אירלנד - חמישים גוונים של ירוק וקסם אחד שלא נגמר
-
איריס, דיאנה ועדי, תודה רבה על הליווי, ממש כייף לספר השנה בפורום. יש גם סיפורים נהדרים וגם אחלה חברה…..
גיל ידידי, אתה כל כך צודק, זה פשוט מחדל. העניין הוא שבאירלנד הדיפולט הוא מטריות ומעיל גשם ברכב, גם כשהולכים לים….בבוקר עדיין מעונן והשמש יוצאת רק בצהרים, אז לא חושבים לקחת בגד ים.
תיכף ממשיכה….
-
הי מיקה,
לראות את קילרני ביום שמשי יפה זה נפלא, לנו ירד גשם כל פעם שנכנסנו אליה (לא התייאשנו והיינו פעמיים). היא השאירה בי חותם של עיר עם וויב נהדר, המון מוזיקה וגלידות.
מחכה לשמוע על ביארה שלך. אצלנו שוב היה גשם לצערי, אבל התרשמנו שהיא פחות מסחרית מקרי למרות יופייה המהמם של קרי.
מחכה לשמוע את ההמשך…. את מעלה בי געגוע וזיכרונות נפלאים.
כמי.
-
תודה רבה כמי, היה לנו מזל של מזג אוויר בקרי, אבל מייד הכל משתנה….
חזרנו מהסיבוב המאד מאד מוצלח בטבעת ברה לארוחת ערב אחרונה בדירה, אריזות ונקיונות.
אז לסיכום השבוע שלנו בקרי – דרום מערב אירלנד:
מחוז קרי הוא אחד היפים באירלנד ולמרות שהוא נחשב תיירותי, אפשר בקלות לברוח מגדודי התיירים. לא לפספס אותו בביקור ראשון באי.
הבחירה בקנמר כבסיס לטיול כוכב התגלתה כמוצלחת מאד ואני ממליצה על העיירה בפה מלא.
מומלץ לשהות שם לפחות ארבעה ימים בהם יום אחד להקדיש לטבעת קרי, יום שני לטבעת ברה, יום שלישי לפארק לאומי קילרני ולעיר קילרני ואת היום האחרון לשמור כבלת”ם במידה ומזג האוויר משבש ואז ניתן לטייל בקנמר עצמה או להקדיש את היום הרביעי, במידה ומזג האויר מאפשר לטבעת דינגל, כפי שאלון עשה.
והשיר המסכם את השבוע שלנו בדרום הוא שירם של U2, שאמנם מדברים על ‘יום נפלא’, אבל במקרה שלנו זה היה ‘שבוע נפלא’.
-
מיקוש היקרה ערב טוב!!!
היממת אותי עם טבעת ברה וקרי, עם הבתים הוורודים, עם הגן עם הפסלים
הכה מיוחדים, עם הבריכות הכחולות.
טוב שגיל צועק בקריאת ביניים – בגד ים כי רפי בטוח לא יעמוד בלי להכנס לבדוק את מצב המים.
אני מרגע לרגע מגיעה למסקנה ששפטתי את אירלנד לחומרה.
רחל לבון
-
תודה רבה רחל, יש לי הרגשה שאירלנד מחכה לך…..
***
רגע לפני שאנחנו עוברים לחלק השני בסיפור שלנו, אני רוצה לומר כמה מילים על אירלנד.
אירלנד כפי שהיא נחוותה על ידי (ולמעשה נחווית על ידי מרבית התיירים), הינה צבעונית, מלאה במוזיקה, פסטיבלים וריקודים. אולם העם האירי הינו עם למוד סבל – הכיבוש הבריטי, הרעב הגדול, ההגירה, השנים של ה”צרות” בצפון אירלנד...לכל אלו יש ביטוי במדינה בשלל מוזיאונים ופסלים.
