חזרנו מצפון אנגליה
-
כנראה שהגנים הפורמליים, עם כמה שהם יפים, לא היו זוכים לתהילה ולפירסום, ללא החלק העיקרי והכי מעניין בגנים. זה החלק הרחוק יותר, וגם הנמוך יותר. החלק הזה הוא מין שילוב של טבע פראי אבל מתורבת, או בעצם גן מתורבת שהוא גם פראי. נשמע מוזר, אבל משום מה השילוב הזה עושה את העבודה.
אולי ההפתעה שהייתה לנו, הייתה בכך שגילינו במקום עצי סקויה. כן! אלו אותם עצים שבד"כ כדי לראות אותם צריך לטוס לקצה השני של העולם, ושם לנסוע להרי הסיירה נוואדה.
אז נכון, העצים האלה היו “צעירים”, בני רק כ 100-150 שנים. רחוק מאוד מגילם של עצי הענק הידועים בפארק הסקויה, שם הם בני 2000-3000 שנים. הצעירים האלה עוד לא הגיעו למימדים האדירים הידועים, אבל גם אלה לא קטנים בכלל.
היינו נשארים עוד, אבל טיפות הגשם בישרו שכאן הסתיים הביקור. הספקנו עוד לעלות לכיוון הכניסה, וכאשר הגענו לרכב כבר ירד גשם שוטף.
-
בסוף היום נסענו אל הדירה שלנו בעיירה בטסי בלב סנודוניה. כבר כאשר מתקרבים לבטסי אפשר לראות את ההרים של סנודוניה, היערות והכל ירוק ויפה. בטסי עצמה עיירה מדליקה, אחת העיירות היפות שיצא לנו להתגורר בהן.
אל הדירה הגענו בעיקבות ההמלצה של איריס. היא סיפרה על מקום לינה בבית עתיק יפה כאן:
http://www.selfcatering-in-snowdonia.co.uk/
בעיקבות ההמלצה פנינו אל בעלי המקום (מייקל וטרייסי), זוג אנגלים נחמד מאוד. אז מסתבר שלא פנינו מוקדם מספיק… כבר בינואר לא היה להם מקום פנוי. אבל מסתבר שעסקי התיירות משגשגים, והם התרחבו ורכשו בית נוסף, כ 200 מ בהמשך, וגם שם יש להם דירות להשכרה.
אנחנו קיבלנו את הדירה הגדולה בקומת הכניסה. מאוד אהבנו את הדירה – הכל משופץ וחדש, מאובזר מעל ומעבר, כולל מכונת כביסה ומייבש, סלון. יש 3 חדרי שינה, בכל חדר ישנים 2. יש בדירה 3 חדרי מקלחת עם שירותים, מאוד נוח למשפחה גדולה. החיסרון העיקרי היה שאין חצר, וגם מגרש החניה מעט צפוף.
הפתעה נוספת הייתה כאשר גילינו בפתח הדירה, ממש ליד הדלת, עץ סקויה. וואו.
מייקל, המארח, לא ידע לספר לנו על מקור העץ
-
יום 9: חלומות מתעופפים ברוחמתעוררים אל יום שחיכינו לו הרבה זמן. היום מתכננים יום עמוס. להתחיל בפסטיבל גדול בצפון ויילס – פסטיבל העץ. פסטיבל שמרכז הרבה תחומים שקשורים בעץ (אבל לא קשורים זה לזה): תחרות פיסול מהיר בעץ, תחרות טיפוס על עמוד, תחרות בניסור של גזעי עץ וכו. זה פסטיבל עמוס, עם פעילויות ליומיים, ואנחנו מתכוונים להקדיש לו חצי יום. המרחק כשעה ממשום הלינה.
פסטיבל וודפסט - Woodfest Country Show - מפה - אתר
בהמשך רוצים לנסוע לעיר צ’סטר, עוד חצי שעה. עיר מעניינת מהתקופה הרומאית (כולל שרידים). ביום הזה מתקיים בעיר מרוץ סוסים גדול, וזו הזדמנות לטעום ממיטב המסורת האנגלית.
