דורדון וטעימה מלוט ומבראנטום- יוני 2018
-
היי נילי
היינו בדורדון ב-2013 ובמסגרת זו גם בגני מרקיוזאק. גם אנחנו הופתענו לגלות את הצורות המרובעות בתמונה שצרפת. אצלנו היו רק צורות עגולות. אני מצרף תמונות בבחינת “איך זה היה פעם...”
-
תודה חברות!אורנה,
אינני יודעת לגבי פירות הים.
אני סובלת מאלרגיה לדגים מזה שנים רבות, ובשל כך מעולם לא ניסיתי לאכול פירות ים. בכול מסעדה אני מצהירה על כך שאינני אוכלת דגים ופירות ים בשל אלרגיה. אני מבקשת שלא תתקרב למנה שלי אפילו כף שנגעה במאכלים אלו. במקרים רבים המלצר ממהר למטבח כדי להתייעץ בנושא עם הטבח/ית.
בוייטנאם עמד לרשותי מכתב בוייטנאמית המצהיר על כך, ובאחת המסעדות אפילו התנצלו על כך שאייני יכולה לאכול אפילו סלט מהתפריט, כי בדרך כלל התיבול הוייטנאמי כולל רוטב דגים.
מניסיוני רק פעם אחת לפני 12 שנים לקיתי בהתקף לאחר שאכלנו במסעדה בצ’אנג מאי. אולי תצטיידי במכתב בצרפתית, שימנע זאת.
לגבי גני מרקיוזאק:
מצאתי באשכול ישן של לימי המלצה על הליכת צוקים בגנים, המתקיימת רק בימי ראשון . אולי יהיה רלוונטי לילדים שלך.
o501,
תודה עבור הוספת התמונות.
את/ה מוזמן/ת להוסיף תמונות נוספות גם מאתרים אחרים
מן התגובות לתמונת הקוביות ותיבות התאשורים שבגני מרקיוזאק, אני למדה שהגנים משתנים ומתפתחים, כך ששווה לבקר בהם שוב.
נילי
-
יום שלישי ה-5.6 :יום שלישי ה-5.6 :
כול הלילה ירד גשם וגם בבוקר. פאסקל התלונן, שהשנה הקיץ לא מגיע. אנחנו דווקא היינו מאושרים מן הטמפרטורות שנעו ביום סביב 22 מעלות. אנחנו סובלים מספיק מהקיץ החם, הלח והארוך במדינתנו, ובסופו של דבר הסתדרנו עם הגשם.
היום הזה תוכנן מראש כיום טיול בשנים מן האתרים המרכזים בחבל לוט, הנמצא מצפון מזרח לאזור הדורדון, וכך היה.
לאחר כשעה וחצי של נהיגה הגענו לפי המלצתן של דבורה ושל שירלי לישוב קטן הצופה על רוקמדור ושמו Hospitalet .
ההגעה להוספיטלט היא לצורך תצפית על רוקומדור.
נילי
-
תודה נילי,
מאחר שחומרת האלרגיה שלי היא מקסימלית (סכנת מוות) פסלתי מראש ביקור בארצות שהזכרת… אבל התשובה שלך בהחלט מעודדת. אני נמנעת אמנם גם ממקומות בהם יש מנת פירות ים בתפריט כי מסתבר שמספיק שהמנה נגעה בעבר בצלחת שנשטפה כדי לגרום לי להרגיש רע,..
אורנה
-
איזה יופי! מיד רושמת לי את שם המקום…
לאחר בדיקה, יש לרשום בגוגל מפס L’hospitalet רוקאמאדור.
-
רוקומדור- ישוב קטן, מימי הבינים, שבתיו והקומפלקס הדתי נוצרי, שבו חצובים בצלע המצוק שמעל יובל של הדורדון.
נחשב לאתר השני בחשיבותו התיירותית בצרפת (לאחר מונט סן מישל.) מבקרים בו כמיליון תיירים וצליינים בשנה.
