כשנוכריה פוגשת פאפינים בסקוטלנד המקסימה
-
ערב טוב,
אורה שכנתי – את עוד תגיעי לסקוטלנד, כפי שאני חוזרת ואומרת לך! חלומות צריכים להגשים ואת מומחית בעניין
אורנה יקרה – איזה כיף לכם שהייתם ליד לוך לבן. אם רק היה לנו עוד קצת זמן – הייתי חוקרת אותו יותר. אצלי עניין הצילומים והתמונות הוא נושא רגיש. בד”כ אני בסופו של דבר מעלה את כעסו של גיל על הגזמת יתר, אבל אני מאד אוהבת לצלם ולהנציח רגעים. התמונות גם עוזרות לי לזכור היכן היינו ומתי ואם גם היו קוריוזים מסויימים.
ולגבי זרה – כאן יש כבר צפייה חוזרת!! אפרט בהמשך….
הנה תמונה להמשך היום – אגם גלנקו:
-
הכפר גלנקו
מיקוש חברתי כינתה את גלנקו “כפר הדרדסים”.
זהו כפר קטן ומתוק, עם בתי אבן וגגות כחולים, פרחים סביב. רחוב אחד ראשי עם סופרמרקט קטן של ספאר, סניף דואר, כנסייה ובית קפה.
בית הקפה הזה הומלץ מאד ע”י מיקוש ואלון ואני בניתי עליו לקפה ומאפה.
אך, למרבה הבאסה, בית הקפה היה סגור.
סאבטקסט: חוצפה כזו! לא שתינו קפה מאז טירת אינבררי וגם לא אכלנו כלום חוץ מנישנושים באוטו!
בלית ברירה, ללא קפה אך עם חטיפים ותפוחים, המשכנו בכפר לכיוון אגם גלנקו.
בדרך עצרנו ליד האנדרטה שחשבתי שהיא לזכר טבח גלנקו, אך היה רשום עליה שהיא לזכר החיילים שנפלו במלה”ע הראשונה. נו מילא. יהי זכרם ברוך.
כמה תמונות מכפר הדרדסים המנומנם והנטוש משהו, גלנקו :
-
אגם גלנקו – Glencoe Lochan
נסענו בדרך יפהפייה במעלה גבעה והגענו לשמורת הטבע של אגם גלנקו.
זהו אגם קטן יפהפה, וסביבו מסלול הליכה מעגלי, קל ונעים ונוח.
סאבטקסט: בדיוק כמו שאני אוהבת! בלי עליות קשות.
למי שמאד רוצה – ישנם בשמורה עוד מסלולי הליכה נוספים בדרגות קושי שונות.
התחלנו לטייל סביב האגם. היה פשוט מקסים!
בתחילת הטיול הקטן שלנו, ירד מעט גשם והלכנו עם מטריות.
אחר כך, יצאה השמש והאגם קיבל מראה זוהר ומנצנץ!
קסם של מקום
ומסביב לאגם – יער עצים אירופאים (מה שילד זהב של אמא שלו מכנה “יער הארי פוטר”) עם טחב למרגלותיו ומדי פעם מעיינות קטנים. וגם – ספסלים למנוחה וצפייה נינוחה באגם, ושולחנות פיקניק.
וגם – בריכת נימפאות מהממת.
בקיצור – ביג ביג לייק.
ועכשיו תמונות:
-
ועוד מאגם גלנקו:
-
יום הטיול הנינוח שלנו עומד להסתיים.
חזרנו לצימר של לורנס – מרחק של כמה דקות נסיעה מגלנקו.
עברנו בהחלט חוויה מתקנת לנסיעה הלילית אמש, בחושך ובגשם בכביש כל כך יפה שהחמצנו את הנופים הנפלאים. איזה מזל שחזרנו לשם וחווינו הכל מחדש!
נחנו קצת בחדר ובסלון ופיטפטנו עם לורנס. הענקתי לו תשורה שהבאתי הארץ – חמסה קטנה עם ברכת הבית. הוא מאד התרגש וביקש שאתרגם לו את הכתוב…
לקראת השעה שמונה יצאנו למסעדה שלורנס הזמין לנו מקום בה – מסעדת “עץ הקדוש” – Holly Tree Hotel. המסעדה/מלון שוכנת על שפת האגם – מיקום מנצח.