מירוצי סוסים צ'סטר - Chester Racecourse - מפה - אתר
אז מתארגנים יחסית מוקדם כדי להספיק, מגיעים אל הפסטיבל יחסית מוקדם. חונים יחסית קרוב ו…
-
עמיחי
גם אנחנו אהבנו את הגנים האלה… בעיקר את החלק הפראי למטה. ממש שמורה קטנה בתוך הגן.
כיף להזכר בויילס ושמחה שההמלצה על הבית בבטסי היתה מוצלחת..
-
נו, ככה אתה משאיר אותנו במתח?
-
כבר למדנו, מניסיון, שתחזית מזג אוויר חשובה מאוד במהלך הטיול. למדנו לבדוק אם צפוי גשם, היכן, כמה ומתי. למדנו גם לבדוק את הטמפרטורה הצפויה.
אבל ביום הזה למדנו שיעור חשוב: כדאי לבדוק גם את עוצמת הרוח הצפויה
עוד אנחנו עושים את דרכנו במגרש החניה, הבנו שהיום פיספסנו בעניין התחזית. מילא הגשם המציק. טיפטוף כזה מעצבן. עם זה אנחנו יודעים להסתדר. אבל הרוח הייתה בלתי נסבלת.
ושלא תבינו לא נכון – הפסטיבל התקיים כסידרו. הוויילשים החביבים עשויים כנראה מקרח. הם בכלל לא התרגשו מהסופה שהתרחשה. אבל אנחנו, התיירים מהמזרח התיכון, ממש היינו אומללים בשדה הפתוח שבו התקיים הפסטיבל.
אז אחרי הרגשת אכזבה
, התכנסנו מחדש במועצת הנהלת הטיול כדי לתכנן מחדש. נפלה ההבנה שבפסטיבל כבר לא נבלה היום, וגם לא במירוץ הסוסים שמתקיים בשטח פתוח. אמנם, הוכן מראש בנק אתרים למקרה של גשם. אבל האתרים האלה לא נמצאים כאן בסביבה, אלא בכיוון הפוך לגמרי. -
ממעמקי הזיכרון נשלף אתר שהוכן כתוכנית מגירה לתוכניות המגירה – בית הכלא הישן של רותין.
בית כלא ישן רותין - Ruthin Gaol - Carchar Rhuthun - מפה - אתר - ויקי
לאורך ההיסטוריה ידוע כי העונשים לפושעים התבצעו בד”כ בכיכר העיר. רק בתקופה מאוחרת יחסית נבנו בתי כלא יעודיים למטרת ענישה. בית הכלא הישן של רותין היה בית כלא בתקופה הויקטוריאנית. כאן נכלאו גברים ונשים, ומכאן גם נשלחו פושעים למושבת העונשין החדשה (הידועה בשם אוסטרליה).
האתר לא נמצא ברשימת אתרי החובס של התיירים בויילס. למען האמת העובדים במקום די התפלאו שהגיעו לשם תיירים מישראל. המקום מעניין, והילדים עברו מחדר לחדר ורצו לדעת הכל. יש שם גם בגדי אסירים שהמבקרים יכולים ללבוש ולהצטלם. אבל ההבדל היחיד מהמקומות האחרים היה שכאן אף אחד לא קפץ על ההזדמנות…
שאלנו את הנציג במקום כמה שאלות, והוא התחיל לענות. הוא שמח מאוד שמישהו מתעניין במקום – כנראה גאווה מקומית. אבל מיד הוא עצר, ושאל אותנו אם אנחנו רוצים סיור פרטי למקומות שלא פתוחים בד”כ לביקורים. כמובן ששמחנו להענות, וקיבלנו הצצה גם לפינות מיוחדות והסברים מעמיקים.
מכאן כבר הבנו שהיום הזה לא ינוצל במיטבו לטיול. במקום זה נסענו למתחם האאוטלטים של חלנדודנו (Mostyn Champneys Retail Park). יש שם לא מעט חנויות דיסקאונט (TK Maxx, Poundstretcher, B&M Home Store) וגם 2 חנויות מוזלות למוצרי ספורט.
לפעמים אנחנו, כמטיילים, עושים תוכניות, אבל מזג האוויר לוקח את התוכניות האלה ומשליך אותן לפח. צריך לדעת ולהכיר את האפשרות הזו, ולהביא את זה בחשבון.
