום-מזרח אסיה (עם, למשל, נחיתה רכה בתאילנד ואז מעבר יבשתי), ומשם תתקדם לפי הקצב שיתאים לך, בלי התחייבות מה הלאה, למעט המעבר אל העוגן בנפאל.