היה נחמד וטעים, אך לא יצאנו מגדרנו…מה שכן, הקינוח – עוגת לימון – היה משובח ותמיד מומלץ לסיים בטעם טוב
אבל כן יצאתי מגידרי מהמראות שראינו ביון השעות 20:00 – 22:00.
השמש יצאה והיתה לקראת שקיעה, מין שעת בין ערביים שכזאת עם מראות קסומים של לוך לינה.
סאבטקסט: לבכות מרוב יופי!
-
לילה טוב מלוך ליינה
-
סיכום היום:
תכנון מול ביצוע: יפה מאד! היינו בטירת אינבררי שהיתה בתיכנון, עשינו חוויה מתקנת לאיזור גלנקו, טיילנו סביב אגם גלנקו. נהדר. אמנם פיספסנו את מפלי אינצ’רי, אבל לא נורא. בנוסף – היום היה אמור להיות יום באיזי, וכך היה!
מזג אוויר : מזג אוויר סקוטי אופייני – סגרירי, גשם לפרקים, אבל כזה שלא הפריע לנו באופן ממשי לטייל. לעת ערב השמש נתנה מופע זוהר ומנצנץ
דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה מאד ומושקעת אצל לורנס, קפה וסקונס בטירת אינבררי (הסקונס הכי טעימים בטיול!), אח”כ אין קפה בגלנקו, ובערב – ארוחה נחמדה במסעדת העץ הקדוש. קינוח מצויין.
דירוג אתרים וחוויות: (וואו! קשה לדרג…! המיקומים צמודים) מקום 3 - כביש עמק גלנקו , מקום 2 - טירת אינבררי , מקום ראשון - אגם גלנקו!
(סאבטקסט: זה גם יכול להיות הפוך. הכל יפה! )
הנאה: מרובה! היום הכרנו את סקוטלנד האמיתית – על נופיה העוצמתיים והמורשת המעניינת. יום רגוע והרמוני.
תמונת היום :
(כדי לא לחזור על תמונות נוף שכל אחת מהן יכולה להיות תמונת היום, אגוון)
-
וואו שירלי . כמה יופי !!!!
התמונות ממש גלויות משגעות . כל אחת יפה מהשניה ובאמת קשה לבחור. מאד אהבתי את מראות הערב ליד הצימר שלכם ואת הנופים הדרמטיים של גלנקו .
הכל כל כך ירוק וקריר . בשנה הבאה נוסעת רק ליעד צפוני.
תמשיכי יקירתי. תענוג !!
-
שירלייי
איזה יופי , איזה תענוג לעיניים, כמה אני שמחה שגם אני אהיה בצימר של לורנס
בעקבות סיפורה והמלצתה של מיקה (תודה ענקית מיקה)
ואגם גלנקו שכבר ממזמן כל כך רציתי לטייל מסביבו, קסום כמו באגדות , התמונות הללו בפתחו של יום חם ומעיק כמו משב רוח מרענן.
איזה כייף לתכנן טיולים ולדעת שיש למה לחכות.
טיול קסום שירלי
כאן, ולא עוזבת
עד סיומויום נפלא
-
בוקר טוב,
איריס חמודה – אכן הגיע הזמן שתיסעי לסקוטלנד! יעד קריר ויפהפה.
שרה יקרה – תודה על הליווי הצמוד. כיף לך שאת נוסעת ללורנס, הוא אדם מקסים! תמסקרי לו ד”ש חם ממני. אגב, נרה לי שאת מבלבלת בין מיקוש לנילי – כי נילי התארחה אצלו לראשונה ובעקבותיה הגיעו הרבה חברי פורום ללורנס. מיקוש היתה בבית מקסים על גדות האגם.
הנה, כבר ממשיכה לאחד הימים “הכי הכי” של הטיול, אם לא “ה”!
שירלי
-
שירלי, משערת שהגעת ליום הפאפינים? כבר מחכה לקרא.
בטיול הנוכח התלבטתי האם להגיע למאל או לאורקני, ובסוף ויתרתי אל הפאפינים (כמעט).
נראה לי שגם אורנה בסיפור שלה בידיוק מגיעה למאל
אז אתן מתואמות. -
התפרצות קטנה וחוזרת לשקט, סליחה על הבלבול, מסתבר שזו לא פעם ראשונה שאני עושה “סלט” עם השמות , קוראת כל כך הרבה סיפורי טיולים וכנראה שטעיתי שוב.