-
יום 10: הנסיך מויילסבודקים תחזית מזג אוויר להבוקר: מזג אוויר סביר… שעתיים גשם בבוקר ואח”כ יהיה יפה. אז נוסעים אל האתר הראשון להיום – הר החשמל. תחנת הפקת חשמל בכוח המים.
נוסעים מהעיירה בטסי בכביש מערבה. גשום, אבל מתרשמים מאוד מהנוף. אנחנו למעשה נוסעים בפארק הלאומי סנודוניה. הנופים ממש משגעים, והגשם מייצר כמות גדולה מאוד של מפלים מכל הצדדים על ההרים הגבוהים מסביב. המקום הכי מרשים בנסיעה הוא מעבר ההרים פני-פס. כל כך יפה כאן!
מעבר הרים - Pen-y-Pass Car Park - מפה
צר לי לאכזב אתכם מעט. בגלל הגשם לא כל כך התחשק לנו לעצור בנסיעה, לכן למרות שהתרשמנו מאוד מהנופים לא צילמנו… תמונות של סנודוניה, במיוחד של מעבר ההרים היפה הזה, תאלצו לחפש בגוגל
הגענו אל הר החשמל יחסית מוקדם. אופטימיים שכמונו הגענו לדוכן. מסתבר שעוד כמה חכמים חשבו להגיע לכאן. אין מקום לסיורים היום…
שולפים תוכנית מגירה (בעיקבות אתמול, היום הוכנו הרבה מגירות) ונוסעים אל מוזיאון הצפחה הסמוך.
-
יום 10: הנסיך מויילסמוזיאון הצפחה שוכן ממש ליד מרכז המבקרים של הר החשמל.
מוזיאון הצפחה הלאומי - The National Slate Museum - מפה - אתר
במשך שנים רבות התפרנסו אזרחים ויילשים רבים מכריה של אבן הצפחה. מדובר במינרל מיוחד, אבן שהמומחים יודעים לשבור אותה כך שנוצרים משטחי צפחה בעובי קטן יחסית אבל עדיין חזקים מאוד. הצפחה משמשת לריצוף, לגגות (במקום רעפים), לחיפוי ועוד. בשנים האחרונות התעשיה הזו גססה בעקבות יבוא זול בהיצף מסין, והמרץ של הויילשים הופנה מכריה של צפחה אל תעשיית התיירות המשגשגת.
מוזיאון הצפחה מנסה לשמר משהו מהתרבות הזו שהייתה כל כך דומיננטית באזור הזה. הכניסה למוזיאון היא בחינם.
מכיוון שגשם, חצר המוזיאון די שוממה, ואנחנו עוברים בין התצוגות באולמות המקורים. רוב המוצגים מעניינים, וגם הצוות מאוד נחמד ומסביר על כל מוצג. סה”כ מקום נחמד לבלות בו כשעה, לא מאסט.
החלק הכי מעניין בביקור הייתה הדגמה של אחד המדריכים על תהליך העיבוד של אבן הצפחה. ההדגמה מתרחשת באחד החדרים ויש שם שורות שורות של מושבים (כדאי לתפוס מקום מקדימה). ההדגמה הזו היא ממש מופע, שבו המדריך משלב המון הומור, הדגמה ממש מקצועית ומפתיעה, וגם הרבה הסברים תוך כדי שילוב הקהל. כולם היו מרותקים, וצחקו הרבה. לדעת כל בני המשפחה, ההדגמה הזו הייתה ממש השוס של המקום.
למי שמבקר כאן – ההדגמה הזו מומלצת ביותר.
אז כמו בהרבה הזדמנויות, גם כאן היה לנו מפגש עם הקהל הבריטי. תוך כדי המופע המדריך שאל אותנו מאיפה הגענו. הפתיע אותו שהגענו מישראל. כמובן הוא דאג לוודא שאנחנו מבינים אותו, בגלל המבטא (למען האמת כאשר ויילשי מדבר אנגלית זה הרבה יותר מובן מאשר אנגלית של האנגלים
). בתום המופע ניגשו אלינו כל מיני מבקרים שהיו בקהל ושמעו שאנחנו מישראל. כולם התעקשו לספר לנו כמה הם אוהבים את ישראל ודואגים לנו. ממש מחמם את הלב.
-
הי עמיחי איזה שרשור !
