מקלגריי לילוסטון
-
חודש הבא, כחלק מטיול במערב קנדה נסע ברכב מקלגרי לילוסטון. רציתי לדעת אם יש כביש מועדף ,לקבל המלצה על עצירה מעניינת ומקום לינה באמצע הדרך.
-
עשינו בחודש שעבר את הדרך ההפוכה. יצאנו מווסט ילוסטון לממות’ הוט ספרינגס ומשם מזרחה לדרך הנופית היפהפיה “Beartooth Highway” עד לבוזמן, שם עשינו חניית לילה. בבוקר המשכנו לגליישר, טיילנו שם יום וחצי ומשם לקלגרי.
כל המסלול הזה מומלץ, גם אם אתם עושים אותו מצפון לדרום.
-
היי,
בקנדה יש לך את כביש 40 שהוא נחשב לדרך נופית ועובר בפארק שניתן לבצע בו עצירות (רק נסעתי לא עצרתי), ליד הגבול עם ארצות הברית יש לך את פארק ווטרטון בצד הקנדי שם ניתן לבצע מסלולים ויש אגמים יפים. אחרי חציית הגבול יש לך את פארק גליישר שאם תקרא מה אנשים אחרים פרסמו תראה שיש מלא מה לעשות שם.
-
אני יכול לדבר על שילוב דרכים משני טיולים שעשיתי.
ראשית, מקאלגרי ועד לפארק גליישר: נסעתי מכביש 1 של קנדה לכביש 40 לכוון דרום.
אני מעתיק מסיכום הטיול שלי:
בכל אופן, כביש 40 חוצה את מחוז kananaskis ומצויים בו פארקים של אלברטה. האיזור הוא עדין הרי הרוקיס. הוא נמצא מדרום מזרח לפארק באנף. כביש 40 עושה קשת כזו מצפון מערב לדרום מזרח, ומסתיים בכביש צדדי שמוביל לכביש 22, שאיתו יורדים דרומה עד למפגש עם כביש 3, אותו לוקחים מזרחה עד למפגש עם כביש 6, וזה יורד דרומה עד Waterton Lakes.
הנוף בכביש 40 לא שונה מזה שרואים בכבישים של הפארקים הלאומיים, כמו Kootenay. הרים מצידי הכביש, אגמים וגם בעלי חיים, מדי פעם. לאורכו לא ראיתי דובים, אבל לראשונה ראיתי את כבשים עם קרניים המזכירות יעלים, שליחכו בשולי הדרך.
כביש 40, ב- Highwood pass הוא הכביש הסלול הגבוה ביותר בקנדה. הגובה מעל 2,000 מטר. זה אולי לא מרשים את מי שביקר במדינת קולוראדו, אבל צריך לזכור שהרי קנדה נמוכים מאלו של ארה"ב.
כביש 22 בדרך דרומה מאד צפוף. השטח בו עובר הכביש כבר איננו הררי. למעשה מדובר ב- foothills, גבעות מעושבות (ירוקות באיזור זה) שהן gentle. עם קווי מתאר רכים. מי שנסע במונטנה, השכנה מדרום, מכיר את הנוף הזה, שנמשך צפונה לאלברטה. מצידי הכביש בעיקר חוות בקר וסוסים. לכן כביש זה מכונה ה- cowboy trail.
מהירות הנסיעה בכביש זה, שאיננו כביש רחב היא 100 קמ"ש, אבל רוב הנהגים עוברים מהירות זו. במפגש עם כביש 3, פונים כמעט כל הנהגים ימינה, לכוון קולומביה הבריטית. אני פונה שמאלה ובתמורה מקבל כביש כמעט ריק.
כאן הגעתי ל- Watterton Lakes שהוא פארק לאומי קנדי, מצידו הצפוני של פארק גליישר האמריקאני. יש בו מספר אגמים גדולים, שאחד מהם חוצה את הגבול לארה”ב. ממליץ על ביקור בו. אני הסתפקתי ביום אחד (אחה”צ + בוקר), ללא שיט על האגמים.
עברתי את הגבול בנקודת הגבול ב- Chief Mountain, שפתוחה רק בקיץ.
לאחר מכן, אני ממליץ על ביקור בפארק Glacier. אם ניתן, מציע להקדיש לפרק 2-3 ימים. אם עושים טיולים ארוכים ברגל, אפשר גם יותר.
מפארק גליישר, נסעתי על כביש I-15 להלנה, בירת מונטה וביקרתי בה. בתום הביקור המשכתי ל- I-90 ופניתי מזרחה עד למפגש עם הכביש שמוביל לעירה Red Lodge, שם לנתי.
למחרת, נסעתי לילוסטון על ה- Beartooth Highway, שהיא דרך נופית המאפשרת גם עצירות לאורכה לתצפיות.