אז תודה לנילי, ולמיקה ולך שירלי ולכל חברי הפורום מספרי הסיפורים שבעקבותיהם כולנו מכירים מחוזות קסומים .
זהו, תמשיכי שירלי
-
יום ראשון, 29.7.18 : יום הפאפינים!!
בוקר טוב ויום נפלא שיהיה!
אחד הימים שהכי חיכיתי להם בטיול הזה הגיע!
בשבועות שקדמו לטיול, נכנסתי כל יום לאתר החברה סטאפה טורס ולאתר נוסף (בסוף הסתבר שזו אותה חברה ככל הנראה). כל יום בדקתי שיש עדיין מקומות לתאריכים שלנו, וכל פעם נשמתי לרווחה. כאמור, חששתי להזמין מראש הן בשל עצם קיום הטיול והן בשל מזג אוויר. כל יום גם בדקתי את מזג האוויר בכל האתרים האפשריים – של BBC, של Accuweather , של Weather.com וגם כמובן שיגעתי את בני היקר, מר מזג אוויר. הוא תמיד חוזר ואומר שאין משמעות לבדוק מזג אוויר מקומי שבוע לפני הזמן, רק כשלושה ימים. (תחזית לטווח ארוך תקפה רק כשמדובר על מגמה כללית , אך לא על ימים נקודתיים).
יום לפני שנסענו, הוא הודיע לי ששבת נראית יותר מתאימה לשייט ושביום ראשון צפויות רוחות חזקות.
סאבטקסט: וזה לא טוב בכלל! הספינה תתנדנד בים ותהיה לי בחילה!
אך, לשמחתי המגמה השתנתה, וגם מר מזג אוויר וגם לורנס אמרו לנו שיום ראשון יהיה בסדר גמור ולא צפוי גשם משמעותי.
אגב, שניהם לא דייקו.
היה יום מדהים, שמשי ונהדר!!!
התעוררנו יחסית מוקדם לבוקר סגרירי.
בערב הקודם, לורנס אמר לנו שע”פ חוקי הבית לפני השעה 8:00 אין ארוחת בוקר (למעט קפה, תה ודגני בוקר) , אבל הוא ייתן לנו ארוחה ארוזה ע”פ בקשתנו.
כשירדנו למטה הוא חיכה לנו, החמוד, עם שולחן ערוך לכבודנו - קפה
וקרואסונים שהכין לנו בשקית נייר + קופסת פלסטיק עם ירקות וגבינות. אין עליו! יצאנו ב- 8:00 מהבית ונסענו דרומה לכיוון אובאן. את רוב הדרך הזו עשינו ביום הקודם ושוב נהננו מהמראות.
במהלך הנסיעה ירד מעט גשם, אך כשהגענו לאובאן הכל נרגע והתבהר.
אובאן Oban היא עיירת חוף יפה, שוכנת על מפרץ עם הרים סביב. (כמו חיפה...
).ממנה יוצאים לשייט אל האיים הנמצאים מערבית לה – מאל, איונה וסטאפה.
ראשית – היינו צריכים לחפש חניה. לורנס יעץ לנו, שבשעות כאלו עדיין אפשר למצוא חנייה חינמית ושירטט לנו היכן על מפת אובאן שנתן לו.
הגענו למקום וחנינו. לא היינו בטוחים ושאלנו משפחה שחנתה לידינו אם צריך לדעתם לשלם. גם הם לא היו בטוחים, אז בדקנו ביחד (והגענו למסקנה שלא צריך).
המשפחה הזו היתה נחמדה מאד. התחלנו לדבר איתם וצעדנו ביחד לכיוון המעבורת (גם הם יצאו לשייט, אך כוונתם לרכב על אופניים במאל).
זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה!
המשפחה המקסימה באה מבלגיה והם שמחו מאד לדבר איתנו. מעולם לא פגשו אנשים מישראל! וכמובן ציינו שזכינו באירוויזיון השנה ! (איפה רובייייייי) ושרו לנו את “טוי”. אני שרתי להם את J’aim la vie ואמרתי להם שאני אוהבת את בלאנש שייצגה את בלגיה ב- 2017.
