אירלנד - חמישים גוונים של ירוק וקסם אחד שלא נגמר
-
נילי יקרה,
איזה כייף שהצטרפת לסיפור, התגעגעתי אליך
תודה על מילותיך החמות.אני חושבת שמאד תאהבי את אירלנד, מה עוד שאפשרויות הלינה בה מיוחדות ומגוונות כמו שאת אוהבת. מבטיחה לסייע לך בבוא העת ולאחר מכן לצאת אליה שוב בטיול זוגי, בעקבותייך….
בסוף הסיפור אתייחס כמובן לשאלה – סקוטלנד מול אירלנד. התשובה, אני רק רומזת, תהיה מפתיעה….
-
ב rosses point אנחנו אוכלים במסעדה נהדרת, הומה ועולצת במשפחות איריות שבאו לארוחת צהרים של יום ראשון. שלושה פיש אנד צי’פס מובחרים ואחר המבורגר טעים במיוחד.
rosses point יושבת על הדרך האטלנטית הפראית (wild atlantic way) דרך משולטת וממותגת שעוברת לאורך כל חופי אירלנד מהדרום ועד הצפון. אנחנו הקפדנו לנסוע עליה ברב המסלולים שלנו ופחות על הדרכים הראשיות. זה לפעמים קצת מאריך, אבל הנופים, אח הנופים….
-
בשעה שש בערב אנחנו מגיעים לבית החדש שלנו לשבוע הקרוב. בכפר קטנטן בשם bllintra, חמש דקות נסיעה מהים, לא רחוק מהעיירות בנדורן ובלישאנון והעיר דונגל.
מה אומר – בית מרהיב...מסתבר שבעל הבית הנחמד הינו אדריכל ואשתו מעצבת פנים. הם גרו בבית הזה עד שעברו לעיר וכיום הבית משמש להם כבית נופש ובשאר הזמן הוא מושכר למטיילים.
הבית המעוצב לעילא, כולל שלושה חדרי שינה, חדר טלוויזיה, חדר מגורים, מטבח ענק ועוד כל מיני חללים שנותנים תחושת מרחב.
גינה ענקית בתוכה בוסתן פרי ונחל אמיתי...צופה אל נוף יפהפה של גבעות ירוקות.
הבית מאובזר לגמרי ויש בו פשוט הרגשה נפלאה של בית….
אבל זה עוד לא הכל…
ההפתעה הגדולה תיכף תגיע….
-
איך, איך את מוצאת את כל הפנינים האלו? נראה מקום מקסים. יאה לאוירת טיולכם וטיולכם יאה לו.
לעומת זאת הפסל להנצחת הנשים המחכות מועך את הלב.
-
איך באמת את מוצאת אותם? נראה מקסים!
תשימי קישור לבית כדי שאשמור לטיול שיגיע מתישהו בעתיד הלא ידוע?
מסוקרנת לגבי ההפתעה
-
דיאנה ותגה, אני עובדת קשה, עושה ימים כלילות, על מנת למצוא את הבתים הללו…ויש פעמים שאני פוסלת יעד כי אין בו בתים לטעמי….
אז זה הקישור לבית. מקווה שהוא יהיה רלוונטי כי הם שוקלים למכור אותו ולבנות בית נופש ממש על הים…
והנה הסיפור המפתיע:
הסיבה בזכותה הגענו לדונגל היא הנושא של הגלישה. 5 דקות מהבית נמצא אחד מחופי הגלישה הטובים ביותר באירלנד.
הבחירה בבית הייתה על סמך המראה והמיקום שלו.
מה שלא ידעתי מראש והתגלה לנו ממש במקרה, בשיחה עם רוקי, בעל הבית, שהוא, בנוסף על היותו אדריכל (וחתיך) היה גם יו”ר איגוד הגלישה האירי….
ואפילו ביקר בישראל במסגרת תפקידו.
מקריות או יד הגורל?
בכל מקרה – הסתבר שיש לו בבית גלשנים, חליפות גלישה, מתקן שמחבר את הגלשנים לרכב, נעלי גלישה….והוא הציע להשאיל לנו את כל הציוד הנ”ל, בלי תשלום בכלל…
פשוט נפלנו על איש מקסים (וחתיך...)….
-
איזה בית מדהים!!!!
ואיפה התמונה של רוקי החתיך…?
אנחנו דורשות הוכחות מצולמות
-
יום ראשון - גולשים ביםשירלוש, לא היה לי נעים לצלם את רוקי, אז תצטרכי להאמין לי שהוא חתיך….
