נפאל vs ויאטנם
-
בוקר טוב,
אני מתכננת לטוס לטיול במחצית השניה של נובמבר-תחילת דצמבר (גמיש) וממש מתלבטת בין נפאל לויאטנם. יש לי רק 11 ימים.
נפאל: כבר הייתי בה, עשיתי את הABC ותחיד חלמתי לחזור. לעשות טרק קצר יחסית ולטייל בעמק קטמנדו שלא הייתי בו עדיין.
ויאטנם: נראית לי מדהימה ולא הייתי בה עדיין. יחד עם זאת אני ממש חוששת שאחזור עם תחושתהחמצה שלא הספקתי לראות הכל ושבמקום לנוח אמצא את עצמי במירוץ נגד הזמן. גם הבנתי שהעונה לא אידיאלית.
בנוסף, אני מטיילת לבד, שזה גם שיקול.
אשמח לעצות
תודה !
הדס
-
11 יום כולל טיסות? זה משאיר 8 ימים בקושי.
מהאנוי יש אפשרות לסיורי יום רבים וכן טיולים ארוכים יותר.
שיט בהא לונג ביי – יום אחד, שניים או שלושה כולל שמורת הטבע בקאט בה.
טאם קוק – תוכלי למצוא סיור יום מהאנוי.
פגודת הבשמים - הפגודה עצמה היא מערה לא מרשימה, אבל הדרך כוללת נסיעה יפה ושיט בסירה בתעלת השקיה שבנויה מעל גובה השדות. זה מראה מיוחד ויפה מאד שבשבילי היה עיקר הסיור.
בסירה חותרת אשה עם הרגלים.
סא פא – תוכלי לנסוע ברכבת לילה, לשהות יום ולחזור שוב ברכבת לילה או ללון לילה בסא פא.
חוץ מבגדים חמים (נעלים, פליס ומעיל רוח) ובגדים להחלפה לא תצטרכי לסחוב ואת הציוד אפשר להשאיר בשמירה בהאנוי.
כמובן, האנוי עצמה עיר מרתקת עם אוכל נהדר ואתרים מעניינים.
בטחון אישי, ויטנאם היא המדינה הבטוחה ביותר בה ביקרתי, יותר מישראל ואירופה.
נשים רבות מטיילות לבד בויטנאם ללא כל בעיה.
יכול לרדת גשם, אבל זה יכול לקרות גם בינואר או בפברואר.
לחליפין, אם את רוצה מנוחה, שלוה וים, תוכלי לטוס להו צ’י מין סיטי ומשם למוי נה, פרבר של פאן טייט עם חוף לבן חולי.
נוסף לבטן גב וים יש שם דיונות צבעוניות שתוכלי להגיע אליהן עם סה אום (מונית אופנוע) ומקדש/מגדלי צ’אם Poshainu Cham Towers מהצד השני של העיר פאן טייט.
מהו צ’י מין סיטי לפאן טייט אפשר לנסוע ברכבת, או ישר למוי נה באוטובוס, יותר זול אבל הרבה פחות נוח.
-
שני המקומות מאד מאד שונים באופיים.. ובשניהם טיול קצר כזה עלול לתת תחושת החמצה אבל ממש אין סיבה שזה מה שיקרה. אם תתמקדי באיזור אחד, תבואי בראש של “אני רואה את המיטב של האיזור שבחרתי” את תוכלי להינות מאד ולא להרגיש שום פספוס.
אני לא מוסיפה הצעות משל עצמי כי נראה לי שקיבלת הצעות טובות לוייטנאם ולגבי נפאל כבר הצעת בעצמך. עכשיו רק נשאר לך להחליט אם יותר בא לך נופי הרים גבוהים או נופים ימיים / הרים ירוקים נמוכים יותר (זו היתה הכללה ממש גסה כמובן).
-
תודה על התגובות!
