טיבט אחרי צבא
-
אהלן פורום!
אני משתחרר עוד שלושה חודשים וכבר מתחיל לדמיין את הטיול.
יצא לי כבר לעשות טרקים מאתגרים בעברי, דובר אנגלית ואין בעיה עם ניתוק ומרחק מהבית ( אפילו רצוי)
אני מחפש יעד לטיול שהוא בעיקר טיול טבע וטרקים ( ולחוות תרבות כמובן) פחות בטן גב או שאר הדברים שאנשים עושים בעיקר בהודו
חשבתי בעיקר על טיבט, בגלל הטבע ההסטוריה והתרבות. השאלה כמה זה ריאלי וכמה עולה? והאם המדינה באמת איך שאני מדמיין אותה?
דבר נוסף שחשוב לציין, אני משתחרר עם רגליים יחסית פצועות מהשירות, לא משהו שמגביל אותי יותר מידי בהליכה אבל עדיין צריך לתת לזה את הדעת. האם פציעה תמנע ממני את היכולת לטייל באמת?
-
אהלן,
רוב הטיולים בטיבט אינם כוללים טרקים.
יש מעט סוכנויות שמציעות לינה בשטח + טרק (רגלי או על סוסים אם אני לא טועה).אתה מדמיין נכון… טיבט נראית יותר יפה ועוצמתית מהתמונות/הסרטונים והמקומיים מקסימים!
הבעיה היא ש95% מהזמן נמצאים עם המדריך והקבוצה, אז לא כ”כ מתאפשר לחוות את הטיול בטיבט באופן עצמאי.יש גם את העניין של הגובה, מעל 2500-3000 מטר האוויר דליל בחמצן וצריך להתכונן לזה.
לא יודע לומר אם זה משפיע על אדם שעבר פציעה בצבא, לא יודע איזה סוג פציעה אז קשה לחוות דעה.
עלות הטיול בטיבט הוא בערך 100-120 דולר ליום ורוב המסלולים הם 8-10 ימים. זה כולל הגעה ועזיבה.
מדינה אחרת שעונה על הדרישות והיכולות שלך היא מונגוליה.
זו מדינת נוודים עם המון טבע, מעט מאוד תשתיות (חוץ מעיר הבירה וכמה עיירות), לא מעט טרקים על סוסים או רגלי, ותרבות מאוד מעניינת.
-
תודה!
במונגוליה גם צריך מדריך להכל או שאפשר לטייל לבד?
מאילו מדינות אפשר להגיע לטיפוס על ההימלאיה?
-
להימאליה אפשר להגיע מצפון הודו ומנפאל שהיא ״ממלכת הטרקים״
את השאלה על כשירות הרגליים שלך לטרקים אתה צריך להחזיר לעצמך ולרופא שלך. אם יצא לך לעשות טרקים כמו שאתה כותב אז אתה אמור לשפוט בעצמך.
לא סביר שהמומחה הכי גדול פה לרגליים יכול להבין מה מצבך מהתיאור שתיארת.
-
בטיבט חייבים לטייל בקבוצה עם מדריך.
במונגוליה לא חייבים, אבל זו אחת הדרכים היחידות לטייל בה בגלל חוסר תשתיות לתיירים וגם למקומיים, לכן אופי הטיול במונגוליה הוא די דומה אצל רוב המטיילים.
מה שקורה בד”כ – מגיעים לעיר הבירה, מוצאים באכסניה שותפים למסלול של 10-20 יום (יש פחות ויש יותר ימים, תלוי בך) ויוצאים לדרך עם הרכב והנהג שהאכסניה/סוכנות מציעים.
בד”כ נוסעים לאגם חווסגול, נמצא צפונית מערבית לעיר הבירה, שם נפרדים מהנהג לכמה ימים ומטיילים לבד מסביב לאגם, על סוסים או רגלי.
כשמסיימים, כל אחד יכול להמשיך לטייל לבד או לחזור עם הנהג לבירה אולן באטר.
תלוי מה סוגרים איתו בהתחלה.
יש איזורים שלא צריך בהם נהג וקבוצה – טרק בשמורת טאבן בוגד, חלקים מסויימים ממדבר גובי, צפון ומזרח מונגוליה.
-
טיבט ההיסטורית מחולקת כיום בין כמה מחוזות סיניים, כאשר רק במחוז טיבט חלה המגבלה של טיול מאורגן יקר ומגביל.
באזורים הטיבטיים העצומים שבמערב סצ’ואן, צ’ינגחאי, צפון מערב יונאן וחלקים מגאנסו אפשר לטייל באופן עצמאי וחופשי ללא מגבלות, ובעלויות סבירות. יש לא מעט טרקים וכמובן תרבות טיבטית בשפע. מסלול ה”באק דור” בין צ’נגדו לקונמינג יכול אולי להתאים למה שאתה מחפש.
לא חסרים באזורים הללו גם הרים גבוהים, אבל אם מה שאתה רוצה זה להגיע לרכס ההימלייה אז תצטרך להיכנס למחוז טיבט הסיני על מה שכרוך בזה, או לחילופין לטייל בנפאל ו/או בצפון הודו (שגם זולות יותר בהשוואה לסין).
לאדאק שבצפון הודו יכולה לספק לך טיול על גבי ומשני צידי רכס ההימלייה (אם כי לא בשיא גובהו), יחד עם תרבות טיבטית מרתקת. זה בהנחה שאתה מטייל בקיץ (יוני-ספטמבר).
לגבי הרגליים – נסה לצמצם נשיאת משקלים כבדים לאורך זמן.