***
יום ראשון
אז כפי שסיפרתי, באנו לדונגל כדי לגלוש. לא אני, כמובן, אלא ע’ והמתבגר.
היום עם התנאים הכי טובים לגלישה היה דווקא אתמול, אבל גם היום, יום ראשון, התנאים סבירים, לאחר מכן, לאורך כל השבוע יש רוח חזקה אך אין גלים. אוגוסט הוא לא חודש טוב לגולשים באטלנטי.
חוף Rossnowlagh נמצא 5 דקות נסיעה מהבית. כמה נח.
הם נכנסים למים ואנחנו צועדות על החוף שנמצא בשיא זמן השפל. המכוניות ממש חונות על החוף.
בשלב מסויים, כמובן שמתחיל לרדת גשם חזק ואנחנו נמלטות לרכב, כעבור שעה הוא מפסיק ופתאום משום מקום מגיעה קבוצת רוכבים על סוסים…..
אחרי שעתיים של גלישה הגברים חוזרים מאושרים.
חזורים לבית הקרוב, מתארגנים אחרי הים והגלישה, ארוחת צהרים מאוחרת ואני וע’ יוצאים לבילוי הזוגי בסופרמרקט בפאתי דונגל. כל סופרמרקט והריגוש החדש שהוא מביא אל הזוגיות שלנו…..
-
יום שני - גשוםמתעוררים לבוקר יום שני גשום.
כמה גשום? כמו יום גשם אמיתי בחורף ישראלי….
כולם מוצאים להם עיסוקים בבית. מרגישים בנח עם מזג האוויר. אם להיות באיזשהו מקום כשיורד גשם, זה הבית הזה.
אני מרגיעה את עצמי שזה בסדר לא לצאת מהבית כי הלוא אני מייחלת ‘להרגיש מקומית’, ולהרגיש מקומית משמעה להתיידד עם הגשם ולא להלחץ שהוא משנה את התוכניות, שאפשר במקום לטייל, להוריד הילוך וליהנות מאחד הדברים האהובים עלי “גשם”.
-
המנטרה של “להרגיש מקומית” מחזיקה מעמד בערך שעתיים וברגע שהגשם נחלש אני מזרזת את כל בני הבית להתארגן ליציאה.
נוסעים לחוות סוסים כדי לקבוע רכיבה לילדים למחר והולכים להציץ על עוד חוף גלישה נחשב באיזור.
למרות מזג האוויר הסגרירי והגשום לפרקים, בחוף יש כיתת גולשים שנכנסים לים בכל מצב.
מעל החוף יש מסלול הליכה בשם “גשר הפיות” שנראה כאילו נלקח מהתוכנית טלטאביז.
הגשם מתגבר ואני נכנעת ומאפשרת לטינקי וינקי, דיפסי ופו, לחזור לביתנו החמים.
ברוכים הבאים למפרץ דונגל, המקום הכי גשום באירלנד….
-
מיקוש
למרות שכבר ראיתי תמונות של הבית, כאן באתר הוא נראה עוד יותר מקסים!!! את ממונה ברגע זה למוצאת הבתים האולטימטיבית. אין עלייך.…
התמונות שלכם בדינגל נפלאות והגשם לא מצליח לקלקל אותן. ואם כבר גשם נראה לי עדיף באירלנד ולא בתאילנד…
ממשיכה לעקוב בהנאה
תודה על ההשקעה בכתיבה
איריס
-
יום שלישיתודה איריס על התגובה, בדיוק הגעתי לשלב של העייפות בכתיבה והחלה להזדחל לי לראש המחשבה לנטוש את המערכה, אז העידוד שלך גורם לי להמשיך.
***
יום שלישי אינו גשום לשמחתנו. קבענו בשעה 12:00 רכיבה של שעתיים על סוסים לאורך החוף.
מי שרוכב הם הילדים בלבד. הם מצטרפים לקבוצה קטנה של ילדים ובני נוער. מאד נח שאפשר לשחרר אותם לפעילויות לבד.
דווקא המתבגר שהסכים ללכת לרכיבה רק כדי “לשמור” על אחותו נהנה בסוף יותר ממנה.
לארח מכן ממשיכים לעיירת הגלישה בנדורן, חלפנו בה פעמיים עם הרכב והיא נראתה מאד מדליקה, אולם בשיטוט רגלי בה היא כבר נראית דיי סתמית, כמו עיירות חוף קצת סליזיות שירדו מגדולתן.