במאה ה-12 נמצאה במקום זה גוויה שהשתמרה היטב, ומאז פקדו את האנשים שבמקום ניסים רבים, המיוחסים למריה הקדושה. מקור השם רוקמדור בקדוש אמאדור , שהתגורר לבדו על הצוק.
רוקומדור בנויה בשלושה מפלסים:
המפלס העליון הוא המפלס של מבצר מימי הביניים. המפלס השני הנמוך יותר הוא מפלס הקומפלקס הדתי של מנזר, כנסיות וקאפלות, והמפלס התחתון הוא מפלס רחוב החנויות.
חנינו בתשלום במגרש החניה הענק שבמפלס העליון וירדנו רגלית בהדרגה באמצעות השביל הנוח שליד המבצר, שממנו יש נקודות תצפית יפות.
קראתי שיש אף ירידה נוספת באמצעות 200 מדרגות, שבאמצעותה יורדים המאמינים על ברכיהם. לא ראיתי אותה, וגם בקומפלקס הדתי התקשיתי לזהות צליינים.
חזרנו באמצעות קרונית בתשלום למגרש החניה. מובן שניתן להפוך את הסדר, אם אתם חובבי עליות ותחנו למטה.
נילי
-
-
תהום פדיראק -Gouffre de Padirac:
תופעת טבע מדהימה , מדהימה, שאסור להחמיצה בשום פנים ואופן (אלא אם אתם קלסטרופובים)!
http://www.gouffre-de-padirac.com/en/home
זהו מן בור ענק, שקוטרו 35 מ' ועומקו 75 מ', אשר ממנו ממשיכים לרדת עוד 28 מ' לעומק של 103 מ', ואז עוברים בשיט בסירה ובטיול רגלי כשני ק"מ בתוך מערות שבהן זורם נהר תת-קרקעי.
זו הייתה הפעם היחידה בטיולנו שראינו תורים ארוכים של תיירים בכניסה לתהום, במקום שבו קונים את הכרטיסים, אך לאחר קצת יותר ממחצית השעה הגיע תורנו להיכנס.
על פי הוראותיה של שירלי ירדנו תחילה במדרגות, ומאוחר יותר במעלית. הגענו לתור הממתינים לשייט. במהלך ההמתנה צפינו בסרטונים המוקרנים על קירות המערה ומתארים את תהליך גילוייה.
בעת השייט חלקנו סירה עם קבוצה של הולנדים צעירים, שהרבו לצחוק. המדריכה המשיטה דיברה אנגלית שוטפת. היא סיפרה שלא ידוע בוודאות מהו אורכו של הנהר התת קרקעי, ומהו התוואי הכולל שלו. כאשר השליכו למי הנהר התת קרקעי בקבוק מצאו אותו בחוץ רק לאחר 3 חודשים.
לאחר ששטנו כק"מ וחצי, ירדנו מהסירה במעגן קטן (תת- קרקעי). הלכנו במסלול יבשתי , שכלל מדרגות, בתוך מערות המוארות בחלקן (ללא הדרכה ) במסלול שאורכו 500 מ'. במסלול יפיפה זה של נטיפים וזקיפים היו רבים שצילמו, אך אני חשבתי שהצילום אסור, כפי שהוא אסור בדרך כלל במערות נטיפים. אין לי מושג, האם הצילום אסור לאור מספר המצלמים. תבררו זאת עם המשיט/ המשיטה טרום ההגעה.
ניסיתי לחפש סרטון ביוטיוב שימחיש את עצמת המקום, אך אף סרטון לא מצליח להעביר את יופיו וייחודו של המקום וכנראה גם אף תמונה. חובה לראות במקום!
המסלול הרגלי הוביל אותנו בחזרה למעגן הקטן, שבו עזבנו את הסירה. לשמחתנו מצאנו שאנחנו יכולים לחזור עם המשיטה/ המדריכה שלנו, שבסיום השייט צ'יפרנו אותה בטיפ, ונראה היה שהיא דיי הופתעה מכך.
