אירלנד - חמישים גוונים של ירוק וקסם אחד שלא נגמר
-
הטמפל בר הוא הרובע הבוהמייני המדליק והצבעוני של דבלין – מבוך של סמטאות אבן צרות עם בתים נמוכים בעלי חזיתות צבעוניות ושלל גרפיטי על הקירות.
הוא גובל עם נהר הליפי.
הרבה מאד פאבים, מועדוני לילה ומסעדות לצד גלריות, מוזיאונים וחנויות מדליקות של בגדי וינטג’, קעקועים, ספרים, עיצוב אלטרנטיבי וכד’
הטמפל בר הוא המרכז המוזיקלי והאמנותי של דבלין, אך גם הרובע המתוייר ביותר שלה.
-
אז כפי שבטח שמתם לב אני חובבת מוזיקה וצילום ולכן ניצלתי את היותי לבד וביקרתי בשני מוזיאונים – מוזיאון הרוקנרול האירי – Irish Rock N Roll Museum Experience ובגלריית צילום National Library Photographic Archive.
ממליצה על שניהם.
בכלל דבלין עיר מאד מוזיקלית – אפילו בצהרי היום כאשר מטיילים בטמפל בר שומעים מוזיקה בוקעת ושירה בציבור נלהבת של אנשים מהפאבים השונים, אז כן, אני יודעת שיושבי הפאבים הינם תיירים ועדיין זה כייף לטייל ברחוב ולהקשיב למוזיקה מכל עבר.
ואת השיר הראשון בדבלין אני מקדישה לרורי גלאגר – נגן בלוז אירי ידוע.
-
דוקא נראית יופי דבלין שלך.
אפשר בבקשה את פרטי הדירה ?
איריס
-
היי איריס, כמובן, הנה פרטי הדירה. נמצאת במתחם דירות סגור. מאד נחמד
אחרי טמפל בר אני חוזרת לאיזור של מדרחוב גרפטון. המדרחוב עצמו עמוס ותירותי אבל ממנו יוצאים רחובות מאד נחמדים ואני חומקת אליהם.
בעיקר מתלהבת ממתחם בית פאוורסקורט – בית אחוזה עירוני ששופץ והפך למרכז קניות מעוצב וייחודי וכן George st arcade – שהינו שוק מקורה מקסים.
מוצאת כמה חנויות עיצוב מיוחדות עבור כתבה לבלוג גם ברחוב Drury הנחמד וברחובות סביבו.
בחמש אחה”צ אני חוזרת לדירה, מתעניינת קצת בשלום הילדים שהסתובבו בעיר עם אבא שלהם וגוררת את ע’ איתי לקפה בבית קפה שהוא גם חנות עיצוב וסיבוב נוסף ברחובות הקטנים שיוצאים ממדרחוב גרפטון.
את הסיור הארוך אנחנו חותמים בסופרמרקט דבלינאי (שווה מאד וגם לא יקר, עם מבחר גדול של מוצרים נטולי גלוטן) כי מסורת אי אפשר להפסיק גם בעיר.
ארוחת ערב איטלקית בדירה.
תם יום ראשון מאד מוצלח בדבלין.
-
-
היי מיקה,
אמרתי לך שניפגש כאן שוב.
אז עכשיו כשאנו כותבים במקביל התור שלי לרשום לך .
אז לא הצלחתי לעקוב אחרי כל ההתפתחויות אצלך בסיפור, אבל בכל זאת מצאתי
נושאים משותפים נוספים בין שנינו.
הנושא הראשון: אחרי שבער לשנינו לשתף, ואת אפילו לראשונה בתולדות הפורום התחלת לדווח ישירות מאירלנד עצמה, אז אחר כך באה השחיקה והרצון לסיים את הסיפור.
אני בילית בסיפור היוסמיטי כמעט לבד חודשים ארוכים אז אני הכי מבין אותך בעולם!