אנגליה על הכוונת
אסיים את הסיפור שלי ואתעמק בשלך
אל תחסוך !
-
כמו שכתבתי, היינו מוכנים, עם תוכנית מגירה מסודרת. יש קרוב גם קארטינג באולם סגור וגם קיר טיפוס באולם.
אבל כצפוי, בדיוק לפי התחזית, הגשם פוסק ומזג האוויר הופך להיות נעים מאוד ולא גשום. אז ממשיכים בתוכנית ונוסעים לטירה הכי גדולה והכי חשובה בויילס.
טירת קארנרפון - Caernarfon Castle - מפה - אתר
מאז ימי הכיבוש של ויילס בידי האנגלים, יורש העצר הבריטי מקבל באופן מסורתי את התואר “הנסיך מויילס”. באופן מסורתי, טקס קבלת התואר מתקיים כאן, בטירה הגדולה בקארנרפון. האחרון שקיבל את התואר הוא כמובן הנסיך צ’רלס, בטקס מפואר (תמונות מהטקס מוצגות בטירה).
את הרכב אפשר להחנות במגרש חניה גדול למרגלות הטירה (יקר – 5 פאונד!). הכניסה לטירה כלולה בכרטיס CADW שיש לנו.
הטירה עצמה גדולה מאוד, יש הרבה מגדלים, מעברים ודי קשה לבקר בכולה. הטירה מזכירה את הטירה הקודמת שהיינו בה, טירת קונווי. לדעתי – למי שלא חובב טירות, אפשר להסתפק רק באחת מהן. בתוך הטירה יש גם מוזיאון צבאי, בעיקר לחובבי הז’אנר.
-
אם ישאר לכם מרץ, כדאי מאוד לעלות אל אחד ממגדלי השמירה. הנופים פשוט יפים
-
אחרי הביקור בטירה יצאנו קצת להסתובב בעיירה. העיירה קטנה וממש מחוץ לחומה יש כיכר יפה. למי שרוצה, אפשר גם לעלות לטיילת החומות – הולכים על החומות מסביב לעיר. הכניסה בחינם.
לתושבי ויילס, במיוחד לילדים, יש תחביב מעט מוזר: הם אוהבים מאוד לזרוק מעין שקית בד עם אוכל פיתיון למים, ולתפוס סרטנים שנאחזים בשקית. את הסרטנים הם שומרים בדלי, ולבסוף שופכים את הסרטנים בחזרה למים. השחפים מסתובבים בכל פינה ורק מחכים להזדמנות שלהם לארוחה טעימה.
-
תוך כדי הסיור בעיירה הגענו אל רחוב הסמוך לחומה, עם השם המדליק:
Hole in the Wall St
מעניין מה מקור השם…
תוך כדי הליכה מצאנו מסעדה ממש קטנה ונחמדה ובהחלטה די ספונטנית החלטנו להתיישב – Cafe Jake's Bistro. מדובר במקום די קטן, אולי 6-7 שולחנות. האוכל הוא ממטבח מקומי טיפוסי, שילוב של אוכל אנגלי עם אוכל ויילשי. המנות מוכנות במקום והמחירים מפתיעים ממש לטובה. מחיר מנה עיקרית הוא בין 5-6 פאונד ומחיר קינוחים כ 2-3 פאונד. מנות ילדים עולות 4 פאונד. זיל הזול, וגם טעים מאוד.
בעלת המקום היא גם הטבחית וגם המלצרית. אישה חביבה מאוד. סיפרה לנו מהיכן היא מגיעה (אנגליה) וגם סיפרה לנו קצת על הקושי של אנגלי שמגיע לכאן בהתמודדות עם השפה הויילשית. אנחנו היינו אולי בין האורחים האחרונים, בסביבות השעה 16:00 המסעדה נסגרה. מאוד נהננו מהאוכל הטעים וגם מהמחיר הנוח.