מפה לשם, עלינו איתם למעבורת וכל השייט היינו ביחד ואף הצטלמנו, וכמובן החלפנו כתובות מייל
סאבטקסט: זה מה שאנחנו אוהבים! להכיר אנשים חדשים, להתיידד ולשוחח.
הגענו למשרד הכרטיסים של Westcoast Tours , עמדנו בתור ורכשנו את הכרטיסים ליום השייט.
אמא: שלום, אנחנו רוצים כרטיסים ליום שייט של שלושת האיים.
מוכר: בבקשה. זה יעלה 130 פאונד לשני אנשים.
אמא: רק לפני שאני משלמת, בטוח יש פאפינים בסטאפה??
מוכר: צוחק… בטח שיש. ויש לכם מזג אוויר נפלא!
אמא: מאושרת וכמעט מחבקת אותו.
וסאבטקסט גם.
כפי שאוליב סיפרה וגם ג’ני בזמנו, יום השייט הזה מורכב וארוך וכולל כמה מקטעי נסיעה, בדרכים שונות.
בהתאם לכך, קיבלנו שובר ארוך של כרטיסים : למעבורת, לאוטובוס, לספינה א’, לספינה ב’ – והכל כפול , גם לחזרה. אגב – שמתי לב שעל הכרטיסים יש תאריך שתקף לחודש מיום הרכישה, כנראה זו הגנה למקרי ביטול עקב מזג אוויר.
בשלב ראשון עלינו על המעבורת הגדולה.
סאבטקסט: מאד חששתי מבחילה, אבל השייט עבר בשלום!
כמה תמונות לתחילת היום , כולל עם חברינו הבלגים החביבים:
-
דיאנה ושרה – אנחנו אכן ביום הפאפינים וכנראה שאני באמת מתואמת עם אורנה...!
חלק א’: השייט במעבורת בין אובאן לאי מאל
הקדמה מאת סאבטקסט:
כמה שחיכיתי ליום הזה, ובמקביל גם מאד חששתי ממנו! אני נושאת עימי טראומה משייט צפייה בלוייתנים שעשינו באיזור בוסטון ב- 2011, בו סבלתי ממחלת ים שהמשיכה גם יום למחרת. על הרפתקאותינו בשייט הזה ובעוד מקומות תוכלו לקרוא כאן.
מאז, אני חוששת מכל טיול שכולל שייט בספינה, סירה וכו’. (כולל מהפלגת משפחות בסטי”ל, שם בני היקר מר קופירייטר נתן לי את הכדורים נגד בחילה שהחיילים מקבלים...). רוב ההפלגות בטיולים האחרונים עברו בשלום, אבל כאן הייתי לחוצה במיוחד כי השייט כולל הפלגה באוקיאנוס האטלנטי (לא במעמקיו, אבל בשוליים… זה מספיק).
אז גם הפעם הגעתי מצויידת בכדורים נגד בחילה ושקלתי מתי לקחת את הכדור.
אבא: את לא צריכה שום כדור. הכל בראש!
אמא: אני לא אתן לבחילות והקאות לקלקל לי את היום הזה!
אבא: אל תיקחי עדיין כלום. המעבורת גדולה ולא תרגישי תנודות.
שמעתי בקולו וליתר בטחון ישבנו כל ההפלגה על הסיפון העליון.
לא היתה לי בחילה, פטפטתי עם חברינו הבלגים, הצטלמנו ונהננו מהנוף המקסים.
*השייט במעבורת אורך כ-45 דקות.
תיראו כמה יפה:
-
חלק ב’: נסיעה באוטובוס באי מאל – Isle of Mull
ירדנו בשלום מהמעבורת ונפרדנו מידידנו הבלגים, שיצאו להם למסע אופניים במאל.
אנחנו עלינו על אוטובוס דו-קומתי של חברת הטיולים וכאן למעשה קיבלנו את ההדרכה היחידה בטיול.
הנהגת שלנו שהיתה גם מדריכה, היתה מקסימה! קראו לה שילה והיא הדריכה בחן רב ושילבה הומור סקוטי בדבריה. (אפשר לראות אותה בסרט הוידאו על מסע שלושת האיים).
הנסיעה אורכת כשעה ורבע והכביש מאד צר. שילה אמרה הרבה בדיחות בעניין..
הנופים מדהימים!! גם הרים, גם חופים, מפלים , אגמונים...