אני חושבת שהבחירה לצבוע את הבתים בצבעים עליזים ולשיר ולנגן בפאבים נובעת מתוך רצון לצבוע גם את החיים שהיו קשים בשמחה ואופטימיות.
המורכבות הזו היא מה שמשכה אותי עוד יותר להתעמק בתרבות של המדינה המיוחדת הזו.
מצרפת שלוש תמונות צבעוניות ולצידן את הישר המפורסם של U2 שמציג את הצד השני של המטבע.
-
יום שבת - מעבר לצפוןבוקר טוב, שבוע טוב, חודש חדש ושנת לימודים חדשה.
היום יום המעבר שלנו לכוכב השני שלנו בדונגל אשר בצפון מערב אירלנד.
מה איבדנו בדונגל אתם שואלים?
ובכן, מסתבר שקו החוף בין סלייגו לדונגל, ובעיקר זה הקרוב לדונגל נחשב למכה של הגלישה האירית והוא אף מכונה the surf coast
ע’ שאוהב מאד לגלוש, אבל שונא כמוני חום ולחות בחופשות, התלהב מהאפשרות לגלוש בחופים מצויינים במזג אוויר קריר וכך קבענו שאת השבוע השני נעשה בדונגל.
הדרך מקנמר לדונגל לוקחת מעל שש שעות ולכן קבעתי עצירת לילה במלון בפאתי גלאווי.
את הנסיעה לגאלווי עשינו בלי עצירות כדי להספיק להגיע ולטייל בעיר.
למעט עצירת חובה אחת – האנגר גדול של עתיקות שגילינו, כך פתאום, על הדרך.
-
מאד מאד אוהבת את הטיולים שלכם ואת הכתיבה שלך עליהם ובמיוחד את התמונות, הו התמונות!
רשימת האל תעשה למתבגר ראויה למעמד של דיברות וניכר בה שחושלה בדם, יזע ודמעות. כל מילה בסלע!
-
באמת תהיתי לעצמי מה עם הפישפשים?
איך תחזרו הביתה בלי משהו ווינטג’?דרך של שש שעות לדונגל? אפשר לעשות אותה ברכבת? נשמעת לי דרך ארוכה מאוד עם שני מתבגרים במושב האחורי.
-
תודה רבה TAGA – בהתחלה הייתי ביקורתית כלפי התמונות, אבל כעת אני רואה שבאמת יש כמה לא רעות בכלל...
אלעד – ברור שיהיו פשפשים, אי אפשר לחזור הבייתה בלי איזו צלחת עתיקה לאוסף או קולב מתפורר….
ולגבי הנסיעה של 6 השעות. זו הסיבה שעשינו עצירה במלון בכניסה לגאלווי כי ידענו שלא נעמוד בנסיעה הזו. בדיעבד, אולי היה כדאי לנסוע שש שעות מכמה וכמה סיבות שלא ידענו מראש. ואספר עליהן בהמשך.
-
מגיעים למלון בשעת צהרים מאוחרת, שמים את המזוודות בחדר וממהרים לנסוע לגלאווי.
ומי מגיע ביחד איתנו לגלאווי?
הגשם!!!!
במלוא אונו!!!!
מחכים קצת במרכז הקניות בו חנינו, אולי הגשם יתחשב בנו ויפסיק, אבל הוא רק מתחזק, בסוף מחליטים לצאת בכל זאת לשוטט בעיר, מתעטפים במעילים, משחיזים את המטריות (איזה מזל שיש באוטו תיק עם מעילי גשם ומטריות) ויוצאים אל הסער.
לאחר כמה דקות רטובות מבינים שכך אי אפשר ונכנסים, לשמחתם של המתבגרים, לאחת מהמסעדות במדרחוב.
כשמסיימים לאכול יש תחושה שהגשם פסק, אז חוזרים לטייל ברחוב, אבל מהר מאד הגשם קולט שיצאנו מהמסעדה וממשיך לרדוף אחרינו….