השנה מבחינתי המצב השתפר, וגם אמרתי לעצמי שלא אגיע למצב של עייפות ושחיקה, לכן לפני ראש השנה כשהתחלתי להרגיש את זה מיד לקחתי הפסקה, וחזרתי עם כוחות מחודשים מיד אחרי החג.
דבר נוסף: לטייל לבד!
כמו שרשמת זה הוריד ממך משקל של טונות מהגב והיית קלילה,
אנחנו חייבים קצת את הלבד כדי להספיק לראות דברים שלא נוכל לראות עם עוד שותפים...
אני המקביל שלי מבחינת עיר היו כמה שעות ביקור לבד בסן פרנסיסקו בקיץ שעבר, והיה מדהים!
דבר שלישי: הכנסת מתח ודרמה בסיפורים של שנינו .
אצלי עוד צפוי פרק דרמתי במיוחד, ומה אצלך?
אני זוכר עוד את הסיום בסיפור שבדיה שלך.
אז לך (בניגוד אליי) לא נשאר עוד הרבה עד הסוף,
ובטח נפגש שוב בסיום הסיפור שלך (שבטוח יקדים את שלי).
-
צפריר – מולי מלון והשיר שלה כיכבו אצלי בהודעה מספר 180..
קאנד – איזו תגובה מושקעת במיוחד!!! יש משהו מתגמל בכתיבה בפורום ואלו הם התגובות וגם היכולת לפרוק את כל הזכרונות מהטיול (בבלוג שלי הכתיבה שלי הרבה יותר מתוכננת ומהוקצעת), מצד שני, כפי שכתבת, זה גם מאד שוחק, בעיקר כשמדובר בסיפורים ארוכים, ולפעמים מרגישים שכותבים לעצמך….
ולגבי לטייל לבד – אכן מאד מזדהה עם התיאורים שלך אודות הטיולים לבד, בעיר או בטבע. זה מאד ממכר והכרחי כדי לצבור אנרגיות להמשך הטיול.
ולגבי המתח – דווקא הפעם היה טיול נטול דרמות..לשם שינוי לא קרה שום דבר מסעיר….אז אצטרך להסתפק בסיפור הדרמטי שלך..
וכעת אני מקדישה לשניכם, צפריר וקאנד, שיר על דבלין ביחד עם החידה, מה הקשר בין השיר לעיל למולי מלון?
-
שישים שניות על דת ומדינה
שבוע טוב, רגע לפני יום כיפור אני רוצה לדבר על הנושא של דת ומדינה...באירלנד.
עד לפני כמה שנים הייתה אירלנד מדינה קתולית שמרנית, הטיפול בענייני חינוך, רווחה ובריאות הופקד ברובו בידי הכנסייה הקתולית כאשר אחד הביטויים לכך היה האיסור הגורף על הפלות.
חלק מהקתוליות המובהקת האירית קשורה גם למאבק שלהם לעצמאות בתחילת המאה הקודמת. מבחינתם הקתוליות הייתה מעבר לדת, אלא מעין לאום מול הפרוטסטנטיות הבריטית.
בשנים האחרונות ועם הקבלה לאיחוד האירופי, עוברת אירלנד תהליך של החלנה, לאט לאט נחלש כוחה של הכנסייה. בנוסף, שערוריית התעללות מינית בידי כמרים, הפרדת תינוקות מאמהות לא נשואות ועוולות נוספות ערערו את מעמדה של הכנסייה.
למרות שעדיין -78% מהאירים מצהירים כי הם קתולים, הזיקה הזו אינה כרוכה עוד בקבלת עול ומשמעת מידי הבישופים.
בשנת 2015 הותרו באירלנד נישואים חד מיניים וראש הממשלה המכהן הוא הומוסקסואל מוצהר.
בסוף מאי הצביעו האירים, במשאל עם היסטורי, בעד הקלת החוקים הנוגעים להפלות במדינה.