חשבתי שתחושת ההמחמצה בנפאל תהיה פחותה כי כבר ביקרתי שם בעבר
-
רציתי כבר אתמול לכתוב שאין שום דמיון בעיני בין האלטרנטיבות (כמו שכתבה ענת) וזה לא רק הנופים אלא אופי הטיול אבל כל אחד והבחירות שלו.
בכל אופן מציע שתסתכלי על חצי הכוס המלאה כי ״יש לך רק 11 יום״ אבל את יכולה לטייל(ולא איפה מחמיצים פחות).
עשי את מה שהכי בא לך לעשות ולא ״מה שנכון״ לעשות. אין ״תשובות אוביקטיביות״ שחוכמת ההמונים פה תעזור בהן.
-
הכל נכון מאד ועוד משהו – תמיד אפשר יהיה לשוב לוויטנאם אם תרצי (מחירי הטיסות למזרח יורדים על השמיים הפתוחים. זה עוד לא מחירי אירופה שאנחנו נוסעים גם לסופ”ש בלי שום תחושת החמצה, ובכל זאת).
אגב אני רואה עכשיו שכתבת שהעונה לא אידאלית לוייטנאם. מזכרון בלבד, לא בדקתי עכשיו, נדמה לי שזו עונה טובה לדרום וייטנאם. תבדקי.
-
המון תודה על התגובות. האמת שהלב שלי ממש רוצה לחזור לנפאל וכך קניתי כרטיסים לנפאל. שיחקתי קצת עם הטיסות כך שיוצא שיש לי עשרה ימים מלאים.
-
תהני וקחי בחשבון שיהיה קר מאוד גם בטרקים ה״נמוכים״ בסוף נובמבר.
-
כן אני יודעת… יש לך המלצה על טרק לא קשה מדיי ולא גבוה מדיי? משהו של ארבעה ימים בערך? כבר עשיתי את הABC
שללתי את הפון היל . חשבתי על לנגטנג או האגמים הקפואים?
תודה
-
אהלן,
לא “מאוד קר” בסוף נובמבר (כבר יצא לי מספר פעמים לטרק באמצע דצמבר).
טרק “האגמים הקפואים” – כ- 6 ימים.
עמק לאנגטאנג – 8 ימים.
מארדי הימאל – 5 ימים (דרור יוכל להרחיב).
טיול מהנה,
-
תאי
אתה לא בדיוק אומדן התייחסות לקור לדעתי
. אשתי קצת יותר.הייתי עכשיו עם הבן הקטן שלי בפרו וכל הנשים קפאו שם מקור(גם חלק מהגברים) למרות שהיו עטופות בהרבה יותר שכבות מאיתנו.
לגבי הטרקים השונים:
מציע שתתייחסי גם לנסיעות.
לפוקהרה הנסיעה הרבה יותר קלה ואפשר גם לטוס. חוץ מזה שפוקהרה כייפית בפני עצמה.
כל הייתר לשיקולך.
הלנגטאנג היה פעם טרק שהלך בצד הנהר ונדמה לי שהיום יש ליומיים הראשונים שתי גרסאות כך שאפשר לשנות קצת את ההלוך חזור אבל זה מתחיל ומסתיים בסייברו בסי וזו נסיעה.
לאגמים הנסיעה לדונצ׳ה קצרה בלמעלה משעה ואפשר גם כן לעשות הלוך חזור או לחצות את הפאס שזה כנראה פחות מתאים למטיילת בודדת בסוף נובמבר.
מארדי הימאל עולה על קו רכס עם תצפיות מרהיבות כל הדרך ואפשר לרדת באותה הדרך או לרדת בדרך חלופית שגם לא מומלצת למטיילת בודדת.
אני חושב שלאנגטאנג יותר מגוון(הייתי לפני רעידת האדמה) אבל מארדי הימאל זה הימאליה במיטבה בטרק יחסית קצר ולא קשה
-
תודה רבה על התגובה המפורטת. מקבלת את המלצתך ואלך למארדי הימאל