זכרו להצטייד בלבוש חם, כי במערות יש טמפרטורה קבועה של 13 מעלות.
נילי
-
נילי הטובה
אל תהיי דואגת – התמונות שלך משאירות אותי צמודה אליך.
הנה נפלתי לתוך התהום המופלאה הזאת
ואני לא הולכת לשום מקום
ממתינה להמשך
טובה
-
נילי היקרה,
אז לאחר ששבנו לנו מחופשתנו שלנו, מה רבה היתה שמחתי למצוא כאן עוד אשכול מבית היוצר הכה משובח שלך, ולגלות עולם דורדוני יפהיפה.
כבר שנים שאני חושב על טיול בחבל הארץ הזה והתמונות (המרהיבות !!) שאת מצרפת אך שופכות שמן חלומות על מדורת התכנונים.
לצערי, עד כה – שילוב המועדים המתאימים לטיול שם ביחד עם מועדי הטיסות – טרם איפשר את הביצוע, אבל אמשיך להמתין בסבלנות (מתקצרת
). אז כמובן שגם אני ממתין כאן להמשך.
שמוליק
-
רק היום גיליתי את חוויות טיולך האחרון. ניכר מהתמונות שהיה מה לראות.
מילה אחת על צילום במערות נטיפים. אין מניעה לצלם אבל בלי שימוש במבזק. זה מצריך סבלנות וחצובה כי צריך לצלם במהירויות איטיות. הבזקי הפלש מחקים את הברקים שמשמשים כסמן למרבית נבגי הפטריות לנבוט. לחות במערות נטיפים אף פעם לא חסרה. מרגע שנבטו אין שום מניעה שהפטריה תגדל ולרוב תשחיר בתפטירה את הנטיפים.
במרבית המערות בהן ביקרתי איש לא מנע ממני לצלם ללא מבזק. פשוט מתנהלים בסוף הקבוצה הרחק מהמדריך. הוא בשלו ואני בשלי.
רנצי
-
מעניין מעניין, סיפורים מרתקים והתמונות מדהימות.
אני מחכה להמשך…
-
תודה חברים!טובה’לה- נהדר שאת עוקבת.
הטיול שלנו היה צבוע בגוונים ירקרקים, בהיסטוריה, במערות ובאוכל טוב.
משובב נפש!
שמוליק-שמחה לראותך כאן.
מחכה בערגה לרשמי החופשה ההולנדית שלך.
יש המון מקום במגירת החלומות שלך ושלי. עוד תגיעו!
רנצי- ברוך הבא! הייתי בטוחה שאתה מטייל באיזה שהוא יעד חלומי נוסף לאחר הטיול הגדול לניו זילנד. תודה עבור הבהרת נושא הצילום במערות הנטיפים.
מיכל- ברוכה המצטרפת. כיף לפגוש כאן, גם מטיילים חדשים.
נילי
-
יום רביעי ה-6.6:יום רביעי ה-6.6:
נפרדנו בצער מפרדריק ופאסקל ומן ההולנדים לאחר ארוחת הבוקר. כיון שכול יום רביעי (וגם שבת) הוא יום שוק בסארלה, (העיירה מימי הבינים, בירת חבל פריגור השחור) זהו יעדנו הראשון.
חנינו בחניה חינמונית של סופרמרקט בפאתי העיירה על פי ההנחיות של פאסקל, וצעדנו לשוק. בתחילה היה די ריק. מאוחר יותר הגיעו תיירים, למרות מזג האוויר הסגרירי. זה כנראה כאין וכאפס לעומת מה שקורה ביולי –אוגוסט (לפי התיאורים של פאסקל). האמת היא שלא התלהבנו. ניכר שהשוק מיועד לתיירים, ופחות למקומיים. אולי היינו מתלהבים יותר, אם לא היינו בוגרי שווקים מקומיים בוייטנאם. שהינו בשוק כשעה. נכנסנו אף לכנסיה הגדולה, ולא התרגשנו.