וזה מה שאמר ראש הממשלה לאחר פרסום תוצאות המשאל “"היום חזינו בשיאה של מהפכה שקטה, המתחוללת באירלנד זה עשר או עשרים שנה. האירים אומרים, שהם רוצים בחוקה מודרנית לארץ מודרנית - והם בוטחים בנשים".
ומה הקשר לטיול שלנו בדבלין?בהודעה הבאה…
-
איזה מזל שהיה לנו….
יומיים אחרי הביקור שלנו בדבלין ביקר גם האפיפיור בדבלין. ביקור היסטורי אחרי 40 שנה שלא ביקר באירלנד אף אפיפיור.
את הטיול תכננו חודשים רבים לפי הביקור, לו היינו נמצאים בדבלין יומיים מאוחר יותר, היינו נתקעים בפקקים ורחובות סגורים.
העיר כולה הייתה מקושטת לכבודו, אולם לצד הקישוטים היו גם מודעות מחאה. מחאה כנגד הניצול המיני של ילדים בידי כמרים והחיפוי השיטתי שהעניקו להם בישופים ודרישה להפריד את הדת מהמדינה.
מצד שני, דבלין היא העיר עם אחוז הכנסיות הכי גדול שראיתי. בכל קרן פינה יש כנסייה, ולמרבה הצער, למרגלות הכניסה לכנסיות, שוכבים שיכורים (גם במרכז העיר וגם ברחובות הצדדים), חלקם בחורים ובחורות צעירים.
כבר כתבתי בתחילת הסיפור שאירלנד היא מדינה מורכבת וזה מה שמרתק בה, אולם, במקרה של דבלין, ריבוי הכנסיות והשיכורים לפתחם דווקא יצר אצלי אמביוולנטיות כלפי העיר.
-
דבלין היום השני
היום נותנים לילדים לבחור והם בוחרים בשופינג.
האמת שבכל הטיול לא באה אל פיהם פיסת שופינג אחת (למעט שעתיים פריימרק בקילרני) והם מאד מאד מאד מורעבים….
חוצים את הנהר, לרחוב אוקונול שנחשב לרחוב הקניות.
לאחר הקניות (המוצלחות אליבא דה הילדים) הם שבעים מבחינת שופינלית אבל רעבים קולינרית.
אני גוררת אותם בחזרה לרחובות הנחמדים ליד הדירה שלנו, מרב היצע של מסעדות, יש קצת חילוקי דיעות, משברים, ריבים אבל בסוף מתיישבים בsprout רשת של מזון מהיר בריא וטעים – מבחר מנות לצמחונים, קרניבורים ונוטלי גלוטן.
לקינוח – זה כבר מסורת אצלנו – צילומי אינסטוש עם משקה של סטארבאקס.
-
אחרי הצהרים מגיע תורו של ע’ – והוא בוחר ללכת, כמובן לחנויות עתיקות.
הנוער בוחר לחזור לדירה ואנחנו זוכים, שוב לזמן איכות.
יש רחוב אחד בדבלין, רחוב צ’ארלס, שמרכז את חנויות העתיקות והיד שנייה, אבל הוא מאכזב – גם מבחינת היצע החנויות וגם מבחינת הרחוב עצמו, שלמרות שהוא במרכז העיר, הוא דיי מוזנח.
משם אנחנו ממשיכים לרובע קמדן שאמור להיות הרובע הטרנדי החדש של דבלין ובכן, נחמד, מזכיר קצת את קמדן שבלונדון, אבל לרובע האירי יש עוד קצת מה ללמוד מרעהו הלונדוני ובכלל, דבלין מזכירה במעט את אחותה הבכירה, אבל היא לא מגיעה לקרסולים של לונדון. מצד שני היא קטנה ואינטימית וואלי זה סוד קסמה.
לפנות ערב מתאחדים מחדש עם הילדים ויוצאים לסיים את הטיול האירי שלנו במסעדה מקסיקנית.
-
סיכום דבליןאז דבלין סה”כ הייתה נעימה, היום הראשון היה מוצלח, השני קצת מפוספס.