אחרי זמן קצר מוותרים ושבים למכונית.
גאלוויי היפה התפספסה לנו בגלל הגשם והיא הוכתרה כאכזבה של הטיול.
אבל לא רק היא איכזבה באותו יום….
-
שיר של אד שירן, שמוקדש לנערת גאלווי האדמונית שלי, בקליפ שמתרחש בגאלווי:
-
עזבנו את גאלווי מפאת הגשם, סבנו על פעמינו וחזרנו לעיירה בה נמצא המלון שלנו, לא התחשק לנו לחזור למלון, עדיין לא היינו רעבים לארוחת ערב, אז יצאנו לסיור רכוב לאורך חופי האטלנטי שסמוכים לעיירה.
החופים מרהיבים ולפתע מצאנו את עצמנו בדרך מאד מאד צרה, קיווינו שאף אחד לא יגיע ממול והחלטנו לנסוע עד סופה כדי להסתובב.
בסוף הדרך הייתה טירה נטושה ועליה שלט מאיים שזה רכוש פרטי ואסור להכנס.
העניין שלא יכולנו להסתובב – מצד אחד הטירה החסומה, מצד שני הים.
אנחנו תקועים.
מה נעשה?
-
נו מיקוש, ככה את משאירה אותנו במתח?!?
אהבתי את מה שכתבת על הצבעוניות של אירלנד ועל כך שהאירים צובעים את החיים למודי הסבל שחוו.
וכמבן שאהבתי את קילרני – נראית מדליקה. (תסבירי בבקשה מה זאת אומרת שפניס זה בעצם פריימרק?)
המסלול של גן הפסלים Ewe נראה מדהים! מסוג המקומות שוודאי הייתי נהנית בהם.
ובכלל, זה ברור לי שאוהב את אירלנד מאד!
בשלב זה, אני נהנית מהמוזיקה עד מאד (גם אני זוכרת שירים ששמענו בבית קפה או מסעדות – עוד נקודה משותפת לתאומתי הרוחנית
) ביג לייק לטבעת ברה
ואני מחכה כבר שתגיעו לבית הבא.
נשיקות,
שירלי
-
באמת ככה את משאירה במתח?
אהבתי את התמונות עם ציורי הקיר, וגם זכרון עמום שדוקא מאוד אהבתי את גאלווי
והמתבגרת שלך ממש מתאימה לאירלנד
-
שירלי ודיאנה, תודה על הליווי הצמוד היישר מסקוטלנד, לא אשאיר אתכן במתח
אז להסתובב בכביש הצר לא יכולנו ומה עושה מי שאינו יכול להסתובב?
נוסע ברוורס את כל הדרך עד לנקודה בה יש מקום להסתובב…..
אחרי הרוורס חזרנו לעיירה רעבים, אכלנו במסעדה סינית שם שמענו לראשונה ולאחרונה את המבטא האירי הלא מובן בעליל.
המלון בו לנו היה הלינה הכי גרועה בטיול – המיטות הזוגיות היו קטנות מדי, השמיכות קצרות די וכל האווירה הייתה טחובה ולא נעימה וארוחת הבוקר דלה ולא טעימה. שם גם נפלה ההחלטה כי די לנו בחדרי משפחה ומעתה נזמין רק שני חדרים זוגיים.
-
בוקר יום ראשון, יש לנו נסיעה של שלוש שעות לדונגל.
בחוץ יום נעים ואנחנו מתחילים אותו בשוק איכרים ויד שנייה סמוך לעיירה בה לנו.
בהמשך דרכנו צפונה ניתקל בעוד חגיגות ואירועים כיאה ליום ראשון בכפר.
-
מיקוש יקרה
גם אני עדיין כאן עוקבת באדיקות ( במקום לכתוב על תאילנד … חחח
)התמונות שלך מאד יפות … יש לך את זה
ולמרות שאת כותבת שגלוויי התפספסה לכם, בתמונות שלך היא מאד מאד יפה.