המתבגרת משום מה עם מצב רוח מרדני, קונים גלידה “אמריקאית” כדי לשפר את האווירה, אבל משהו בעיר הזו לא משש עובד והיא משמיכה לא להיות מרוצה וכועסת על אבא שלה. אז מחליטים לפרוש מבנדורן ולטייל עם הרכב לאורך החופים.
בערך בחמש אחה”צ חוזרים לביתנו, מכיוון שכבר 48 שעות לא ביקרנו איזה סופר ובמקביל גם הגשם מחליט לחזור, אז משאירים את הילדים והולכים לעשות קניות.
-
מיכל,לא לנטוש את המערכה!
אני כמובן מזדהה ומבינה כמה כוחות זה דורש להמשיך לכתוב את סיפור הטיול, אבל אני עוקבת אחרי הסיפור שלך בהנאה רבה ובטוחה שיש עוד הרבה כמוני
תמונות החופים ביום הגלישה משגעות!
והצחקת אותי עם עניין הלהרגיש מקומית מבחינת ההתמודדות עם הגשם
גם אני עוד מעט מגיעה לשבוע הגשום שלי, ואכן זה מבאס.. -
מיקוש היקרה
מה פתאם לנטוש? גם אני כאן קוראת ומתלהבת.
מנסה להגיב כרגע מהנייד והוא משחק איתי תופסת. רגע מקליד ורגע נעלם.
אז מקווה שהתגובה תגיע אליך במלואה.
גם אני מתלהבת מהתמונות של הגלישה והמזל שנפל בחלקכם עם דירה מאובזרת לרבות בעל בית חתיך הורס וגלשונים וכל הציוד הנדרש.
בחרת טוב אין ספק.
התמונות מדברות בעד עצמן. אוף הגשם הזה מקלקל כל חלקה טובה. למזלך זה אינו ניכר בתמונות.
אצלי היו רגעים של אוף איזה יעד בחרתי.
גם כעת בכתיבה מתקשה למצוא תמונות טובות. לא קל.
תדעי שאני עוקבת בהנאה.
רחל לבון
-
תודה רבה לכן דיאנה ורחל על הליווי והעידוד, תיארתי כאן כבר כמעט שבועיים תמימים וזו תמיד אצלי (ואצלנו במשפחה) נקודת המשבר, גם במהלך הטיול וגם לאחר מכן בכתיבה.
רחל, אני עוקבת בנשימה עצורה אחרי הטיול שלך.
עד שאמשיך מצרפת תמונות של יועצי הנאמנים בטיול, בעיקר בימים הקרובים:
-
הי מיקה,
גם אני עדיין פה נהנית לי מהסיפור שלך, אז נא לא לנטוש את המערכה.
מזדהה עד מאד עם ביקורי הסופר, גם אצל השותף שלי יש קטע כזה, חייב לדגום סופר כל 24 שעות ולא משנה אם אנחנו בצימר או בית מלון.
-
איך חלפו להם שבועיים כל כך מהר??? התמונות מדהימות סופר סופר!
רבקה
-
תודה רבה שרון, אני לא נוטשת, רק קצת מקצרת...
רבקה, כן, כבר אוטוטו שבועיים, עבר מהר, גם בטיול וגם כאן….
****
יום רביעי בלילה וגם שלישי בבוקר הוקדש לבדיקה מדוקדקת של אתרי מזג האוויר השונים. בדונגל צפוי היה לרדת גשם כל היום, אבל דווקא בכיוון צפון מערב הסתמן יום בהיר. אז נסענו מערבה לכיוון עיירות בשם ardara וכפר דייגים בשם Portnoo כאשר בדרך עברנו באיזור שנקרא highlands שהנופים שלו מאד מזכירים את אלו של הרמות הסקוטיות.
החופים והנופים הצפון מערביים בראשיתיים, עוצמתיים וכמעט נטולי תיירים. גם כאן היו הרבה פעמים שהרגשתי כמו בסקוטלנד.
ביום הזה בעיקר נסענו...אבל גם עצרנו למסלולי חופים קצרים ומתגמלים בשל יופים.
-
מסלול טיול אל מערות בחוף הים – Caves of Maghera
-
מיקה יקרה, מה פתאום לנטוש. אני ממשיך לעקוב (השקט) אחר הטיול האירי שלך וממש נצבט לי הלב שלא הצלחנו להגיע כמוכם לחלק הצפוני של אירלנד. המפל מהתמונות האחרונות פשוט וואו אחד ענק!!!!!!
ואפילו חוויתם את אירלנד בגשם מה שכל כך רצינו ולא קרה….