דבלין התגלתה כעיר צבעונית בחלקה אך גם חומה ואפורה בחלקים אחרים, עם רחובות נעימים, מטופחים ומיוחדים ובמקביל גם כאלו מוזנחים.
אולי בפעם הבאה (ותהיה פעם הבאה...) אקח סיור מאורגן כדי להכיר את מכמני העיר הפחות מוכרים וגם אנסה עוד שכונות ורבעים (למשל איזור הרציפים או הכפר Howth שצופה אל הים.
בקיצור, מגיע לה עוד צ’אנס.
אז כאן, בעצם תם הטיול שלנו באירלנד.
לילה טוב.
נ.ב מי זוכר את הלהקה האירית boomtown rats?
-
מיק,
גם אני נשארתי עד הסוף…. איך לא?
כתבת כל כך יפה, ובכנות.נהניתי מהמילים, התמונות והפסקול.
היה נהדר לטייל אתך !
ודבלין – אכן כן.
היא בהחלט טעם נרכש. לא אהבה ממבט ראשון.
אבל אם נותנים לה עוד הזדמנות – היא נכנסת עמוק עמוק ללב.
ואני בטוחה שזה יקרה גם לך.עד שתבקרי בה שוב – את מוזמנת לסיבוב בעיר עם הסרט Once שכולו מצולם בדבלין ומלא ברגש, מוסיקה ואנושיות – ממש כמוה .
תודה לך על סיפור נהדר!
-
גם אני הגעתי עד הלום .. ואפילו ניסיתי את הקישור לדירה ( תודה!) שלצערי לא פנויה בתאריכים שלנו…
אני כבר קצרת רוח לקראת הטיול שלנו בפסח ומתקשה לבחור ( זמננו כמובן יותר קצר). תודה על סיפור נהדר שבעיקר פתח את בלוטות החשק לאירלנד ועשה הרבה חשק לטעום.
שנה נהדרת שתהיה
איריס
️ -
מיכל היקרה!
אני שמחה שנעתרת וסיפרת גם על דבלין - עוררת את סקרנותי בה!
אמנם יעד עירוני תמיד שונה באופיו מאיזור הכפר וחיק הטבע, אך גם בעיר יש את הקסם שלה - ואירלנד שלך קסומה מכל הכיוונים, גם הכפר וגם העיר!
שתהיה שנה טובה וחתימה טובה,
אורלי
-
גם אני סיימתי קריאה ונהנתי מאוד, מהסיפורים ומהתמונות היפהפיות
טיילתי בדבלין בתחילת שנות ה-20 שלי, ומן הסתם ראיתי אותה בעיניים אחרות מהיום..כן זוכרת שאהבתי אותה.
מעניין יהיה לטייל בה ובאירלנד שוב. אבל זה יצטרך לחכות כנראה קצת.
-
מיקה מיקה
סיפורך, קצר וקולע על דבלין הצבעונית והעליזה!
עדיין לא מצאתי את הקשר בין השיר על מולי מלון (או היא עצמה) עם השיר
של להקה שכולה אנגלית
אלו מילות השיר ‘דבלין’
Who does not adore the sound
Of music in the names of towns
To build a city on such picturesque ground
That takes some sort of flair
We draw a line the ink is fear
You stay that side we'll stay here
It's far harder to keep it up
Than to tear it down
Does it take you back to the kind of world
Hindsight calls the good old days?
Now that there's no room in an Einstein world
For simple cause and effect
Dublin, Dublin, home of pretty Coleens
Dublin, Dublin, nurse of such bitter dreams
Behind the soft and peachy skin
Where D.N.A. or God begin
Where sub-Gaelic rot sets in
With stories from your mother
In myths and less exalted forms
The heady cocktail glory is born
You know it's not a bottled storm
So why do you indulge it?