-
חזרנו אל עיירת “הבית” שלנו בטסי, כבר כמעט סוף היום, אבל לפני שנסגור את היום סופית יש זמן לעוד מקום אחד קסום. אחד היתרונות הגדולים של בטסי הוא שבמרחק נסיעה קצר מאוד יש לא מעט מקומות מקסימים. כנראה שהכי מפורסמים הם מפלי סוואלו, מפלי קונווי, ערוץ הפיות, הבית המכוער, גשר הכורים וגם הגשר פונטי פייר. יש גם כמה אטרקציות פופולריות כמו מגלשות ההרים, פארק חבלים, מכרות עופרת, מוזיאון רכבות, שייט בסירת משוטים באגם והרפתקאות מתחת לקרקע. למרבה הצער זמננו מוגבל ואי אפשר להספיק הכל. אז לסוף היום הזה בחרנו לבקר במפלי סוואלו.
מפלי סוואלו - Swallow Falls - RHAEADR EWYNNOL - מפה - אתר
המפלים הם של הנהר שעובר אח”כ במרכז העיירה. מדובר באתר פרטי, והביקור הוא בתשלום. אין במקום קופה – יש מחסום, וכדי להיכנס צריך לשלם במכונה 2 פאונד לכל מבקר. צריך להכין סכום מדוייק במטבעות. נכנסתי לבית המלון שממול והם פרטו לי בשמחה.
המקום קטן מאוד – משער הכניסה מגיעים בכמה צעדים אל מרפסת התצפית העליונה. אפשר גם לרדת במדרגות למרפסת התצפית התחתונה. המקום ירוק מאוד מהצמחים אבל כהה מאוד בגלל הסלעים. המים יורדים בעצמה גדולה, וכל המקום מלא רסס (צלמים: זהירות). איזו עוצמה.
אפשר למצות את המקום ב 10 דקות, אבל אנחנו פשוט היינו מוקסמים. לקחנו את הזמן להנות מהזרימה, מהשקט (כמעט לא היו מבקרים נוספים בשעה המאוחרת שהגענו) וגם אינסוף תמונות לכולם בשביל האינסטגרם… היינו שם יותר משעה, ואם לא היינו רעבים ועייפים היינו נשארים עוד. מומלץ מאוד מאוד!!!
-
היי עמיחי,
רק רוצה להגיד שגם אני כאן ממשיך לעקוב לי בשקט בהנאה מרובה ולהעצים את החלום האנגלי שלי
שמוליק
-
שמוליק – גם אתה בוודאי מכיר את ההשקעה הרבה בכתיבה של סיפור טיול, ביחד עם כל הפעילויות האחרות, וגם תיכנון טיולים עתידיים. כמו הכותבים האחרים אני ממשיך לכתוב כאן, גם בשביל לתעד לעצמי את הטיול, אבל נחמד מידי פעם לדעת שיש כאלה שעוד קוראים, בטח עם רמת פירוט גבוהה יחסית כמו שאני כותב…
דפנה – ברוכה הבאה. אנגליה זה אחד מהיעדים שהם פשוט נהדרים לטיול, אבל לא נמצאים בקאנון הישראלי, שמכיר בעיקר את אהיער השחור, הולנד וגארדה. טרם הספקתי לקרוא את השירשור על האלפים, אבל צד לי את העין הנושא של אקסטרים אצלכם. אז דעי לך שבויילס יש המון פעילויות אקסטרים שממש עושות חשק.
ראפטינג יש בכמה מקומות, בעיקר באזור Llangollen וגם ב Bala.
קניונינג והשכרת קיאקים יש בהרבה מקומות
מסלול אומגות מהירות – Zip World Penrhyn Quarry – הם טוענים שזו האומגה המהירה בעולם
בסיומו של יום הטיול, בדירתנו הנעימה, עלו כמה מסקנות וביצענו הזמנות לאתרים להמשך הטיול – כדי לא להגיע שוב למקום שהסיורים שם הם סולד אאוט. בין השאר הזמנו כרטיסים לאתר מיוחד – מקום שכבר הרבה שנים אני חולם להגיע אליו. זה האתר שנטע בי כבר לפני הרבה שנים את הרצון להגיע לטיול בויילס.
אנ אשאיר כאן רמזים, די עבים:
-
אוח, אוח, אסיר מספר 6 - איזה נוסטלגיה!
מצפה בסקרנות להמשך...
-
אני יודעת מה האתר הבא שלך, אבל אני לא מגלה…
אתה בהחלט מקדם את ווילס למקום גבוה במגירת החלומות….
-
עמיחי,
ממשיכה לעקוב בהנאה אחרי הסיפור שלכם
נהנת מויילס - מהטירות והנופים.