זו הייתה פגישתנו השנייה והאחרונה עם סארלה ( הפגישה הראשונה הייתה בגשם ביום א' בערב), שרבים קשרו לה כתרים של יופי, אבל אנחנו לא התלהבנו, אולי גם בשל הגשם. כנראה שהיינו צריכים להקדיש לה זמן אחר ולתור אותה עם מדריך.
נילי
-
-
שבנו בגשם למכוניתנו והתלבטנו לאן להמשיך. לפי התכנון שלי היינו אמורים לנסוע לגנים, שעליהם אף קיבלנו המלצה חמה מהאורחים האירים בלה בארד. התחלנו לנסוע לכיוון
Jardins d’Eyrignac ,אבל ירד גשם שוטף. עצרנו בדקטלון שנמצא בשטח השיפוט של סארלה, ובילינו שם בקניות…
גם לאחר שעתיים הגשם לא פסק, ולכן החלטנו לנסוע לטירת קסטלנו, שבה יש מוזיאון של כלי נשק, והיא קרובה לבית של ז'וליאן, הבית השני שבו התארחנו.
טירת קסטלנו Chateau de Castelnaud
ראשיתה של הטירה הפאודלית הענקית הזו כבר במאה ה-12.
לאחר שנשרפה בהוראת הארכיבישוף של בורדו, מאחר ואדונה תמך באמונה הקתרית, היא נבנתה במאה ה-13 וחלקים מבנייה זו קיימים עד היום.
ב-1337 פרצה מלחמת מאה השנים בין צרפת לאנגליה ששלטה באזור אקיטן, והטירה שהייתה אז בבעלות משפחת קומון ,התומכת באנגלים ,עברה מיד ליד 7 פעמים עד שנכבשה סופית על ידי הצרפתים ב-1442.
בתום הקרבות משפחת קומון קיבלה בחזרה את השליטה בטירה ובנתה אותה מחדש. נוספו לטירה מגדלי שמירה, גשר מתרומם , שער מבוצר וחלק למגורים.
במאה ה-16 בני משפחת קומון הפכו לפרוטסטנטים ונלחמו בקתולים, אבל אף אחד לא העז לתקוף את הטירה במהלך מלחמות הדת.
לאחר המהפכה הצרפתית השתלטה העזובה על הטירה, והשתמשו בחלק מאבניה לבניית רציף להורדת כלי שייט למים בכפר קסטלנו.
היא נרכשה על ידי משפחת רוסיון ב-1966, שעושה גם היום מאמצים כדי לשמר את הטירה ההיסטורית הזו, שבתוכה מוזיאון לכלי לחימה עתיקי יומין מרשימים ביותר.
קיבלתי את המידע הזה באמצעות עלון בעברית, המפרט את ההיסטוריה של הטירה, מבנה הטירה וחדרי התצוגה. זו הייתה הפעם השלישית בטיול זה שזכינו לקבל מדריך ביקור בעברית!
גם כאן יש תצפיות יפיפיות על עמק הדורדון. הטירה מומלצת מאוד לביקור, וגם ילדים יתעניינו בתצוגות שבה.
נילי
-
נילי, בפעם הקודמת בכלל כמעט שפספסנו לגמרי את השוק בסרלה. אני זוכרת כאן בפורום תגובות נלהבות עליו, בייחוד על השוק הזה בשבת, שגרמו לי להצטער על כך...
בכל אופן, ישנו שוק מפורסם אחר, בין היתר בזכות שירו של ז׳ורז׳ בראסנס, ברייב דה גליארד, שאהוב מאד גם על מקומיים, לא רחוק מסוויאק. רושמת כאן לטובת המתעניינים באזור...
-
-
נדמה לי שראיתי במוזיאון דה וינצ’י בלואר מתקן דומה עם הקנים. נראה שהוא המציא אותו.
-
הצטערתי לקרוא שפספתם את הביקור בגני EYRIGNAC . ממליץ לפעם הבאה בתוספת לכמה מהתמונות שצילמתי שם …