Dublin, Dublin, home of pretty Coleens
Dublin, Dublin, nurse of such bitter dreams
That's what my mother told me
When I was about knee-high
That's what my mother told me
When I was about knee-high
That's what my mother told me
When I was about knee-high
That's what my mother told me
והינה מילות השיר על מולי מלון (לחן אירי)
In Dublin's fair city
Where the girls are so pretty
I first set my eyes on sweet Molly Malone
As she wheeled her wheelbarrow
Through the streets broad and narrow
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"Alive, alive, oh
Alive, alive, oh
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"She was a fishmonger
And sure, t'was no wonder
For so were her mother and father before
And they wheeled their barrow
Through the streets broad and narrow
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"Alive, alive, oh
Alive, alive, oh
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"She died of a fever
And sure, so one could save her
And that was the end of sweet Molly Malone
Now her ghost wheels her barrow
Through the streets broad and narrow
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"Alive, alive, oh
Alive, alive, oh
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"Alive, alive, oh
Alive, alive, oh
Crying "cockles and mussels, alive, alive, oh"אז מהו ‘פתרון החידה’ בבקשה?
-
גם אני (כמו צפריר) התקשיתי מאוד בפתרון החידה...
ובכל זאת חיכיתי אצלך לאיזו הפתעה עם טוויסט בעלילה בסיום הסיפור…
זה היה סיפור עם המון אנרגיות, והורגש שאת רוצה לשמור כמה שיותר על אוטנטיות, ולזכור את הרגעים שחווית שם בזמן אמת.
לי חידשת לגבי אירלנד.
מודה שאירלנד עדיין לא גבוה אצלי ברשימה אבל הבאת זווית אחרת ושונה לגביה,
והיה מיוחד מאוד!
-
שנה טובה מיקה
היה כיף לקרוא. סיפור עם לב ונשמה.
הבן שלי היה שמח להצטרף לאלה שלך בימים של הגלישה.
כל הכבוד על ההתמדה שלך להמשיך בסיפור גם אחרי שנגמר הדורסל.
היה מעניין לשמוע על דבלין. אלונה סיפרה כל כך יפה על דבלין וטוב לראות זווית ראיה אחרת.
אלעד
-
יעלי – אני שמחה שאת עדיין כאן, חווה עימי את אירלנד גם את דבלין, בפעם הבאה אתחיל עם דבלין וממנה אמשיך לטבע וכך היא תקבל אותי בפול אנרג’י.
הסרט שצירפת נפלא!
איריס – איזה כייף לך שאירלנד מחכה לך, אמנם בעונה אחרת, אבל אני בטוחה שלכל עונה יש את הקסם שלה.
אורלי – תודה רבה, גם אני שמחה שסיפרתי כאן על דבלין כי בפוסט בבלוג אכתוב דברים אחרים.
דיאנה – מענין יהיה לקרוא בעתיד את ההתרשמות המחודשת שלך מאירלנד.
איתנין – הפיתרון לחידה שבמשפט home of pretty Coleens בשיר “דבלין” הכוונה ע”פ יוצרי השיר, בין היתר גם למולי כי המילה Coleens היא כינוי לנערה אירית.
קאנד – תודה רבה ששבת לכאן, הפעם אין הפתעות, אבל אכן היה טיול מלא בעוצמות, קצת כמו הטיול הסקוטי שלנו, אולי הייתי קלטית בגלגול קודם…
אלעד – תודה רבה אלעד, הרבה נשמה השקעתי הפעם בסיפור, הרגשתי שבוער לי לספר על אירלנד..זה קצת התיש בשלב מסויים, אבל התאוששתי והגעתי לקו הסיום בכבוד…
באמת הגעתי לדבלין מלאה בציפיות בגלל הסיפור של אלונה, אבל בניגוד אליה הגעתי אחרי הטבע המפעים של אירלנד ואחרי מעל שבועיים עם המתבגרים ובהרכב שונה ולדעתי זה גם קשור לחוויה השונה. אבל אני עוד אשוב לדבלין..סה”כ היה לי בה מאד נעים, אם כי לא מסעיר.
*** יש לי עוד כמה חובות קטנים לפני שמסיימת כאן סופית...הישארו עימי...