עכשיו גלי לנו איזה מלון בגלוויי לא מוצלח … שלא ניפול גם .
איריס
-
איריס – ברור, למלון קוראים Oranmore Lodge Hotel Conference And Leisure Centre והוא לא מומלץ.
ואפרופו מלונות – רוצה לספר לך על מקרה שקרה כדי שלא תטעו כמוני.
במהלך תכנוני הנסיעה, אי שם בחודש פברואר. הזמנתי חדר ב B&B ליד דולין, ללילה אחד.
הכנסתי את כל הפרטים שלי כולל פרטי אשראי למערכת ההזמנה של האתר של הB&B. וקיבלתי תשובה שההזמנה לא מאושרת עד שלא אקבל הודעת אישור מהמקום עצמו.
חיכיתי כמה ימים, אבל הודעת האישור לא התקבלה.
שלחתי להם מייל, אבל הם לא ענו.
שלחתי מייל נוסף ובו כתבתי שאני מבינה שיש בעייה עם ההזמנה ולכן אני מבטלת אותה.
לא קיבלתי גם על זה תשובה ובלית ברירה הזמנתי מלון אחר.
אתמול בדקתי את חיובי האשראי וראיתי שה B&B חייב אותי בסכום של אותו לילה.
פניתי אליהם והם טענו שהם כן שלחו לי הודעת אישור ולא קיבלו את המיילים שלי.
בדקתי שוב במיילים ואין שום הודעת אישור.
פניתי לחברת האשראי ונראה מה ייקרה.
בכל מקרה, שימו לב כשאתם מזמינים באתרים שהם לא בוקינג airbnb ודומיו.
-
היי מיקוש,
קראתי בדבקות כול מילה. אין על הטיולים שלך, של ע. ושל מתבגריך.
ראשית, רוצה לאחל לך המון מזל טוב, בריאות והמשך יצירתיות נפלאה הבאה לידי ביטוי במרחב הוירטואלי, וגם בתכנון טיוליך.
אין לי מושג מדוע התלוננת על הסמרטפון שלך. הוא הפיק תמונות צבעוניות, נהדרות המבטאות את טביעת העין שלך. ובהקשר לכך,המתבגרת מצטלמת נהדר! כמה שהיא גדלה מאז טיול הבת מצווה שלה.
ברור לך בוודאי שכבר מזמן כיכבתי את הטיול שלך לשמירה אצלי במועדפים, ממש כפי שעשיתי לטיול של אלון. ואז גם יעל ארגוב הנפלאה תהייה המנטורית שלי. ”אציק לך” ביום מן הימים…
מחכה בסבלנות להשוואה מחוייבת המציאות בין סקוטלנד,שבה התאהבתי, לאירלנד הירוקה והמג’ונג’נת.
נילי
-
“Where the wave of moonlight glosses
The dim gray sands with light,
Far off by furthest Rosses
We foot it all the night,
Weaving olden dances
Mingling hands and mingling glances
Till the moon has taken flight”מתוך The Stolen Child של William Butler Yeats
בדרכנו צפונה עצרנו במחוז סליגו.
מחוז סליגו הוא המקום בו גדל של המשורר האירי ויליאם באטלר ייטס, שם הוא גם קבור. רבים משיריו קיבלו השראה מנופי האיזור בו גדל.
שפה ושירה הם נושאים הקרובים לליבם של האירים ואתייחס לזה בהמשך.
אנחנו עצרנו לחלץ עצמות ולאכול במקום שנקרא Rosses Point המשקיף אל האוקיינוס האטלנטי.
בילדותם בילו וויליאם ואחיו את חופשות הקיץ עם בני הדודים שלהם בElsinore House אשר בRosses Point.
הווטרבויז הלחינו את השיר המצוטט לעיל. ממליצה להפעיל את הסרטון, השיר מקסים והקליפ כולל תמונות נוף ישנות של אירלנד.