שילה סיפרה לנו על ההיסטוריה של האי, על דמויות חשובות ששהו כאן וסיפורים שונים מעניינים על תושבי האי ועל אורח החיים.
למשל סיפרה שילדי האי הולכים לבית ספר באובאן, אך חייבים לשהות שם בתנאי פנימיה כל השבוע – קשה לנסוע למרחקים ולהפליג פעמיים ביום.
במהלך הנסחעה ראינו את בית הספר היחיד באיונה , בו לעיתים יש רק תלמיד אחד…. ממש כמו סיפורי בית קטן בערבה. צילמתי אותו , בחזיתו דחלילים מחופשים.
עוד סיפרה על סופרים ואמנים שבאו לקבל השראה באי (ואני לא זוכרת עכשיו אף שם…אולי אזכר בהמשך).
במהלך הנסיעה עצרה שילה מספר פעמים כדי שנראה נשרים וכלבי-ים. היא כל התרגשה מבעלי החיים, כאילו רואה אותם פעם ראשונה. וזה היה חלק מהחן שלה והיופי בהדרכה.
שילה גם הנחתה אותנו לגבי המשך המסע.
היא אמרה שכשנרד מהאוטובוס, נעלה על מעבורת קטנה לאי איונה (ולא כפי שחשבתי – קודם לסטאפה).
אבל אני מקדימה את המאוחר.
קודם כל - תמונות מהנסיעה באוטובוס של שילה:
-
העיירה פיונפורט – Fionnphort
עיירה פצפונת בקצה האי מאל, ממנה מפליגים לאיים סטאפה, איונה ועוד איים שנקראים Treshnish Isles.
הסיבה שאני מזכירה אותה היא שהנוף ממנה מדהים. היינו שם כמה דקות עד למעבר למעבורת לאיונה וגם כשחזרנו מסטאפה. יש שם שירותים וזה חשוב להזכיר, כי בסטאפה אין שירותים.
חלק מהטיולים מתחילים קודם בסטאפה ואח”כ באיונה. אצלנו זה היה הפוך. בהתחלה קצת התרעמתי (סאבטסט: כי רציתי לראות את הפאפינים כבר!) אבל זה מה יש. ועוד מעט תיראו כמה איונה מקסימה ומעניינת.
הנה כמה תמונות מפיונפורט:
-
שירלי,
כולי קנאה על השייט ועל מזג האוויר שהיה אתכם וזנח אותנו… וגם על הפאפינים שתכף יבואו…
תמונות מהממות!
אורנה
-
שירלי התמונות שאת מצלמת מהממות.
אמנם הנוף יפה לכשעצמו , אבל את תופסת בצילומיך את אופיו, בדומה לזמר מוצלח שמגיש שיר.
אני מבינה ששגם את הצטרפת למכורים לסקוטלנד…
מחכה לקרוא את המשך סיורך במאל שלך… וכבר מתפנה במקביל לתאר את מאל
שלי
-
שירלי – אני כאן כי אין על היולים שלכם, הבחירות והסיפורים ובעיקר התמונות שלך פשוט מפילות אותי מהרגליים.
יש כמה דברים שאני חוששת בסקוטלנד – זה נהיגה והמזג אוויר,
אז היה לכם יופי של הספק בכבישים והמזג אוויר פשוט בהזמנה!
אמן אמן שזה מה שיהיה לנו כשנחליט סוף סוף לנוסע בעקבותיכם,
ליליה
-
שירלי יקירתי,
זהו. אני פורשת.
לא מתכננת יותר טיולים.
פשוט נוסעת אחריך אחד לאחד.
לסקוטלנד שמורה אצלי פינה חמה בלב.
נסענו לשם בטיול משפחתי כשהבן הצעיר היה בן 3 ככה שיש לי המוןןן השלמות מסתבר.
וככל שאני חושבת אז פשוט הקרבה לים הצפוני עושה לנו את זה. בין סקוטלנד לנורבגיה מפרידה רצועת ים לא כזו גדולה.
ואם תחליטי לשוט צפ’ מערב באותו ים תגיע לאיסלנד האחת והיחידה.
וגם אירלנד באותה שכונה… אמנם טרם בקרתי אבל זה מאותה משפחה.
הפאפינים יודעים איפה לדגור. תמיד תופסים מקומות קסומים.
